גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צריך לחייב בחקיקה את המוסדיים להשקיע בחברות הביומד"

בפורום חברות הביומד הציבוריות של IATI, עלתה האפשרות לפעול לחקיקת חוק שיכריח את הגופים המוסדיים להשקיע שיעור מכספם בביומד ■ "המוסדיים מנהלים 2 טריליון שקל ואנחנו רואים מכך אחוזים קטנים מאוד"

משתתפי הפורום / צילום:אלכסנדר אלמן
משתתפי הפורום / צילום:אלכסנדר אלמן

"ארגון הבריאות העולמי מעריך שתהיה עלייה של 1,000% בשנים הקרובות בכמות האנשים שיעברו את גיל 100. ההוצאה על בריאות עשויה להכפיל את עצמה עד 2022", מספר יקי ינאי, יו"ר משותף וראש תחום מדעי החיים ב-IATI, ארגון הגג של התעשיות המתקדמות בישראל. "המספרים הללו נראים מבטיחים", הוא הוסיף וציין כי "בישראל פועלות יותר מ-1,000 חברות מדעי חיים. אמנם רובן קטנות, אבל המספר שולש בעשור - זו תסיסה מלמטה, של חברות שרוצות לפרוץ. וממשלות בכל העולם פועלות כדי לקצר את המסלול שבו נרשמים מוצרים חדשים לשוק".

ינאי אמר את הדברים במפגש של מנהלי חברות הביומד הציבוריות של ארגון IATI, שהתארגן כדי לבחון כיצד ניתן להגדיל את ההשקעה של גורמים מוסדיים ישראלים - הבנקים, חברות הביטוח וגופי ההשקעה הפרטיים - בחברות הביומד. "הם מנהלים 2 טריליון שקל (2,000 מיליארד שקל)", אומר ינאי, "ואנחנו רואים מכך אחוזים קטנים מאוד. בארה"ב שוק מדעי החיים נחשב ללגיטימי ביותר להשקעה עבור מוסדיים, ואילו אצלנו - פחות. אז איך נשכנע מוסדיים להעביר חלק גדול יותר מהשקעתם לביומד?"

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI, הוסיפה כי "80% מהכסף המושקע בחברות מדעי החיים בארץ הוא כסף זר, ועוד 15% זה כסף שמושקע דרך קרנות ישראליות שמגייסות ממקורות זרים. רק 5% מהכסף הוא ממש ישראלי. במקביל, ההשקעה של המוסדיים בהיי-טק דווקא עלתה, אבל העלייה הזו לא זלגה לביוטק".

"אין שוק שמתנהל ללא אנליסטים"

לדברי פנינה פישמן, מנכ"לית חברת כן פייט, "עבר עשור מאז שתחום הביומד החל להתבסס בבורסה, ומאז ומתמיד היו חסרים לנו אנליסטים. אם כשהתחלנו היו שניים-שלושה, היום גם זה בקושי קיים - הם פוטרו או עזבו. אין שוק שמתנהל ללא אנליסטים".

"המוסדיים שבעי אכזבות מהתחום, משום שלא יודעים לברור את החברות", ענה דרור חרץ, מנכ"ל VBL. "מי שמשקיע בתבן ולא במוץ, נופל פעם אחר פעם. ולא שחברות אמריקאיות מצליחות בשיעור גבוה יותר מהישראליות. פשוט המוסדיים שם יודעים לברור טוב יותר.

"בואו נלמד ממה שקורה בעולם", הציע חרץ. "שם חברות לא נולדות ומיד יוצאות לבורסה. משקיעים מוסדיים הם שמקימים אותן, ומציידים אותן בהון שמספיק ל לעשות טעויות בדרך. כאן בישראל יוצאות לאוויר העולם חברות בוסריות, שאף אחד לא לוקח עליהן בעלות, ולכן הן לא מתפתחות.

"מה שצריך לעשות, זה להקים קרן של מוסדיים שתשקיע בחברות סיד, ואחרי כן העניין שלהם בחברות הללו יגיע כבר באופן טבעי. משקיע שרואה משהו צומח מההתחלה, מרגיש פחות סיכון, וזה מה שקורה בארה"ב".

עופר חביב, מנכ"ל אבוג'ן, סבור כי "בשביל השלבים הראשונים הללו יש בארץ חממות טכנולוגיות. אני לא רואה את המוסדיים נכנסים בשלב החממות. זה לא הפורטה שלהן ולא המנדט שלהן. בשביל זה יש את אורבימד ופונטיפקס ו....".

"וזהו", פוסק עו"ד עודד הראבן מחברת ZAG.

חביב: "אז זה ראוי לתיקון. ואת השקעות המוסדיים צריך לכוון לשלב החברות הציבוריות. ומה יגרום להם להשקיע בשלב הזה? ראשית, דוגמאות להצלחות; שנית, תחושה שהם מבינים את העסק".

מאיר-רובינשטין סיפרה כי "עשינו קורס למוסדיים כדי ללמד אותם להבין את חברות הביומד. היו לנו 300 משתתפות בכל מפגש".

ארז אגוזי, מנהל כספים בפלוריסטם, מאמין כי "המוסדיים שרוצים להשקיע, חוששים כשאף אחד מהעמיתים שלהם לא עושה זאת. הם לא רוצים ליצור חיסרון יחסי. אולי אם יהיו מאוגדים כקרן משותפת, הם לא ירגישו ככה".

בשלב זה העלה הראבן רעיון לא צפוי: "אמרתי לשר האוצר משה כחלון, שצריך לחייב בחקיקה את המוסדיים להשקיע שיעור מסוים מההון שלהם בתעשייה ישראלית. כל חברות הנדל"ן הזרות האלה - זו הפקרות".

"אתה מוכן שישימו את הכסף שלך בקרן שמחויבת להשקיע בביומד?", שאל ארי קרשין, סמנכ"ל הכספים של קומפיוג'ן, בחשש מסוים.

הראבן: "חצי אחוז?".

חרץ דווקא "אני גם מאמין בחקיקה. חלק קטן מהמיליארדים, אבל לארלי סטייג'".

ענת כהן דייג, מנכ"לית קומפיוג'ן: "אני מסכימה עם פנינה ועם דרור שדרוש תהליך של חינוך ולימוד, אבל זה תהליך ארוך. אולי באמת צריך ללכת למשהו יותר דרסטי. חקיקה זה כיוון מעניין...".

נדב קדרון, מנכ"ל אורמד, אף הוא מצדד בחקיקה: "גם אני בעד חקיקה של חצי אחוז, אבל לכל השלבים ולא רק למוקדמים. צריך לכתוב נייר עמדה".

ינאי לקח את זה צעד קדימה והציע כי "נניח שכל מוסדי צריך להשקיע אחוז מההון שלו בקרן מרכזית. בקרן הזו יהיו 15 מיליארד שקל, ואז אפשר להביא ניהול מקצועי. האוצר מזרים כספים משלו שהוסכם עליהם מראש, או רק רשת הגנה, ותמורת דמי הניהול הקרן הזו גם מתחייבת לתת אנליזה ל-80 חברות".

הראבן העיר כי "אם הם מחויבים להשקיע - הם כבר ירצו להביא אנליזה".

חביב פחות התלהב מהרעיון: "תתארו לעצמכם שעכשיו יושבת קבוצה כמונו, אבל מתעשיית המתכות, וחושבת איך היא משיגה התחייבות להכריח את כולנו להשקיע את כספנו במתכות. אני לא רוצה שהכסף שלי יישב אצל גוף מוסדי שמחויב להשקיע בתחומים שהוא לא מבין בהם. הצעד הבא יהיה שהם יחפשו כיצד לעקוף את זה. עדיף שישקיעו בנו מרצון".

"זה קצת מרגיש כמו קומוניזם, וגם לא פרקטי", הסכים עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע.

הראבן: "אז תגידו שזו קרן לא רק למדעי החיים, אלא לכל החברות בשלבים מוקדמים. אם כבר הפופוליזם פופולרי, בואו ננצל את זה למטרותינו".

ינאי ציין: "מה היה האקזיט הכי מוצלח בישראל? ווייז. אנחנו בתור חוסכים לא נהנינו מזה בכלל. הכל הלך למשקיעים זרים ולמייסדים".

קרשין: "אבל כמה ווייזים נכשלו ולא הפסדת איתם, למזלך?".

ינאי: "אבל יש פה תעשייה טובה ובועטת. ההחזרים יפים. המדינה לא יכולה שלא להתערב. לארה"ב יש את ה-NIH" (מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב - ג.ו)

חביב: "אולי משהו בין לבין. לא להכריח, לתמרץ".

ינאי: "זה לא עבד עם חוק האנג'לים. למה לא ניצלו אותו?".

כהן-דייג: "כי התעשייה מסוכנת".

חביב: "היא מסוכנת למי שלא מבין אותה".

כהן-דייג: "לא, היא מסוכנת".

גיל עפרון: "ומה יקרה אם האנליסטים של הקרן המשולבת לא יהיו טובים? גם בארה"ב יש אנליסטים לא טובים".

פישמן: "גם אנליסטים אי אפשר להביא בצורה מלאכותית. הם צריכים לצמוח בצורה אורגנית".

חביב: "אנחנו, בצורה מסודרת, צריכים ללמד אותם. להראות להם שהשקעה בביומד היא אמנם סיכון, אך כזה שניתן לנהל אותו".

לונדון: "אנחנו צריכים לקחת את האחריות עלינו. להחזיק מערך קשרי משקיעים בארץ, לתרגם את כל האנליזות לעברית. עוד משהו שאנחנו צריכים לעשות כבר מחר בבוקר, הוא לא להוציא הודעות מיותרות, רק כדי שיצאו הודעות. אין צורך בזה. אם המשקיעים ילמדו לא לצפות לכך, נרוויח בטווח הרחוק משקיעים יותר טובים".

המפגש הסתיים בהחלטה לקיים דיונים נוספים בעניין, וללא כוונה לקדם חוק השקעת חובה בביומד. לפחות לא בשלב זה.

פרויקט האנליזה של הבורסה: "זה יכול לקרב מוסדיים לתחום"

כחלק מהמאמץ לגייס השקעות ממוסדיים לחברות הטכנולוגיה הציבוריות (מתוך רצון לשפר את מחזורי המסחר בבורסה), יצאה הבורסה לאחרונה בפרויקט במסגרתו תסופק אנליזה לחברות המעוניינות בכך, תמורת תשלום קולקטיבי של כל החברות והבורסה עצמה, לאנליסטים הנבחרים.

השבוע הודיעה הבורסה כי 11 חברות כבר החליטו להשתתף בפרויקט והן: רדהיל, פלוריסטם, ביולייט, ביונדווקס, אליום, אינטק וקולפלנט מתחום הביומד ועוד ארבע חברות היי-טק: פוינטר, פורסייט, ננו דיימנשן ואלומיי קפיטל. כל חברה תשלם 20 אלף דולר עבור הסיקור, כ-40% מעלות הסיקור.

את הסיקור תבצע חברת אדיסון, מהמובילות בעולם בביצוע אנליזות בתשלום עבור חברות נסחרות, וכן חברת פרוסט אנד סאליבן, שלרוב אינה מבצעת אנליזה עבור שוק ההון אלא סקירות שוק ואנליזות לצורך מיזוגים ורכישות, אך גם לה התמחות בביומד. 11 החברות הראשונות שהצטרפו יסוקרו על-ידי אדיסון, והאנליזות הראשונות צפויות תוך מספר חודשים.

כל חברה התחייבה להשתתף בפרויקט למשך שנתיים (כדי למנוע פרישה אם האנליזה לא תמצא חן בעיניהן), והן יקבלו סיקור לאחר כל דוח כספי והודעה מיידית מהותית.

הפרויקט עונה לצורך הקיים בשוק לדעת רוב החברות, אולם לא לכולן ברור אם הוא אכן עונה על הצורך.

"בבורסה יש חברות שכבר מקבלות כיסוי ולא באמת זקוקות לפרויקט, או חברות אחרות שכבר מיליון שנה נמצאות בבורסה ללא תוחלת ועתיד, והבעיה של החברות הללו היא לא היעדר אנליסט", אומר גורם המכיר היטב את השוק. "החברות הללו לא מעניינות ממילא את המשקיעים".

פנינה פישמן סקפטית

פישמן, מנכ"לית כן פייט הנסחרת בת"א ובנאסד"ק, ומסוקרת על ידי מספר אנליסטים בחו"ל אמרה כי "הבורסה עושה מה שאפשר ומכוונות טובות, אבל אנליזה צריכה לצמוח באופן אורגני מתוך אותו גורם שרוצה לקרוא אותה ולהיעזר בה. אין תקדים לכך שממשלה מתערבת בסיקור אנליסטי של שוק ההון".

חברות נוספות יושבות על הגדר. "סיקור כזה אכן יכול לקרב את המוסדיים לתחום", אומר גורם אחר. "וגם אין להם את כוח האדם הרלוונטי לבצע את הבדיקה בעצמם. פעם מישהו אמר לי בגאווה שהאנליסט שלו לתחום עשה בגרות בביולוגיה! לחברות שמקבלות את הפרויקט הזה יש את המומחים". לדברי הגורם, "אם כל החברות יקבלו סיקור חיובי ומחיר יעד הכולל פרמיה, המשקיעים כבר ילמדו לעשות את הסינון. החשיבות היא להשוואה של החברות אחת מול השנייה, ותקופה אחת של חברה מול תקופה אחרת שלה. ידוע הרי שממילא כל אנליזה היא בתשלום, ישיר או בעקיפין, לרוב בתמורה לכך שאותה חברה מבצעת את הגיוסים שלה דרך אותו בנק השקעות".

וויל מנואל, ראש הפעילות הישראלית של חברת המחקר אדיסון, אומר כי: "עבדנו במתכונת דומה בעבר גם עם הבורסות בלונדון ובאוסטרליה. יש לנו 16 אנליסטים מומחים רק לתחום הביומד, ואין כמעט תחום מומחיות בסקטור הזה שאנחנו לא מכירים. המחקר שלנו מגיע ל-150 אלף משקיעים, ממשקיעי ריטייל ועד המוסדיים הכבדים ביותר. אם יש מישהו שרוצה להשקיע בחברה שלכם, אנחנו נמצא אותו".

- כיוון שהחברות משלמות לכם, האם ייתכן שתיתנו גם המלצות שליליות?

"זה קרה בעבר. אני רק יכול לקוות שהחברות הישראליות, מכיוון שלא נחשפו עד כה וסבלו מסחירות דלה, מתומחרות היום בחסר".

- אפשר בכלל להעריך מחיר של חברות כאלה?

"עבדנו עד היום עם חברות משווי של 5 מיליון דולר. הדרך היא להציג מחיר שאליו תגיע החברה בהינתן השגת אבני דרך מסוימות ואת הסיכוי להשיגם".

ערן פלומין, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן ישראל, ציין כי "היינו רוצים לראות מצב שבו רוב החברות יצטרפו לפרוייקט, ואז חברה שלא תצטרף, אולי תעורר תהיות ממה היא חוששת, או שהמוסדיים פשוט יעדיפו חברות אחרות. לנו בפרוסט יש מומחים בכל העולם לכל תחומי הביומד. אנליסט אמין לא יכול להיות רק חיובי כל הזמן. נהיה חייבים להיות הוגנים לטוב או לרע, בשביל המוניטין שלנו".

לדברי חני שטרית-בך, סמנכ"לית הבורסה, המובילה את המהלך, "חברות הטכנולוגיה הציבוריות בבורסה פנו אלינו ואמרו שהמוסדיים בארץ אינם מבינים את פעילותן. המוסדיים בארץ גדולים ומנהלים סכומים משמעותיים, והחברות קטנות ולא יכולות להשפיע מהותית על התשואה של אותם מוסדיים. במצב כזה אין למוסדי אינטרס להשקיע באנליזה משלו.

"האנליזות יפורסמו דרך האתרים מאי"ה ומגנא, אבל גם יופצו למשקיעים בחו"ל, כי אם בתחילת הדרך לא נצליח להביא את הישראלים, נביא קודם כל את הזרים. זו הסיבה לכך שהאנליזות מתפרסמות באנגלית, עם תמצית בעברית".

- איך בחרתם את האנליסטים הללו?

"בחרנו אנליסטים עם ניסיון עשיר. חיפשנו חברות שלא עושות חיתום, כדי שהתהליך יהיה נקי ככל האפשר. החברות הללו לא ילכו 'להתלכלך' עכשיו בשביל שום חברה ישראלית".

היא מאמינה כי 10 חברות נוספות, שיסוקרו בידי פרוסט אנד סאליבן, יצטרפו לפרויקט תוך כמה חודשים.

חברות ביומד בתא עם שיעור משמעותי של החזקות מוסדיים

עוד כתבות

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים