השופט ישעיהו שנלר. "פנייה לעורך דין לא תהווה בגדר 'מקלט'" / צילום: דוברות בתי המשפט
טוויסט בעלילה או פארסה מביכה בהליך בחירת נציב הביקורת על הפרקליטות שיחליף את השופטת הילה גרסטל? אחרי שאמש (ג') הודיעה ועדת האיתור לנציב הביקורת על הפרקליטות כי היא ממליצה למנות לתפקיד את השופט ישעיהו שנלר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יוחזר הדיון בנושא לוועדה. זאת, לאחר שהבוקר (ד') הפתיע השופט שנלר את חברי ועדת האיתור והודיע להם לראשונה (ובדיעבד) כי בנה של רעייתו, לה נישא לפני שבוע, מכהן כפרקליט במחוז חיפה.
בעקבות ההודעה של השופט שנלר מסרה שרת המשפטים, איילת שקד, כי היא "מבקשת מיו"ר ועדת האיתור, אמי פלמור, להביא את הנושא בפני ועדת האיתור".
לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", במהלך הליכי המיון של הוועדה נדרשו שלושת המתמודדים על תפקיד הנציב, ובהם שנלר, למלא טופס הצהרה על קרובי משפחה שעובדים בפרקליטות. שנלר מילא את הטופס, אך לא ציין בו את הקרבה המשפחתית לפרקליט. עם זאת, הוא ציין כי הוא עומד להינשא לרעייתו הטרייה.
הודעתו של השופט שנלר הבוקר על הקרבה המשפחתית לפרקליט באה רק לאחר שוועדת האיתור הודיעה אתמול כי אחד השיקולים שלא לבחור את דבורה ברלינר, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, לתפקיד, הוא שבתה עובדת בפרקליטות.
המינוי יתבטל?
הסיטואציה מעלה שאלות לא פשוטות: מדוע "נזכר" שנלר רק הבוקר להודיע לוועדה על קרבתו המשפחתית לאדם שעובד בגוף שאותו הוא יצטרך לבקר? מדוע ועדת האיתור לתפקיד לא הייתה מודעת לקרבה המשפחתית האמורה של המועמד שבו בחרה?
על כל פנים, משיחה שערכנו עם גורמים המקורבים לעבודת וועדת האיתור עולה כי חברי הוועדה פגועים מהתנהלותו של השופט שנלר ומעריכים כי בעטיה ההמלצה על מינויו לנציב הביקורת צפויה להתבטל. לשנלר תינתן, עם זאת, הזדמנות להסביר לחברי הוועדה את היעדר הדיווח על קרוב משפחתו הפרקליט בזמן אמת.
יצוין כי בשבוע שעבר פרסמנו ב"גלובס" רשימה של עובדים בפרקליטות ובמשרד המשפטים שהם בעלי קרבת משפחה לשופטים או לשופטים שפרשו לגמלאות. את הרשימה העביר משרד המשפטים במסגרת עתירה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני השופט ד"ר יגאל מרזל. הפרשייה של השופט שנלר, שהתפוצצה היום, מוכיחה לטעמנו עד כמה חשובה השקיפות בנוגע לקרובי משפחה במערכת המשפט.
בשעות הערב אתמול הודיע משרד המשפטים כי שנלר גבר בהתמודדות על תפקיד נציב הביקורת על הפרקליטות על השופטת דבורה ברלינר, ועל סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, אילן שילה.
חברי ועדת האיתור שבחרו בשנלר כמועמד המומלץ לנציב הם מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור; המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט; נציגת האקדמיה, פרופ' גבריאלה שלו; מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר, שלמה גור; ונתי לויט מנציבות שירות המדינה.
בראש ועדת האיתור אמור היה לעמוד בתחילה היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, אולם הוא נמנע מלשבת בוועדה, לאור העובדה שנציבות הביקורת צפויה בעתיד לבקר גם את פעולות היועמ"ש.
שקד רצתה לפצות
השופט שנלר גדל בקיבוץ הדתי קבוצת יבנה ולמד בישיבת מרכז הרב בירושלים. בשנת 1975 הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת בר-אילן ובהמשך התמחה בעריכת דין והוסמך למקצוע. בינואר 1997 מונה שנלר לשופט בבית משפט השלום בפתח-תקווה, ובהמשך קודם לבית המשפט המחוזי תל-אביב ומונה לסגן נשיא. הוא נחשב לשופט מצטיין וזכה לדירוג גבוה במשוב השופטים.
בבית המשפט המחוזי שימש השופט שנלר כחבר ההרכב הדן בתיקי פשע חמור, כאב בית הדין בהרכב ערעורים אזרחיים, כאחראי על מחלקת הערעורים האזרחיים וכאחראי על המחלקה האזרחית. אחד מפסקי דינו המוכרים עסק בפרשת מסמכי פנמה. שנלר דחה באותו פסק דין טענה של משרד עורכי דין כי אינו חייב לחשוף בפני רשות המסים את לקוחותיו מטעמי חיסיון עורך דין-לקוח.
שנלר, שהפסיד לאחרונה לשופט איתן אורנשטיין במירוץ על נשיאות המחוזי בתל-אביב, נחשב למועמד המועדף על שרת המשפטים, איילת שקד. לפי ההערכות, שקד הייתה מעוניינת לפצות את שנלר על התבוסה בקרב על נשיאות המחוזי באמצעות מינוי לנציב הביקורת על הפרקליטות.
טרם נודע המידע החדש על הקשר המשפחתי של שנלר לפרקליט, הספיקה שקד לברך את שנלר על בחירתו. "אתגר לא פשוט מונח לפתחו - מתן ביקורת ללא מורא, תוך כדי יחס של כבוד הדדי והבנה של העבודה הקשה המונחת על כתפי הפרקליטות ויתר מייצגי המדינה בערכאות, שעושה עבודה חשובה מאוד במדינת ישראל", אמרה שקד.
לדבריה, "השופט שנלר נכנס ל'נעליה הגדולות' של השופטת הילה גרסטל, אשר הקימה את גוף הביקורת יש מאין. אני בטוחה שהשופט שנלר יעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר".
עימות עם הפרקליטים
משך שנים רבות התנגדו אנשי הפרקליטות להקמת גוף ביקורת עליהם, וכל ניסיון חקיקה כזה נבלם. גרסטל הקימה לפני כשנתיים את נציבות הביקורת על-פי מסמך עקרונות שנחתם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, ושרת המשפטים דאז, ציפי לבני.
ב-1 באפריל 2015 החלה נציבות הביקורת על הפרקליטות לפעול. לאורך תקופת פעילותה התגלו עימותים חוזרים ונשנים בין הנציבות לגורמים בפרקליטות, וארגון הפרקליטים סירב לשתף פעולה עימה והכריז על סכסוך עבודה בשל הקמת הנציבות.
אחרי שהעימות הגיע לשיא, הודיעה גרסטל בחודש אפריל האחרון על החלטתה להתפטר. בהודעה על התפטרותה כתבה גרסטל כי הסיבות המיידיות להתפטרות הן שנבצר ממנה להיות מיוצגת על-ידי עורך דין מטעמה במסגרת העתירה לבג"ץ שהגישו 11 פרקליטים נגד פרסום הדוח שערכה על יחסי הפרקליטות והמכון הפתולוגי.
לאחר שיושלם הליך בחירת הנציב החדש - בין אם יהיה זה שנלר ובין אם יהיה זה מועמד אחר - מקווה שרת המשפטים שקד להעביר סוף-סוף בכנסת את החוק שיסדיר את עבודת נציבות הביקורת. לפי הצעת החוק, הנציבות תמשיך לפעול בשנה הראשונה במתכונתה הנוכחית, והנציב יהיה אחראי הן על ביקורת מערכתית על הפרקליטות והן על ביקורת פרטנית על הפרקליטים. שנה לאחר כניסת החוק לתוקף יועבר אגף הביקורות המערכתיות של הנציבות ליחידת ביקורת פנים חדשה, שתוקם במשרד המשפטים.