דירוג תתי-הקטגוריות והמפרסמים מהווה תמונת מראה מצוינת שממנה ניתן ללמוד על המגמות הבולטות בשוק. הרפורמות בשוק המזון והמתקפה הבריאותית הבלתי פוסקת מביאות לכך שהשחקניות בתחום המזון ומוצרי הצריכה לוחצות חזק עם הרגל על הברקס.
שטראוס, עד לא מזמן המפרסמת הגדולה בישראל, ממשיכה לצמצם את תקציב הפרסום ב-12%. בקבוצה אמנם יצאו בכותרות על הסטת חלק מהתקציבים לתחום הדיגיטל, אולם יש לזכור שהפרסום בדיגיטל עדיין זול יחסית ולכן המשמעות בפועל היא כסף מחוץ לעוגה. קבוצות נסטלה ותנובה מקצצות בהיקפים גדולים - 25% ו-20% בהתאמה. סנו קטנה ב-8%, יוניליוור מצמצמת בכ-20%, ופרוקטר אנד גמבל מי שהייתה בעבר אחת המפרסמות הגדולות בישראל, יוצאת לגמרי מחוץ לטבלה.
הקטגוריה המובילה מבחינת השקעה לפרסום בישראל היא עדיין קטגוריית רשתות השיווק, אך בחציון הראשון של השנה נרשמה סטגנציה בהיקף הכולל של השחקניות והתנהלות כמעט קוטבית של הגופים המובילים בה. מצד אחד מפרסמת כמו סופר-פארם, שגם במשברים הקשים המשיכה לפרסם כרגיל, רשמה ירידה של 25% בהיקפים. סופר-פארם נחשבת לשחקניות בולטת בתחום הדיגיטל, ובכל זאת, גם אם בפועל לא ירד התקציב במלוא ה-25% המיוצגים בטבלה, עדיין מדובר בירידה. שחקנית נוספת שיורדת דרמטית היא מגה, שהגיעה לסוף דרכה במתכונתה הנוכחית. ברשת אמנם פרסמו בווליום מסוים כמעט עד סוף הליך המכירה, אבל זה היה פרסום טקטי בווליום לא גבוה, ולא פרסום אסטרטגי. המתחרים בשופרסל יכלו לכאורה להגביר ווליום פרסומי באופן משמעותי, כדי לנצל את חולשתו של היריב הגדול ולנגוס נתחי שוק נוספים, אך זה לא קרה. מי שכן הגיבה לשינויים בשוק היא רשת חצי חינם, שלראשונה חברה למשרד פרסום גדול והתחילה להשקיע יותר בפרסום.
מי שדווקא רושמת זינוק מרשים בהיקפי הפרסום שלה היא קבוצת המשביר 365, שהיקפי הפרסום שלה צמחו ב-25%. זאת, לאחר יישום האסטרטגיה השיווקית החדשה שבאה עם שפה תקשורתית חדשה.
זינוק בסלולר, סטגנציה בדירות
לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום, "דירוגי הפרסום של המחצית הראשונה ממחישים את הגידול בתרבות הצריכה הדיגיטלית ואת העובדה שמפעילי הסלולר חזרו לפרסם. הזינוק בהוצאה לפרסום של דירות למגורים נבלם, חברות המזון הגדולות מצמצמות תקציבים, והבנקים שנמצאים בתהליכי התייעלות ממשיכים לפרסם בסכומים גדולים על-מנת לשכנע את לקוחותיהם לבצע פעולות בדיגיטל".
משהו על התבססות תרבות הצריכה הדיגיטלית ניתן ללמוד מההשקעה בפרסום של המפרסמים השונים בקטגוריה זאת. קטגוריית שירותי האינטרנט רושמת גידול של 34% בהיקפי הפרסום. הקטגוריה מורכבת מחברות שמספקות שירותים אינטרנטיים והשוואות מחירים וקמעונאות אונליין, וגם שחקניות "מסורתיות" שמסיטות חלק מהתקציבים לתמיכה באתרי המכירות שלהם. כך למשל, כשמחסני חשמל עולה בקמפיין מושקע לקידום אתר האונליין שלה, תיחשב ההשקעה בקטגוריה זאת ולא בקטגוריית מוצרי החשמל. מאחר שמספר לא מבוטל של מפרסמים תומך באתרי הסחר שלהם, התוצאה היא תזוזה של ההוצאה לפרסום מקטגוריות אלו לקטגוריית שירותי האינטרנט. דוגמה טובה לכך היא קבוצת שופרסל, המקדמת מאוד החציון את אתר האונליין שלה.
קטגוריה נוספת שרושמת עלייה, של 13%, היא קטגוריית הריהוט וזאת בעיקר הודות להגברת הפעילות של איקאה ועמינח. בקטגוריית דירות למגורים נרשמת סטגנציה, אחרי צמיחה של 32% בפרסום פרויקטים למגורים בשנת 2015.
בקטגוריית מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, שסבלה מירידות ב-2015, נרשמת התעוררות מחודשת וקפיצה של כ-19% בהשקעה לפרסום, בין היתר בגלל ההתעוררות בשוק המזגנים. קטגוריה נוספת שצומחת החציון היא המקררים, כאשר המותגים הבולטים בפרסום במחצית הם HAIER, BEKO ושארפ.
לאחר שנים של כמעט הדממה פרסומית והיעלמות של עשרות מיליוני שקלים מהשוק, חוזרת הפעילות לקטגוריית הסלולר שכמעט מכפילה החציון את היקפיה ורושמת גידול של כ-91%. בראש הקטגוריה נמצאת פרטנר, שהשקיעה כ-9.2 מיליון שקל במיתוג מחדש. בהנחה שבימים של שגרה יורדת ההשקעה באופן משמעותי מקבלים שחקנית שעד מספר לא רב של שנים ההשקעה הכוללת שלה בקמפיין אחד הייתה בערך כמו ההשקעה שלה בחצי שנה של השקה.
למרות התחרותיות הגוברת בשוק הסלולר, השחקניות הגדולות מושפעות מאוד זו מפעילותה של האחרת, מה שאומר שרובן תיישרנה קו על היקפי תקציב לא גבוהים במיוחד. לכן סביר להניח שחציון זה הוא היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל, ודי מהר נראה שההשקעה בקטגוריה קטנה שוב, גם אם לא למספרים הנמוכים של השנים האחרונות. כאמור, השחקנית הגדולה בקטגוריה בחציון הנוכחי היא פרטנר, ואחריה פלאפון עם היקפים שאינם קטנים בהרבה, 8.4 מיליון שקל. סמסונג נמצאת במקום השלישי עם השקעה של 7.3 מיליון שקל, התומכת בהשקת הגלקסי.