לארי מייזל / צילום: רויטרס
איש העסקים לארי מייזל נמצא במגעים מתקדמים לרכישת מאגרי הגז כריש ותנין - כך נודע ל"גלובס". שני המאגרים נמצאים בבעלות חברת דלק של יצחק תשובה. במתווה הגז, שאותו אישרה הממשלה באופן סופי במאי האחרון, סוכם כי הם יימכרו לשחקן שלישי תוך 14 חודשים.
מאגרי תנין וכריש מכילים יחד 60-80 מיליארד מטרים מעוקבים של גז (BCM), ועד כה הושקעו בהם יותר מ-700 מיליון שקל. המאגרים היו בבעלות דלק ונובל עד שבנובמבר האחרון רכשה דלק את חלקה של נובל במאגרים - 47% - על-מנת לעמוד בלוחות הזמנים למכירת המאגרים כפי שנקבעו במתווה. סכום המכירה עמד על כ-67 מיליון דולר.
עד כה, המועמדת המובילה לרכישת המאגרים הייתה חברת אדיסון האיטלקית. חברות נוספות ששמן הוזכר בעבר כפוטנציאליות לרכישת המאגרים הן חברת אנרג'יאן היוונית שהיתה המפעילה ברישיונות שרה ומירה, ואיש העסקים בני שטיינמץ. החברות האמריקאיות HESS ו-EOG הביעו גם הן התעניינות ברכישת המאגרים בפגישות שקיימו עם שר האנרגיה יובל שטייניץ באוקטובר 2015.
כעת מתברר כי איש העסקים היהודי לארי מייזל מצטרף לתחרות באמצעות חברת קולרידג' שבבעלותו, ויחד עם חברת אנרגיה בינלאומית הוא מקיים מגעים מתקדמים ואינטנסיביים לרכישתם. על-פי הערכה, הרכישה תתבצע בחודש הקרוב. כבר ב-2010 הביע מייזל התעניינות במשק הגז של ישראל, והיום הוא מחזיק ב-12% מרישיון עוז וב-73% מרישיון אריה (שני הרישיונות היו חלק מהיתר "בנימין"). מייזל התמודד בעבר גם על רכישת ערוץ 10.
אין מספיק ביקוש
הגז ממאגרי "כריש" ו"תנין", נזכיר, לא מיועד לייצוא, ויספק את צרכי המשק המקומי בלבד, כשכרגע אין בישראל די ביקוש לגז שיצדיק את הפיתוח שלהם. כיום מספק מאגר תמר 99% מהביקוש לגז (היתר מגיע ממטעני גז טבעי נוזלי LNG שחברת החשמל מייבאת), והוא זה שצפוי לספק את רב הביקוש בעשור הקרוב.
מעבר לכך, עלות צינור מכריש ומתנין תגיע למאות מיליוני דולר, ובשונה ממרבית מדינות העולם, בישראל לא קיימת עדיין מדיניות לעידוד פיתוח מאגרים קטנים כדוגמת הטבות מס או הנחה על תמלוגים. ולבסוף, לפני שהחלו הדיונים על מתווה הגז, סוכם כי על-מנת לעודד את פיתוח המאגרים, לוויתן ימכור להם 15.2 BCM נוספים של גז. ואולם, הדבר ירד מהפרק.
בממשלה מודעים לקושי בפיתוח המאגרים ומדברים על התערבות אקטיבית במציאת לקוחות. על-פי גורמים ממשלתיים, המאגרים צריכים למכור לפחות 1.5 BCM של גז טבעי בשנה על-מנת להצדיק את פיתוחם. דרך אחת של התערבות אקטיבית יכולה למשל להיות חיוב של יזם מתקן האמוניה שייבחר לרכוש גז טבעי מהמאגרים. דרך נוספת יכולה להיות רכישה ממשלתית מרוכזת של גז.
"אני לא רואה שהגדולים באים"
בדלק לא הגיבו באופן רשמי למכירת המאגרים, אך יניב פרידמן, המשנה למנכ"ל דלק קידוחים, אמר היום ב"ועידה השנייה לאנרגיה וכלכלה" כי החברה "מתקדמת במכירת המאגרים" וכי הרוכש צפוי לפתח אותם בקרוב ולחבר אותם למשק המקומי. "הרכבת יצאה מהתחנה", אמר.
ד"ר מיכאל גרדוש, מנהל תחום גיאופיזיקה וגיאולוגיה במשרד האנרגיה, התייחס לדרך שבה ישראל מנסה לעודד פיתוח מאגרים קטנים כמו כריש ותנין. לטענתו "חייבים לתמוך במאגרים קטנים יותר, ואנחנו עושים הרבה בדיקות, אך זה נושא לא פשוט". הוא הוסיף כי "העזרה יכולה להיות עזרה פיסקלית או השתתפות בתשתיות".
גרדוש התייחס גם לנושא פתיחת הים לחיפושי גז חדשים. כפי שפורסם ב"גלובס" בסוף השבוע האחרון, בתום ארבע שנים שבהן היה הים סגור לחיפושי גז ונפט, משרד האנרגיה צפוי לפרסם 60 מכרזים לרישיונות גז ונפט חדשים. חלקם עד סוף השנה. לטענת גרדוש, "כשנצא למכרזים נכלול היבט של תמיכה במאגרים קטנים. אך כדי שהמאגרים יפותחו, צריך לגרום למפעילים חדשים להאמין שיש פה מאגרי גז גדולים ולא קטנים, ואני מאמין שיש פה מאגרים גדולים".
אורי אלדובי, יו"ר איגוד מחפשי הגז והנפט, הביע מעט יותר ספק לגבי הגעתן של חברות אנרגיה בינלאומיות לישראל. לדבריו, "אני לא רואה את המפעילים שמגיעים לישראל. אף אחד לא הגיע כשהרישיונות ניתנו בחינם, אז עכשיו כשהם יינתנו תמורת תשלום, אף אחד לא יגיע". הוא הוסיף כי "במחירי האנרגיה של היום, שחקנים לא רוצים להשקיע במקומות חדשים, ובעיות הייצוא של ישראל, יחד עם הרגולציה, לא נותנות תמריץ נוסף. המתווה הבא של משק הגז חייב לכלול הגנות ותמריצים שיובילו לפיתוח שדות חדשים".
איך מגדילים את הביקוש המקומי? "להעביר את המכוניות לגז טבעי"
"בישראל הזניחו את הטמעת הגז הטבעי בחשמל, בתחבורה ובמפעלים, וזו בעיה גדולה שהמתווה לא טיפל בה", אמר היום אייל עופר, לשעבר יועץ השר להגנת הסביבה. לדבריו, במקום להשקיע ביצירת תחרות במשק הגז של ישראל ובמקום למשוך מפעילם נוספים, יש להגדיל את הביקוש לגז במשק המקומי.
לטענת עופר, אחת הדרכים העיקריות היא להעביר את כלל הרכבים בישראל לגז טבעי. אלה יכולים לטענתו לצרוך 10 BCM של גז טבעי בשנה אילו היו מוסבים. "ישראל הציבה לעצמה יעד לשנת 2020 להפחית ב-35% את השימוש בתזקיקים של נפט, אבל בינתיים אין אפילו תחנת גז אחת שמספקת תדלוק בגז טבעי", טען.
על-פי חוק ההסדרים, בתוך 5-7 שנים יעברו כל המשאיות בישראל לפעול על גז טבעי במקום על סולר. השימוש בגז טבעי בתחבורה צובר תאוצה בעולם בגלל מחירו הנמוך יחסית של הגז בהשוואה לדיזל ולסולר, בזכות היותו ידידותי לסביבה ומשום שהשימוש בו מפחית את השימוש בנפט. בישראל, לעומת זאת, לא קיימים כיום כלי רכב שפועלים על גז בגלל התמהמהות בהליכי הסדרת האישור להתקנת מתקני הגז לצריכה, בעיקר בתחנות התדלוק.
"דרך נוספת", המשיך עופר, "היא להכריח את חברת החשמל לפעול יותר על גז טבעי ופחות על פחם. צינור הגז יכול להעביר 11 BCM של גז בשנה וישראל צורכת כ-8.3 BCM, כך שיש לנו עוד מה לנצל".
