גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"לית סלונה, אימי עירון: "הקול הנשי מתבקש, כלכלי וכדאי"

עירון, מנכ"לית וממייסדות אתר התוכן לנשים סלונה, חולמת לפרוץ את גבולות האינטרנט ועובדת על מנוע הצמיחה הבא - המרת הקוראות לקונות והקמת קניון דיגיטלי ממוקד לנשים

אימי עירון / צילום: איל יצהר
אימי עירון / צילום: איל יצהר

מנהלים רבים נמנעים מלדבר על העסק שהם מנהלים או על מהלכים שהם עושים בגוף ראשון יחיד. מחשש להיתפס כשחצנים או ככאלה שלא מפרגנים לעובדים שלהם, הם יגידו "המהלך שעשינו" או "ההצלחה שלנו". בדרך-כלל זה לא מלמד על צניעות אמיתית, אלא בעיקר על ערנות תקשורתית. מין עין שלישית שבוחנת איך הם ייתפסו כלפי חוץ. אבל אימי עירון נשמעת אחרת. המילה "אני" חוזרת אצלה בתדירות גבוהה, אבל במקרה שלה ברור לגמרי שאין כאן יהירות. ה"אני" שלה מראה יותר מכול על מעורבות אישית גבוהה ועל אמונה עמוקה במטרה שהציבה לעצמה, שהיא לא רק מטרה עסקית, אלא גם, ולא פחות חשוב, אנושית.

עירון, 49, היא אחת הדמויות הבולטות שעומדות מאחורי הקמת אתר הנשים סלונה, ומי שמנהלת אותו ויש לה השפעה משמעותית לאן הוא הולך. מבחינתה, סלונה הוא הרבה יותר מעסק או מקור פרנסה. יש לה מטרה ברורה, וניכר שהיא לא שוכחת את זה לרגע ומחוברת אליה בכל נימי נפשה. ניכר גם שהיא נהנית מכל רגע - לא רק מכך שהיא יצרה במה לנשים, אלא גם מהאתגרים שמביא אליה העידן החדש ומהיכולת לפצח אותם.

"לסלונה יש מודל עסקי, אבל גם משמעות מעבר לכסף", אומרת עירון. "ב-2010, כשהקמנו את סלונה, זיהינו את הצמיחה של שוק הדיגיטל והנחנו שאם 60% מהתקציבים באופליין מופנים לנשים, זה גם מה שיקרה באונליין וצדקנו. חשבנו שזה הזמן להביא למקום אחד נשים בנות 30-50, שהן הקהל הכי יקר למפרסמים. זיהינו את ההזדמנות העסקית, כי אז לא היה אתר נשים. אבל הציר השני היה המטרה - ליצור במפת המדיה הישראלית קול נשי דעתני משמעותי, שמשפיע על סדר היום.

באותה תקופה היו מצד אחד 'ליידי גלובס' או ה'מרקר וומן', שהגיעו רק לאחוז קטן של נשים, ומצד שני 'לאשה', 'את' או 'זמנים מודרניים', שהיו רק לייף-סטייל. שאלתי את עצמי: 'איפה הדעתניות? הפוליטיקאיות? אלה שעוסקות באסטרטגיה ביטחונית? הרופאות? היוצרות? נשות החינוך? הן לא היו קיימות, ואת הקול הזה רצינו להביא.

"מדיה מעצבת מציאות ומי שלא שם לא קיים. התודעה שלנו זקוקה למודלים לחיקוי, ואם המדיה לא נותנת מודלים לחיקוי אז אין איך לשאוף. ככה גדלנו בשנות ה-80, כשבכל פעם שהיה משהו חשוב להגיד, המסך התמלא בגברים עם חליפות. ומה למדנו כילדות, כשהסתכלנו בעיניים עגולות על המסך? שאנחנו לא מבינות פוליטיקה או כסף. סדר היום שלנו הוא לא סדר היום של העיתונות הממוסדת. הוא שילוב של מה שקורה במדינה מבחינת כלכלה, ביטחון ופוליטיקה, וגם מה שמעניין אותנו כנשים. כאימהות. חינוך, בריאות, משפחה - מי אמר שזה פחות חשוב? כשהתחלתי לחקור ראיתי שגברים צורכים חדשות וספורט, נשים צורכות המון תוכן - חדשות, כלכלה, ספורט קייטנה לילדים, לאן ניסע לחופשה, מה נלבש, בריאות. אז הייתה פה הזדמנות כפולה".

עיתונות מחבקת ומזמינה

עירון לא צמחה רק בתחום התוכן. חלק משמעותי מהקריירה שלה היה בפרסום, במגוון תפקידים שנעו מקריאייטיב, לאסטרטגיה, פלנינג ותוכן דיגיטלי. הרבה מתפיסות העולם שלה התגבשו שם, והמחשבה המותגית באה לידי ביטוי באופן שבו מתנהלת סלונה מיום הקמתה.

- איך השפיע הניסיון שלך על סלונה?

"אחת הסיבות הגדולות להצלחה של סלונה היא הבנייה שלה כמותג מהיום הראשון. הגדרנו חזון: 'להיות גוף מדיה נשי שמוביל סדר יום נשי ומאפשר במה לכל אישה באשר היא'. על-פי תפיסת המותג נבנה האתר: סינרגיה בין עיתונות לבלוגים, כי זה חלק מהמותג שאומר 'אנחנו רוצים להשפיע, אבל לא לבד; להוביל סדר יום, אבל שעוד נשים יצטרפו; ולאפשר את ההצטרפות הזאת'. במהות סלונה זה מותג הפוך מעיתונות. עיתונות היא מגדל שן, סלונה היא עיתונות מחבקת ומזמינה - גם גברים - להיות חלק מהשינוי הזה.

"המתנה השנייה שהבאתי מפרסום זה הנשים שעזרו לי להקים את סלונה. הקשרים שלי. מנהלות השיווק ציפי פשניק מסנו, שרון לנצמן מבנק הפועלים וסטלה קרויף שהייתה אז בתנובה. הן הצטרפו לחזון שלי, וכשאמרתי להן 'יש לי חלום, בואו קחו איתי סיכון', הן הבינו כמה חשוב להן ברמה העסקית והאישית שתהיה במה כזאת והלכו איתי. נתנו את כסף הראשון. התחייבתי להן שאגיע ל-100 אלף יוניקים בחצי השנה הראשונה - והגעתי".

- כמה גולשים יש היום לסלונה?

"היום יש לנו 1.5 מיליון יוניקים, 90% מהם נשים. יש למעלה מ-300 אלף חברים בפייסבוק ו-14 אלף בלוגים. כמעט כל הנשים ברשת, בכל הארץ".

- מה השוני בין מה שאתם עושים בפרסום לעומת גופים אחרים?

"אנחנו עושים נייטיב אדוורטייזינג - פרסום משולב חוויה. העסק שלנו התעצב משני קשיים. הראשון, קושי גדול לגרום לנשים לפתוח בלוג. נשים אמרו 'אני לא מבינה טכנולוגיה' או 'אני לא יודעת לכתוב', ואז הבנתי שאני חייבת ללמד ושאני חייבת ניהול קהילה. הכותבים נותנים לי את התוכן, ואני נותנת להם במה ועזרה וטכנולוגיה - בית. במודל העסקי שלנו כתוב חום ואינטימיות, ובשנייה שאם לא יהיו, לא תהיה סלונה.

"הקושי השני היה שנשים לא מקליקות על באנרים, וככל שהן בוגרות יותר ואינטליגנטיות יותר הן מקליקות פחות. אבל זה הקהל שרציתי. הבנתי שאני לא אתפרנס ממדיה וחשבתי מה כן אפשר לעשות. אמרתי למפרסמים 'אני אנהל לכם את הדיאלוג הדיגיטלי עם נשים'. אז היום אני נותנת פתרון עמוק: גם תוכן, גם את הסיפור, גם את ניהול הקהילה סביב הסיפור, והטכנולוגיה מאפשרת לי לתת הפקה חזקה. להפיץ את התוכן, לעבוד עם טאבולה, גוגל ופייסבוק - והכול על דאטה שלי. העיתונות מסיימת את תפקידה בזה שהיא מגישה תוכן, אבל אנחנו אומרים 'ננהל לכם את בעלי העניין, נשמור לכם על השיח ער, ובאמצעות הטכנולוגיה כל מי שמעורב בתוכן שלי או בקהילה שנוצרת, אנחנו צובעים ומגישים לפי חיתוכי דאטה הצעות ערך שנים קדימה. המהלכים שלי היום עובדים ב-3 מעגלים: תוכן, קהילה וטכנולוגיה. זה בונה נכסים דיגיטליים ארוכי-טווח למפרסמים".

 - תני דוגמה.

"עשינו מהלך עם אדידס. הם רצו לקחת 100 נשים שלא רצו מעולם, שירוצו מרתון תוך 4 חודשים. בנינו להם מתחם תוכן על ריצה, והתחלנו לדבר עם גולשות סלונה על למה ואיך לרוץ, דיברנו עם נשים שרצות ואיך זה שינה להן את החיים, והצגנו זוויות אישיות ובריאותיות. אחר-כך עשינו קמפיין ואמרנו 'כל מי שלא רצה וחולמת לרוץ, מוזמנת להצטרף לפרויקט של אדידס - קבוצות ריצה שהולכות להתאמן לקראת המרתון'. היינו אמורים לרשום 500 נשים שרוצות לרוץ, ורשמנו 5,000. זו דאטה יקרה לחברה שיש לה בגדי ספורט לנשים. מתוכן הן מיינו 100 שנבחרו על סמך הנכסים הדיגיטליים שלהן, כמו פייסבוק. משפיעות שהן לא בהכרח סלבס. ואז התחיל בלגן גדול: ה-100 שנבחרו ועוד 200 שרצו הפכו לקבוצה שניהלנו במשך 4 חודשים.

"4 קבוצות ריצה התחילו, והיו בלוגרית שלנו וצלמים בכל קבוצה. היה לנו פיד מהשטח שנכנס לתוך עולם התוכן בסלונה. יצרנו חוויות, ואדידס פינקו אותן, והן עצמן הפיצו בעמודים שלהן בפייסבוק ובאינסטגרם 'תראו מה קיבלנו, תראו מה עשינו'. כמובן, השיא היה במרתון. זו הייתה מדיה חינם בשווי שקשה לאמור. זה מהלך תוכן טוב: תוכן בעל ערך אמיתי, מעגל של שיחה שמתקיים סביבו, וטכנולוגיה ודאטה שמאפשרות לתפוס את הלקוחות ולהיות רלוונטיים. זה לא קמפיין - זה נכס דיגיטלי. מעגלים שמזינים אחד את השני כל עוד מזינים אותם ויש מה להגיד".

- איך מתמחרים פעילות כזאת?

"כל מעגל בנפרד. התוכן עולה סכום מסוים, וגם ניהול הקהילה ואיסוף הדאטה. עד לפני שנה עשינו מהלכים רק עד ניהול הקהילה, ואז אמרתי לעצמי שאנחנו מטומטמים כי אנחנו משקיעים המון כסף בלעשות תוכן טוב, מביאים כל חודש עשרות אלפי לקוחות לקרוא אותו, ואז נפרדים מהם. למה? כשאישה נכנסת לתוכן שלי, למשל לסופר-פארם יש מתחם יופי לבנות 40, היא אומרת לי שני דברים: אני בת 40, ומעניין אותי מה את כותבת. אז למה לא להגיד לה 'אני יכולה גם לשלוח לך ניוזלטר', 'הצטרפי לקבוצה שמתעניינת בבריאות' או 'קני את המוצרים בהנחה כי את במעגל שלי'. הבנתי שתוכן הוא התחלה, ולכן חיברנו בין המעגלים למשהו שמזין את עצמו".

- והמפרסמים תמיד בחזית? בגלוי?

"אני תמיד שמה בחזית את השותפות שלי עם המפרסם. תוכן טוב הוא תוכן טוב, ולא משנה אם יש לו ספונסר. אם הוא טוב, גם עם ספונסר יקראו אותו. רוצה - תיכנסי; לא רוצה - אל תיכנסי. אני לא יכולה להתפרץ באמצע סרט או סדרה ולשים באנר".

האי-קומרס הוא מנוע הצמיחה הבא, מגלה עירון. "כיום נכנסים לסלונה שופינג 300 אלף נשים, כלומר אנחנו חנות גדולה. עד היום עבדנו בשותפות עם חנויות רשת, מעבירים אליהן תנועה ומקבלים עמלה. שיתוף-הפעולה שלנו עם eBay הביא מחזור של מיליון שקל בחודש, אז אפשר להבין מה הפוטנציאל. אנחנו עומדים לפני שינוי גדול ונקים חנות משלנו".

- אז מה שתצטרכי זה קניינים טובים.

"בדיוק. בשנה הבאה אביא מיליון לחנות שלי, כי אנחנו נהיה קניון דיגיטלי ממוקד לנשים. סלונה שופינג פעילה כבר שנתיים, כבר קונים ממני, המרתי את הקוראות לקונות - עכשיו זה המייל האחרון ובזה נשקיע".

- תביאו סחורה איכותית? בלעדית?

"הכול. המשימה שלי השנה זה לקחת קדימה את האוצר הזה שיש לי - 1.5 מיליון נשים שקונות גם ככה - ולגרום לזה שיקנו אצלי. בגלל שאני מו"ל, גם בקומרס יש לי מודל אחר. יש לי תוכן ואני יודעת כל יום בשנה מה אישה קונה. ואז אני יכולה להגיד לה חודש לפני שבועות 'בואי, קני חולצה לבנה. והנה הבאתי לך את החמש הכי טובות'. אני עושה לה שירות כפול, אבל החשיבה היא של תוכן".

- זה יכול לעבוד הפוך? רשת מסחרית שמייצרת תוכן?

"כן. בחו"ל יש רשתות שמבינות שהן חייבות לנהל דיאלוג ולא להיות רק קטלוג. את מה שעושים בסלונה שופינג, אנחנו הולכים לעשות בארץ לכמה אתרי קומרס שבאו אלינו כדי שנייצר להם קונטנט טו קומרס כמותג פרטי. אנחנו כבר מחזיקים תוכן של לא מעט אתרים. מי שצריך מהלכי תוכן לנשים בא אליי".

- מה היקפי הפעילות של סלונה?

"אנחנו צומחים כל שנה ב-100%".

- על חשבון מי?

"כשהקמתי את סלונה, שאלו אותי 'מי צריך אותך? יש וואלה אופנה ו-ynet אוכל'. צריך אותי כי אני יודעת לדבר אחרת עם הקהל. השקעתי כל-כך הרבה במותג, באיך שהוא מדבר, בכמה שהוא אינטליגנט ואיכותי כדי שהמותגים הגדולים יבואו לעבוד איתי. ולכן הכסף הוא על חשבון האתרים הגדולים כמו מאקו, וואלה ו-ynet, ומלקוחות שכדאי להם לעבוד סגמנטלית. חלק מהכסף בא גם על חשבון משרדי הפרסום. אנחנו יודעים לעשות גם את אסטרטגיית התוכן, גם את הקריאייטיב, גם את ההוצאה לפועל וההפצה, ולכן אנחנו מתפקדים כמו סוכנות תוכן".

- תוכן הוא נושא חם במשרדי הפרסום. לדעתך, יש מי שיודע לעשות את זה?

"לא, כי בדנ"א שלהם הם לא גוף תוכן. לפבלישרים יש את זה בדנ"א. כל גוף אחר צריך להביא אנשים מבחוץ שיעשו את זה. אנחנו נלחמים על הקריאטיביות של התוכן, כי זה המקצוע שלנו, לייצר מחויבות של אנשים דרך תוכן. ואת מה שאני מבינה, מבינים המו"לים הגדולים בעולם. 'ניו-יורק טיימס' הקימו את טי ברנדס סטודיו שנותן מענה קריאטיבי לתוכן למותגים, וגם 'וושינגטון פוסט' הקימו את האפינגטון פרטנרס סטודיו. כל הפבלישרים מקימים זרועות בתחום הקונטנט והקריאייטיב, כי הם יודעים לעשות תוכן קריאטיבי, ויש להם הפצה. סלונה היא היום המומחה מספר אחד בלדבר עם נשים ברשת. אני חייבת כל הזמן להיות חכמה וחדשנית וממזרה, כי אני נוגסת בגדולים ביותר.

"כסלונה, אני צריכה להביא ערך אמיתי לקוראות שלי, שיחשבו שאני יכולה להוביל אותן למקום טוב יותר, לא משנה אם זה בתודעה, בעבודה או כשהן כותבות בלוג. אחרת אין לי זכות קיום. המשימה שלי כמו"ל הרבה יותר גדולה משל מו"לים אחרים. אני צריכה להשפיע לטובה על חיי הקוראות שלי".

- איך עדיין לא הקימו סלונה בחו"ל?

"את השאלה הזאת צריך לשאול שם. היו לנו אורחים מסין, ושם אין אתר נשים אחד, ואין אי-קומרס. יש גופים כמו עליבאבא, אבל איש לא אומר 'בוא ניקח את הקהל הכי קונה ונדבר אליו'".

- מה החלום שלך?

"להיות ערוץ מדיה בפריים-טיים. להיות בכל מקום - באינטרנט, בטלוויזיה, בשטח, בכנסים. למה שלא אהיה אופרה (ווינפרי - עב"ל)? ואני רוצה להיות גלובלית, לנצל את הפורמט הזה. העולם צריך סלונה. הקול הנשי הוא מתבקש, כלכלי, כדאי - ואני רוצה לשכפל את המודל הזה בעולם. וזה יקרה".

סלונה

פעילות: אתר תוכן ודעות לנשים

הקמה: 2010

בעלים: אימי עירון, שירה מרגלית, גיא בהר ועמיר גולן

מספר יוניקים בחודש: 1.5 מיליון, 90% מהם נשים

מספר בלוגים: 14 אלף

אימי עירון

תפקיד: מנכ"לית, שותפה ומייסדת סלונה

אישי: בת 49, גרושה ואם לשניים, תושבת תל-אביב

מקצועי: עבדה 16 שנים בפרסום, מתוכן 5 שנים כסמנכ"לית קריאייטיב, פלנינג ותוכן בגיתם

השכלה: תואר ראשון בספרות כללית

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה