החברה לפיתוח הגליל מסרה היום (ד') כי למרות מיעוט המשקעים בחורף האחרון, יבול תפוחי העץ צפוי לגדול ב-20% להיקף של 120 אלף טון המיועדים לצריכה בשוק המקומי. עוד מדגישים בחברה כי היבול לא רק שיהיה גבוה, אלא יהיה גם איכותי יותר.
ומה בשורת המחיר? בהתאחדות האיכרים סבורים כי מי שיגזור את הקופון הם הקמעונאים.
ערך התוצר השנתי של שוק התפוחים בישראל נאמד ב-700 מיליון שקל בשנה. הצרכן הישראלי צורך כ-22 עד 24 ק"ג תפוחים בשנה לנפש, ולכן מעריכים בחברה לפיתוח הגליל כי לא יהיה צורך ביבוא. עם זאת, הסכמים בינלאומיים (הסכמי גא"תת והסכמים בילטראליים) מחייבים את המדינה ליבא 7,000 טון תפוחים מאירופה וארה"ב - מה שימשיך גם השנה.
עם זאת, מפת היצוא השתנתה, וזו השנה השלישית ברציפות שלא יתבצע יצוא תפוחים לסוריה. קודם לכן ובמשך כ-7 שנים יוצאו מידי שנה 5,000-15,000 טון תפוחים ישראלים לסוריה בתיווך מגדלי התפוחים הדרוזים ברמת הגולן.
מטעי התפוחים בארץ משתרעים על פני שטח של כ-42 אלף דונמים, כאשר 95% מיבול התפוחים גדלים בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר מכל פני הים.
עמוס לוין, סמנכ"ל לפיתוח החקלאות בחברה לפיתוח הגליל ויו"ר שולחן התפוח במועצת הצמחים, אומר כי עונת קטיף התפוחים העונה מצטיינת ביבול רב ובאיכות פרי מעולה.
"למרות שעברנו חורף שאינו רווי בגשמים, הצפי הוא לגידול ביבול תפוחים צבעוניים ואיכותיים במיוחד, במראה ובטעם, כתוצאה ממחקרים ופיתוחים מעוררי גאווה בתחום התפוח בהרי הגליל והגולן. כולי תקווה כי שפע הפרי יביא עמו גם מחיר נוח לצרכן", אומר לוין.
"הצרכן לא ייהנה"
אלא שבהתאחדות האיכרים דווקא סקפטיים: "במדינה מתוקנת, במצב של כמות גדולה של תפוחים, המחיר היה צריך לרדת, ומי שצריך היה ליהנות מכך זה הצרכנים, אבל לצערי זה לא מה שיקרה - הקמעונאים הם שירוויחו מכך, והמדינה נמנעת מלטפל בזה", אומר דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים.
לדבריו, "כשמשרד האוצר החליט לפתוח את היבוא לקראת פסח בשורה של מוצרים - בניגוד לעמדתי - כוונתו הייתה טובה. חשבתי שלא חסרה תוצרת בארץ למעט דגים. כשהלכתי וקראתי את דוח המחקר של הכנסת, ראיתי שמי שגזר את הקופון שרכש את התוצרת החקלאית בחו"ל - קנה בזול והביא לארץ ללא מכס, אבל הצרכן שילם את אותו המחיר שהיה לפני כן, כלומר היבואנים והקמעונאים גזרו את הקופון - זה מה שקורה בשוק שלנו.
"הדוח לימד שהיבואנים והקמעונאים גרפו לכיסם 60 מיליון שקל, ואילו הצרכן כמעט ולא ראה כלום, למעט הדגים. כמו שהיינו אז עם עודף תפוחי אדמה - במקום לבוא ולטפל בחוליים של השוק, הוחלט על יבוא שלא השפיע על המחיר.
"גם השנה אני לא משוכנע שהצרכן ייהנה מיבול התפוחים. פער התיווך הוא מאוד גבוה באמצעות שורה של קומבינות - לרשתות הגדולות יש חברות-בת - הם עושים רווח גולמי גבוה מאוד בחברות למטה: אם קונים ממני תפוח סמית בגודל 70 ב-5 שקלים או 65 ב-4 שקלים - מוכרים את שני הגדלים במחיר של 8 שקלים וככה עובדים על הצרכן. תפוח פינק ליידי צריך להימכר בפחות מ-10 שקלים.
"בחו"ל שיעור הפער ממחיר המכירה של החקלאי לצרכן לא יעלה על 48%, ופה אנחנו רואים פערים של 300%. המדינה לא רוצה לטפל בזה - אנחנו מנסים לפתור את הבעיה באמצעות הצעת חוק שתחייב את הרשתות להציב את המחיר שבו קנו את הסחורה לעיני הצרכנים".