שביתת עובדי מערכת בתי המשפט נכנסה היום (ד') ליומה העשירי. השירותים במערכת בתי-המשפט ניתנים באופן חלקי בלבד, רוב שירותי המזכירות אינם ניתנים כלל, והקלדנים והקלדניות - נעדרים מן האולמות. וכך, ברוב המקרים אין גם פרוטוקולים מהדיונים. זאת, למעט צדדים שהזמינו על חשבונם מתמללים בשכר, ושופטים המגלים תושייה, ומנסים לנהל בכוחות עצמם תמלול כלשהו של הדיונים, תוך כדי ניהול הדיון.
בימיה הראשונים, השביתה הורגשה ביתר שאת, אולם אחרי מספר ימים יצאו בתי המשפט לפגרת הקיץ, שתימשך עד ספטמבר הקרוב, כך שהשביתה מורגשת רק במסגרת אותם דיונים דחופים המתקיימים למרות הפגרה.
יצוין, כי מנוף הלחץ של עובדי מערכת בתי-המשפט כלפי ההנהלה בזמן הפגרה חלש משמעותית יחסית ליתר חודשי השנה. למרות זאת, ועד עובדי מערכת בתי-המשפט מתחייב להמשיך בצעדים בנחישות, ככל שיידרש, עד שיושגו הישגים לטובת העובדים.
החל מ-2012 אין הסכם קיבוצי בתוקף המסדיר את יחסי העבודה במערכת בתי-המשפט. ועד העובדים מוחה על כך שהנהלת בתי-המשפט מקדמת תוכנית אסטרטגית גדולה לשיפור המערכת, שיהיו לה השלכות גם על תנאי העבודה של העובדים (שינוי מקום עבודה לחלק מהעובדים, שינוי בשעות העבודה וכדומה). המשא-ומתן הקיבוצי בין הוועד לבין ההנהלה, שמתנהל במשך חודשים רבים, לא הניב עד כה דבר, ועל רקע המשך קידום התוכנית האסטרטגית, החליט הוועד לפנות לצעדים ארגוניים.
שלשום הפגינו עשרות מן עובדים מול בית-המשפט העליון, בדרישה לשיפור תנאי העסקתם. בימים האחרונים נעשו כמה מאמצים להגיע להבנות בין הצדדים, אך אלה לא הניבו תוצאות לפי שעה. פגישת מו"מ נוספת תתקיים מחר בצהריים בבית ההסתדרות בתל-אביב.
יו"ר הוועד דני חסון, אמר היום בשיחה עם "גלובס" כי הוועד ביקש לקבל תוספת לשכר, במסגרת סעיף "תוספת בתי-המשפט". מדובר בסעיף תוספת אחוזית לשכר העובדים הניתנת בשל ייחודיות מערכת בתי-המשפט כגוף המצוי בכוננות תמידית למתן שירות (לצורך בקשות דחופות למתן צווים, מעצרים וכו'). העובדים מבקשים להעלות את שיעור הסעיף הזה מ-22% מגובה המשכורת היום ל-30% מגובהה.
בנוסף, ביקשו העובדים לשנות את סולם הדרגות במערכת בתי-המשפט, באופן שישפר את מצבם של העובדים.
עובדי מערכת בתי-המשפט הרגילים, כלומר אלו שאינם שופטים, הם ממקבלי המשכורות הנמוכות בשירות המדינה, ותנאי העסקתם הם פעמים רבות, ברף הנמוך של מה שמאפשר החוק. בתחתית סולם ההכנסות מצויים הקלדנים בשנותיהם הראשונות לעבודה, ששכר היסוד שלהם נמוך משכר המינימום, כך שמשולמת להם השלמה לשכר היסוד עד לגובה שכר המינימום.
היום שוחחנו עם יהודית, קלדנית מבית-המשפט המחוזי בחיפה, שסיפרה לנו על עבודתה. יהודית מרוויחה כ-6,500 שקל בחודש ברוטו - כולל כל התוספות לשכר - עם ותק של 27 שנים במקום העבודה. יהודית עובדת 8.5 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. בנוסף, אחת לשבועיים היא נדרשת לעבוד 3-4 שעות נוספות לצורך תורנות, ללא תוספת לשכר.
לדברי יהודית, "אני עובדת צמוד עם השופט, בדיונים, בהכתבות של פסקי-הדין, ובמשימות שונות. אני עובדת קשה ובמסירות, ומרוויחה מה שאני מרוויחה. אין לי ציפייה שיכפילו לי את המשכורת, אבל התוכנית האסטרטגית שההנהלה מתכננת, נעשתה ללא שיתוף של העובדים, וראוי שייתנו לנו תוספת סבירה לשכר".
יהודית מוסיפה: "לאחרונה, היה סקר שביעות רצון של הציבור מהשירותים שנותנת הממשלה, זכינו לציונים גבוהים מאוד. אז איפה ההקבלה בין השירות הטוב שאנחנו נותנים לבין השכר? קשה לחיות מן המשכורת שאני מקבלת".
- כשאת שומעת על שופטים ששכרם 40 ו-50 אלף שקל, זה צורם לך?
"לא צורם בכלל, כל אחד והשכר שלו. אין לנו שאיפות גדולות, רק שיבינו אותנו ושייתנו לנו תוספת סבירה".