רק לפני כשנתיים נמצאו יישובי עוטף עזה במרכזה של מערכה ביטחונית מורכבת וחלק מהתושבים אף דיברו בגלוי על נטישת האזור. באותו זמן, על הגירה חיובית לא היה על מה לדבר בכלל. כיום, שנתיים אחרי, תמונת המצב השתנתה. אוכלוסיית האזור גדלה ביותר מ-2,500 איש, וביישובים השונים נפתחות שכונות הרחבה והבתים נחטפים. מעבר לתנופת הבנייה, באזור מורגשת גם תחילתה של מגמת פריחה עסקית, וגם חברות היי-טק כמו אמדוקס וח.מר פותחות בו מרכזי פיתוח ומעסיקות מאות עובדים.
"תושבי עוטף עזה נוכחים בשיח הציבורי בקונטקסט הביטחוני בלבד. ההיבטים של ביטחון כלכלי ותעסוקתי נעדרים לרוב מהשיח", מציין שחר בלקין, מייסד SouthUp, החממה הטכנולוגית הראשונה בעוטף עזה, שנוסדה לאחרונה בשער הנגב. "חשוב לחזק את היישובים הללו באופן משמעותי מבחינה כלכלית ולעודד נדידה של עוד חברות מהמרכז לפריפריה, לצד הישארות של הדור הצעיר בדרום".
זו גם הסיבה שהובילה את בלקין ושותפיו להקים חממה טכנולוגית בשער הנגב, שפועלת כמלכ"ר, ללא מטרות רווח אלא לטובת קידום האזור בלבד. "אנחנו רותמים את קטר ההיי-טק, מנוע הצמיחה הכלכלי הישראלי, לטובת פיתוח האזור והשגת היעדים. זו הציונות החדשה. בחזון שלנו, חברות סטארט-אפ צעירות, שיתחילו בחממה, יתיישבו בנגב, יהפכו בעוד כמה שנים לחברות היי-טק וייקחו חלק פעיל ביצירת מקומות עבודה, יקדמו חינוך טכנולוגי וייצרו קהילת חדשנות תוססת, גם מחוץ לתל-אביב", אומר בלקין.
מדובר בשינוי חשיבה מהותי מבחינת היזמים. מה ימשוך אותם לשם חוץ מאידיאולוגיה וציונות?
בלקין: "יישובי עוטף עזה נמצאם במרחק של 45 דקות בלבד ממרכז הארץ, כך שזה רק נשמע רחוק אבל בפועל מדובר במרחק נסיעה סביר למקום עבודה.
החברות שיישבו בחממה, ויהיו זכאיות למענק של המדען הראשי (כיום הרשות לחדשנות), אף יזכו להטבה מוגדלת בגלל הנוכחות בעוטף עזה. על כל 1 דולר שהן יגייסו הן יקבלו 3 דולרים מהרשות לחדשנות, כך שכל חברה תוכל להתפתח יותר מההשקעה הראשונית שתגייס, או אפילו תוכל לפעול ללא גיוס כלל. נוסף על כך, החברות יזכו להנחות במיסוי הניתנות לעסקים שפועלים ביישובי העוטף, ולדמי שכירות נמוכים בחממה, במקום לשכור משרדים יקרים במרכז".
וכיצד האזור עצמו תומך ומתגייס?
"החממה פועלת כעמותה ללא מטרות רווח; בין הגורמים הפעילים בעמותה ניתן למצוא את המועצה האזורית שער הנגב, המכללה האקדמית ספיר, בית הספר התיכוני בשער הנגב, אלעד יאורי - מייסד "המדגרה" בקיבוץ רביבים, אייל פיש - מנכ"ל אמדוקס שער הנגב, אהר'לה רוטשטיין - מנהל בית הספר העל-יסודי שער הנגב ועוד.
"חשוב מאוד למכללה לשלב סטודנטים בתוך המיזם. המחלקות רוצות לתת שירותים ללא תשלום כדי שהסטודנטים יתנסו ללא תשלום בפיתוח יזמות ויהיו חלק, שלא לומר יובילו, את הצמיחה של האקו-סיסטם הזה באזור.
"החממה הטכנולוגית תפעל בסמיכות פיזית ורעיונית למכללה, הסטודנטים במחלקות השונות יוכלו להתנסות בעבודה בסביבה טכנולוגית ובהמשך תלמידים מצטיינים של המכללה יעבדו בחממה ויפתחו בה יזמויות משלהם.
"גם בית הספר האזורי שער הנגב מקדם את לימודי היזמות, אחד הפרויקטים השאפתניים שבית הספר הציב לעצמו, למשל, הוא שליחת לוויין לחלל. אנחנו מאמינים שככל שהחממה תתמלא בחברות, מהנדסים, מתכנתים ועוד - תיווצר סינרגיה ושיתופי פעולה בין הצדדים. דמיינו לעצמכם תלמיד תיכון שמתמחה אצל סטארט-אפ או מהנדס בכיר בחברת היי-טק שמגיע לבית ספר פעם בשבוע כדי לתמוך בפרויקט של התלמידים. כך מייצרים את הדור הבא של היזמים, גם בדרום".
חממה טכנולוגית שפועלת כמלכ"ר ללא מטרות רווח - מדובר בעוף מוזר (לא קיים) בזירת החדשנות הישראלית. כיצד זה צמח והאם זה יכול לעבוד כשלאף אחד אין אינטרס כלכלי שזה יצליח, כמו למשל לקרנות הון סיכון?
"האינטרס של הגורמים הלוקחים חלק במיזם גדול יותר מהגורם הכלכלי; כל הגורמים המעורבים כאן מדברים במונחים של חזון, אידיאולוגיה וציונות. אין אחד שמטיל ספק בהצלחת המיזם. ויותר מכך, אני מאמין שלא ירחק היום ויהיה מי שירצה להעתיק מודל מוצלח ולהקים עוד חממות באזורי פריפריה", אומר בלקין.
יש לכם מימון ממשלתי?
"לא. המודל העסקי שלנו מתבסס על תרומות למשך שלוש השנים הראשונות לפעילותנו. הרעיון יצא אל הפועל בין היתר בזכות התגייסות גדולה של תורמים יהודים וציוניים מהקהילה היהודית בסן דייגו, שמגיעים מעולמות ההיי-טק או החינוך. כמו כן, בימים אלה אנו פונים לשותפים ישראלים שיהיו מעוניינים לקחת חלק במיזם ולהצטרף למועדון הידידים שלנו - לקחת חלק בעשייה המשמעותית ולקבל גישה לחברות. בהמשך אנו מאמינים שלא יהיה לנו יותר צורך בתרומות כי החברות שישבו אצלנו ישלמו דמי חברות שיהפכו את החממה למאוזנת כלכלית. נזכיר שאנו מחפשים חברות שיש להן פוטנציאל להפוך לחברות גדולות, שמעסיקות עובדים ויישארו באזור. אנו פחות מתמקדים בעוד אפליקציה שהיזמים שלה מקווים לעשות אקזיט מהיר תוך שנה-שנתיים".
האם אתם מצפים בעיקר ליזמים שיגיעו מהמרכז או למיזמים שיצמחו מהדרום?
"אני מאמין שבשלב ראשון יגיעו יותר חברות מהמרכז. בהמשך, עם הגעתם של יותר אנשים לאזור והתהוותה של קהילה - המגמה לבטח תתהפך. כחלק מההסכם, החברות מתחייבות לפעול באזור למשך חמש שנים, כדי להצדיק את ההשקעה בהן. זוהי חשיבה לטווח ארוך, הנבנית שלב אחר שלב".
בחזון שלך, כיצד החממה תורמת לפיתוח של האזור בעוד 10 שנים מהיום? האם ייתכן שעוטף עזה תהפוך למוקד משגשג של היי-טק וחדשנות?
"אני מאמין שכן, אחרת לא הייתי עומד בראש SouthUp. בעוד עשר שנים יפעל כאן מרכז היי-טק שוקק חיים, חברות שהתחילו את דרכן בחממה יתפתחו ויקימו חברות גדולות. אנחנו נעשה הכל כדי שהחזון הזה יתממש. העמותה תפעל לבניית קהילה יזמית בתחומי ההיי-טק, להקמת מסלולי התמחות בתיכונים, מרכז ייעוץ לעסקים ולמתמחים, הבאת מנטורים לסטארט-אפים, הכוונה ושילוב של ידע וטכנולוגיה קהילתיים ומרכז שירות שיחבר בין חברות ההיי-טק לקיבוצים באזור".
לסיום, מדגיש בלקין, "כדי שנוכל להגשים את החזון שלנו, חשוב להמשיך את התמיכה של הרשות לחדשנות בעוטף עזה ואני מקווה שגם גורמים פרטיים בתעשייה, כמו משקיעים, קרנות הון סיכון, מרכזי חדשנות ועוד יחליטו להצטרף אלינו ולקחת חלק במהפכה הטכנולוגית של האזור".