"נוחי דנקנר הקדיש את כל מאודו כדי להעביר סיגנל לשוק שיש ביכולתו לגייס סכום נכבד שיאפשר לו לנווט את פעילותה העסקית של אי.די.בי, כאשר כישלון של מהלך שכזה היה גם עלול להביא לאובדן השליטה בחברה. זהו התמריץ שהכווין את פעילותו של דנקנר ולמרבה הצער הביא הביא אותו לפעול דווקא בסמוך לפני ההנפקה באופן בלתי לגיטימי בעליל".

במילים אלה נימק היום (ב') שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, את הרשעתו של מי שהיה פעם איש העסקים המשפיע במשק, בהרצת מניות ובעבירות דיווח והלבנת הון. יחד עמו הורשע איש שוק ההון איתי שטרום, שביצע לבקשתו של דנקנר רכישות מאסיביות של מניות אי.די.בי, אותן מכר מחוץ לבורסה, ושב לרכוש מניות חדשות - הכול, כך קבע היום בית המשפט - כדי להשפיע באופן בלתי חוקי ומעושה על שער המניה ערב אותה הנפקה ידועה ב-2012. גם החברות אי.די.בי וקלוז טריידינג של שטרום הורשעו בעבירות אלה.

דיון בטיעונים לעונש יתקיים לאחר הפגרה במערכת בתי המשפט, ב-20 לספטמבר. 

■ לעיון הכרעת הדין המלאה - קובץ WORD

החברים של נוחי

לפי כתב האישום שלפיו הורשעו היום השניים, בפברואר 2012, לקראת מועד הנפקת מניות אי.די.בי לציבור, שהייתה קריטית לצורך שיפור מצבה התזרימי החונק של החברה בשליטת דנקנר, דנקנר ושטרום קשרו קשר, במסגרתו סוכם כי שטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית החברה בבורסה, במטרה למנוע את ירידת שער המניה ו"לתחזק" את השער, כמו גם להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג של התעניינות במניה.

מטרת המעשים, כך נפסק היום, הייתה להבטיח את הצלחתה של ההנפקה, שאכן עלתה יפה, ואי.די.בי גייסה באמצעותה 321 מיליון שקל).

לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לסוחר בניירות ערך, עדי שלג - שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום והפך בהמשך לעד המדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות חברת ISP שבבעלות שטרום מניות של אי.די.בי אחזקות, במטרה להשפיע על שער המניה. שלג, כך נפסק, פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי.

כשיבשו מקורותיו הכספיים של שטרום, זה פנה לדנקנר, שפנה לכמה מחבריו כדי שאלו ירכשו את המניות שרכש שטרום מחוץ לבורסה. הפרקילטות תיארה זאת כ"חילוצו" של שטרום בידי דנקנר. אותם "מחלצים" הם אנשי העסקים אילן בן-דב; לשעבר בעל השליטה בחברת פרטנר; יוסי ויליגר, שהיה הבעלים של חברת ויליפוד; שמעון וינטראוב, בעל השליטה בבראק קפיטל; צביקה בארינבוים; וגלעד טיסונה.

כשאלה רכשו מניות משטרום - האחרון שב ורכש שוב מניות אי.די.בי בבורסה, ובכך נמנע מפגיעה בשער המניה על-ידי הגדלת ההיצע בבורסה.

כששוב יבשו מקורותיו של שטרום, הוא פנה לבנק הבינלאומי כדי לקבל אשראי, אך המהלך לא צלח. אז דנקנר פנה למנהלת מחלקת שוק ההון בבנק, ניצה זעפרני, ולמנהל החטיבה העסקית, אילן בצרי, ו"זרק מילה טובה", כלשונו של שטרום בעדותו - עד שהבנק נעתר לבקשת שטרום והעמיד לו אשראי במיליוני שקלים, ללא בטוחות כלשהן ובתנאים נוחים למדי.

שלג דאשתקד

עד המדינה עדי שלג היה אחד מן האדנים שעליהם נשען כתב האישום נגד דנקנר ושטרום, בעיקר בשל עדותו על פגישות שקיים עם שטרום, במסגרתן חשף בפניו לכאורה שטרום את התכנית התרמיתית. ואולם, ההגנה הצליחה להפריך, לשיטתה, את גרסתו של שלג, באופן פשוט - על-פי איכוני מכשיר הטלפון של שלג, הוא בכלל לא היה היכן שטען שהתקיימו הפגישות, בשעה שטען שהתקיימו.

השופט כבוב התייחס לדברים: "האם היה מפגש ביום 21.2.2012 בין שלג לבין שטרום? על פניו, המסקנה המתבקשת מניתוח ראיית ההגנה היא שמפגש כזה לא נערך במקום ובשעה המצוינים על-ידי שלג. אינני מקל ראש במשמעות של ממצא זה לעניין עצם קיומה של הנחיה מפורשת מצדו של שטרום, אך האם יש בכך כדי לאיין את יתר גרסתו של שלג כעד מדינה או את גרסתו בחקירתו ברשות? התשובה לכך שלילית בהחלט. בענייננו, מצאתי לקבוע כי אין זה המקרה בו הפרכת היבט מסוים בגרסתו של עד מדינה יש בה כדי למוטט את שאר ההיבטים של הודעתו ועדותו או לקעקע את מהימנותו באופן מוחלט".

יחד עם זאת, השופט קבע על סמך סתירות שונות בעדותו של שלג, כמו גם על סמך עצם היותו עד מדינה, כי לעדותו יש משקל נמוך, והיא משמשת רק כתמיכה למכלול הראיות האחרות בתיק, שמורכב בעיקר אם לא רק מראיות נסיבתיות, אם כי יש הרבה מאוד ראיות שכאלה.

ברקע למעשים, השופט פירט את מה שמצטייר כנואשותו של דנקנר להצליח בהנפקה. "החברה הייתה מצויה באותה עת במצוקה תזרימית. במצב זה, ההנפקה הייתה קריטית לחברה ולדנקנר בפרט, אשר השקיע בה את כל מאודו", נפסק.

כבוב דחה את גרסתו של דנקנר, שביקשה להקל במידת הלחץ שבה היה נתון ערב ההנפקה, ועמד על כך שהצלחת ההנפקה הייתה חיונית ליכולת החברה לפרוע תשלומים בטווח של חודשים ספורים למחזיקי האג"ח, כאשר דנקנר ידע כי אי-עמידה בתשלום למחזיקי אג"ח - משמעותו הליכים שסופם, בסבירות גבוהה, אובדן השליטה בחברה - כפי שאכן קרה כשנה וחצי לאחר אותה הנפקת חברים.

בהמשך עמד השופט על נתוני המסחר במניה, המראים באופן מובהק כי מעשיו של שטרום וחברת ISP השפיעו בפועל על שער המניה. "נתוני המסחר מצביעים על מחזורי מסחר חריגים בהיקפם, שגם בלא כוונת מכוון היו מובילים להשפעה על השער. כלומר, הזרמת ביקושים בסדרי גודל כאלה מהווים ראיה ישירה לביצוע פעילות מסחר באופן שהשפיע בפועל על שער המניה, אף מהבחינה התוצאתית", פסק כבוב.

בהמשך הוסיף כבוב כי "הפוזיציה של ISP במניית אי.די.בי נרכשה באופן אגרסיבי וחריג לכשעצמו, פוזיציה של 15מיליון שקל אשר נקנתה ביום אחד. בהמשך מכרה ISP את מרבית אחזקותיה מחוץ לבורסה וחזרה לבצע רכישות נוספות ומשמעותיות ביום השני והשלישי לפעילותה. בכל אחד מימי הפעילות בוצעה השקעה בסכומים גבוהים, כאשר ISP מהווה הקונה העיקרי בשוק. בנוסף, ניתוח נתוני המסחר מעלה כי ISP ספגה הפסדים של ממש בכל אחד מימי הפעילות שבנדון, עליהם היה מיודע שטרום בזמן אמת בדוחות סיכום מיוחדים שהוגשו לו בנדון".

באשר לגרסת שטרום, שטען בין היתר בחקירתו הראשונית ברשות ניירוץ ערך כי התנהגותו מעידה על אסטרטגיית השקעה לטווח ארוך, נקבע כי היא נסתרת מאליה, שכן הוא מכר את המניות מחוץ לבורסה בימים שלאחר מכן.

השופט הדגיש כי אינו מוצא כל היגיון מסחרי בפעולותיו של שטרום, זולת הרצון להריץ את המניה. "ההשקעה בוצעה מבלי לבדוק את תנאי השוק ומצב המניה, בהתעלם מאנליזות שליליות שהוצגו בפני שטרום ביחס לחברה, ולמרות שהכיר כי ביום 20.2.2012, יום לפני תחילת פעילותו במניה, ירד ערכה בכ-6.5%. כך גם בבוקר יום 21.2.2012 ירד ערך המניה בכ-6% נוספים. זאת ועוד, שטרום לא נועץ בנוגע לפעילותו עם מכריו, שותפיו ב-ISP - כולם אנשי מקצוע העוסקים בתחום ואף לא עדכנם בנדון".

באשר לפרשת ההלוואה שנתן הבנק לשטרום, השופט מצא לנכון להדגיש את התנהלותו של הבנק הבינלאומי בפרשה ולהעלות מספר שאלות בנוגע אליה, שאלות מטרידות מבחינה ציבורית, אף שספק אם הן חיוניות להכרעה.

"ממכלול הראיות שהובאו בפניי, מצאתי כי אין ספק שלשיחתו של דנקנר היה משקל מכריע באישור האשראי לשטרום, ולו בשל מעמדו של דנקנר בתקופה הרלוונטית", אמר השופט. "כפי שמסר בצרי עצמו בהודעתו, 'טייקונים לא פנו אליי כדי לתת המלצה על מישהו. זה היה חריג, ובגלל זה אני זוכר את השיחה'.

"מצאתי לנכון דחות את גרסתו של בצרי, לפיה היה מאשר את מתן האשראי אף לולא שיחתו עם דנקנר, וכי זו היוותה חיזוק בלבד. אין להתעלם מהעובדות לפיהן מדובר בבקשה מצד משקיע אשר לא היה מוכר לבצרי, שאין בידי החברה שבבעלותו אלא הון עצמי של 850 אלף שקל, בעוד שמבוקש קו אשראי של מיליוני שקלים להשקיע במניה יחידה המצויה במגמת ירידה בשוק".  

כבוב הוסיף כי "שטרום העיד על הונו העצמי בשיחה טלפונית עם בצרי, כאשר לא נבדקו נתוניו והרקע שלו, ולא נדרשו הוכחות לנתונים אשר מסר בעל-פה, והכול ללא צורך בהעמדת בטוחות או ערבות עצמית מטעמו. סימן שאלה גדול מתנוסס מעל השאלה האם הבנק היה מאשר בקשה דומה לכל מאן דהוא".

לצורך הכרעתו קבע השופט כי "הליך אישור האשראי ומעורבותו של דנקנר באישורו אמנם אינם מעידים על תכנון מראש של הנאשמים, אך אלה מהווים ראיית חיזוק לתזת המאשימה לקשירת קשר בין השניים לגיוס כספים עבור שטרום, לצורך המשך פעילותו במניה לצד ההנפקה".

הסטת המשקיעים

הנדבך האחרון בהרשעה הוא קבוצת הראיות בדבר הפניית "החברים" של נוחי דנקנר לרכישת מניות אי.די.בי מחוץ לשוק - מידיו של שטרום.

"מגרסתו של דנקנר", פסק השופט, "מצאתי כי הוא היה מודע לפעילות של שטרום במניה בשלב הזה, ובהקשר של הסטת המשקיעים אליו היה אקטיבי ממש בחלק מהמקרים. הווה אומר, לא מדובר במעורבות אגבית לכאורה, כפי שנטען למשל לגבי מתן האשראי, דנקנר היה מודע לצורך של שטרום בנזילות על מנת להמשיך ולפעול בפוזיציה ופעל כדי לסייע לו בכך.

"לא מצאתי כל היגיון כלכלי מבחינת אי.די.בי ודנקנר, בהסטת משקיעים מהשתתפות בהנפקה או מרכישת מניות החברה בבורסה, לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה מול שטרום".

השופט הוסיף כי "מעורבותו של דנקנר בפעילות בשוק ערב ההנפקה ובהסטת משקיעים פוטנציאליים לרכישת מניות החברה משטרום היא ראיה בעלת משקל משמעותי אשר עומדת לחובתו, אף במנותק מהטענה האם היה בכוונת אותם משקיעים לרכוש מניות בהנפקה או לאו".

בין היתר הסתמך על השופט על הודעות הטקסט שהחליף דנקנר עם "החברים", בפרט עם יוסי ויליגר, לקראת ההנפקה שהעידה באופן מפורש על כך שדנקנר שלח את "החברים" לרכוש את המניה מחוץ לשוק.

כך תועדו הדברים בתכתובת מול ויליגר, לדוגמה. דנקנר: "יוסי, תודה על הבוקר. האם אתה יכול להגדיל דרך איתי?"; ויליגר: "הזמנו 5,6 בהנפקה, אתה מעדיף שאקנה ממנו בשוק?"; דנקנר: "אם אפשר, זה מאוד יעזור…"; ויליגר: "או.קיי. יטופל"; דנקנר: "תודה, אתה ענק". 

"מסופקני אם יש צורך להרחיב בפרשנות מסרונים אלה, שכן הדברים מדברים בעד עצמם", פסק השופט, "אין זה סביר ולא הגיוני שדנקנר יבקש מויליגר לקנות מחוץ לבורסה ולאו דווקא בהנפקה, שהרי יש בכך ויתור על סכום כסף משמעותי שצריך להיכנס לחברה עצמה, תוך העדפה נגלית מצדו שההשקעה תהיה בנייר בבורסה".

 

נוחי דנקנר מגיע להכרעת הדין / צילום: מהוידאו

בכתב האישום שהוגש ביוני 2014 ייחסה הפרקליטות לדנקנר ולשטרום עבירות של השפעה בתרמית והנעה בתרמית מכוח סעיף 54 לחוק ניירות ערך ועבירות של פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. לדנקנר יוחסה גם עבירות דיווח בכוונה להטעות משקיע סביר, והוא הורשע גם בה. לשטרום יוחסה גם עבירה של הדחה בחקירה, שממנה זוכה. 

לפי כתב האישום נגד דנקנר ושטרום, בפברואר 2012, לקראת מועד ההנפקה של אי.די.בי לציבור, הסכימו השניים כי שטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית החברה בבורסה, במטרה למנוע את ירידת שער המניה ולהעלותו, להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.

לפי הנטען, מטרת התוכנית הייתה להגביר את העניין בהנפקה, להבטיח את הצלחתה ולמקסם את המחיר שייקבע בה (ההנפקה אכן עלתה בהצלחה רבה, ואי.די.בי גייסה באמצעותה 321 מיליון שקל).

לטענת הפרקליטות, לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לסוחר בניירות ערך, עדי שלג - שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום וכיום משמש עד מדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות חברת ISP שבבעלות שטרום מניות של אי.די.בי אחזקות, במטרה להשפיע על שער המניה. לפי כתב האישום, שלג פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי.

עוד נטען כי דנקנר פנה לכמה מחבריו והפנה אותם לשטרום, כדי שירכשו מניות דרכו ומחוץ להנפקה ובכך ישמשו כ"מחלצים" שלו. אותם "מחלצים" הם אנשי העסקים אילן בן-דב; לשעבר בעל השליטה בחברת פרטנר; יוסי ויליגר שהיה הבעלים של חברת ויליפוד; שמעון וינטראוב, בעל השליטה בבראק קפיטל; צביקה בארינבוים; וגלעד טיסונה.

בכתב האישום נטען עוד כי דנקנר ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול בכירי הבנק הבינלאומי - מנהלת מחלקת שוק ההון בבנק, ניצה זעפרני; ומנהל החטיבה העסקית, אילן בצרי - כדי להשיג לשטרום מימון בהיקפים גדולים, על-מנת שיוכל להריץ את מניות אי.די.בי.

דנקנר יוצג בידי עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי. שטרום יוצג בידי עורכי הדין איריס ניב-סבאג, נוית נגב, אלון ביכלר וקרן קורן. חברת קלוס טריידינג של שטרום יוצגה בידי עורכי הדין פיני רובין וארז הראל ממשרד גורניצקי ושות'.

תגובות

התובעים במשפטם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום הם עורכי הדין חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). מטבע הדברים, השלושה קיבלו בסיפוק את הכרעת הדין של השופט כבוב, שאימץ את טענות התביעה במלואן.

"ההרשעה מחזקת את השקיפות וההגינות של שוק ההון ומלמדת כי רשויות החוק עומדות על המשמר כדי למגר פעילות פסולה מסוג זו שהתגלתה במקרה הזה. אלה הערכים שבשבילם הגשנו את כתב האישום", אמרה עו"ד קורין בתגובה להחלטת השופט.

התובעת נמנעה מלהתייחס לשאלה איזה עונש תבקש הפרקליטות להטיל על דנקנר ושטרום, אך לפי ההערכות היא תבקש עונש מאסר בפועל שינוע בין שנת מאסר ל-3 שנות מאסר בפועל על שני הנאשמים שהורשעו.

באת-כוחו של איתי שטרום, עו"ד איריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב, מסרה: "התיק התחיל כתיק שמבוסס על עדות עד המדינה, והסתיים בהרשעה שמבוססת על ניתוח של ראיות נסיבתיות. אנחנו נלמד את הכרעת הדין ונחליט האם להגיש ערעור".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, מסר בתגובה: "אני מאמין באכיפה בלתי מתפשרת שיוצרת הרתעה. פרשת הרצת מניות אי.די.בי היא חלק מהמלחמה הבלתי מתפשרת שלנו בשחיתות בשוק ההון. אנחנו חוקרים ומעמידים לדין בכל מקום, רמה ודרג, כשאנחנו מאמינים שיש ראיות וסיכוי להרשעה, ואני מאמין באכיפה בלתי מתפשרת שיוצרת הרתעה. הכרעת הדין היא תעודת כבוד לנחישות ולמקצועיות של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של הרשות שחשפה את הפעילות העבריינית, ולפרקליטים ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות.

"בית המשפט המחוזי קבל את עמדתנו בכל האישומים. בית המשפט קבע כי ההנפקה של מנית אי.די.בי לציבור בפברואר 2012 לוותה בפעילות תרמיתית חמורה, שנועדה לנפח באופן מלאכותי את מחיר המניה על-מנת להצליח בהנפקה.

"בשוק ההון מושקעים כספי החיסכון והפנסיה של כלל הציבור. מי שמבקש להכניס את הציבור כשותף חייב לנהוג בהגינות, בזהירות ובשקיפות. מי שעובר עבירות תרמית בשוק ההון פוגע באמון הציבור. באין אמון בשוק ההון, אין שוק הון. רשות ניירות ערך תעמוד על המשמר בהגנה על ציבור המשקיעים על-מנת להבטיח את המשך קיומו של שוק הון תקין והוגן".