נכס של אקסטל / מתוך מצגת החברה
פעילות גיוסי האג"ח הקונצרניות בשוק המקומי מתאפיינת כבר תקופה ארוכה בהיקפים משמעותיים, ומנתוני חברת מידרוג עולה, כי גם במחצית הראשונה של שנת 2016 נמשכה הפעילות האינטנסיבית. היקף גיוסי האג"ח של החברות בבורסה בת"א בחודשים ינואר-יוני הצטבר לסכום מרשים של כ-31 מיליארד שקל, וזאת לעומת קרוב ל-33 מיליארד שקל שגויסו במחצית הראשונה של 2015, וכ-28 מיליארד שקל שגויסו במחצית הראשונה של 2014. במידרוג מסבירים, כי "היקף הפעילות הגבוה בשוק החוב המקומי נתמך, בדומה לשנת 2015, בסביבת הריבית הנמוכה ובהיעדר אפיקי השקעה חלופיים עבור המשקיעים המוסדיים".
במבט קדימה מציינים בחברת הדירוג, כי "בטווח הזמן הקצר-בינוני, הצפי להמשך סביבת הריבית הנמוכה, לכל הפחות עד שנת 2017, ורמת הנזילות הגבוהה (המשתקפת, בין היתר, בביקושי יתר של המשקיעים המוסדיים בהנפקות חוב, בעיקר של חברות בדירוגים גבוהים), יוסיפו לתמוך בהיקף פעילות גבוה - הן בשוק החוב הקונצרני הסחיר והן בשוק המוסדי הלא סחיר (הלוואות פרטיות ואג"ח לא-סחירות)".
בסיכום המחצית הראשונה של השנה, הדומיננטיות של מגזר הפיננסים המקומי, ובעיקר הבנקים, בולטת, עם 43% מסך החוב שגויס, בהיקף של יותר מ-13 מיליארד שקל, אחרי סכום דומה שגויס במחצית המקבילה אשתקד. רובו המוחלט של הסכום (כ-11 מיליארד שקל) גויס על-ידי שלושת הבנקים הגדולים - פועלים, לאומי ומזרחי-טפחות.
סכום הגיוסים שביצע סקטור הפיננסים במחצית השנה כולל לראשונה גם הנפקות מסוג קוקו (COCO) של כתבי התחייבות נדחים עם מנגנון לספיגת הפסדים, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל. רק אתמול השלים הבנק הבינלאומי הנפקת קוקו בהיקף של כ-600 מיליון שקל, וזאת לאחר שמרבית הבנקים הגדולים כבר ביצעו גיוסים מסוג זה מוקדם יותר השנה.
במידרוג מציינים בעניין הנפקות הקוקו, כי "אג"ח אלו מדורגות בדירוג נמוך בהשוואה לאיגרות החוב האחרות של הבנקים, המבטא את נחיתותן וכן את חוסר הוודאות לגבי הנקודה שבה יחליט המפקח על הבנקים להפעיל את מנגנון ההמרה/מחיקה הכלול באיגרות הקוקו".
"כמו כן", מוסיפים בחברת הדירוג, "הניסיון שנצבר בשוק לאחר ההנפקות הראשונות של איגרות הקוקו, לצד רמת הנזילות הגבוהה בשווקים והיעדר אפיקי השקעה חלופיים, תומכים בהמשך הנפקות איגרות הקוקו, המספקות למשקיעים המוסדיים תשואה עודפת ביחס לאיגרות החוב 'הרגילות' של הבנקים, והעשויות להגדיל את היקף החוב המגויס על-ידי המערכת הבנקאית".
האתגרים של מגזר הנדל"ן
על פי מידרוג, היקף הגיוסים המשמעותי בסקטור הפיננסים "מלמד כי המגזר הפיננסי ממשיך לעשות שימוש בשוק החוב הקונצרני כמקור למימון ארוך-טווח, כתחליף לפיקדונות וכמקור מימון זול יחסית. בהיעדר שינוי בסביבת הריבית, לפחות עד שנת 2017, סביר להניח כי הבנקים ימשיכו לעשות שימוש בשוק החוב הקונצרני, ונמשיך לראות גיוסים בהיקף משמעותי של המערכת הבנקאית".
לעומת המשך הגיוסים האינטנסיביים בסקטור הפיננסים, היקף גיוסי האג"ח בענף הנדל"ן נחלש, על רקע קטיעת טרנד הנפקות האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות, שיש המנבאים כי הגיע לקצו, לפחות בשנה הקרובה. זאת בעיקר עקב קריסתה של חברת אורבנקורפ הקנדית, חודשים ספורים לאחר שגייסה כ-180 מיליון שקל, והאתגרים המסתמנים בהמשך פעילותה של ענקית הנדל"ן האמריקאית אקסטל - מגייסת האג"ח הגדולה ביותר מבין החברות הזרות עד כה. אקסטל גייסה 1.65 מיליארד שקל, וצמד סדרות האג"ח שלה סובלות בתקופה האחרונה מעליית תשואות ניכרת לשיעורים דו-ספרתיים.
בסיכום מחצית השנה היקף גיוסי האג"ח שביצעו חברות הנדל"ן בבורסה המקומית הצמצמם בכ-30%, והתקרב ל-8.5 מיליארד שקל, אחרי גיוסים בהיקף של 12 מיליארד שקל במחצית המקבילה של 2015. במהלך ששת חודשים אלה, ועוד טרם קריסת אורבנקורפ, הצטרפו שתי חברות נדל"ן זרות חדשות לזירת המסחר המקומית. הבולטת מביניהן היא קיי.בי.אס (KBS), עם גיוס בהיקף של כ-1 מיליארד שקל, ולצדה דלשה קפיטל, שגייסה כ-400 מיליון שקל.
בסך הכול גייסו החברות הזרות (החדשות ואלה שכבר נסחרו) קרוב ל-2 מיליארד שקל, מלוא הסכום ברבעון הראשון של השנה (ינואר-מארס) אחרי גיוסים בהיקף של 3.7 מיליארד שקל במחצית המקבילה ב-2015. חלקן של החברות הזרות מסך הגיוסים בשוק הקונצרני הצטמצם מ-22% בתקופה המקבילה ל-12% במחצית זו.
מלבד החברות הזרות, על גיוסי האג"ח הבולטים בענף במחצית החולפת היו אחראיות בין היתר מליסרון, עם גיוס של כ-1.2 מיליארד שקל, מבני תעשייה, שגייסה כ-700 מיליון שקל, וחברת גב-ים, עם גיוס בהיקף של כ-500 מיליון שקל. על הפרק עומדים היום גיוסים נרחבים של חברת עזריאלי, בהיקף של כ-900 מיליון שקל, ושל חברת ביג, בהיקף של כ-350 מיליון שקל.
בהתייחסות לפעילות בסקטור הנדל"ן מעריכים במידרוג, כי "הירידה בהיקף ההנפקות של חברות הנדל"ן המקומיות אינה משקפת שינוי בתנאי השוק. כך, רמת הביקושים מצד המשקיעים המוסדיים, כפי שניתן לראות בביקושי יתר בהנפקות של חברות הנדל"ן הגדולות, מוסיפה להיות גבוהה, ובפרט לאחר "הקפאת" הגיוסים של חברות הנדל"ן הזרות".
עוד מוסיפים במידרוג, כי "חלק מהבנקים מתקרבים למגבלת החשיפה המותרת של 20% לענף הנדל"ן, מה שעשוי להגביר את היקף הגיוסים בשוק החוב הקונצרני או בשוק החוב המוסדי (הלוואות פרטיות ואג"ח לא-סחירות)".
עלייה במגזר הלא פיננסי
עלייה ניכרת נרשמה במחצית הראשונה של 2016 בהיקף הגיוסים של המגזר הלא פיננסי, בנטרול חברות הנדל"ן, שצמח ב-55% ביחס לאשתקד, והתקרב ל-8 מיליארד שקל. החברה לישראל והחברות הבנות שלה סייעו למספרים הגדולים בסיכום המחצית, עם גיוס של 1.2 מיליארד שקל שביצעה החברה לישראל, גיוס בהיקף של 1.6 מיליארד שקל שביצעה כיל וגיוס של 550 מיליון שקל שביצעה בזן.
סקטור התקשורת גייס 1 מיליארד שקל, עיקר הסכום בזק (770 מיליון שקל) והיתרה (250 מיליון שקל) סלקום, אחרי שבמחצית המקבילה גויסו בענף כ-370 מיליון שקל. שמות בולטים נוספים במגזר הלא פיננסי היו חברת האנרגיה פז, עם גיוס של קרוב ל-700 מיליון שקל, וחברות הליסינג אלדן, אלבר וקרדן רכב, שגייסו יחד כ-1.7 מיליארד שקל.
במידרוג סבורים כי העלייה בפעילות החברות מהמגזר הלא-פיננסי לא משקפת בהכרח נגישות טובה יותר לשוק, אלא נובעת "מגיוסים בהיקף משמעותי של חברות גדולות", כפי שהוזכר.
עוד מציינים במידרוג, כי בדומה ל-2015, השוק "מוסיף להיות מאופיין באיכות אשראי גבוהה", וזאת "הודות לחלקו המשמעותי של המגזר הפיננסי מסך הגיוסים. לפי נתוני חברת הדירוג, 69% מסכום החוב שהונפק במחצית השנה דורג בקבוצת הדירוג Aa3, לעומת 66% במחצית המקבילה.
הנתונים מצביעים על הבדל בקבוצת הדירוג Baa1 ומטה, ששיעורו מסך החוב שגויס עלה מ-4% ל-8%, ולפי מידרוג, עלייה זו "משקפת את הגידול בחלקו של המגזר הלא-פיננסי המאופיין בדרך-כלל בדירוגים נמוכים יותר בהשוואה למגזר הפיננסי, ובמידה פחותה גם בהשוואה למגזר הנדל"ן". היקף החוב הלא מדורג הסתכם במחצית השנה בכ-800 מיליון שקל, לעומת כ-500 מיליון שקל במחצית המקבילה.
