גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פני הפרסום ב-2016: הקיפאון העמיק, התקציבים הצטמקו

עוגת הפרסום הצטמקה ב-2% במחצית הראשונה של 2016 ■ אדלר-חומסקי צמצם את הפער ממקאן תל-אביב ופתח מחדש את הפער בינו לבין באומן-בר-ריבנאי

עמית משיח / צילום: יחצ
עמית משיח / צילום: יחצ

אם עוגת הפרסום אמורה לשקף באופן כלשהו את מצב הכלכלה והתחרותיות בשוק הישראלי, הרי שלכולנו יש סיבה טובה לדאוג. העוגה ממשיכה להצטמק והיקף הפרסום החצי-שנתי שעולה מנתוני יפעת בקרת פרסום משקף ירידה של כ-2% בהשוואה בין החציון הראשון של 2015 לחציון הראשון של 2016. באחוזים מדובר אולי בירידה שנראית קלה, אך חשוב לזכור שבמחירים אבסולוטיים מדובר בכ-25 מיליון שקל ש"נעלמו" מהשוק בתוך חצי שנה.

יש שיטענו כי חלק מהירידה נובע מהתחזקות הדיגיטל ומהסטת תקציבים של מפרסמים גדולים לאותם אזורי פרסום שיפעת בקרת פרסום מודדת קצת פחות טוב. אל מול טענות אלה חשוב לזכור כי חלק מהדיגיטל כן נספר על-ידי יפעת, וגם שהפרסום בדיגיטל במספרים אבסולוטיים עדיין זול יותר מהמדיה המסורתית - כך שאין ספק שחלק נכבד מהכסף החסר אכן "נעלם" מהשוק.

היקף הפרסום של 20 משרדי הפרסום הגדולים יכול לספר בקלות את סיפורו של השוק כולו, שכן הכסף שמתנהל במשרדים אלה משקף למעלה מ-80% מהסכומים שמתגלגלים בשוק הפרסום. מניתוח הנתונים עולה כי המגמות בחציון הראשון של 2016 נשארו דומות למגמות שאפיינו את 2015. הפער בין המשרדים הגדולים לקטנים נשאר בעינו, ואין כמעט הבלחות של משרדים עם ביצועים מפתיעים. מאחר שלא הייתה תזוזה משמעותית בתקציבי פרסום, רוב המשרדים עלו או ירדו בהיקפיהם בעיקר ביחסית לביצועים שלהם עצמם, ופחות יחסית לביצועי השוק. במילים אחרות: השוק שרוי בסטגנציה וכך גם רוב משרדי הפרסום. קפיצות גדולות לכל כיוון מספרות בעיקר את סיפורו של משרד ספציפי מול לקוחותיו ופחות את סיפורו של השוק.

ניתן ללמוד על כך משני נתונים: החלק היחסי של חמשת המשרדים הגדולים ביחס ל-20 הגדולים נותר זהה ל-2015 - כ-50%. כך גם הנתח של 10 המשרדים הגדולים, העומד על כ-76% מכלל המשרדים הגדולים - בדיוק כמו בחציון הראשון של 2015.

מה השתנה, אם כן? - הסכום שצריך כדי להיכנס לדירוג. היקף הפרסום הממוצע למשרד בדירוג ב-2015 עמד על כ-77.1 מיליון שקל, ואילו השנה הוא ירד לכ-74.9 מיליון שקל. מדובר בירידה של כ-3% - יותר מהירידה הכוללת של השוק. כלומר, כדי להיות חלק מ-20 המשרדים הגדולים דרוש פחות כסף מאשר לפני שנה. חיזוק לתפישה זאת אפשר לקבל מנתון כמו היקף הפרסום של זרמון DDB, שנשאר כמו בשנה שעברה, אך אז הוא נותר בחוץ בעוד שהשנה הוא הספיק על-מנת להיכנס לדירוג 20 הגדולים. 

נתי יעקובי / צילום: תמר מצפי

הלקוחות הגדולים לחצו על הברקס

התחרות על תואר המשרד הגדול בענף הייתה בעבר לכאורה סוג של פיקנטריה, אך בעקיפין הייתה לה השפעה על ההתנהלות הפנימית בענף, כאשר היו שנים שהמשרדים הסכימו ליישר קו עם תנאים מסחריים פחות רווחיים כדי לשמר את גודלם. נראה כי בשנה האחרונה, ועם השחיקה ברווחיות הענף, התחרות ביומיום נעלמה אך היא עדיין מהווה עניין כשזה מגיע לדירוגים.

באופן מסורתי הייתה תחרות בין מקאן תל-אביב, שהוא המשרד הגדול בישראל למעלה מעשור, לאדלר-חומסקי שנחשב הטוען לכתר. אלא שבשנה שעברה נטרפו הקלפים. אדלר-חומסקי סבל מחציון רע במיוחד, מה שגם פתח פער משמעותי בינו לבין מקאן וגם צמצם לאפס את הפער בינו לבאומן-בר-ריבנאי - שהפך גם הוא לטוען לכתר. אבל בחציון הנוכחי שוב משתנה התמונה: מקאן מצליח לשמור על היקפיו ואפילו רושם גידול קטן של אחוז. אחריו נמצא אדלר-חומסקי שרושם גידול של 9% ומצמצם את הפער מ-23% בחציון הראשון של 2015 ל-14% בחציון הראשון של 2016, אולם באומן-בר-ריבנאי רושם קיטון של 8%, מה שמביא לפער של כמעט 20% בינו לבין אדלר-חומסקי ולשובה של החלוקה המסורתית של מקום ראשון, שני ושלישי.

מבחינת מקאן, מדובר בשלהי כהונתו של ריצ'י האנטר כמנכ"ל, אל מול החציון הראשון המלא של עמית משיח שהחליף אותו. בהתנהלות של מקאן ניתן לראות אובדן של לקוחות כמו AIG ואופטיקנה, ירידה בהיקפי פרסום שחוו שינוי משמעותי בקטגוריה בה הם פועלים או בבעלות של לקוחותיהם, כמו תנובה ומגה. אל מול "נזקים" אלה, מקאן מצליח לגדול בלקוחות עוגן כמו המשביר לצרכן או לאומי שכבר היו עם רגל בחוץ, yes, נספרסו, איקאה ודומינו'ס פיצה, ולשמור על היקפיו, וזה עוד לפני שהלקוחות החדשים שגייס כמו טורנדו ולוריאל באים לידי ביטוי.

אדלר-חומסקי רושם, כאמור, גידול של כ-9% שאת רובו אפשר לזקוף בעיקר לכך שלקוחות שלו שהפחיתו משמעותית פרסום בחציון הראשון של 2015, חזרו לפרסם כבעבר. כך נרשם גידול בהיקפי הפרסום של מפעל הפיס, כל קבוצת בזק, פלאפון שתחת המנכ"ל החדש רן גוראון חוזרת לחיים, שופרסל והום סנטר שחוזרים לפרסום, וטמבור שמבצעת מהלך גדול ומשמעותי. לפחות בתוך לקוחותיו פנימה, שומר אדלר-חומסקי על מגמה חיובית, וזה עוד לפני גיוס לקוח עוגן כמו קבוצת הרכב סמל"ת שאת השפעתה, יש להניח, נראה כבר בחציון הבא.

באומן-בר-ריבנאי רושם כאמור ירידה של 8%, שמעידה יותר על השוק ופחות על המשרד. באומן לא איבד לקוחות משמעותיים (אם לא לוקחים בחשבון לקוחות כמו מלונות דן ותקציב טורנדו, שאובדנו טרם בא לידי ביטוי בדירוג הנוכחי). במשרדן משלמים את המחיר על תקציב "יש עתיד" שבא לידי ביטוי בחציון של 2015, בתקופת הבחירות, וירידה משמעותית בהיקפי הפרסום של לקוחות עוגן, בהם סופר-פארם, פרוקטר אנד גמבל ויוניליוור. 

דירוג משרדי פרסום-יולי 2016

ראובני מטפס, יהושע וגיתם יורדים

הקפיצה הגדולה והבולטת בקרב המשרדים הגדולים היא של ראובני פרידן. המשרד מצליח לגדול בשיעור דו-ספרתי, 11%, שמשקף תוספת מרשימה של כמה מיליוני שקלים למשרד ואף נכנס לחמישייה - במקום הרביעי. לקפיצה שתי סיבות: הגדלת פעילות של לקוחות כמו הוט, וגיוס לקוחות חדשים ומשמעותיים, כמו חברת הביטוח AIG רשת הסופרמרקטים חצי חינם ותקציב שברולט שבא היטב לידי ביטוי בחציון הנוכחי.

לעומתו, יהושע TBWA רושם קיטון של 21% בהיקפיו. לא מדובר באובדן לקוחות משמעותיים, אלא בעיקר בירידה של מפרסמים קיימים, כמו טרה וקניוני עופר, שבעבר העלו תקציבים בשל השקות ובחציון הנוכחי חזרו לפרסם כרגיל. ההימור על אלקטרה התברר כהימור על כסף קטן, והנתחים של יהושע בו לא הוכיחו את עצמם כמשהו שבאמת משפיע על השורה התחתונה. מנגד, מעניין לראות איך תשפיע בעתיד הלא רחוק הזכייה בתקציב רשת יינות ביתן, שהפכה מאז שנכנסה למשרד לרשת הקמעונאות השנייה בגודלה בישראל.

משרד נוסף שרושם קיטון הוא גיתם BBDO, שהירידה שלו בסדר גודל של כ-14% משקפת בעיקר היחלשות של לקוחות קיימים, כמו אופנת פוקס.

גליקמן שמיר סמסונוב רושמים ירידה של כ-5% בעיקר בשל אובדן לקוחות כמו עמינח, קופת חולים לאומית והדיוטי פרי. לעומתם, ברוקנר יער לוי רושמים עלייה של 5% הנובעים מגידול של לקוחות קיימים כמו לובינסקי, מגדל ודן דיזיין.

גיא קלנר, המנכ"ל היוצא של ליאו ברנט, יכול להסתכל על החציון האחרון שלו בסיפוק: לא רק שהוא המשרד היחיד מקבוצת פובליסיס שרושם גידול ולא קיטון, מדובר בגידול לא מבוטל של 20%. הגידול נובע מהצטרפות של לקוחות חדשים כמו ארקיע ותקציבי משרד המיתוג מומה שקלנר הוביל את המהלך לרכישתו, וכן החזרה לפעילות של סמסונג.

יש לזכור שקבוצת פובליסיס כולה עומדת בפני רה-ארגון, במסגרתו צפויים מאוד להתחזק משרדי הפרסום ליאו ברנט וגליקמן שמיר סמסונוב על חשבון פובליסיס ישראל. משהו על הסיבות לכך אפשר ללמוד כנראה מהנתונים הבאים לגבי פובליסיס, שמסיים את החציון במקום ה-15 עם ירידה של 30% בהיקפיו. הסיבה לכך היא אובדן לקוחות בזה אחר זה: המשרד איבד את נתחו בתקציב שופרסל, חלקים חשובים בתקציב אסם, תקציב קלאב מד, וסבל מהירידה בתקציבי עזריאלי וטבעול.

משרד הפרסום LEAD רושם עלייה של כ-5%, שבאים בין היתר מהמיזוג לתוכו של אדלר ברנדס - שהביא עמו את תקציב קנדה ישראל, שאחראי לחלק ניכר מהגידול. לזה מצטרפים לקוחות חדשים של 2-3 מיליוני שקלים כמו רש"ת ותן ביס, שמוכיחים שכשמדובר במשרדים בינוניים אוסף התקציבים הקטנים יכול להשפיע מאוד על הגידול באחוזים והמיקום בדירוג.

מנצ נותן תקווה

דרורי שלומי לאחר המיזוג עם ארועטי ברמן שומר על אותם היקפי פרסום - בשורה רעה יחסית למי שטרם מחושבים לו אובדן תקציבים כמו סמל"ת אך כבר מחושבים לו תקציבי המיזוג עם שטרית מדיה גרופ.

פרסום AVRAHAM ממשיך במגמת הגידול המאפיינת אותו בשנים האחרונות, ומגייס תקציבים חדשים כמו אירוקה, חלק מתקציב נטו, נעמן פורצלן וקלאב מד. גם כאן לא מדובר בתקציבי ענק, אך הסך הכול שלהם מספיק כדי להמשיך ולייצר למשרד מומנטום חיובי.

גם y&r ישראל הוא הוכחה לכך שלתקציבים הקטנים יש השפעה באחוזי הגידול של משרדים קטנים: המשרד מגייס את תקציבי אוויס, המכללה האקדמית ת"א-יפו וסודה קלאב, תקציבים קטנים שבסיכום המצטרפי מביאים את המשרד לגידול של 5%.

ב-JWT אפשר לראות סיפור הפוך: איך ללקוח עוגן אחד יכולה להיות יותר השפעה מלכמה לקוחות חדשים. המשרד מצליח לגייס לקוחות בסדרי גודל בינוני, כמו אופנת תמנון או ג'יימס ריצרדסון, אך השינוי במערך הפרסום של אלקטרה שבמסגרתו נפרד המשרד משקם אלקטריק וקיבל את סוני אריקסון, לצד ירידה בהיקפי הפרסום של מטרנה, מביא לירידה של כ-15%.

משרד הפרסום מנצ חותם את הדירוג עם טעם של תקווה, לאור העובדה שמדובר במשרד צעיר וחדש - בן פחות מארבע שנים - שתודות לעבודה מאומצת ומנהלים טובים מפלס לעצמו לראשונה את הדרך לדירוג. וזה בלי הצורך להסתפק אך ורק בלקוחות קטנטנים, אלא גם עם תקציבים שמשרדי פרסום בינוניים וגדולים לא היו בוחלים בהם, כמו תקציבי סקודה ואלטמן. 

פני הפרסום ב-2016

פרשנות: דירוג של עידן חדש

דירוג הפרסום משקף עידן חדש. הוא משקף את ההפנמה התרבותית - לא העסקית - של מפרסמים לגבי המקום של הדיגיטל בתרבות היום. הן מבחינת הקטגוריות שבהן הם פועלים והן מבחינת ערוצי המדיה שאליהם מופנה הכסף. חלק מהתקשורת לצרכן בעולם החדש מתבצעת עדיין בערוצים הישנים - ע"ע הקמפיין המושקע של מחסני חשמל לאתר האונליין שלהם - אבל חלק לא קטן מבוטל מתבצע בערוצים של העולם החדש, ברשת ובמובייל, עם תמיכה מינימלית בערוצי המאס מדיה- בעיקר בטלוויזיה.

יש שיגידו שהנתונים שמראים על ירידה בהיקפי הפרסום הם נתונים מעוותים שלא משקפים תמונת מראה מדויקת, בגלל הקושי למדוד חלק מהמדיומים שקיימים כמו האינטרנט או התוכן הישיר. אולי. אבל לא משנה באיזה חלק אתם - זה שסבור שעוגת הפרסום הצטמקה באמת או זה המאמין שהירידה באה מהקושי למדוד - בכל מקרה הנתונים משקפים תמונה בעייתית לענף הפרסום.

אם אכן העוגה קטנה המשמעות היא שיש פחות "בשר" בשוק, ואם המגמה תימשך, המשרדים יידרשו להתייעלות על-מנת למנוע פגיעה נוספת ברווחיות. אבל אם מקבלים את הטענה שהנתונים משקפים את ההסטה לדיגיטל, הבשורה למשרדים בעייתית אפילו יותר. הדיגיטל דורש יותר עבודה לפרטים, על פני הרבה יותר זמן, עם אנשים שעולים יותר כסף. ומודל התגמול של הענף המושתת רובו על תשלום לפי מדיה כלל לא מתאים לכך. אם זאת התמונה האמיתית, התייעלות בלבד לא תעזור. מהמשרדים נדרש שינוי פוקוס אמיתי והגדרה מחודשת של מהו משרד פרסום, איזה שירותים הוא אמור להעניק עם איזה אנשים שעולים כמה. ובהמשך - גם דיון אמיתי על איך משלמים להם על כל החבילה שהם מביאים. כי בסופו של דבר לכולם אינטרס אחד: שבמשרדים יתוגמלו על עבודה אמיתית ובעלת ערך שהם עושים למפרסם. 

עוד כתבות

שחר בן מאיר/ צילום: יונתן בלום

עתירה לועדת הבחירות: עצרו מסרים מוקלטים ביום הבחירות עם מידע לא מהימן על שיעור ההצבעה

עו"ד שחר בן מאיר פנה בעתירה לועדת הבחירות ובה ביקש לעצור מסרים מוקלטים מראש, שהוכנו על ידי הליכוד, באמצעות ח"כ יואב קיש , ואנשים מטעם הליכוד כגון ראש מועצת בנימין ישראל גנץ

מנכ”ל הדסה, פרופ’ זאב רוטשטיין / צילום: ליאור מזרחי

החרם הפלסטיני עובד? בתי החולים בישראל צופים ירידה של 100 מיליון שקל בהכנסות

הרשות הפלסטינית הורידה באופן חד את מספר האישורים שהיא מספקת לתושביה לעבור טיפוליים רפואיים בישראל ● זאת בשל חוק קיזוז משכרות למחבלים שמקטין את הכנסותיה ב-500 מיליון שקל בשנה ● הנפגע העיקרי: בית החולים הדסה שהכנסותיו מהרשות ב-2019 קטנו ב-70 מיליון שקל

אתי אלישקוב/ צילום :אבי מועלם

חברת הביטוח ליברה יוצאת נגד פייסבוק והמטבע הדיגיטלי שלה

חברת הביטוח הדיגיטלית הישראלית "ליברה" הגישה תביעה בסך 5 מיליון שקל נגד פייסבוק, שהודיעה לאחרונה על השקת מטבע דיגיטלי באותו שם ● לטענת חברת הביטוח, היא הבעלים של כל הזכויות בסימן "ליברה" בישראל

חשיפת המחיר של אייפון 11 / צילום: סטיבן לאם, רויטרס

הערכה: הביקוש לדגמי האייפונים החדשים עד כה - מעל לציפיות

כך טוען מינג צ'י קו, אנליסט מוביל המסקר את אפל מטעם חברת TF Securities ● לדבריו, הדגמים שזוכים לביקוש הגבוה ביותר להערכתו הם אייפון 11 פרו בצבע ירוק ואייפון 11 בצבעים ירוק וסגול, שזמני ההמתנה עבורם ארוכים משמעותית

משה כחלון / צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו

הלמ"ס: המשק צמח ב-3.6% במחצית הראשונה של השנה

לפי האומדן השני שמתפרסם היום, המשק הישראלי צמח בקצב שנתי של 3.6% בששת החודשים הראשונים של 2019 ● בלטו בעליות: יצוא הסחורות והשירותים, שגדל ב-10.4%; וההשקעה בציוד בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת, שגדלה במעל 20%

שלט חגיגי שהוצב במתחם גליל ים בהרצליה לפני כשנתיים./ צילום: איל יצהר

למעלה מאלף דירות מוזלות מוצעות למכירה לאחר שזכאי מחיר למשתכן ויתרו עליהן

מאות דירות בקריות, כ-120 דירות בדימונה, עשרות בבאר שבע ואפילו שש בהרצליה: בדיקת "גלובס" מגלה כי זכאי תוכנית הדיור הממשלתית ויתרו על מעל ל-1,000 דירות מוזלות ● חלקן שוכבות על המדף זמן רב בשוק החופשי, מה שמעיד על הצפת דירות באזורים מסוימים

חרדים בירושלים /  צילום:צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

איך מצליחות המפלגות החרדיות להגיע אל כל הקהלים שלהן

כדי להגיע עם מסר אחיד מפלגתי לכלל הציבור, המפלגות החרדיות משתמשות בכלי תקשורת יעיל ממוקד ואישי: קווי השיחות החרדיים ● חברות תקשורת חרדיות מספקות מספרי טלפון שהן רוכשות מבזק וחברות הסלולר, ומעניקות פלטפורמות טכנולוגיות להעברת מידע, הקלטות, קבלת הודעות, העברת מסרים וגיוס

גיל טייכמן / צילום: אביב חופי

שהאחרון ייכבה את האור: כונסי הנכסים של גיל טייכמן מבקשים לפטר עובדים

בשלב הראשון מדברים הכונסים על פיטורי 9 מתוך 30 עובדי החברה, כשההערכות הן שלאחר ביצוע שני פרויקטים גדולים בשבועות הקרובים, הכונסים יבקשו את פיטוריהם של 13 עובדים נוספים ● בשבוע שעבר מינה ביהמ"ש כונסי נכסים לחברה לאחר שצברה חובות של 20 מיליון שקל, 6 מיליון מהם לבנקים

אייל לפידות / צילום ארכיון: תמר מצפי

האם אי.די.בי תספוג "תספורת" של 24 מיליון שקל על ההלוואה לאייל לפידות בעסקת כלל ביטוח?

החברה דיווחה היום כי היא בוחנת מכירה של הלוואת מוכר בסך 118 מיליון שקל, שאותה היא מחויבת להעמיד ללפידות, בתמורה לסכום של 93.5 מיליון שקל בלבד

שר המשפטים אמיר אוחנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

עוד חוזר הניגון: כניסתה לתוקף של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי נדחתה שוב בחצי שנה

יום לפני הבחירות הורה שר המשפטים אמיר אוחנה על דחיית כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, בדיוק כפי שעשתה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד יומיים לפני הבחירות הקודמות ● מבין נימוקיו של השר: הרפורמה עשויה לשמש "כר פורה לפרשנות ולאקטיביזם שיפוטי"

אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

היועמ"ש: לעודד הצבעה בעזרת הטבות זה שוחד בחירות

תנועת ש"ס הגישה עתירה נגד "מבצעי בחירות", שבהן העיריות הציעו הטבות למי שיצטלם בקלפי או בכניסה לקלפי, בטענה כי מדובר ב"שוחד בחירות" ● בעקבות עמדת מנדלבליט, סביר להניח שסגן יו"ר ועדת הבחירות השופט הנדל יורה להסיר את המבצעים

קונים בדיזנגוף סנטר/ צילום: שלומי יוסף

30% הנחה למי שהצביע: יוזמה חדשה תעלה את אחוז ההצבעה?

קבוצת סטודנטים ובוגרים מהמרכז הבינתחומי הקימו את עמותת "מצביעים 70", שמטרתה להעלות את אחוז ההצבעה ע"י מתן הנחות במגוון בתי עסק ● מדובר ב-30% הנחה על מוצרים ושירותים בפורמטים השונים של בתי העסק, כאשר ההנחה תוענק למי שיציג תמונה שלו מחוץ לקלפי

הדמייה של הרחבת הכנסת / צילום: פלג אדריכלים

הוועדה המחוזית ירושלים החליטה לצמצם את הרחבת הכנסת

שטחי הבניה מעל הקרקע צומצמו בחצי משיקולים של כבוד למבנה ההיסטורי

 

שלטי בחירות בטירה./ צילום: רויטרס

אחרי החרמת הבחירות הקודמות, בציבור הערבי קצת פחות אדישים

אחרי החרמת ההצבעה בבחירות האחרונות באפריל, בציבור הערבי נרשם שינוי מגמה לקראת מועד ב' ● סקר של מכון דיין מראה כי שיעור ההצבעה במגזר יעלה ל–56% ● הפעם מסתמן רוב מוחלט למפלגות הערביות; מרצ תשלם את מחיר החבירה לאהוד ברק

אפי כץ  / צילום: איל יצהר, גלובס

"פינוי-בינוי צריך להיות לפחות 50% מהבנייה. צריך להשאיר את התמ"א רק למקרים חריגים"

לא פחות מ-10 אלף יחידות דיור בפרויקטים של פינוי-בינוי מקדם היום היזם אפי כץ, הבעלים של חברת ענב ● הוא לא מאמין בעטיפה לבניין מבית היוצר של תמ"א 1, חושב שבתמ"א 2 צריך להשתמש רק במקרים מיוחדים, ודוחף לשימוש נרחב בפינוי-בינוי במרכזי הערים

פקקי תנועה/   א.ס.א.פ קריאטיב / Shutterstock : צילום

ממשיכים לשבור שיאים: מספר כלי הרכב בישראל גדל ב-2018 ב-3.9%

לפי הלמ"ס, סך הקילומטראז' של כלי הרכב המנועיים בארץ גדל ב-2018 ב-2.7% לעומת 2017 והגיע ל-61.2 מיליארד ק"מ

אורן שייך, מוביל פיתוח תוכנה בחברת BrightWay Vision / צילום: יח"צ

"דאגתי שהציפורים במשרד יהיו מזן רגוע ועם ציוץ עדין"

אורן שייך (49) מוביל פיתוח תוכנה בחברת BrightWay Vision ● טווח שכר: 33-37 אלף שקל

יובל כהן פורטיסימו / צילום:שלומי יוסף

פורטיסימו יוצאת לגיוס קרן חמישית בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר

קבוצת קרנות הפרייבט אקוויטי שמוביל יובל כהן גייסה עד היום כמיליארד דולר בארבע קרנות שהניבו תשואות של פי 7-4 ● הפתעה: גם קיבוצים מתעניינים בהשקעה של מיליוני דולרים בקרן, המתמחה בחברות צמיחה בעלות זיקה לישראל הפועלות בתחומי ההייטק והתעשייה

גלעד יעבץ / צילום: יחצ

אי.בי.אי: גם לאחר עלייה של מאות אחוזים נותר אפסייד במניות אנלייט ואנרג'יקס

בבית ההשקעות ממליצים על מניות האנרגיה המתחדשת בהמלצת "תשואת יתר" ונקבו במחיר יעד של 4 שקלים לאנלייט ו-9.2 שקלים לאנרג'יקס, גבוה ב-13% ו-24% ממחיריהן בבורסה, בהתאמה ● המגמות המרכזיות שלהערכתם ימשיכו לתמוך בענף הן סביבת הריביות הנמוכה, רגולציה תומכת, ירידה בעלות הציוד והתקדמות משמעותית באגירת האנרגיה

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

בעקבות פיצוץ המכלית, האמריקאים מחריפים הטון מול איראן

אם שלשום הנשיא טראמפ עוד צייץ כי הוא ממתין למידע מהסעודים, אתמול כבר פרסמו בכירים אמריקנים האשמה ישירה כי המתקפות יצאו מאיראן עצמה