גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להשתלב בציר הסוני האזורי

ישראל רוצה לייצא גז לאירופה דרך טורקיה. ומה הטורקים רוצים?

דאע"ש / צילום: רויטרס
דאע"ש / צילום: רויטרס

באיחור לא-אופנתי של שש שנים הגיעו ישראל וטורקיה להסכם פיוס, שיש לקוות כי יביא לסיום הסכסוך המתמשך בין שתי המדינות. חתימתו, הגם שניתן היה להשיגה כבר לפני שנים, היא הישג של ממשלת נתניהו, שגילתה פרגמטיות מפתיעה.

קיתונות הביקורת ששופך הימין על ההסכם ועל ראש הממשלה, אינם מוצדקים ואינם ענייניים, מאחר שהסדרת היחסים עם טורקיה היא אינטרס אסטרטגי ראשון במעלה של מדינת ישראל. אכן, ההסכם אינו אופטימלי ושני הצדדים נאלצו לבלוע כמה צפרדעים כדי לחתום עליו: ישראל התחייבה לשלם פיצויים בגין פגיעה במי שהיא רואה כטרוריסטים ולא הצליחה להשיב לא את גופותיהם של נעדרי מבצע "צוק איתן" ולא את אברה מנגיסטו המוחזק בידי חמאס.

הטורקים מצדם נאלצו לוותר על דרישתם להסרת המצור על עזה. עם זאת, מדובר בפשרה הכרחית ומוצדקת נוכח השיקולים הרחבים יותר; ובראשם מפגש האינטרסים בין שלוש מעצמות אזוריות: טורקיה, ישראל וסעודיה.

בראש ובראשונה ההסכם הוא ביטוי לחיזוק הציר הסוני-ישראלי - הקוטב הנגדי לציר האיראני-שיעי-סורי. נוכח הנרפות האמריקנית, טורקיה, ישראל וסעודיה מנסות לעצב מחדש, בצורה אקטיבית, את המשוואה האזורית. שלוש המדינות רואות בחשש את המציאות המתהווה בסוריה: לנוכח המהלומות שסופג דאע"ש בסוריה ובעיראק ומה שנראה כהתבססות והתחזקות משטר אסד, הן חוששות מהפיכת סוריה לראש חץ איראני, מגובה בתמיכה רוסית.

גם המאבק בדאע"ש הוא נקודה של מפגש אינטרסים בין המדינות, שכן המפלות הקרקעיות שהארגון סופג מתוות כבר היום את דרכו העתידית: פחות לחימה בקנה מידה צבאי ויותר פיגועי ראווה גלובליים. טורקיה הפכה זה מכבר לאחד היעדים המועדפים לפיגועים מצד דאע"ש (כולל נגד מטרות ישראליות במדינה), וכך גם סעודיה; וישראל חוששת לא רק מפגיעה בישראלים בחו"ל, אלא גם מאיום טרור דאע"שי בגבולותיה.

דחיקה מבורכת

ישראל רואה בטורקיה שחקן העשוי לרסן את חמאס, לשמש ערוץ להידברות עם הארגון ולהשקיע בפיתוח התשתיות הקורסות ברצועה. מנקודת מבטה של ירושלים, חידוש היחסים בין שתי המדינות מהווה דחיקה מבורכת של הסוגיה הפלסטינית אל השוליים, מאחר שחרף ההקלות בסגר שישראל התחייבה לבצע, אין בהסכם שום התחייבות מצידה לחידוש המו"מ מול הפלסטינים. אבו מאזן מוצא עצמו, פעם נוספת, צופה מבחוץ במסיבה שלא הוזמן אליה. מבחינת הטורקים, ההסכם מקבע את מעמדם כגורם משפיע ברצועת עזה וכמעט כגורם היחיד המגן על האינטרס הפלסטיני, ואינו מחייב אותם למנוע פעילות של חמאס על אדמתם.

הטורקים מבקשים את קרבתו של השחקן הכי חם במזרח התיכון. הם רואים את הברית ההדוקה בין ישראל למצרים, ואת היחסים המתחממים, מתחת לפני השטח, בין ישראל לבין סעודיה ומדינות המפרץ - והם מעוניינים להצטרף. הם אף מוטרדים מהציר ישראל-יוון-קפריסין, שירושלים שקדה לפתח מאז הנתק עם אנקרה; ומודאגים מעומק שיתוף הפעולה הצבאי, הביטחוני, הפוליטי והכלכלי בין שלוש המדינות - המאתגר את האינטרסים של טורקיה באגן הים התיכון המזרחי.

עם זאת יש להדגיש, כי עדיין מוקדם לדבר על ברית סונית-ישראלית הפועלת בהרמוניה. בין מצרים וטורקיה קיימים משקעים עמוקים של טינה נוכח התהום האידאולוגית בין האסלאם הפוליטי הטורקי לבין המשטר החילוני של א-סיסי, הרואה באחים המוסלמים איום קיומי. המצרים אף מודאגים ממעורבות עמוקה מדי של הטורקים בעזה, בין היתר מאחר שהם חוששים לאבד את מעמדם כמנוף ההשפעה העיקרי על חמאס וכערוץ ההידברות המרכזי בין ישראל לבין חמאס. סעודיה ומדינות המפרץ, מצידן, עדיין מביטות בחשד ב"עות'מנים" ואינן שבעות רצון מההשפעה הגוברת של שלוש מעצמות לא-ערביות על המשחק האזורי.

השיקול הכלכלי המשותף לשתי המדינות מילא תפקיד מכריע בהשגת ההסכם: לישראל אינטרס כלכלי עליון בשיפור היחסים עם טורקיה, לא רק כדי להגדיל את היקפי הסחר בין המדינות, אלא בעיקר כדי לקדם את יצוא הגז לאירופה, דרך טורקיה. הטורקים מצידם מעוניינים לצמצם את התלות האנרגטית ברוסיה ובאיראן ולהפוך לגשר אנרגיה אל המערב.

ספק אם הסכם הפיוס יחזיר את הברית האסטרטגית בין המדינות אל מאפייניה הקודמים. בסופו של יום, בין אנקרה וירושלים מפרידה תהום אידאולוגית וקשה לראות, לדוגמה, רכש טורקי מסיבי של ציוד ביטחוני מישראל, או תרגילים צבאיים משותפים מתוקשרים. יש להניח שמערכת היחסים החדשה תהיה דומה למודל המצרי: שלום יציב, קורקטי על פני השטח וחם יותר מתחתיו, בעיקר בכל האמור בתיאום בסוגיות אזוריות ושיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני.

עם זאת, סביר, כי ההסכם יביא להרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי, ולהאצת שיתוף הפעולה האנרגטי בין המדינות. בנוסף לכך, למרות שמעורבות טורקית ברצועה עשויה להשית על ישראל מגבלות במקרה של הסלמה מול חמאס, אותה מעורבות עשויה לרסן גם את חמאס מול ישראל ובכך לתרום ליציבות בגזרה הדרומית. לכן, חרף מגבלותיו, מדובר בהסכם חשוב שיש לברך את הממשלה על עצם השגתו.

הכותב הוא מרצה למדע המדינה, אונ' בר-אילן ותל אביב

עוד כתבות

סבן אילבן / צילום: שאטרסטוק

עסקת האנרגיה הגדולה של השנה: מרתון פטרוליום מוכרת את תחנות הדלק שלה ב-21 מיליארד דולר

הבעלים היפנים של סבן אילבן רוכשים את 3,900 חנויות הנוחות ותחנות הדלק הצמודות להן ברחבי ארה"C ● נשיא החברה: "זו היתה הזדמנות של פעם בחיים"

עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב / צילום: ורדי כהנא

לאחר הנפילה מתחילת השנה: עופר נמרודי קנה מניות של הכשרת היישוב

לאחר התרסקות של 44% במניה מתחילת השנה, בחברת החיתום מעריכים את שווי מניית הכשרה ב-37% מעל מחיר השוק ● על מגדל המשרדים שייבנה על חורבות "בית מעריב": "הודות למיקום האטרקטיבי ולתזמון הנוח של הפרויקט קיים בו עודף שווי משמעותי"

האסטרונאוטים בוב בנקן ודאג הרלי, Spacex / צילום: AP Photo, AP

"ברוכים הבאים לכדור הארץ ותודה שטסתם ב-SpaceX"

החללית של SpaceX נחתה אמש בשלום מול חופי פלורידה ● זו הפעם הראשונה שבה חללית מסחרית נשאה והחזירה אנשים מתחנת החלל הבינלאומית שמקיפה את כדור הארץ ● בואינג תבצע ניסוי גם היא מאוחר יותר השנה

חיים כץ / צילום: רפי קוץ, גלובס

הצעת חוק: דוח הבדלי שכר בין נשים לגברים בכל חברה עם מעל ל-100 עובדים

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחייב חברות המעסיקות מעל ל-100 עובדים לפרסם דוח שנתי על הבדלי השכר בארגון בין גברים לנשים ● התאגדות התעשיינים מתנגדת למהלך

עמוס לוזון/ צילום: יוסי כהן

הנאמנים של דורי בניה: "בעלת השליטה, קבוצת לוזון, עוינת לחלוטין את הליך חדלות הפירעון"

הנאמנים שמינה ביהמ"ש לחברת הבניה שקרסה, מפנים אצבע מאשימה כלפי בעלת השליטה, קבוצת לוזון, שבבעלות עמוס לוזון: "בסגנונה המיוחד היא מקשה ללא הרף, מעלה לדיון ומחלוקת כל עניין – קטן כגדול"

נור זועבי, בודקת תוכנה בסיילספורס / צילום: ויקטור (ויקי) לוי

"לא משנה באיזה שלב בחיים, כשלא מתאים תעשו שינוי"

נור זועבי, בת 33, בודקת תוכנה בסיילספורס ● טווח שכר: 26-21 אלף שקל

אצילי (מימין) ומיכה / צילום: לירון מולדובן, וואלה! ספורט

פרשת הכדורגלנים: שיטת מצליח היא לא דרך לנהל משבר תקשורתי

גיבוש תמונת מציאות מהימנה הוא הצעד הבסיסי ביותר בניהול משבר ● שמירה על הקלפים קרובים לחזה ומשחק פוקר עם המציאות תוביל לניהול שגוי שמשלמים עליו מחיר כבד ● מה לא הבינו הכדורגלנים לאחר שזכו לתמיכת אוהדי הקבוצה שלהם?

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"נכנע לסינים": משרד האוצר מוותר על לפחות 9 מיליארד שקל לעידוד תעשייה מקומית

חברות ענק מחו"ל שישתתפו במכרזי תשתיות גדולים לא יחוייבו להישען על ספקים מקומיים ולבצע רכש גומלין בישראל ● במשרד הכלכלה ובהתאחדות התעשיינים מתריעים "האוצר נכנע לסינים"

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בטינה טאובר / צילום: עינת לברון, גלובס

הסיפור המוזר על שופטת המחוזי והמינויים השנויים במחלוקת בתיקי חדלות פירעון

עו"ד ליאור מזור מונה ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה 12 פעמים לבעל תפקיד בתקופה של 3 שנים בלבד, כשמחצית מהמינויים נעשו ע"י השופטת בטינה טאובר ● נציב התלונות על השופטים קבע שהדבר "מעורר תמיהה"

"טקס האשכבה" לתעשיית התרבות שקיימו בשבוע שעבר עובדי תעשיית האירועים מול קריית הממשלה בירושלים / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

"הכסף שנשאר בסוף מצחיק. המחירים שלי נמוכים ב-40%-50%"

גלעד אלפסי, בן 46, מחזאי ובימאי תיאטרון ומנהל אומנותי של אירועים ופסטיבלים ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

נתניהו בקבינט הקורונה: רמת התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם

ישיבת קבינט הקורונה נפתחה ובה יעלו לדיון סוגיות אסטרטגיות של המאבק במגיפה, וגם סוגיות מיידיות כמו חידוש פעילות התרבות בישראל ● השרה מירב כהן משתתפת בדיון כמשקיפה - זאת לאחר שנמתחה ביקורת חריפה על היעדר נשים בקבינט

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס

הרשות לאיסור הלבנת הון: רבע מהפעילות העבריינית בתחום קשורה לשחיתות ציבורית

מדוח שפרסמה הרשות לשנת 2019 עולה כי שחיתות ציבורית והונאה, מרמה וזיוף הן הפעילויות העברייניות הנפוצות ביותר בישראל ● עוד עולה מהדוח כי דפוס הפעולה הנפוץ ביותר להלבנת הון הוא פעילות בינלאומית

כיכר אתרים /  צילום: איל יצהר

עיריית ת"א הפסידה בעליון, ותיאלץ למכור את חניון כיכר אתרים במכרז

ב-2017 מכרה העירייה את החניון לקרן הנדל"ן הפרטית JTLV תמורת 150 מיליון שקל ● שנה לאחר מכן ביטל בית המשפט המחוזי את המכירה בעקבות עתירה. בעירייה ערערו, אך כעת נדחו גם בעליון

הדר קרה, סטודנט שנה ב’ לספרות ובלשנות באוניברסיטה העברית. משבר הקורונה אילץ את הסטודנטים והצעירים שעזבו את הבית לעשות סיבוב פרסה ולחזור לבית ההורים / צילום: איל יצהר, גלובס

הדור ששב הביתה: הצעירים חוזרים להורים, מי ישכור את הדירות שנטשו ומה יקרה למחיריהן?

כמעט מחצית מהעובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו הם צעירים עד גיל 34 • חלקם לומדים באוניברסיטאות ובמכללות שעברו ללמד בזום • עבור רבים מהם הפתרון היה לחזור הביתה, לחדר בבית ההורים • האם הדירות הריקות שהותירו יגרמו לבעלי הבית להוריד מחירים?

זאב רוטשטיין. תומך בהגדלה מסיבית של הבדיקות  / צילום: ליאור מזרחי

זאב רוטשטיין: הנזק הכלכלי לבי"ח הדסה בעקבות הקורונה - כ-200 מיליון שקל

בדיון בוועדה לביקורת המדינה בעניין העומס בבתי החולים התריע רוטשטיין על המצב, ואמר כי בשל כך הוצאו לחל"ת 250 עובדים ● "לצערנו אנו נכשלים במתן שירות לחולי קורונה ולשאר החולים"

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבקר בביה"ח לחולי קורונה במדינה / צילום: Alexei Druzhinin, Sputnik, Kremlin Pool, AP

המירוץ לחיסון: רוסיה מתכננת לחסן את כלל האוכלוסייה נגד קורונה כבר באוקטובר

רוסיה רוצה להיות המדינה הראשונה בעולם שמשיקה חיסון המוני לווירוס ● כדי להשיג את המטרה היא קיצרה את זמני הניסויים הקליניים והודיעה שבעוד חודשיים היא תתחיל לחסן את כל האוכלוסייה במדינה

לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת / צילום: דוברות משרד התקשורת

משרד התקשורת יערוך שימועים מקוצרים במקרה של סגר נוסף

המשרד מתכוון להיערך לטפל בחריגות בתשלומים בדקות שיחה בסלולר ובטלפוניה הנייחת וליישם תוכניות שכבר הוציא בגל הראשון

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה  / צילום: ענבל מרמרי

ניהול תיקים 2.0: כיצד יגיבו הבנקים למודל החדש שמקדמת רשות ני"ע

מודל השקעות חדש, המקודם על ידי רשות ניירות ערך כבר יותר משנה, מנסה לחבר יחד שני מכשירים: ניהול תיקים וקרן נאמנות ● מה אפשר ללמוד מניסיון הבנקים להכפיף קרנות ל"תיק השקעות בנקאי"?

המחלקה לחקירות שוטרים / צילום: רפי קוץ

ביקורת על מח"ש שלא מיצתה חקירה בעניינו של קצין משטרה שהורה לשקר ולכתוב כזבים בדוח פעולה משטרתי

הפרשה נגעה לעניינו של קצין משטרה, שלכאורה הורה לשקר בדוח פעולה משטרתי, וכתוצאה מרישום זה נאלצה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב אישום ולשחרר ממעצר חשודים בעבירות פליליות

מפגין מסמן עצור בהפגנה בבלפור / צילום: Oded Balilty, Associated Press

גן העדן הכלכלי שהפך לכינוי גנאי למפגינים: מי את כלכלה אנרכיסטית?

אנרכיזם, אנחנו שומעים את המושג הזה שוב ושוב בשבועות האחרונים ● אבל האם אנרכיזם הוא באמת מושגי גנאי? תלוי את מי שואלים ● בהגות הפוליטית כלכלית היא נחשבת להצעה מעניינת ומיוחדת, גם אם לא ישימה ● אבל מה זה בכלל? ● האזינו