איה לביא / צילום: אלון רון
בנק מזרחי-טפחות מתנער מאחריות כלשהי למעילה במיליונים שביצעה עורכת-הדין איה לביא בכספי לקוחותיה שנוהלו בחשבונות נאמנות בסניף הבנק ברמת-השרון. בכתב הגנה שהגיש לאחרונה לבית משפט השלום בת"א בתשובה לתביעה שהגישו שתי לקוחות של לביא, תמר ומרים מאיירס, נגד לביא ונגד הבנק - טוען האחרון כי לטענות הלקוחות נגדו אין כל יסוד. "הבנק איננו 'הכתובת' לטענות התובעות, ונראה כי הגשת התביעה כנגדו מלכתחילה נעשתה בניסיון לתור אחר כיסו העמוק, שעה שעו"ד איה לביא היא, היא הנתבעת הרלוונטית היחידה", נכתב בכתב ההגנה.
לטענת הבנק - באמצעות משרד עוה"ד ש. הורוביץ ושות' - "הבנק לא ידע ולא יכול היה לדעת מהי מערכת ההתחשבנות הכספית הכוללת בין התובעות לעו"ד לביא. הבנק בוודאי גם לא צריך היה 'לבלוש' ולחקור את כלל ההתחשבנות הכספית בין התובעות לבין הנאמנה (לביא), אשר בידיה הפקידו את כספן".
בנק מזרחי-טפחות טוען כי התובעות - ולא הבנק - אמורות היו לדעת מה מתרחש בחשבונות הנאמנות שניהלה עו"ד לביא. "הנהנה (תמר מאיירס בענייננו) הוא שאמור לדעת מה ייעוד הכספים בחשבון הנאמנות, וככל למשל שלא שולם סכום כזה או אחר לצד ג' ו/או ככל שלא הועברו לידיו הכספים אשר אמורים היו להשתלם לו, הרי שבידיו המידע והוא שצריך היה לעקוב אחר כך".
לדברי הבנק, "ככל שהתובעות לא עשו כן ובחרו לסמוך בעיניים עצומות על לביא, אותה מינו כנאמנה מטעמן (וכמי שייצגה אותן בעסקת המקרקעין), הרי שאין להן למי להלין אלא על עצמן ויש להטיל עליהן אשם תורם בגובה של 100%. הבנק, למותר לציין, לא ידע ולא יכול היה לדעת מהי מערכת ההתחשבנות הכספית הכוללת בין התובעות לעו"ד לביא. הבנק בוודאי גם לא צריך 'לבלוש' ולחקור את כלל ההתחשבנות הכספית בין התובעות לבין הנאמנה, אשר בידיה הפקידו את כספן".
הסתבכות כלכלית
מזרחי-טפחות מדגיש בכתב ההגנה כי הפעולות שבוצעו בחשבונן של תמר ומרים מאיירס לא נעשו במחשכים ומפי 'מקור עלום'. לדבריו, "רחוק מאוד מכך. עו"ד לביא הייתה מוכרת בבנק כמי שמנהלת מספר חשבונות נאמנות שונים בעבור לקוחותיה החל משנת 2012, תוך שהיא עומדת בקשר רציף עם הבנק. מעולם, עד להגשת התביעה והאירועים הנזכרים בה לא נשמעה בפני הבנק כל תלונה/הערה שאלה/ על אודות לביא וחשבונות הנאמנות שפתחה בסניף לצורך לקוחותיה. מאום".
לביא היא עורכת-דין ותיקה, בעלת משרד פרטי ברמת-גן המתמחה בנדל"ן ובתכנון ובנייה. לביא השתייכה בעבר לקבוצת הלימוד של ריקי שחם שנחשדה כסוג של כת. שמה של אותה קבוצה עלה בתקשורת בהקשר לפסק-הדין של בית המשפט העליון בעניינו של עו"ד אורי דניאל. במארס השנה פסק העליון כי כמה נשים מאותה קבוצה - שאליה השתייכה לכאורה לביא - העלילו עלילת שווא על עו"ד דניאל, בטענה כי אנס אותן והטרידן מינית, ופסק לדניאל פיצוי בסך 550 אלף שקל.
ביוני התפוצצה פרשת המעילה לכאורה של לביא, כשלפחות חמש תלונות הוגשו במשטרה על-ידי לקוחותיה, שטענו כי היא מחזיקה אצלה מיליוני שקלים (לפחות 5 מיליון שקל) שהם מסרו לה בנאמנות לצורך ביצוע עסקאות נדל"ן שונות, ומסרבת להשיבם. חקירת המשטרה בעניין נמשכת בימים אלה.
שתיים מהלקוחות שהתלוננו על לביא הן תמר מאיירס ואמה, מרים, שאף הגישו לבימ"ש השלום בת"א תביעה אזרחית בסך 1.8 מיליון שקל נגד עורכת-הדין. בתביעה - שהוגשה באמצעות עו"ד עמית שגב - טוענות השתיים כי לביא מעלה בכספים שהעבירו לה לצורך רכישת שתי דירות מגורים.
האם והבת טוענות כי לקראת סוף 2012 הן יצרו קשר עם עו"ד לביא לצורך ייצוגן בעסקה לרכישת שתי דירות בפרויקט "לב לבונטין" בת"א, ובמקביל במכירת דירת מגוריה של הבת. לפי התביעה, במסגרת העסקה העבירו התובעות לעו"ד לביא 2.2 מיליון שקל, שאותם היא החזיקה בחשבון נאמנות בבנק מזרחי-טפחות. ואולם לטענתן, בשלב מסוים התברר להן כי מתוך סכום זה שלשלה לביא לכיסה כ-1.7 מיליון שקל. בתביעה נטען כי לפני בסוף מאי אישרה לביא עצמה לתובעות כי היא הסתבכה כלכלית ושלשלה לכיסה את כל הכספים שבחשבונות הנאמנות.
מאיירס ואמה גם צירפו כנתבעים את בנק מרכנתיל דיסקונט ואת בנק מזרחי-טפחות. זאת, משום שבחשבון הנאמנות שפתחה עו"ד לביא בסניף של מזרחי-טפחות ברמת השרון היו אמורים להיות מופקדים הכספים שהתקבלו בגין מכר דירת מגוריה של תמר מאיירס ולהוות את מקור המימון לצורך רכישת הדירות בפרויקט לב לבונטין. כספים אחרים התנהלו על-ידי לביא בבנק מרכנתיל.
בתביעה מועלות טענות קשות ועקרוניות נגד הבנקים. "מעילת הענק של לביא התאפשרה גם נוכח התנהגות הבנקים, שהפרו את חובותיהם לנקוט ברמת זהירות המתחייבת בחשבונות הנאמנות, נוכח הישנות מקרי מעילה מצד עורכי-דין בחשבונות הנאמנות", נטען בתביעה. לדברי התובעות, הבנקים הפרו בבוטות את מחויבותם לנקוט ברמת זהירות המתחייבת בחשבונות הנאמנות ומקובלת כיום בפרקטיקה של הבנקאים. זאת, נוכח הישנות מקרי מעילה מצד עורכי-דין בחשבונות נאמנות.
"פעולותיה הבוטות של לביא שכללו משיכה כמעט יומיומית של כספים מתוך חשבון הנאמנות, וכן העברות כספיות בסכומים כבדים ביותר לחשבונה הפרטי, כל פעם תוך הסבר דומה של גביית שכר-טרחה, היו צריכות להדליק דגלי אזהרה אדומים (אצל הבנקים), אך הבנקים פשוט התעלמו מכל הסימנים המוקדמים ואיפשרו ללביא לעשות בחשבונות הנאמנות כבשלה".
הבנק: "לא היו נסיבות מחשידות בהתנהלות לביא בחשבונות"
במסגרת כתב ההגנה שהגיש בתגובה לתביעתן של תמר ומרים מאיירס, חושף בנק מזרחי-טפחות את האופן שבו ביצעה עו"ד איה לביא את הפעולות בחשבונות הנאמנות של לקוחותיה בסניף הבנק ברמת-השרון. לדברי הבנק, רוב הפעולות בוצעו על-ידי לביא באינטרנט ובהוראות בכתב. "חלק הארי של הכספים הועבר באמצעות העברות יומן, על יסוד הוראות מפורטת בכתב שניתנו לבנק מאת הנאמנה, עו"ד לביא", נטען. למען ההמחשה, מתאר הבנק הוראות שהעבירה לביא בנוגע לניהול החשבונות של המאיירסים. לפי הנטען, ב-17 באוגוסט 2015 העבירה עו"ד לביא הוראה כדלקמן: "אבקשכם לבצע בחשבון את הפעולות המפורטות להלן:
1. להעביר סך של 23,600 שקל מהחשבון לחשבון XXX המתנהל בסניפכם על-שמי עבור שכר-טרחה והחזר הוצאות בקשר עם הטיפול המשפטי במכירת הדירה בחובבי ציון 23 בתל אביב וברכישת הדירה בפרויקט לב לבונטין בתל אביב.
2. את יתרת הכספים שייוותרו בחשבון לאחר ההעברות, יש להשאיר בחשבון העו"ש עד לקבלת הוראה אחרת ממני.
3. להעביר אליי למשרד בפקס אישור על ביצוע ההעברות הנ"ל ועל חיובי העמלות בגין ביצוע הפעולות האמורות. בכל מקרה אני עומדת לרשותכם לכל שאלה או הבהרה בעניין, ככול שיידרש".
בהמשך מתאר הבנק הוראות נוספות שנתנה לביא ב-16 בנובמבר בחשבונות מאיירס. בין היתר, מדובר בהוראה להעביר 50 אלף שקל לחשבון בבנק הפועלים עבור דמי הצטרפות של תמר מאיירס לקבוצת הרכישה ברחוב איגר 10 בת"א. "את יתרת הכספים שייוותרו בחשבון לאחר ההעברות יש להשאיר בחשבון העו"ש עד לקבלת הוראה אחרת ממני", הורתה לביא לבנק.
לטענת הבנק, "חובתו לדעת כי הנאמן עושה פעולות המהוות הפרת חובת אמון כלפי הנהנה, הינה רק בעת קיום נסיבות מחשידות, חריגות ויוצאות דופן במידה כזו שהבנק אינו יכול להישאר אדיש להן ולהעלים מהן עין. נסיבות כאלו לא התקיימו בעניינה של איה לביא".