טלרפואה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אשת עסקים גרמניה הגיעה לוושינגטון ולקתה בזיהום בסינוסים. היא חיפשה באינטרנט ומצאה רופאה מקומית בשם סוזן דוד גאלי, אך במקום לקחת מונית לקליניקה של ד"ר גאלי, נשארה החולה בחדר המלון וארגנה בדיקה וירטואלית באמצעות האפליקציה HealthTap.
האלגוריתם של היישום ניתח את התסמינים של המטופלת והפנה אותה אל ד"ר גאלי. הרופאה כתבה מרשם לתרופות ושלחה אותו באופן אלקטרוני לבית מרקחת בקרבת בית המלון של המטופלת - תוך עשר דקות.
"אני חושבת שזה עתיד הרפואה", אומרת ד"ר גאלי, "מרבית הרופאים הכלליים יבצעו בדיקות רפואיות וירטואליות במשרדיהם מכיוון שהמטופלים לא יבזבזו זמן על ביקור במשרד הרופא כשהם יכולים לשאול שאלות באופן מקוון".
חברות כגון HealthTap, שגייסה 100 אלף רופאים לשרת את לקוחותיה ב-100 מדינות בעולם, מחפשות נישה לשוק הטלרפואה, שהולך ונעשה צפוף.
ספקיות שירותי טלרפואה מעריכות כי בארה"ב, אחד השווקים הגדולים ביותר בעולם בתחום זה, ינוע החיסכון מ-200-800 דולר לכל ביקור מטופל. המטופלים משלמים החל מ-9.99 דולר בגין כל שאלה רפואית שמוצגת לרופא.
חברת חקר השווקים Parks Associates מדווחת כי ב-2014 נערכו בארה"ב 5.7 מיליון התייעצויות מטופל-רופא באמצעות הווידאו, וכי ההערכה היא כי ב-2015 גדל המספר ל-16 מיליון. Mordor Intelligence, המתמחה בניתוח שווקים, אומרת כי שוק הטלרפואה העולמי ששוויו עמד על 23 מיליארד דולר ב-2015, צפוי להכפיל את שוויו בשש השנים הבאות. דלויט צופה צמיחה שנתית ממוצעת של 18.5% למגזר הטלרפואה.
"בכל מקום יש מחשבים אישיים ותשתית אינטרנט נייח. מטופלים מבוגרים - שמהווים את מרבית המבקרים אצל הרופאים - מתרגלים להשתמש בטכנולוגיה, ויש שימוש המוני במכשירים ניידים. כל זה הופך את הביקורים האלקטרוניים אצל הרופא לבני-ביצוע באופן שלא היה אפשרי אפילו לפני ארבע שנים", אמרה דלויט.
כשלושה רבעים מסך ההתייעצויות הווירטואליות עם רופאים ב-2014 נערכו בארה"ב ובקנדה, לדברי דלויט, אך הטלרפואה מתרחבת גם בשאר חלקי העולם.
הגנה על המידע
רוי שונברג, מנכ"ל ספקית שירותי הטלרפואה האמריקאית American Well, אומר שיישום הטיפול הדחוף של החברה כבר הורד 2 מיליון פעמים. כ-95% מפעילותה העסקית של החברה מבוצעת עבור מעסיקים, חברות ביטוח רפואי וספקיות שירותי בריאות אקסקלוסיביות. קליבלנד קליניק באוהיו נמנית עם חברות אלה. החברה משתמשת בטכנולוגיה של American Well כדי לערוך התייעצויות ווידאו, לנהל רישומים רפואיים אלקטרוניים, ולבצע גביית תשלומי ביטוח. כל הפעילויות האלה חייבות לעמוד בתקנות מחמירות להגנה על המידע האישי של המטופלים. חברות כמו American Well ו-Teladoc מספקות ללקוחות תשתית אלקטרונית באופן דומה לזה שבו מספקת אמזון שירותי ענן.
אך מספר ספקיות שירותי הטלרפואה גדל מדי חודש, וספק אם כולן יצליחו לשרוד. Teladoc, למשל, היא חברת שירותי הטלרפואה היחידה שמנייתה נסחרת בבורסה. זמן קצר לאחר ההנפקה הראשונית לציבור אשתקד, היתה מניית Teladoc שווה 32 דולר, אך ביוני היא צנחה ל-16 דולר למרות שהחברה גייסה לקוחות רבים ברבעון הראשון.
רוברט פרל, מנכ"ל Permanente Medical Group, שמספקת שירותי רופא לספקית שירותי הבריאות Kaiser Permanente, מפתחת שירות טלרפואה שישלב שירותי חברות טלרפואה מסחריות עם ביצוע התייעצויות אחרות.
פרל טוען כי התועלת הראשונית אינה חסכון בעלויות, אלא "ההזדמנות לעזור למטופל במהירות רבה יותר". מספר המפגשים הדיגיטליים עם מטופלים, שכוללים שיחות טלפון ואימיילים מאובטחים, הגיע אשתקד ל-13 מיליון - כמעט 50% מסך האינטראקציות של החברה עם מטופלים.
גורם נוסף שמשחק תפקיד בצמיחת הטלרפואה הוא הקלות שבה יכולים מטופלים באזורים מרוחקים ליצור קשר עם מומחים. הגוף שמספק שירותי בריאות לאנשי צבא לשעבר, הקים השנה חמישה מרכזי טלרפואה לבריאות הנפש כדי לספק שירותי ייעוץ לוותיקי צבא שסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית.
פרל ואחרים טוענים כי ניתן לטפל באופן וירטואלי בכמחצית מהביקורים למחלקות החירום בבתי החולים. מרבית מקרי החירום קורים בלילה או בסופי השבוע, כאשר מרבית הרופאים הכליים אינם זמינים. מצב זה יצר בערים אמריקאיות רבות תעשייה של "מרכזי טיפול חירום" שאליהם מגיעים המטופלים, אך עלות הטיפול במרכזים אלה נמוכה רק במקצת מהעלות במחלקות החירום בבתי החולים, שגובות לעתים קרובות 1,500 דולר בגין ביקור קצר. מה שמסבך את המצב הוא שרופאים בארה"ב מקבלים רישיון על בסיס מדינתי, ופירושו של דבר הוא שהם אינם יכולים לעסוק ברפואה במדינות שבהם אין להם רישיון.
הפדרציה של מועצות המנהלים הרפואיים המדינתיות בארה"ב (FSMB) שוקלת לגבש הסכם שיאפשר לרופאים בעלי רישיון במדינה אחת להשיג בקלות רישיונות גם במדינות אחרות. רופא בקליפורניה, למשל, יוכל לערוך התייעצות וידאו עם מטופל במדינת יוטה.
בעיה ברגולציה
רופאים שאינם מעורבים במגמת הטלרפואה יוצאים נגד המגמה. המועצה הרפואית של טקסס, למשל, אימצה תקנה שאוסרת על רופאים לערוך התייעצויות וידאו עם מטופלים, אלא אם כבר פגשו פעם את המטופל באופן אישי. Teladoc עתרה ואף השיגה צו בית משפט שאוסר על יישומה של תקנה זו, אך המועצה הרפואית הודיעה כי תערער על החלטת בית המשפט. גם מדינת ארקנסו אישרה תקנות שמגבילות את הטלרפואה.
כל חברות הטלרפואה הגדולות מודות שהן מציעות שירותים משלימים, וכי ללא בדיקה פיזית של המטופל ניתן לטפל רק ברשימה מוגדרת של בעיות, כגון שיעול, דלקת מסוימת בעין וזיהומים בדרכי השתן.
"חיסכון גדול"
מחקר של תחום הטלרפואה שערכו אוניברסיטת סטנפורד ובית הספר לרוקחות באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, העלה כי עד 50% מהביקורים לרופא הם ביקורים אצל רופא כללי בגין מחלות קלות לטיפול כגון שיעול. המחקר העלה כי אם יבוצעו ביקורים אלה באופן מקוון, תוכל מערכת הבריאות של ארה"ב לחסוך כ-11 מיליארד דולר בשנה.
"מנקודת המבט של הרופא המטפל, יהיה החיסכון גדול - מכיוון שיהיה צורך להגביר את היעילות", כך נאמר בדו"ח. בדו"ח נאמר גם כי ביקור טיפוסי למרפאה בגין מחלה כרונית אורך כ-15 דקות, פלוס 2 דקות נוספות למילוי טפסים. לעומת זאת, ביקור וירטואלי טיפוסי אורך בממוצע 3.6 דקות, על פי המחקר.
חברות הטלרפואה הגדולות מדווחות שהביקורים שנערכים במסגרת שירותיהן ארוכים יותר. ג'ייסון גורביץ', מנכ"ל Teladoc, מעריך כי התייעצות מקוונת אורכת בממוצע 6.5 דקות. גורביץ' אומר שמרבית הביקורים הם של מטופלים בעלי מחלות כרוניות שרוצים לפטפט על הגדלת או הנמכת מינון התרופה, או על החלמה של פצעים. "אנחנו לא משנים את התמחור אם מתבצעת אינטראקציה ממושכת יותר", אומר גורביץ'.
