גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טעויות תרגום או עריכה מגמתית? "הארץ", באנגלית זה נשמע רע

הפערים בגרסאות בין "הארץ" בעברית ובאנגלית מעוררים ביקורת על הקו השמאלי הקיצוני לעתים שמופיע שוב ושוב בגרסה האנגלית ■ ומה מו"ל "הארץ" עמוס שוקן אומר על כך?

"הארץ" באנגלית ובעברית / צילום: מתוך ויקיפדיה
"הארץ" באנגלית ובעברית / צילום: מתוך ויקיפדיה

כשחבר הכנסת יאיר לפיד העלה בסוף השבוע שעבר את "הארץ" באנגלית לתודעה הציבורית, אחרי שקישר בין מי שעומדת להתמנות לעורכת שלו, נעה לנדאו, לבן זוגה הפעיל ב"שוברים שתיקה", הרשתות החברתיות סערו, והוא מיהר להתנצל.

אבל אם את הטיעון הנפסד של לפיד קל לבטל, הטענה המעניינת יותר שלו היא זו שעוסקת בעוצמה של "הארץ" באנגלית כאחד ממקורות המידע הבודדים על ישראל בחו"ל, ובנזק שהביקורת שבו - החריפה יותר, על-פי מבקרים, מהקו בעברית - גורמת לישראל ולמדיניות החוץ שלה.

מי שלא נזקק להערה הלא מוצלחת של לפיד כדי להתוודע לנושא הוא חנן עמיאור, העורך הראשי של אתר פרספקטיבה, שמעיד על עצמו שהוא אתר ה"מוקדש לקידום סיקור תקשורתי מדויק ומאוזן של ישראל והמזרח התיכון".

כשמבקשים מעמיאור להצביע על טעויות בולטות שהוא ואנשיו מצאו ב"הארץ" באנגלית, הוא לא יודע מאיפה להתחיל. "הם כל הזמן עושים טעויות, ותמיד כאלה שיוצרות הטיה נגד ישראל בהשוואה לדיווח המקורי בגרסה בעברית. הם מתקנים הרבה פעמים אחרי שאנחנו מעירים להם, אבל לצערנו אנחנו תופסים אותם בטעויות אחת ללא הרבה זמן".

ואכן, כניסה לאתר פרספקטיבה (presspectiva) מובילה חיש קל לעמודים שבהם ניתן למצוא עשרות רבות של טעויות תרגום, שעליהן דיווח האתר לאורך השנים. האקטואלית שבהן - שאולי יכולה גם להבהיר משהו על ההבדלים בין "הארץ" בעברית ומקבילו באנגלית - נוגעת לחייל שירה למוות במחבל בחברון, אשר עניינו נדון כיום בבית דין צבאי.

באתר פרספקטיבה מביאים דוגמאות שמראות כיצד כותרות במהדורה העברית, שמהן ניתן להבין כי אזריה ירה במחבל, מוצגות כך שבאנגלית לא ניתן יהיה להבין זאת. פעם אחת "הרג המחבל" הופך ל"ירי בחברון", פעם אחרת "המחבל" בכותרת בעברית הוא "הפלסטיני הפצוע" באנגלית, וכן הלאה.

ואם זה לא מספיק כדי להשתכנע שמדובר בהחלטה עריכתית עקבית, אפשר להתבונן על התגית שאוגדת את הסיפורים האלה בשני האתרים. באתר בעברית היא "החייל שירה במחבל", ואילו באנגלית היא נקראת "הירי בחברון".

עמיאור מזכיר מקרה בולט נוסף. ב-2014 פרסמו עמירה הס ויאיר אטינגר ידיעה שלפיה מתנחלים בחרו לציין את ל"ג בעומר באמצעות מדורה שהדליקו במטע זיתים השייך למשפחה פלסטינית. הכותרת שניתנה לידיעה בעברית הייתה "ל"ג בעומר: מתנחלים מחברון הדליקו מדורה במטע זיתים בתל רומיידה". באנגלית, לעומת זאת, הכותרת דיווחה על כך ש"מתנחלים שרפו מטע זיתים בחברון".

האתר פרסם תיקון לידיעה בעקבות פניית פרספקטיבה, אבל בינתיים כבר הספיק פיטר ביינרט, עיתונאי אמריקאי בעל שם שכותב גם ב"הארץ", לשלוח את למעלה מ-24 אלף עוקביו בטוויטר לידיעה, שאותה הוא הכתיר בכותרת משלו: "פוגרום ל"ג בעומר". בהמשך גם הוא חזר בו.

"כלומר", אומר עמיאור, "יש לנו כאן מתנחלים שהדליקו מדורת ל"ג בעומר במטע זיתים, עץ אחד לא נשרף שם לפי הידיעה בעברית, ובתוך שני צעדים, זה הופך להיות לא פחות מפוגרום".

- יכול להיות שהבעיה היא פשוט תרגום לא מספיק טוב מעברית לאנגלית?

"זה מה שהם ניסו לטעון, שזה רנדומלי. אבל אי-אפשר להמשיך לטעון את זה כשכל ההטיות הן תמיד בכיוון אחד, לצד של יותר ביקורת כלפי ישראל".

- וכשאתם פונים אליהם, הם מתקנים?

"בחלק גדול מהמקרים כן, היה לנו איתם קו פתוח. אם אתה קורא את הביקורת שלנו, אתה רואה שזה לא טוקבק מתלהם, זה דיון ענייני. והם באמת תיקנו הרבה פעמים, עד שעמוס שוקן (מו"ל 'הארץ', י"כ) אמר לי שהוא בכלל מתנגד לזה, ושאם יש לו טענה, היא לא כלפי העורכים באנגלית - אלא כלפי 'הארץ בעברית'". 

שוקן אישר כי אמר את הדברים לגבי שני מקרים. 

עמוס שוקן / צלם: פלאש 90

"ניסיון להעביר ביקורת עיתונאית לפוליטיקה"

מבקר חריף נוסף של המהדורה באנגלית של "הארץ" הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות" בן דרור ימיני. ימיני, שבשנים האחרונות עוסק בהסברה פרו-ישראלית בעולם, יודע לספר כי השאלות הקשות שבהן הוא נתקל במהלך הרצאותיו בקמפוסים בעולם מבוססות פעמים רבות על דברים שהשואלים קראו ב"הארץ". "אני נתקל בשאלות שהן בין קשות לעוינות, ובחלק ניכר מהמקרים, כשרוצים להוכיח את הטענה, ההסתמכות היא על מאמרים מ'הארץ'".

- אם יש הטיות לרעה ב"הארץ" באנגלית, למה לדעתך זה קורה?

"לא יודע, אני לא מבין אותם, כמו שאני לא מבין את השמאל הישראלי. הרי יש מספיק טענות טובות נגד הימין ונגד מה שהימין מעולל לנו. אני לא איש ימין, כתבתי נגד המתנחלים יותר מאשר כל מה שכתבתי נגד השמאל הישראלי. באמת יש טענות טובות. זה שהופכים את ישראל למפלצת זה רק מרחיק את השלום ורק מנציח את הכיבוש". 

- וב"הארץ" לא מבינים את זה?

"אני חושב שנדמה להם שזה הדבר הנכון לעשות. זאת אומרת, מבחינתם אנחנו כוחות הקדמה, אנחנו שייכים לקהילה הבינלאומית שמאוד עוינת את ישראל, ואנחנו מספקים לה בדיוק את מה שהיא רוצה, כי אנחנו המקור המרכזי לאינפורמציה. הם לא נאבקים בכיבוש, הם נאבקים בישראל".

כששוקן נשאל על הפערים, הוא מסביר נקודה חשובה: "האתרים נערכים בנפרד. כשיש באתר או בעיתון באנגלית כותרת, היא לא בהכרח תרגום של הכותרת בעברית, כי הידיעה בעברית מגיעה לשני האתרים, נשלחת לתרגום לאנגלית, וכל מערכת מחליטה על היקף הידיעה ונותנת את הכותרת שהיא חושבת שמתאימה לקהל שלה".

- ובכל זאת, כמו שעולה מהמעקב, יש הרבה טעויות במהדורה באנגלית.

"אני חושב שממש אין הרבה טעויות כאלה. בכלל, ההסתכלות רק על כותרות היא לא נכונה, אנחנו לא עיתון של כותרות, ולכל תוכן אפשר לתת יותר מכותרת אחת. בכל מקרה, אני שולל לחלוטין שיש מגמה בעיתון באנגלית להוציא את ישראל רע יותר או להיות יותר ביקורתי, כי הרי העיתון בעברית מספיק ביקורתי.

"אנחנו יודעים מה הבעיה המרכזית של ישראל, ו'הארץ' מבקר אותה בעברית ובאנגלית. בגלל שלא יכולים לתקוף אותנו על הדברים הרציניים, מחפשים את השטויות האלה. כל העיסוק של אתר פרספקטיבה בסוגיה הזאת זה ניסיון להעביר דיון בעבודה עיתונאית מקצועית לדיון בפוליטיקה". 

שוקן הוא מו"ל שפתיחותו התקשורתית היא חריגה בנוף התקשורת המקומית. מיותר כמעט לציין שהוא איש רהוט וחד-לשון. ובכל זאת, כשהוא נשאל על הפערים בין האתרים בנושא פרשת אלאור אזריה, נדמה כי השיחה נקלעת לדרך ללא מוצא, שלא לומר הופכת מעגלית.

כך זה נשמע בקיצורים הכרחיים:

- זאת לא בעיה שבאנגלית מתעקשים לא לקרוא "מחבל" לפלסטיני שאזריה הרג?

"איך לדעתך צריך לקרוא לו?".

- למה צריך את דעתי, אני אומר לך איך קוראים לו באתר "הארץ" בעברית. התגית היא "החייל שירה במחבל".

"המונח 'טרוריסט' מיוחס בעולם האנגלוסקסי למי שעושה את מה שעשו בפריז או בבלגיה או בדבר כזה, נכון? הוא לא מיוחס למישהו שעושה נניח את מה שהחייל הזה עשה. אבל זה לא משנה, הרי אני ואתה לא בקיאים בשפה האנגלית של התקשורת כמו האנשים שעושים את זה.

"ואם כבר מדקדקים בעניין הזה, אז תחליטו: הרי אפשר היה להגדיר את החייל כ'רוצח', ואז אתה יכול במקביל לקרוא לפלסטיני 'המחבל'. אבל פה מתעקשים לא להגיד על החייל שהוא רוצח, או הורג בדם קר, וטוענים אל תעשו לו שפיטה לפני הליך משפטי. ולמחבל כבר היה הליך משפטי?".

- אבל אין מחלוקת על זה שהוא דקר חייל.

"אין מחלוקת? אני לא יודע אם אין מחלוקת, לא היה על זה דיון משפטי".

- לפי "הארץ" בעברית אין מחלוקת, מעולם לא נטען שם דבר כזה.

"אני מסכים אתך, אבל אני אומר שגם אין מחלוקת שהחייל הרג בדם קר".

- לגבי זה מתקיים עכשיו הליך משפטי.

"אז יש הליך משפטי, ואין מחלוקת שהוא הרג אותו בדם קר. יכולות להיות כל מיני מחלוקות על מניעים, על דברים כאלה, אבל אין מחלוקת שזה מה שהיה שם".

- אבל קצת קשה ליישב את שתי הגישות האלה, העקביות, של המהדורה בעברית מול המהדורה באנגלית. אולי בעצם הביקורת שלך היא על הגרסה העברית?

"לא צריך ליישב. שתי הגרסאות אפשריות ומתקבלות על הדעת בעבודה עיתונאית. אם קיבלו במערכת באנגלית החלטה לא לקרוא לו 'מחבל' - למרות שאני לא בטוח שזה נכון, כי יש גם דוגמאות שכן קראו לו 'תוקף' (Attacker) - אז זו החלטה מקצועית לגיטימית בעיניי. אני לא חושב שזו החלטה שאי-אפשר להגן עליה". 

דוגמאות בולטות

"ל'הארץ' כמותג יש יותר יוקרה בינלאומית"

כשמנסים לבחון את הטיעון המרכזי השני של מבקרי "הארץ" - השפעתה הגדולה של המהדורה באנגלית על היחס כלפי ישראל, בשל היותה אחד המקורות הבודדים למידע על המדינה באנגלית - מתקבלת אירוניה משעשעת. מבקרי "הארץ" מייחסים לעיתון השפעה רחבה, כמעט מאגית, על דעת הקהל בעולם - בעוד ששוקן עצמו דווקא ממעיט בכוחו.

עמיאור משוכנע כי "דיפלומטים, פוליטיקאים ומעצבי דעת קהל ועיתונאים בכל העולם שמסקרים את ישראל ואת הסכסוך קוראים 'הארץ' באדיקות. אני זוכר שברק אובמה בעצמו אמר שכל הכבוד שיש את 'הארץ'. הוא אמר שזה העיתון שאומר את האמת. אז העובדה היא שנשיא ארה"ב שואב את האינפורמציה שלו על הסכסוך מעיתון 'הארץ' באנגלית, וממנו זה יורד למטה. וזו הבעיה העצומה עם העיתון הזה".

דעתו של ימיני דומה: "נכון שהיום יש גם את 'טיימס אוף ישראל', ו'ג'רוזלם פוסט' היה תמיד, אבל כשאני נמצא בהרצאות בחו"ל, אף אחד לא מצטט לי את העיתונים האלה. מצטטים לי את 'הארץ'".

גם הנריקה צימרמן, עיתונאי ותיק שמסקר את המזרח התיכון עבור תחנת הטלוויזיה הספרדית אנטנה 3 וכלי תקשורת נוספים, סבור כי "העיתונאים הזרים רואים ב'הארץ' מקום שמבטא יותר עמדות ביקורתיות, ולכן הם יותר קשובים אליו. ל'הארץ' כמותג יש יותר יוקרה בינלאומית. אם אני כותב מאמר לחו"ל ומצטט את 'ידיעות אחרונות', למשל, זה עושה פחות רושם, כי את 'הארץ' כולם מכירים". 

שוקן, כאמור, דווקא מפחית בהיקף ההשפעה של האתר, שלדבריו יש לו למעלה מ-18 אלף מנויים משלמים ו-2.5-3 מיליון משתמשים ייחודים בחודש. "הטענות האלה מצחיקות", הוא אומר. "הרי יש מספיק אתרים שעושים את מה שהמדינה או הממשלה רוצה שיעשו. 'ג'רוזלם פוסט', האתר של 'ישראל היום' ו'טיימס אוף ישראל'. קוראים גם אותם, אני לא יודע בדיוק את המספרים, אבל אני לא רואה של'ג'רוזלם פוסט' יש פחות עוקבים מלנו, נדמה לי שיש להם יותר. אז מי שרוצה, שיקרא 'ג'רוזלם פוסט' או 'טיימס אוף ישראל' ויקבל תמונה טובה".

גם העיתונאי לוק בייקר, שעומד בראש סוכנות רויטרס בישראל וברשות הפלסטינית, לא מייחס ל'הארץ' השפעה גדולה במיוחד. "אני חושב שהטענות האלה היו יותר נכונות לפני 15-20 שנה, לפני הבום של האינטרנט ואחר-כך הרשתות החברתיות. היום אם אתה עיתונאי רציני, אתה לא נסמך על 'הארץ'.

"יש אולי אנשים שאוהבים לקרוא את 'הארץ', וזה אחד המקומות הראשונים שהם הולכים אליו, אבל האנשים שאני מכיר ומסקרים את ישראל - אני לא רואה שהם נשענים על 'הארץ'. בכלל, היום כלי כמו טוויטר הוא הרבה יותר משמעותי בלהתעדכן לגבי מה שקורה. יש עיתונאים בערוץ 10 ובערוץ 2 שמצייצים גם באנגלית. יש הרבה מקורות, ואנשים חולקים חדשות וניתוחים ופרשנויות שהם לאו דווקא מ'הארץ'".

צימרמן חותם את הנושא במה שאולי ממקד את הטענה בדבר ההשפעה של "הארץ", ובמידה רבה גם את הדיון כולו: "עם כל הקושי שבדבר, צריך להבין שעבור כל מי שרוצה לנגח את ישראל בחו"ל - כולל אנשים שלא רוצים שיבלבלו אותם עם העובדות, והם ינגחו את ישראל בכל מקרה, גם אם היא תהיה צחורה וטהורה - 'הארץ' מהווה כלי. אבל אחרי כל זה, אם אתה שואל אותי אם אני מעדיף שיהיה כלי כזה, שהוא פתוח וביקורתי - אז התשובה היא שכן, אני מעדיף את המצב הזה, כי זו הדמוקרטיה".  

עוד כתבות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה חיובית באירופה; חברת הפינטק הישראלית קופצת ביותר מ-20% במסחר המוקדם בוול סטריט

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי קופצת בשיעור דו ספרתי במסחר המוקדם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא