הנה כמה פרטים מקורות החיים של מועמד לתפקיד דירקטור בבנק לאומי ובבנק דיסקונט: יועץ כלכלי למבקר המדינה; דירקטור ברשות החשמל; חבר בכ-40 ועדות משרדיות, בין-משרדיות וציבוריות; יועץ בכיר לכמה שרים בכמה משרדים, בכמה ממשלות; עבד בפיקוח על הבנקים; ניהל את אגף התכנון והמדיניות במשרד האנרגיה והתשתיות; מנכ"ל הרשות הלאומית לאנרגיה; בעל תארים אקדמיים בכירים בכלכלה, בסטטיסטיקה, במינהל עסקים, ד"ר לכלכלה בתורת המשחקים; יועץ כלכלי בכיר המתמחה במבנה ענפי, ברגולציה, בפיקוח על חברות מונופוליסטיות, בהסדרה ציבורית ותמחור; מרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון; דירקטור בכמה וכמה וכמה דירקטוריונים, ועוד ועוד.
שמו של המועמד הוא ד"ר אילן מעוז. זה לא כבר קיבל הודעה סטנדרטית, שלפיה שופטת העליון בדימוס איילה פרוקצ'יה וחבריה לוועדה למינוי דירקטורים בשני הבנקים שבשליטת הציבור ובבעלותו, לאומי ודיסקונט, אמנם "התרשמו" כדבריהם מהנתונים שהציג, אף מצאו אותו "כשיר" לכהן כדירקטור בבנק, אבל החליטו שלא לכלול את שמו ברשימת המועמדים המומלצים לבחירה - לא באסיפה הכללית של לאומי, שכבר התקיימה, וגם לא באסיפה הכללית של דיסקונט, שתתקיים בעוד כמה שבועות. למה? ככה.
פרוקצ'יה וחבריה לוועדה לא רק שלא מצאו אותו ראוי להמלצה, הם גם מסרבים לתת לו מידע: לא על תהליך קבלת ההחלטות של הוועדה, ולא על הקריטריונים לבחירת המועמדים לשמש דירקטורים בבנקים הציבוריים. הם לא מוסרים לו פרוטוקולים של ישיבות הוועדה הנוגעים לו, כמתחייב מחוק חופש המידע.
"אני באמת רוצה להבין מה חסר לי, וגם - מה אין לי שדווקא יש לאותם אלה, כמה וכמה שכן הומלצו על ידי הוועדה. אני, אחרי כל-כך הרבה שנים בשירות הממשלתי, הציבורי והאקדמי - עם התוויות דרך ומלחמות לא פשוטות על רפורמות שהשביחו את הארץ והיטיבו עם הציבור - רוצה להבין מהם הנימוקים נגדי, מה מהות ההחלטה, מי הגורם שבפניו אפשר לערער עליה", אומר מעוז, שבניגוד מוחלט לדרכו במשך עשרות שנים החליט הפעם שלא לשתוק עוד.
"הסדרה הרחבה, הכבדה והנכבדה ביותר של הממליצים עליי, וגם אני, מעידים על איכות הפרמיה שאני נותן לתאגיד, לבנק, לציבור שמחזיק בו - ולזה שמקבל ממנו שירות. משום מה הוועדה לא מבינה את זה, ואני רוצה לדעת למה", אומר מעוז. "לעניין בקשתי לקבלת פרוטוקולים, נמסר לי בתחילה שהיא תיענה בהמשך עם השלמת הכנתם והדפסתם, וזאת בכפוף לסייגים המקובלים בחוק חופש המידע. אחרי כחודש פניתי שוב לוועדה, ותהיתי מדוע לא קיבלתי עד כה את הפרוטוקולים. נמסר לי בכתב כך: 'הכנת הפרוטוקולים של מקצה בנק לאומי מחייבת השקעת זמן רב לאור היקף החומר והיקפו של תהליך הבחירה, מה גם שמקצה הבחירה לבנק דיסקונט התקיים הפעם במקביל לבנק לאומי'. אני רק לא ממש מבין מה אומרת התשובה הזו".
עוד מספר מעוז - שמרשה לעצמו לפרסם את העובדות הללו רק אחרי חודשים של דיבורים, התכתבויות, ניסיונות ומאמצים להבין את העניין או את קצה מהותו - שהוא ביקש לדעת האם קיימת ועדת ערר בבנק ישראל בנושא מינוי הדירקטורים בבבנקים ללא גרעין שליטה. התשובה שהתקבלה מיו"ר הוועדה פרוקצ'יה הייתה: "לא קיימת ועדת ערר בבנק ישראל המעמידה במבחן הביקורת את החלטה הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים".
- למה לדעתך אתה מחוץ למומלצים?
מעוז: "אין לי מושג. התשובות שקיבלתי חמקמקות ושבלוניות. נראה שזה סוג של תשובה אוטומטית. זה לא מניח את דעתי. אני בהחלט דורש לדעת".
- מה הסבירה לך יו"ר הוועדה?
"עוד בעניין דחיית המועמדות ללאומי, החילותי להתכתב עם חברי הוועדה באמצעות מזכירת הוועדה. בין היתר שלחתי מסמך של 5 עמודים, שבו ביקשתי לקבל מידע על תהליך קבלת ההחלטות, בכלל זה: קריטריונים ואמות מידה לבחירה, האם חברי הוועדה התרשמו שאני כשיר לשמש דירקטור בבנק לאומי לאור השכלתי הרחבה והניסיון מקצועי המתפרס על פני כ-45 שנה בכל תחומי הכלכלה? ב-29.5.2016 קיבלתי תשובה מעניינת, בלשון המעטה. בין היתר נאמר לי ש'הוועדה התרשמה מהנתונים שהצגת בבקשתך כי אתה כשיר לכהן דירקטור בבנק לאומי'. נו, אז? ומכאן אין כבר תשובות".
אילן מעוז הוא הבכור במשפחתו. אחיו הצעיר ממנו הוא שלמה מעוז, כלכלן ופרשן ידוע ומוכר. בה בשעה ששלמה אומר את דעתו באופן גלוי ופתוח מול הציבור הרחב, הרי שאילן עובד כל השנים בשקט. את המלחמות שלו עשה מול מקבלי ההחלטות, ומעולם לא יצא החוצה, "עד שהתפוצצתי", כפי שהוא מסביר כעת. אמירתו של מעוז הצעיר יחסית, שלמה, מחודש ינואר 2012 בעניין דירקטוריון לאומי מהדהדת עד היום, אפילו מחריפה.
שלמה מעוז אמר אז: "החברה הלבנה שולטת - בנק לאומי הוא בנק של הלבנים. רק הלבנים יכולים להתמנות שם לתפקידים. הלכתי לוועדה למינוי דירקטורים, שלא הזמינה אותי. שלחתי מכתב מעורך דין. אז אמרו שמצאו אותי 'כשיר', אבל במקביל סגרו את הדלת השנייה. הוועדה הייתה כולה חברים אשכנזים. הלכתי לבית המשפט העליון - גם שם כולם היו אשכנזים. הוצאתי על זה הון, מזל שיש לי כסף כי אני עובד בשוק ההון". שלמה מעוז היה אז הכלכלן הראשי באקסלנס נשואה, והחברה מסרה אז בתגובה כי "מדובר בהתבטאות גסה ואומללה שאין הדעת סובלת. אקסלנס מתכוונת לנקוט צעדים חריפים בנושא". אחרי יומיים, בלחץ מסיבי של ראשי בנק לאומי דאז, פוטר מעוז מעבודתו.
- אולי זה שיש לך אח ששמו שלמה מפחיד את ההנהלה והדירקטוריון של לאומי, גם דיסקונט, וועדת פרוקצ'יה "מבינה" אותם?
אילן מעוז: "מה זה קשור? אני זה אני, והוא זה הוא. אנחנו אחים, אבל אנשי מקצוע לחלוטין שונים - את זה כולם יודעים. אני אפילו לא מעז להעלות על דעתי שמה שהוא אמר אז יגרום לוועדה לדחות אותי. לא מאמין שככה זה עובד במדינה שאני חי בה ועובד בה כל-כך הרבה שנים. הרי זה לא ייתכן!".
שאלות "גלובס" ותשובות דובר בנק ישראל
- מתי מתפרסמים הפרוטוקולים של הדיונים, אם בכלל? אם לא - למה?
"הפרוטוקולים של הוועדה אינם מתפרסמים מאחר שמטבע הדברים מרבית החומר הכלול בהם חוסה תחת צנעת הפרט וכן תחת חסיונות אחרים על פי חוק חופש המידע, כגון סודות עסקיים של הבנקים וכן דיונים פנימיים של הוועדה. עם זאת, מועמד שמבקש לעיין בפרוטוקול הנוגע לעניינו יקבלו, וייכללו בחומר המועבר אליו גם אותם חלקים כלליים שאינם חסויים. הפרוטקול בשלמותו פתוח, כמובן, בפני גורמי הביקורת על הוועדה כדוגמת מבקר המדינה ובית המשפט הגבוה לצדק".
- מהם הקריטריונים לבחירת המומלצים?
"אמות המידה לבחירת המועמדים נקבעות, ראשית, בחוקי הבנקאות ובחוק החברות ובתקנות על פיהם הקובעים תנאי כשירות לדירקטורים בבנקים. מוסיפות לכך דרישות הנוהל הבנקאי התקין של המפקח על הבנקים (הוראה 301). לכל אלה מצטרפות ההוראות המופיעות בנוהל סדרי העבודה של הוועדה למינוי דירקטורים. בתמצית: אמות המידה כוללות, ראשית, הוראות בדבר כשירות מקצועית נדרשת לתפקיד.
"מדובר בהוראות מורכבות הכוללות שורה של כשירויות שונות רלבנטיות לעניין. שנית, ניתן דגש להיבט טוהר המידות. במקביל נבחנים צורכי הבנק בעיתוי הרלבנטי מבחינת התמהיל הנדרש של בעלי הכשירויות השונות הרלבנטיות (כגון בעלי נסיון בנקאי-פיננסי, רואי חשבון, משפטנים בתחום המשפט העסקי, בעלי כשירות בתחום המחשוב ומערכות המידע, בעלי נסיון ניהולי ברמה בכירה וכיו"ב). ניתנת תשומת לב לניסיון והישגים של המועמד בתחומי מומחיותו. מבין בעלי כשירות רלבנטית ומתאימה, ניתן משקל להיבטי מגזר ומגדר".
- מדוע אין ועדת ערר בבנק ישראל?
"על פי החוק המקים את הוועדה, אין ועדת ערר על החלטותיה. מן הסתם, יש להניח כי המחוקק סבר שמנגנוני הביקורת הכלליים, כגון מבקר המדינה ובג"ץ ,מספיקים".
- האם יש כוונה לשנות את מבנה הוועדה ולצמצם/לבטל את החברים מהדירקטוריון?
"לא ידוע לנו על כוונה לשנות את מבנה הוועדה, בין היתר באמצעות ויתור על חברותם של הדח"צים מהבנק הנוגע בדבר. מעורבות שני דח"צים בוועדת חמישה תורמת להבנה מעמיקה של צורכי הבנק בעיתוי נתון, ומקלה על הוועדה בהפעלת שיקול דעתה כיצד לבנות את התמהיל הראוי בהרכב הדירקטוריון. בהיעדר דח"צים בוועדה, קיים חשש לניתוק מסוים מצורכי הבנק על המורכבות הגדולה של היבט זה. הדח"צים מהווים בכל מקרה מיעוט בוועדה.