פנסיה , קשישים/ צילום אילוסטרציה: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
חדשות לבקרים מדגישים מנהיגי המדינה את החשיבות של צמיחת המשק לחיזוקה של כלכלת ישראל. בדרך כלל נשמע על צמיחה גבוהה בתקופה מסוימת לעומת מדינות אחרות, למרות ההתמודדויות הביטחוניות שלנו. מצד שני, בכל יום אנחנו עדים לרמת החיים הנמוכה שלנו והבלתי מספקת, במיוחד בהשוואה למדינות כמו גרמניה וארה"ב. מה הקשר בין הצמיחה והחוסן הכלכליים לבין רמת החיים? מדוע אנחנו לא מרגישים את השיפור הנובע מהצמיחה?
ובכן, לא תמיד מספרים לנו את הסיפור במלואו. ידוע שמבחינת הפרט, רווחים וחסכונות תלויים לא רק בהכנסות, אלא גם בהוצאות. כאשר מדובר במדינה, במשק, מודדים את התפוקות (ערך התוצרים שהמשק מפיק, ההכנסות) יחסית לתשומות (המשאבים המושקעים על מנת להפיקן, ההוצאות).
רמת החיים בכל מדינה תעלה אם היחס בין התפוקות לתשומות יגדל לאורך זמן. זה הקשר בין צמיחה בתפוקות להשקעה בתשומות ולרמת החיים. בדרך כלל נשמע על צמיחה בתפוקות, ללא התייחסות לשינוי בתשומות, ולכן לא נוכל להסיק על שינוי ברמת החיים. קיימת חשיבות רבה לצמיחה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), אבל באותה מידה גם להיקף התשומות (למשל, כמות שעות העבודה שהושקעו).
היחס בין תפוקות לתשומות מבטא יעילות, ונקרא פרודוקטיביות ופריון. מדד פיריון העבודה מודד תוצר מקומי גולמי (תפוקות) לשעת עבודה (תשומות), ומבטא בדרך הנאמנה ביותר את יעילות שעת עבודה במשק.
על פי נתוני ה-OECD לשנת 2013, פריון העבודה בישראל היה נמוך ב-44% מהפריון בארה"ב, כמעט מחצית מארה"ב; ונמוך ב-32% ממדינות גוש האירו. לכן, ברורה תוצאת ההשוואה בין רמת החיים בארץ לבין זו שבארה"ב או אירופה, וניתן להבין מדוע רמת החיים כאן נמוכה יותר. בשנה שעברה הצמיחה בישראל הייתה כ-2.5%, והפריון? אוכלוסיית המדינה גדלה בממוצע כל שנה בכ-2%. מכאן, שהתשומות בשעות עבודה גדלו גם הן בכ-2%, ולמעשה הפריון שלנו גדל בחצי אחוז בלבד.
באותו זמן צמח גוש האירו רק ב-1.6%, אבל כיוון שהאוכלוסייה בו כמעט לא גדלה, הפריון שם גדל כמעט במלוא הצמיחה. בשנים 2000-2013 הפער בין פריון העבודה בישראל לבין ארה"ב ולגוש האירו, לא הצטמצם. לכן, התלונות על רמת החיים בארץ מובנות. הגיע הזמן שרמת החיים שלנו תוסבר על ידי ההנהגה הכלכלית בשקיפות מלאה, באמצעות הגידול בפריון העבודה, ולא נסתפק רק בצמיחה.
מכאן גם ברור הצורך בהתייעלות, בנוסף לצמיחה. הממשלה מעודדת גידול בפריון, למשל, דרך רפורמות שעיקרן יצירת תחרות, אבל התוצאות אינן מספקות. בהרבה ענפי משק אין אפשרות ליצור תחרות, כמו בשירות הציבורי. בענפים אחרים, כמו בשירותי אירוח והאכלה, קיימת תחרות אבל היא אינה מביאה להתייעלות. לכן יש לנקוט צעדים לעידוד התייעלות באופן ישיר, ולא רק באופן עקיף.
הנה מספר דוגמאות להתייעלות, מהקל אל הכבד. הטמעת טכנולוגיות מידע למעבר מניירת לקובצי מחשב, משירותי דואר ידניים לדואר אלקטרוני, מחתימות ידניות לחתימות אלקטרוניות, משימור ומעיבוד מידע ידני לאלקטרוני, מפגישות פנים אל פנים לפגישות בווידיאו. אלה דוגמאות לשימוש בטכנולוגיות שקיימות כבר עשרות שנים, אבל נמצאות בשימוש חלקי, בעיקר בשירות הציבורי. כך גם יש לתמוך במעבר לשימוש במערכות אוטומטיות לתזמון פעילויות, ניהול מלאי, ולשרשרת אספקה בארגוני ייצור ושירותים, שאין להם ידע ויכולת ליישם זאת עצמאית.
עוד דוגמאות להתייעלות הן - שיפור הידע הניהולי על ידי הכשרה של מנהלים לניהול התפעול (ניהול מדעי) ושיפור הפריון. מיסוד מדידה שוטפת של פריון, קביעת יעדי פריון פרטניים, ומתן תמריצים לעמידה של ארגונים ביעדי השיפור. צמצום ההיררכיה הניהולית, איחוד גופים מקבילים, קיצור תהליכי ייצור ושירות, ושיפור האיכות בענפים נדרשים.
הכותב הוא מרצה-חוקר במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון