גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המס על הבורסה - כמה מס משלמים? איך אפשר לחסוך במס? ואיך מקבלים החזר מס?

מהם שיעורי המס על רווחים בבורסה? ● כיצד מחשבים את המס? ● כיצד מחשבים את המס על רווחים בני"ע זרים? ● מתי משלמים את המס? ● כיצד מקזזים הפסדים? ● כיצד מחשבים המס על השקעה שנפרסה?

בנין רשות המיסים ירושלים / צילום: איל יצהר
בנין רשות המיסים ירושלים / צילום: איל יצהר

המס על רווחים בבורסה חל על כל מי שמממש רווחים - אם הרווח הוא על הנייר (לא מומש), אין עדיין מס, אבל ברגע שנייר הערך נמכר, יש לשלם עליו מס. במקרים רבים, יש לכם גם הפסדים וגם רווחים (שמומשו), ואז ההפסדים שמומשו מקזזים את הרווחים ובהתאמה חבות המס יורדת. אם מדובר בהפסדים שנוצרו באותה השנה, מס הכנסה מחייב רק על הרווח נטו, אבל אם הפסדתם בשנה אחת, והרווחתם בשנה שלאחר מכן - אתם צריכים "ליידע" את מס הכנסה בהפסד בשנה שעברה, אחרת ההפסד "יילך לאיבוד".

אם שילמתם מס עודף (בגלל שלא קיזזתם הפסדים) אתם יכולים להגיש דוח למס הכנסה ולבקש החזר מס. אגב, במקרים רבים (מאוד) מגיע לכם החזר מס (לא רק כתוצאה מפעילות בבורסה). כאן תוכלו לקרוא מתי מגיע לכם החזר, ואיך מקבלי אותו? - החזר מס הכנסה - כל מה שצריך לדעת.

מס של 25% על רווחים בבורסה

הרווחים מהבורסה מוגדרים כרווחי הון, כלומר מעין רווחים חד פעמיים שנובעים מהשקעה הונית - המשקיע מרוויח על השקעתו המקורית, ולדוגמה - המשקיע רכש מניה בסכום של 10,000 שקל, ומכר אחרי חודשיים ב-11,000 שקל - משמע הרוויח 1,000 שקל. על הרווחים האלו יש מס בשיעור של 25%.

ה-1,000 שקלים האלו הם הרווח הכולל, אבל מס הכנסה מודע לכך שהכסף אמור לשמור על ערכו וכל עוד הוא שומר על ערכו הרי לא מדובר ברווח אמיתי, כלומר, אם לדוגמה בתקופה הזו המדד (מדד המחירים לצרכן) עלה ב-3%, הרי שמתוך רווח של 1,000 שקל, 300 שקלים הם רווחים נומינליים, רווחים ששומרים על מצבו של המשקיע בדיוק כפי שהיה בתחילת הדרך - 10,300 שקל בסוף התקופה שווים מבחינת כח הקנייה שלהם ל-10,000 שקל בתחילת הדרך. ולכן, מס הכנסה אינו ממסה את הרווח הזה, אלא את הרווח הריאלי - 700 שקלים (1,000 שקלים רווח כולל בניכוי הצמדה של 300 שקלים). ה-700 שקלים הם הרווח האמיתי - הרווח הריאלי ועל הסכום הזה חל מס בשיעור של 25%, ובמקרה שלנו - מס של 175 שקלים (25% מ-700 שקלים)

ונסכם - על רווחים בבורסה לרבות תשלומים (דיבידנדים וריבית) מניירות ערך ישראלים וזרים חל מס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי! (בעל שליטה משלם מס בשיעור של 30% על חלוקת דיבידנדים)

המס, מתייחס גם לדיבידנדים שהחברות משלמות - ולדוגמה, אם משקיע אמור לקבל 1,000 שקל כדיבידנד הרי שהוא ישלם על הדיבידנד מס של 25%, ויישאר עם תקבלו נטו של 750 שקלים. אותו דבר לגבי ריבית שמתקבלת.

ניירות הערך הרלבנטיים למיסוי הריאלי הן מניות, קרנות נאמנות, תעודות סל, אופציות, ואגרות חוב צמודות למדד (והן יכולות להיות אגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות/ של חברות). ה"קבוצה" שהוחרגה מכאן היא אגרות החוב השקליות. לאלו יש סטטוס מיסוי אחר. כאן, תוכלו להכיר את ניירות הערך הנסחרים בבורסה (ובכלל להבין איך הבורסה "עובדת").

הרווח על אגרות החוב השקליות הוא 15%, אך כאן מדובר על הרווח הנומינלי לא הריאלי - כלומר, לא מנכים מהרווח את ההצמדה למדד, אלא פשוט מס הכנסה לוקח (מקבל) 15% מהרווח בלי קשר למדד. ניירות הערך הרלבנטים כאן, הם כמובן אגרות החוב השקליות לרבות גילונים, ממשלתיים שקליים (אגרות חוב שהחליפו את השחרים) וגם מק"מ (מלווה קצר מועד), ופיקדונות שקליים בבנקים.

מס על ניירות ערך זרים

המס על ניירות ערך זרים הוא 25%. אבל, כאן חישוב הרווח לא יהיה בקיזוז הצמדה למדד, אלא (וזה הגיוני) בקיזוז עליית שער המטבע (רואים את שער המטבע כמדד הייחוס). רווח ההון הריאלי יהיה שווה לרווח במטבע החוץ שבו נסחר נייר הערך, כשהוא מומר לשקלים על פי שער החליפין ביום המכירה.

אגב, כאן המקום להדגיש כי חובת תשלום המס ושיעורו נקבעים באופן אישי ולא תלויים במיקום גיאוגרפי בו נוצר הרווח. לכן, גם מי שבוחר לסחור דרך ברוקר בחו"ל חלים עליו אותם כללי מיסוי וחובה עליו לדווח למס הכנסה בסוף שנה על רווח/הפסד מהשקעותיו בחו"ל. אם נוכה מס במקור בחו"ל מרווחים על ניירות ערך זרים, סכום המס שישלם בישראל יהיה המשלים שבין המס שנוכה בחו"ל, למס אותו חייב היחיד בישראל.

אם המס שנוכה בחו"ל הוא בשיעור גבוה משיעור המס אותו חייב היחיד בישראל בגין אותו רווח, לא יתקבל (לרוב) החזר מס מרשות המסים בישראל.

עולה חדש פטור ממס על מכירת מניות פרטיות בחו"ל שהיו לו לפני שעלה לארץ עד 10 שנים לאחר העלייה.

תושב חוזר פטור ממס על רווחי הון ממכירת מניירות ערך זרים שאותן רכש בתקופת מגוריו בחו"ל, בתנאי שמכר אותם בתוך 10 שנים מיום חזרתו לארץ.

מתי משלמים את המס?

משלמים כאשר מתרחש אירוע מס, ואירוע כזה הוא במימוש ניירות הערך (מכירה, פדיון, תשלום ריבית, תשלום דיבידנד). רווח על הנייר לא ממוסה! רכשתם מניה באפריל ב-100 אלף שקל ובסוף השנה (31 בדצמבר) ערך ההשקעה הוא 300 אלף שקל - הרווחתם 200 אלף שקל. זה רווח על הנייר, וכל עוד הוא לא מומש, אתם לא צריכים לשלם למס הכנסה.

כאשר מממשים, מס הכנסה מקבל את המס המגיע לו בהתאם לחישוב חודשי. ברוב המקרים (ברוב הבנקים והברוקרים הפרטיים) השיטה היא כזו - סוכמים את המס שמגיע לרשות המס במהלך כל החודש ולוקחים בחשבון כמובן הפסדים שיש לנישום, ואז בסוף החודש מנכים את המס מהחשבון. עם זאת, יש מקרים שהבנקים/ ברוקרים מחייבים במס במקביל לביצוע העסקה וחישוב הרווח.

המס שנגבה מכם כולל את כל הפעילות לרבות ההפסדים. אם מכרתם נייר ערך בהפסד אתם רשאים וצריכים לקזז את הפסד הזה מרווח עתידי. זה יכול להיות הפסד שנוצר בחודש מסויים וכבר באותו החודש אתם מנצלים אותו ומקזזים אותו עם רווח בנייר ערך אחר, וזה יכול להיות הפסד שלא מקוזז (ואז הוא נקרא - מגן מס), שיקוזז מול רווחים עתידיים (או שלא יקוזז בכלל אם אין רווחים ואז הוא הולך לאיבוד).

יש לכם הפסד בשנה מסוימת - אם לא תגישו דוח, לא תקבלו מגן מס!

מה קורה אם סיימנו את השנה בהפסד ובמגן מס - כלומר יש לנו הפסדים שעלו על הרווחים, אזי אם אנחנו רוצים להעביר את ההפסדים האלו כמגן מס בשנה הבאה אנחנו צריכים להגיש דוח לרשויות המס. רבים לא אוהבים לעשות זאת, חוששים שמס הכנסה "יתלבש" עליהם, ירשום אותם במערכת ומעתה הם "מסומנים על ידו". אבל, גם אם נניח שזה נכון (וזה ממש לא בטוח) - אם אתם עובדים לפי הספר, אז מה? אז מה אם תצטרכו להגיש דוח גם לאחר שנה ולאחר שנתיים - העיקר לקבל את החזר המס המגיע לכם ולנצל את ההפסדים לצרכי מס. אם לא מגישים מס - הפסד המס במערכות הבנקים מתאפס!

רכישה במספר מנות ומכירה במספר מנות - איך מחשבים את הרווח?

כאשר יש לנו פוזיציה בנייר ערך שנרכשה במספר שלבים עולה שאלה כאשר מוכרים את הנייר - מה בעצם נמכר , וליתר דיוק - מאיזו שכבה נמכרו ניירות הערך - מהרכישה בשלב ראשון , שלב שני , או שלב אחר? הטכניקה של חישוב המס היא על פי שיטת ה- FIFO) First In First Out ) - נכנס ראשון יצא ראשון, זה במילים פשוטות - מוכרים קודם כל את מה שקנינו בהתחלה. באופן הזה אין משמעות במכירת חלק מהכמות לשער הממוצע שבו קנינו את הנייר, והנה הדגמה - רכשנו 1,000 יחידות של מניה בשער 2 שקלים ורכשנו בהמשך 1,000 מניות נוספות בשער 4 שקלים. בסה"כ השקענו 6,000 שקל ברכישת 2,000 מניות בשער ממוצע של 3 שקלים. בסוף השנה המניה במחיר של 2.5 שקל - כלומר, ערך ההשקעה הוא 5,000 שקל, וההפסד הוא 1,000 שקלים. נניח שמימשנו 1,000 מניות בשער הזה - 2.5 שקלים למניה. לכאורה, אנחנו בהפסד ולכן אין מקום לשלם מס, אבל על פי הטכניקה של FIFO , זה עובד אחרת - המכירה של ה-1,000 מניות בסוף השנה היא מכירה של הכמות של ה-1,000 מניות שנרכשה ראשונה, כלומר של ה-1,000 מניות שנקנו בשלב ראשון במחיר של 2 שקלים - העלות הכוללת של המנה הזו הסתכמה ב-2,000 שקל, ובסוף שנה מכרנו בהיקף של 2,500 שקל ( 1,000 מניות ב-2.5 שקל), ומכאן שיש לנו רווח של 500 שקל על המכירה הזו - הרווח הזה ממוסה בשיעור של 25% - 125 שקל (25% על רווח של 500 שקל). ומכאן, שלמרות שעל הפוזיציה כולה יש לנו הפסד, בגלל אופי החישוב אנחנו משלמים מס על המכירה הזו. אגב, אם נמכור את יתר הסחורה, כמובן שנרשום שם הפסד שיקזז את הרווח מהמכירה הראשונה. מכירה של הכמות הנוספת תכניס לנו עוד 2,500 שקל, אך העלות של הכמות הזו מגיעה מהרכישה השנייה במחיר של 4 שקלים, כלומר עלות כוללת של 4,000 שקלים, ומכאן שההפסד יהיה 1,500 שקל, ובסה"כ על שתי המכירות האלו - הפסד של 1,000 שקל (רווח של 500 שקל על המנה הראשונה והפסד של 1,500 שקל על המנה השנייה), וזה כמובן מסתדר מצוין עם החישוב ההתחלתי - ערך המניות בסוף שנה - 5,000 שקל והשקענו - 6,000 שקל - הפסד של 1,000 שקל.

למדריכים רלבנטיים:

החזר מס הכנסה - כל מה שצריך לדעת

השקעה במניות - ככה תשקיעו נכון ובזהירות

מחשבון תשואת מניות

* המדריך נכתב על ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם