גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הארץ" לא מה שתרגמתם

הפערים בגרסאות בין "הארץ" בעברית לאנגלית מעוררים ביקורת על הקו השמאלי הקיצוני לעתים שמופיע שוב ושוב בגרסה האנגלית כך, מספר הפצועים משתנה, בירי בחברון נעלמת העובדה שמדובר במחבל פלסטיני, ומדורה הופכת לפוגרום אולם בעוד מבקרי העיתון מייחסים לו השפעה כמעט מאגית על דעת הקהל בעולם, המו"ל עמוס שוקן דווקא ממעיט בכוחו /

כשחבר הכנסת יאיר לפיד העלה בסוף השבוע שעבר את "הארץ" באנגלית לתודעה הציבורית, אחרי שקישר בין מי שעומדת להתמנות לעורכת שלו, נעה לנדאו, לבן זוגה הפעיל ב"שוברים שתיקה", הרשתות החברתיות סערו, והוא מיהר להתנצל. אבל אם את הטיעון הנפסד של לפיד קל לבטל, הטענה המעניינת יותר שלו היא זו שעוסקת בעוצמה של "הארץ" באנגלית כאחד ממקורות המידע הבודדים על ישראל בחו"ל, ובנזק שהביקורת שבו - החריפה יותר, על פי מבקרים, מהקו בעברית - גורמת לישראל ולמדיניות החוץ שלה.

מי שלא נזקק להערה הלא מוצלחת של לפיד כדי להתוודע לנושא הוא חנן עמיאור, העורך הראשי של אתר פרספקטיבה, שמעיד על עצמו שהוא אתר ה"מוקדש לקידום סיקור תקשורתי מדויק ומאוזן של ישראל והמזרח התיכון". כשמבקשים מעמיאור להצביע על טעויות בולטות שהוא ואנשיו מצאו ב"הארץ" באנגלית הוא לא יודע מאיפה להתחיל. "הם כל הזמן עושים טעויות, ותמיד כאלה שיוצרות הטיה נגד ישראל בהשוואה לדיווח המקורי בגרסה בעברית. הם מתקנים הרבה פעמים אחרי שאנחנו מעירים להם, אבל לצערנו אנחנו תופסים אותם בטעויות אחת ללא הרבה זמן".

ואכן, כניסה לאתר פרספקטיבה - presspectiva - מובילה חיש קל לעמודים שבהם ניתן למצוא עשרות רבות של טעויות תרגום, שעליהן דיווח האתר לאורך השנים. האקטואלית שבהן, שאולי יכולה גם להבהיר משהו על ההבדלים בין "הארץ" בעברית ומקבילו באנגלית, נוגעת לחייל שירה למוות במחבל בחברון, ועניינו נידון כיום בבית דין צבאי.

בפרספקטיבה מביאים דוגמאות שמראות כיצד כותרות במהדורה העברית, שמהן ניתן להבין שאזריה ירה במחבל, מוצגות כך שבאנגלית לא ניתן יהיה להבין זאת. פעם אחת "הרג המחבל" הופך ל"ירי בחברון", פעם אחרת "המחבל" בכותרת בעברית הוא "הפלסטיני הפצוע" באנגלית, וכן הלאה. ואם זה לא מספיק כדי להשתכנע שמדובר בהחלטה עריכתית עקבית, אפשר להתבונן על התגית שאוגדת את הסיפורים האלה בשני האתרים. באתר בעברית היא "החייל שירה במחבל", ואילו באנגלית היא נקראת "הירי בחברון".

עמיאור מזכיר מקרה בולט נוסף . ב-2014 פרסמו עמירה הס ויאיר אטינגר ידיעה שלפיה מתנחלים בחרו לציין את ל"ג בעומר באמצעות מדורה שהדליקו במטע זיתים השייך למשפחה פלסטינית. הכותרת שניתנה לידיעה בעברית הייתה "ל"ג בעומר: מתנחלים מחברון הדליקו מדורה במטע זיתים בתל רומיידה". באנגלית לעומת זאת הכותרת דיווחה על כך ש"מתנחלים שרפו מטע זיתים בחברון". האתר פרסם תיקון לידיעה בעקבות פניית פרספקטיבה, אבל בינתיים כבר הספיק פיטר ביינרט, עיתונאי אמריקאי בעל שם שכותב גם ב"הארץ", לשלוח את למעלה מ-24 אלף עוקביו בטוויטר לידיעה, שאותה הוא הכתיר בכותרת משלו: "פוגרום ל"ג בעומר". בהמשך גם הוא חזר בו.

"כלומר", אומר עמיאור, "יש לנו כאן מתנחלים שהדליקו מדורת ל"ג בעומר במטע זיתים, עץ אחד לא נשרף שם לפי הידיעה בעברית, ובתוך שני צעדים, זה הופך להיות לא פחות מפוגרום".

יכול להיות שהבעיה היא פשוט תרגום לא מספיק טוב מעברית לאנגלית?

"זה מה שהם ניסו לטעון, שזה רנדומלי. אבל אי אפשר להמשיך לטעון את זה כשכל ההטיות הן תמיד בכיוון אחד, לצד של יותר ביקורת כלפי ישראל".

וכשאתם פונים אליהם הם מתקנים?

"בחלק גדול מהמקרים כן, היה לנו איתם קו פתוח. אם אתה קורא את הביקורת שלנו אתה רואה שזה לא טוקבק מתלהם, זה דיון ענייני. והם באמת תיקנו הרבה פעמים, עד שעמוס שוקן (מו"ל 'הארץ', י"כ) אמר לי שהוא בכלל מתנגד לזה, ושאם יש לו טענה היא לא כלפי העורכים באנגלית, אלא כלפי 'הארץ בעברית'".

שוקן אישר כי אמר את הדברים לגבי שני מקרים.

"ניסיון להעביר ביקורת עיתונאית לפוליטיקה"

מבקר חריף נוסף של המהדורה באנגלית של "הארץ" הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות" בן דרור ימיני. ימיני, שבשנים האחרונות עוסק בהסברה פרו-ישראלית בעולם, יודע לספר כי השאלות הקשות שבהן הוא נתקל במהלך הרצאותיו בקמפוסים בעולם מבוססות פעמים רבות על דברים שהשואלים קראו ב"הארץ". "אני נתקל בשאלות שהן בין קשות לעוינות, ובחלק ניכר מהמקרים, כשרוצים להוכיח את הטענה, ההסתמכות היא על מאמרים מ'הארץ'".

אם יש הטיות לרעה ב"הארץ" באנגלית למה לדעתך זה קורה?

"לא יודע, אני לא מבין אותם כמו שאני לא מבין את השמאל הישראלי. הרי יש מספיק טענות טובות נגד הימין ונגד מה שהימין מעולל לנו. אני לא איש ימין, כתבתי נגד המתנחלים יותר מאשר כל מה שכתבתי נגד השמאל הישראלי. באמת יש טענות טובות. זה שהופכים את ישראל למפלצת זה רק מרחיק את השלום, ורק מנציח את הכיבוש".

וב"הארץ" לא מבינים את זה?

"אני חושב שנדמה להם שזה הדבר הנכון לעשות. זאת אומרת, מבחינתם אנחנו כוחות הקדמה, אנחנו שייכים לקהילה הבינלאומית שמאוד עוינת את ישראל, ואנחנו מספקים לה בדיוק את מה שהיא רוצה, כי אנחנו המקור המרכזי לאינפורמציה. הם לא נאבקים בכיבוש, הם נאבקים בישראל".

כששוקן נשאל על הפערים הוא מסביר נקודה חשובה: "האתרים נערכים בנפרד. כשיש באתר או בעיתון באנגלית כותרת היא לא בהכרח תרגום של הכותרת בעברית, כי הידיעה בעברית מגיעה לשני האתרים, נשלחת לתרגום לאנגלית, וכל מערכת מחליטה על היקף הידיעה, ונותנת את הכותרת שהיא חושבת שמתאימה לקהל שלה".

ובכל זאת, כמו שעולה מהמעקב, יש הרבה טעויות במהדורה באנגלית.

"אני חושב שממש אין הרבה טעויות כאלה. בכלל, ההסתכלות רק על כותרות היא לא נכונה, אנחנו לא עיתון של כותרות, ולכל תוכן אפשר לתת יותר מכותרת אחת. בכל מקרה, אני שולל לחלוטין שיש מגמה בעיתון באנגלית להוציא את ישראל רע יותר או להיות יותר ביקורתי, כי הרי העיתון בעברית מספיק ביקורתי. אנחנו יודעים מה הבעיה המרכזית של ישראל, ו'הארץ' מבקר אותה בעברית ובאנגלית. בגלל שלא יכולים לתקוף אותנו על הדברים הרציניים מחפשים את השטויות האלה. כל העיסוק של פרספקטיבה בסוגיה הזאת זה ניסיון להעביר דיון בעבודה עיתונאית מקצועית לדיון בפוליטיקה".

שוקן הוא מו"ל שפתיחותו התקשורתית היא חריגה בנוף התקשורת המקומית. מיותר כמעט לציין שהוא איש רהוט וחד לשון. ובכל זאת, כשהוא נשאל על הפערים בין האתרים בנושא פרשת אלאור אזריה, נדמה שהשיחה נקלעת לדרך ללא מוצא, שלא לומר הופכת מעגלית. כך זה נשמע בקיצורים הכרחיים:

זאת לא בעיה שבאנגלית מתעקשים לא לקרוא "מחבל" לפלסטיני שאזריה הרג?

"איך לדעתך צריך לקרוא לו?".

למה צריך את דעתי, אני אומר לך איך קוראים לו באתר "הארץ" בעברית. התגית היא "החייל שירה במחבל".

"המונח טרוריסט מיוחס בעולם האנגלוסקסי למי שעושה את מה שעשו בפריז או בבלגיה או בדבר כזה, נכון? הוא לא מיוחס למישהו שעושה נניח את מה שהחייל הזה עשה. אבל זה לא משנה, הרי אני ואתה לא בקיאים בשפה האנגלית של התקשורת כמו האנשים שעושים את זה.

"ואם כבר מדקדקים בעניין הזה, אז תחליטו: הרי אפשר היה להגדיר את החייל כ'רוצח' ואז אתה יכול במקביל לקרוא לפלסטיני 'המחבל'. אבל פה מתעקשים לא להגיד על החייל שהוא רוצח, או הורג בדם קר, וטוענים אל תעשו לו שפיטה לפני הליך משפטי. ולמחבל כבר היה הליך משפטי?".

אבל אין מחלוקת על זה שהוא דקר חייל.

"אין מחלוקת? אני לא יודע אם אין מחלוקת, לא היה על זה דיון משפטי".

לפי "הארץ" בעברית אין מחלוקת, מעולם לא נטען שם דבר כזה.

"אני מסכים איתך, אבל אני אומר שגם אין מחלוקת שהחייל הרג בדם קר".

לגבי זה מתקיים עכשיו הליך משפטי.

"אז יש הליך משפטי, ואין מחלוקת שהוא הרג אותו בדם קר. יכולות להיות כל מיני מחלוקות על מניעים, על דברים כאלה, אבל אין מחלוקת שזה מה שהיה שם".

אבל קצת קשה ליישב את שתי הגישות האלה, העקביות, של המהדורה בעברית מול המהדורה באנגלית. אולי בעצם הביקורת שלך היא על הגרסה העברית?

"לא צריך ליישב. שתי הגרסאות אפשריות ומתקבלות על הדעת בעבודה עיתונאית. אם קיבלו במערכת באנגלית החלטה לא לקרוא לו מחבל - למרות שאני לא בטוח שזה נכון, כי יש גם דוגמאות שכן קראו לו 'תוקף' (Attacker) - אז זו החלטה מקצועית לגיטימית בעיניי. אני לא חושב שזו החלטה שאי אפשר להגן עליה".

"ל'הארץ' כמותג יש יותר יוקרה בינלאומית"

כשמנסים לבחון את הטיעון המרכזי השני של מבקרי "הארץ" - השפעתה הגדולה של המהדורה באנגלית על היחס כלפי ישראל, בשל היותה אחד המקורות הבודדים למידע על המדינה באנגלית - מתקבלת אירוניה משעשעת. מבקרי "הארץ" מייחסים לעיתון השפעה רחבה, כמעט מאגית, על דעת הקהל בעולם, בעוד ששוקן עצמו דווקא ממעיט בכוחו.

עמיאור משוכנע כי "דיפלומטים, פוליטיקאים ומעצבי דעת קהל ועיתונאים בכל העולם שמסקרים את ישראל ואת הסכסוך קוראים 'הארץ' באדיקות. אני זוכר שברק אובמה בעצמו אמר שכל הכבוד שיש את 'הארץ'. הוא אמר שזה העיתון שאומר את האמת. אז העובדה היא שנשיא ארה"ב שואב את האינפורמציה שלו על הסכסוך מעיתון 'הארץ' באנגלית, וממנו זה יורד למטה. וזו הבעיה העצומה עם העיתון הזה".

דעתו של ימיני דומה: "נכון שהיום יש גם את 'טיימס אוף ישראל', ו'ג'רוזלם פוסט' היה תמיד, אבל כשאני נמצא בהרצאות בחו"ל אף אחד לא מצטט לי את העיתונים האלה. מצטטים לי את 'הארץ'".

גם הנריקה צימרמן, עיתונאי ותיק שמסקר את המזרח התיכון עבור תחנת הטלוויזיה הספרדית אנטנה 3 וכלי תקשורת נוספים, סבור ש"העיתונאים הזרים רואים ב'הארץ' מקום שמבטא יותר עמדות ביקורתיות ולכן יותר קשובים אליו. ל'הארץ' כמותג יש יותר יוקרה בינלאומית. אם אני כותב מאמר לחו"ל ומצטט את 'ידיעות אחרונות' למשל זה עושה פחות רושם כי את 'הארץ' כולם מכירים".

שוקן, כאמור, דווקא מפחית בהיקף ההשפעה של האתר, שלדבריו יש לו למעלה מ-18 אלף מנויים משלמים, ו-2.5-3 מיליון משתמשים ייחודים בחודש. "הטענות האלה מצחיקות", הוא אומר. "הרי יש מספיק אתרים שעושים את מה שהמדינה או הממשלה רוצה שיעשו. ה'ג'רוזלם פוסט', האתר של 'ישראל היום' ו'טיימס אוף ישראל'. קוראים גם אותם, אני לא יודע בדיוק את המספרים, אבל אני לא רואה של'ג'רוזלם פוסט' יש פחות עוקבים מלנו, נדמה לי שיש להם יותר. אז מי שרוצה שיקרא 'ג'רוזלם פוסט' או 'טיימס אוף ישראל' ויקבל תמונה טובה".

גם העיתונאי לוק בייקר, שעומד בראש סוכנות רויטרס בישראל וברשות הפלסטינית, לא מייחס ל'הארץ' השפעה גדולה במיוחד. "אני חושב שהטענות האלה היו יותר נכונות לפני 15-20 שנה, לפני הבום של האינטרנט ואחר כך הרשתות החברתיות. היום אם אתה עיתונאי רציני אתה לא נסמך על 'הארץ'. יש אולי אנשים שאוהבים לקרוא את 'הארץ', וזה אחד המקומות הראשונים שהם הולכים אליו, אבל האנשים שאני מכיר ומסקרים את ישראל - אני לא רואה שהם נשענים על 'הארץ'. בכלל, היום כלי כמו טוויטר הוא הרבה יותר משמעותי בלהתעדכן לגבי מה שקורה. יש עיתונאים בערוץ 10 ובערוץ 2 שמצייצים גם באנגלית. יש הרבה מקורות, ואנשים חולקים חדשות, וניתוחים ופרשנויות שהם לאו דווקא מ'הארץ'".

צימרמן חותם את הנושא במה שאולי ממקד את הטענה בדבר ההשפעה של "הארץ", ובמידה רבה גם את הדיון כולו: "עם כל הקושי שבדבר, צריך להבין שעבור כל מי שרוצה לנגח את ישראל בחו"ל - כולל אנשים שלא רוצים שיבלבלו אותם עם העובדות והם ינגחו את ישראל בכל מקרה, גם אם היא תהיה צחורה וטהורה - 'הארץ' מהווה כלי. אבל אחרי כל זה, אם אתה שואל אותי אם אני מעדיף שיהיה כלי כזה, שהוא פתוח וביקורתי, אז התשובה היא שכן, אני מעדיף את המצב הזה כי זו הדמוקרטיה".

עמוס שוקן, זאת לא בעיה שבאנגלית מתעקשים לא לקרוא "מחבל" לפלסטיני שאזריה הרג?

שוקן: "איך לדעתך צריך לקרוא לו?".

באתר "הארץ" בעברית התגית היא "החייל שירה במחבל".

"תחליטו: הרי אפשר היה להגדיר את החייל כ'רוצח' ואז אתה יכול במקביל לקרוא לפלסטיני 'המחבל'. אבל פה מתעקשים לא להגיד על החייל שהוא רוצח, או הורג בדם קר, וטוענים אל תעשו לו שפיטה לפני הליך משפטי. ולמחבל כבר היה הליך משפטי?".

אבל אין מחלוקת על זה שהוא דקר חייל.

"אין מחלוקת? אני לא יודע אם אין מחלוקת, לא היה על זה דיון משפטי"

עוד כתבות

מאיר שמגר / צילום:אמיר מאירי

בין המורה שמגר לתלמיד ברק: שיעור על גבולות האקטיביזם השיפוטי

פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, על נשיא העליון המנוח: "מאיר שמגר היה אקטיביסט שיפוטי מובהק, ואולם הנשיא שהחליפו בתפקיד, אהרן ברק, היה תאורטיקן מקיף יותר של המשפט החוקתי, והיסודות התאורטיים שהניח אפשרו להרחיק לכת בהתערבות השיפוטית"

ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף

רשות החברות משיקה תוכנית הכשרה יוקרתית למנכ"לי החברות הממשלתיות בשיתוף עם אוניברסיטה מסין

התוכנית היוקרתית לפיתוח מנהיגות פותחה ע"י רשות החברות הממשלתיות בשיתוף עם אוניברסיטאות ת"א ו-Ceibs בשנחאי ● התוכנית מיועדת, בין היתר, לחשוף את המנכ"לים לתפיסות ניהוליות "שונות באופן מהותי מהנהוג בישראל" וכן לקדם נטוורקינג ● עלות התוכנית נאמדת באלפי שקלים למשתתף

בניין הבימה בתל אביב / צילום: Shutterstock

50% פחות: כך נגמר המאבק של הבימה בדרישת הארנונה של עיריית ת"א

בניגוד לעמדת היועמ"ש, ביהמ"ש העליון קבע כי סיווג הארנונה של התאטרון הלאומי לא יישונה לסיווג היקר ביותר ● המשמעות: מלכ"רים נוספים יוכלו לדרוש לשלם ארנונה לפי תעריף נמוך ממה שהם משלמים היום

Mobilion אבי פלדמן ואייל זבידה, ממייסדי קרן ההשקעות / צילום: יח"צ

קרן חדשה בהיקף של 30 מיליון דולר תשקיע בתחום הרכב העתידי והתחבורה החכמה

קרן Mobilion, מייסודם של אבי פלדמן, קבוצת זבידה וקבוצת NEXUS הבינלאומית, מבטיחה לקצר את הנגישות של חברות סטארט-אפ לספקי החלפים הבינלאומיים

מאזדה MX-30, הרכב החשמלי הראשון של החברה / צילום: יח"צ

חשמלית ושמה מאזדה: הושק דגם חשמלי לענקית הרכב היפנית

הרכב, MX-30, מגיע בתצורה של ג'יפון ומציע טווח נסיעה של כ-200 קילומטר בין טעינות

בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בדיחה מאוד מסובכת להבנה: פארסת הברקזיט שברה שיאים חדשים

התמרונים הפוליטיים, העריקות התכופות והטריקים הפרלמנטריים, שנמשכים ברצף כבר יותר משלוש שנים, מעסיקים את המערכת הפוליטית באופן בלעדי כמעט ועדיין לא הביאו את בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי ● בעוד עשרה ימים אמורה בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי, אבל היא פשוט לא יכולה לקחת ברצינות את הבטחות רה"מ הבריטי או כל גורם אחר

סוחר בבורסת ניו יורק. המצטרפת החדשה אינמוד סיימה את אוגוסט בזינוק של 42%   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הפרלמנט הבריטי דחה ברקזיט מזורז: הליש"ט צנחה, וול סטריט ננעלה בירידות שערים

לאחר הצבעה עקרונית בעד הסכם הפרישה מהאיחוד האירופי, הפרלמנט דחה את תוכנית ג'ונסון לחקיקה מזורזת בנושא ● הליש"ט ירדה ב-0.7% ● המגמה בוול סטריט התהפכה עם ההצבעה, והעליות נמחקו ● הנאסד"ק ירד בכ-0.7%, S&P 500 נסוג בכ-0.3%, והדאו ג'ונס ננעל בירידה של כ-0.1% ● פייסבוק ירדה ביותר מ-3% לאחר שפורסם כי תובעים כללים מ-47 מדינות בארה"ב ישתתפו בחקירה נגד החברה בחשד שהפרה חוקי הגבלים עסקיים ● ביוג'ן זינקה בכמעט 30% לאחר שעקפה את התחזיות ודיווחה כי תגיש לאישור את המוצר לאלצהיימר ● אירופה ננעלה בעליות שערים: מדד פוטסי עלה ב-0.7%, מדד דאקס ב-0.09%, ומדד קאק 40 עלה ב-0.2%

בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

האם על נתניהו להתפטר כמו ח"כ מהמניין? כך משנה העברת המנדט לגנץ את מצבו המשפטי של רה"מ

ישנם קולות הסבורים כי ההגנה שמעניק החוק לראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום לא צריכה לחול במקרה של ממשלת מעבר, ולפיכך על נתניהו להתפטר מתפקידו כאילו היה ח"כ או שר • ואולם גם כחבר כנסת, אם ישראל תלך לבחירות שלישיות, נתניהו יוכל לעכב את ההליכים המשפטיים נגדו

בורסת שנחאי/  צילום: רויטרס Thomas Peter

מגמה מעורבת באירופה על רקע המבוי הסתום בברקזיט

ירידות במגזר הטכנולוגיה על רקע תחזית הכנסות פסימית מצד טקסס אינסטרומנטס ● בורסות אסיה ננעלו בנטייה שלילית על רקע הדחייה הנוספת הצפויה בברקזיט ● הונג קונג ירדה 0.8% בצל דיווחים על החלפת המנהיגה על-ידי הסינים ● אמש נסגרו בורסות ניו יורק בירידה, לאחר שהצעתו של בוריס ג'ונסון התקבלה, אולם נדחתה תוכניתו לחוק מזורז בנושא הברקזיט

פרוייקט מחיר למשתכן / צילום: איל יצהר

יום לנעילת הגרלת מחיר למשתכן: מכרזי ראשל"צ והווילות באילת מככבים

מחר תינעל ההגרלה התשיעית של מחיר למשתכן ● בראשון-לציון הסיכוי לזכות בדירה עומד על אחד ל-15 ● גם בבאר יעקב הסיכויים לא גבוהים ● היענות נמוכה נכון לעכשיו לדירות בנהריה, קריית ים ומגדל העמק

פנים בניין הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ת"א עברה לעליות קלות; מניית טאואר צוללת יותר מ-8%

הירידות בטאואר באות על רקע ירידות בענף בארה"ב לאחר תחזית פסימית של טקסס אינסטרומנטס ● אופקו מאבדת 6% לאחר שצללה ב-11% בטרום מסחר ועיכבה את פתיחת המסחר ● החברה הודיעה על כוונתה לגייס מהציבור עד 100 מיליון דולר בהנפקת מניות ● בוול סטריט ננעלו המדדים אתמול בירידות

ונציה/ צילום:רויטרס

חוששים? בואו לפה: כך מדינות אירופה מנצלות את סחבת הברקזיט כדי לפתות את עשירי בריטניה

איטליה ומדינות אחרות באירופה חותכות מסים ומציעות תמריצים כדי לשכנע את העשירים לעבור לגור אצלן ● האי-ודאות סביב פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי והחשש שמא ממשלה סוציאליסטית תחליף את השמרנים מחזקים את הפיתוי

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

אין ממשלה ואין תקציב ל-2020: כך יעבוד "התקציב ההמשכי" תחת ידי הפקידים

אם לא יאושר תקציב עד ינואר 2020, המדינה תעבור לתפקד על בסיס תקציב חודשי, שינוהל ע"י החשכ"ל באוצר • אלה חדשות רעות למי שהתרגל לסבסוד של צהרונים, לנכים שציפו לקבל תוספת קצבאות ולמי שמעוניין לקדם רפורמות • אבל יש גם חדשות טובות - זה יצמצם את הגירעון וימנע מפוליטיקאים לבזבז כספים מיותרים

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון /צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

התמונה גרועה יותר מהצפוי: הצמיחה של המשק ברבעון השני של השנה - 0.6% בלבד

הלמ"ס פרסמה את האומדן השלישי לנתוני הצמיחה, שחושף כי ההאטה חריפה הרבה יותר מכפי שנמדד באומדן השני ● ללא מסים נטו על היבוא מדובר בקצב צמיחה של 2.7%, לעומת 3.1% כפי שנמסר באומדן השני

מפגינים בלבנון.  צילום: רויטרס

מהמס על הווטסאפ בלבנון ועד מחירי התחב"צ בצ'ילה: מה אפשר ללמוד מהמחאות החברתיות השבוע בעולם

שורה של גזירות כלכליות הוציאו המוני מפגינים לרחובות ביומיים האחרונים, מצ'ילה ועד לבנון מחו רבים על המצב הכלכלי והצליחו לסכל חלק מהצעדים הצפויים של הממשלות • איך התגלגל המס על הווטסאפ בלבנון לצעדי שקיפות מרחיקי לכת על ההון הציבורי, ומה אפשר ללמוד מצ'ילה על מחירי תחבורה ציבורית ועל פנסיה

סניף של איל מקיאג בדיזנגוף סנטר / צילום: יח"צ

מניקור עד הבית: איל מקיאג' רוכשת סטארט-אפ להזמנת שירותי קוסמטיקה לבית הלקוח

מחיר העסקה לא פורסם ● הסטארט-אפ מיסביז, שהוקם לפני ארבע שנים, פיתח זירת מסחר מקוונת המאפשר הזמנת שירותי טיפוח, והוא פעיל בישראל ובבריטניה ● עד כה הושקעו בסטארט-אפ מעל 5 מיליון דולר

העמוד של קפה עלית באמזון / צילום: צילום מסך

לקנות קפה ברשת: שטראוס הופכת לחברת המזון הראשונה שמוכרת באמזון, וזו עשויה להיות תחילתה של מהפכה

החנות המקוונת של שטראוס לשוק המקומי עלתה תחת השם "עלית", ולפי שעה ניתן למצוא בה רק מארזי קפסולות קפה תואמות נספרסו שמייצרת שטראוס, ולא מוצרים נוספים של החברה

ניצן הורוביץ / צילום: איל יצהר, גלובס

האם אפשר להקים ממשלה גם ללא תמיכת רוב חברי הכנסת?

שתי מערכות הבחירות האחרונות המחישו עד כמה קשה לקבל את אמון הכנסת להרכבת ממשלה ● מה קשה יותר: להקים ממשלת מיעוט או להפיל אותה? צללנו ללשון החוק ● המשרוקית של גלובס

בניין טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

טבע בדרך לסלק איום קיומי? "ההסדר המתגבש בפרשת האופיואידים - תרחיש טוב בהרבה מזה שהשוק ציפה לו"

עפ"י ההסדר המתגבש בפרשת משככי הכאבים, טבע תשלם 250 מיליון דולר במזומן ובעיקר תספק את התרופה נגד השפעת האופיואידים, בשווי של כ-23 מיליארד דולר, במשך עשור ● בלידר שוקי הון מסבירים כי "עלות הייצור עבור טבע היא 1.5-3 מיליארד דולר, סכום שהיא תמצא בקלות בתזרים המזומנים שלה" ● בפייפר ג'פרי אופטימיים פחות

סטודנטים  /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המגמה התהפכה: מספר הסטודנטים חוזר לעלות

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה של 3.4% במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בשנה האחרונה, זאת לאחר שנתיים של ירידה ● ההתאוששות לא הגיעה לתחומי החינוך ● הנשים מהוות רוב בכל התארים