ביקוש גבוה לתוכנית הפרישה בבנק לאומי. ל"גלובס" נודע כי פחות מחודשיים לאחר שהבנק הודיע על תוכנית פרישה מרצון, הוא הצליח למלא את השורות, ואינו מקבל יותר פניות של עובדים. לפי הערכות, עד כה חתם כבר הבנק עם 400-500 עובדים, כאשר יש בידיו רשימה של עוד מאות עובדים שהביעו נכונות לפרוש. בסה"כ אמורים לעזוב את הבנק במסגרת התוכנית כ-700 עובדים.
בבנק התכוונו לסיים את התוכנית עד סוף השנה, והציעו תמריץ של 25 אלף שקל למי שיירשם עד סוף חודש ספטמבר. כנראה שהתמריץ סייע, ותוך מספר שבועות בלבד הצליח הבנק למלא את רשימת הפורשים מרצון.
מה שעוד סייע להצלחת התוכנית הם תנאי הפרישה, שגיבשה ההנהלה בשיתוף עם ועד העובדים: התוכנית כללה פיצויים מוגדלים בגובה של 250-270%, תלוי בגיל הפורשים ובנוסף פנסיית גישור עד לגיל הפרישה.
עוד נציין כי בניגוד לתוכניות פרישה אחרות, הפעם בבנק לאומי פתחו את תוכנית הפרישה גם לעובדים הצעירים ולא רק לאלו הקרובים לגיל הפרישה. לעובדים הצעירים הוצע פיצויים של 270%, אך כמובן ללא פנסיית גישור.
בנק לאומי סובל מיחס יעילות חלש. מנכ"לית הבנק רקפת רוסק עמינח מובילה בשנים האחרונות מהלכי התייעלו, שכללו בין היתר עד כה ירידה של יותר מ-1,000 עובדים, איחוד מטות וסגירת סניפים.
הבנק ניצל את ההטבה שהציע בנק ישראל בנושא ההתייעלות, לפיה עלות תוכניות התייעלות שיוגשו עד סוף השנה, לא יפגעו ביחס הלימות ההון של הבנק, והיה הראשון והיחיד עד כה, להודיע על תוכנית התייעלות. עלות התוכנית לפרישת 700 עובדים תעמוד על 440 מיליון שקל.
מלבד יחס היעילות החלש, לאומי מתמודד גם עם פנסיה תקציבית לעובדי דור א' שלו. בנק לאומי הוא הבנק היחיד בו ישנה פנסיה תקציבית לעובדיו. פנסיה זו מהווה משקולת משמעותית על הון הבנק- מדובר בהתחייבות ל-7,000 עובדים (כולל פנסיונרים) של כ-16 מיליארד שקל, זאת בעוד ההון של הבנק עומד על 29.6 מיליארד שקל.
בהנהלת לאומי רצו לטפל גם בנושא הפנסיה התקציבית - הבנק העביר בעבר את המנהלים הנמצאים בחוזה אישי לפנסיה צוברת במקום התקציבית. עם זאת, ועד העובדים בבנק בראשות מירי רובינו, וגם ההסתדרות, לא מאפשרים פגיעה בפנסיה התקציבית, וכך ממקד הבנק את ההתייעלות שלו בהקטנת מצבת כוח האדם.