גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי בעד חיסול הדמוקרטיה?

5 שנים אחרי המחאה, השלטון בישראל "משתפר" בחנק האזרחים

מחאה ב–2011 נגד הקפאת הקצבאות / צילום: אוריה תדמור
מחאה ב–2011 נגד הקפאת הקצבאות / צילום: אוריה תדמור

חמש שנים ימלאו בשבוע למחאה החברתית של 2011, בעקבותיה קבלנו מהממשלה "מתנה" אחת ויחידה. לא צדק חברתי, לא דיור, לא צמצום פערים, אפילו לא טיפול בריכוזיות. קיבלנו מדינה היברידית - משטר המשלב דמוקרטיה ודיקטטורה.

מה בעצם קרה כאן? העם התקומם, כמעט עשירית מהאזרחים יצאו לרחובות והרוב תמכו מהבית. הממשלה נלחצה והידקה בחוזקה את זרועות השלטון. הקשר בין המחאה לבין חיסול הדמוקרטיה ברור יותר ממה שחשבתם.

זה היה בסוף הקיץ

היינו מלאי גאווה, פעילי המחאה החברתית של 2011, בשינוי שנוצר בתודעה הישראלית. אבל תכלס מה השתנה בחמש השנים שעברו מאז?

אוקטובר 2011, חודשיים אחרי סיום המחאה, נאום פתיחת מושב החורף בכנסת. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוחר לא לומר מלה על המצב החברתי-כלכלי - ולדבר רק על איראן והפלשתינים. חברי הקואליציה הגיעו אז למושב הכנסת עם מבול של חוקי השתקה. השתקה שנועדה לסתום את הפה של אותו ציבור שדרש צדק חברתי, או בשם החיבה שלהם - "שמאלנים" (אף שרבים מהם היו ימנים).

קבלו רשימה חלקית: חוק החרם, חוק העמותות, חוק הלאום, חוק נאמנות-אזרחות, חוק "הנאצי", חוק המישוש, חוק יסודות התקציב, חוק המשילות, חוק צנזור אתרי אינטרנט, חוק החיפוש, חוק הטרור, חוק עוקף בג"צ, חוק לשון הרע, חוק קרן נויבך, חוק ההדחה, חוק המשפט העברי - והרשימה עוד ארוכה. כמה מהחוקים קשורים רק בעקיפין למחאה, אבל כולם מהווים מעטפת למהפכה של נתניהו.

עם זאת, המהפכה האמיתית עברה ועוברת מתחת לרדאר בנהלים, ברגולציה ובמהלכים מאחורי הקלעים. כך, למשל, חווינו פיטורי חוסר נאמנות של בכירים כמו הסטטיסטיקן הראשי ויו"ר חברת חשמל; שינויים בלימודי אזרחות; ביטול הצעות אי אמון בממשלה; הקמת מאגרי מידע על האזרחים - ביומטרי, גנטי, אפילו מאגר קולי; צנזורה וחוסר שקיפות בעיקר בנושא הגז; שלילת תקציבי תרבות, פסילת ספרים ושירים, עונש מאסר לילדים ועוד ועוד.

במקביל לכל אלה, התרחשה החלשה של המערכות השומרות על הדמוקרטיה, למשל התקשורת ומערכת המשפט. נוצרה אווירה שאסור להביע ביקורת על השלטון כי המלך לעולם לא עירום. ראש הממשלה נתניהו לא מתראיין, הוא מחזיק ארבעה תיקים בממשלה ובזכות וטו בוועדת שרים לחקיקה, מסובב את המערכת כדי למנוע חקירות ושולט בתקשורת בצורה אבסולוטית מתוקף הסכם קואליציוני.

אלו בדיוק השינויים שהתרחשו במדינות שהחליפו חברה חופשית במשטר חונק. תמצאו אותם בכל מדריך למשתמש בסגנון של "איך להפוך את המדינה שלך להיברידית בחמש שנים". הפשיזם עדיין לא פה, אבל הדמוקרטיה הלכה לישון. פעם היינו חיקוי זול של ארה"ב, היום אנחנו חיקוי זול של רוסיה וטורקיה.

איך כל זה קשור למחאה החברתית?

קיץ 2011 היה הנקודה המלחיצה ביותר עבור השלטון בעשור האחרון, כולל ממשלת אולמרט. לא איראן וגם לא המשבר הכלכלי, מה שמפחיד כל שלטון זה מאות אלפים ברחובות. התגובות האגרסיביות אצל שכנינו בזמן האביב הערבי נועדו למנוע מהפכה. בישראל, התגובה הראשונית הייתה רכה אל מול מחאה רכה, אבל בטווח הארוך התגובה הייתה מתוחכמת ושקטה.

לתפיסתי, חיסול הדמוקרטיה נעשה באופן מכוון, תוך יישום תכנית מאורגנת וברורה. דמוקרטיה מתפתחת באיטיות לאורך שנים. למשל על ידי חינוך לאזרחות פעילה, שיתוף ציבור בקבלת החלטות, הפרדת רשויות, שמירה על זכויות פרט, יצירת שוויון הזדמנויות, בניית גופי ביקורת ועוד. זה לא נעשה ביום אחד. כל זה לא קורה בישראל בשנים האחרונות, אבל אי אפשר להתעלם מהמבול של החוקים, וממגמה חד-צדדית ברורה. מגמה ברורה ועקבית כזו, לעולם לא מתקיימת במקרה ולא בטעות.

מבול החקיקה החל בנובמבר 2011 ומאז הוא רק מתגבר. כל מי שבקיא בפוליטיקה הישראלית יודע שברחוב בלפור היה לחץ בקיץ 2011 ששווה רק לחקירות הפליליות המתקיימות כיום. שלישית, לכולנו ברור שהאובססיה לנושאי ביטחון (איראן, דעא"ש, חמאס) נועדה ליצור מסך עשן לצורך העברת כל עניין כלכלי, החל מהגז, דרך תקציב שנתי ועד הדרישה לצדק חברתי. 

בקיץ 2011 נפקחו לנו העיניים. מי שרצה להמשיך את שוד מעמד הביניים, המחירים העולים, המשכורות התקועות, הקיצוץ בחינוך, בריאות ורווחה, שירות הטייקונים, העלמת הגז הטבעי - כבר לא יכול היה להסתיר את זה. אז במקום לשדוד אותנו באישון לילה בלי שנרגיש, עושים לנו שוד מזוין. בצהרי היום מקימים כאן משטר היברידי שבו הציבור לא יתקומם, לא ידרוש ולא יעביר ביקורת.

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית