סמוך למועד הקמתה של מדינת ישראל, בשנות ה-50 של המאה הקודמת, החליטה המדינה להעניק למשפחות שכולות של חללי צה"ל זכויות והטבות באמצעות אגף השיקום של משרד הביטחון. כך, נקבעו בין השאר הטבות כמו קבלת תגמול חודשי פטור ממס בסכום של עד כ-6,000 שקל לזוג הורים, הנצחת החלל, והטבות בתחומי הטיפול, ייעוץ, דיור, רפואה ותקשורת, וגם בתחום העבודה. כעת, הצעת חוק שיזמו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ושולי מועלם מ"הבית היהודי" מבקשת להחיל חלק מההטבות שזוכים להן הורים שכולים לחללי צה"ל על כלל ההורים השכולים בישראל.
"העבודה - נחמה פורתא"
עו"ד רפי יולזרי, שותף במשרד גדעון פישר ושות', ומומחה בדיני עבודה, מפרט את ההטבות שקיימות היום בחוק הנוגעות לתחום העבודה. כך, למשל, הורה שכול שאינו עובד ואין ברשותו מקור הכנסה נוסף ובוחר להקים עסק עצמאי שיהווה עבורו מקור פרנסה ועיסוק, זכאי לבקש הלוואה מהמדינה להקמת העסק או כניסה לשותפות בעסק.
"אם הורה שכול עובד כעצמאי, הוא זכאי לסיוע בשיקום כלכלי וקבלת הלוואה עבור העסק, וסיוע ברכישת רכב עבור העסק", הוא מסביר. "הורה שכול העובד כשכיר זכאי לקבל סיוע במניעת פיטורים או לחלופין בהשמה בעבודה חדשה. כמו כן, המדינה גם מממנת להורים שכולים קורסי הכשרה מקצועיים, לימודי תעודה ולימודים אקדמיים לתואר ראשון".
ב-1974, בתום מלחמת יום הכיפורים, גדלה משפחת השכול בישראל וכך גם גדל הצורך במתן מענה למצוקות הנובעות מאותו שכול. לדברי יולזרי, אז חוקק תיקון מס' 10 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, שבו נקבעה חובת העסקה של הורים שכולים של חללי צה"ל לאחר גיל פרישה.
"המחוקק קבע שלמעסיק אין אפשרות לפטר עובד שהוא אב או אם שכולים שילדם נהרג בעת שירותו הצבאי, ולפיכך מחייב המעסיק להעסיקו לתקופה של 5 שנים נוספות לאחר גיל הפרישה מהעבודה", אומר יולזרי. יהודה בן מאיר, ח"כ מטעם המפד"ל, הסביר אז את הרציונל העומד בבסיס התיקון לחוק:
"יש כאן דבר חשוב מבחינה פסיכולוגית. הורים רבים - בעיקר הדבר חל על אבות - אמרו שבשבילם העבודה היא אחת הנחמות שיש להם לעובדה שהבן נפל. העובדה שהאדם יכול להמשיך בעבודה שמעניינת אותו, בין בשירותים, בין בייצור, מביאה לו נחמה, ולו נחמה פורתא, כאשר עניינו ומחשבתו נתונים לעבודתו. ואילו בשבתו בבית מחשבתו תהיה נתונה יותר ויותר לאבידה הגדולה של הבן או הבעל שנפלו במלחמה".
במרוצת השנים, בית המשפט אף קבע כי לא ניתן לתת חופש בחירה למעסיק לקבוע את תנאי ההעסקה של עובד שהוא הורה שכול, מאחר שהאינטרס הכלכלי הטהור יהיה כמעט תמיד לצמצם את הנטל שבהעסקת עובד הזה לאחר גיל הפרישה. בפסק דין משנת 2004, ביטל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את צמצום משרתו של עובד ההסתדרות שהוא אב שכול וקבע כי כל שינוי במתכונת ההעסקה כמו גם בתנאי ההעסקה יהפוך את החוק ותכליתו ל'אות מתה'. בית הדין לא קיבל את טענת ההסתדרות, שהיה צידוק לצמצם את היקף משרתו של העובד משום שממילא עומדים לרשותו מקורות הכנסה אחרים, וקבע כי אין זה מתפקידו של מעסיק "להיכנס לכיסו" של עובד ולקבוע את מידת עושרו או יכולתו להתפרנס בכבוד (פס"ד יואל חממי נגד ההסתדרות).
אין להבדיל בין כאב לכאב
בשבוע שעבר אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת החוק המבקשת לקבוע מנגנון דומה לזה הקיים על הורים שכולים שילדם נספה במערכה צבאית גם לכלל ההורים השכולים בארץ. לפי הצעת החוק, כל הורה שכול יוכל לבחור שלא לצאת לגמלאות, ומעסיקו יהיה מחויב להעסיקו לתקופה של ארבע שנים לפחות לאחר גיל הפרישה.
החובה תחול על בעלי עסק שבו 25 עובדים לפחות, ולא תחול אם רופא יקבע שההורה אינו כשיר, אם העובד נמצא אשם בהתנהגות חמורה, או אם המעסיק פשט רגל והמשך העסקת העובד יגרום נזק כלכלי בלתי סביר. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, אין להבדיל בין כאבו של הורה אשר שכל את ילדו במערכה לבין כאבו של הורה ששכל את ילדו בתאונת דרכים, מחלה קשה או בכל דרך אחרת.
באתר הכנסת פורסמו תגובותיהם של הורים שכולים שבירכו על הצעת החוק. כך, למשל, כתב מרדכי עייש, שבנו נהרג בתאונת דרכים בשנת 1988: "כשאני חוזר הביתה מהעבודה עולמי נחשך. החוק הזה נותן לנו עוד כמה שנים לחיות בכבוד. כמעט 30 שנה אנחנו מתמודדים עם השכול הזה".
- האם הצעת החוק מעניקה הגנות להורים עובדים שכולים גם בתקופה שלפני הגעתם לגיל פרישה?
עו"ד יולזרי: "לא. החוק המסוים הזה עוסק רק בהגנה עליהם בתקופה שלאחר הגעתם לגמלאות, שהיא תקופה קריטית בחיי אדם".
- מדוע החוק עוסק רק בהורים ולא בכל המשפחה השכולה?
"קיימת הפרדה בין זכויות ההורים השכולים לזכויות שאר בני המשפחה השכולים שמקורה טמון בקשר המיוחד בין הורה לילדו. טבעו של קשר זה מקשה על ההסתגלות לאובדן הילד, המאופיינת בתחושות חזקות של אידיאליזציה, כעס, אשמה והזדהות עם המת. הורים ששכלו את בניהם חשים, לעתים, שמעלו במחויבותם הבסיסית וכשלו בתפקידם להגן עליו. אנשים מתפקדים ובעלי כישורים מפתחים סימפטומים וליקויים תפקודיים שונים עקב העובדה שתהליך האבל הוא ארוך וקשה".
הרעיון להגן על הורים שכולים מפני פיטורים הוא ראוי ואי-אפשר להתווכח עם חשיבותו, אבל הוא גם מעלה בעיות לא מעטות. עו"ד יולזרי מציין שיישומו של החוק החדש עלול לפגוע בבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שסובלים מעודף רגולציה ולא שולטים מספיק בסעיפי החוק. "חקיקת זכויות מגן מסוג זה מעמיסה על בעלי העסקים עלויות משפטיות כבדות ופוגעת בגמישות הכלכלית שלהם. ייתכנו מצבים שבהם יידרשו להגדיר חריגים לחוק, כגון פיטורים עקב אי התאמה מקצועית, התייעלות או סגירת יחידות עבודה".
כמו כן, אומר עו"ד יולזרי, "הצעת החוק עלולה להשיג תוצאה הפוכה אם בעלי עסקים יעדיפו שלא להעסיק מלכתחילה הורים שכולים כעובדים, בגלל גיל הפרישה המאוחר".