גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

ועדת הריכוזיות ממליצה למשרד האנרגיה לא לאשר לחברת רותם אמפרט שמקבוצת כיל (כימיקלים לישראל) ובשליטת עידן עופר להרחיב את פעילותה בתחום פצלי השמן במישור רותם שבנגב. זאת, בנימוק שהחברה לישראל היא גורם ריכוזי עם אחזקות בענפים רבים במשק. בראש ועדת הריכוזיות עומדת הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, וחברים בה ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' אבי שמחון והכלכלן הראשי של האוצר, יואל נוה.

בחוות דעת מקיפה שחיברה הלפרין, היא התייחסה לבקשה שהגישה רותם אמפרט למשרד האנרגיה להרחיב את כריית פצלי השמן במישור רותם ולקבל לשם כך היתר חקירה. כיום החברה כורה פצלי שמן לשימוש עצמי, בעיקר להפעלת תחנת כוח מיושנת שבבעלותה. אם יינתן לרותם אמפרט אישור להרחבת פעילותה בתחום זה, הנחשב לתחום עיסוק חדש, החברה תיהנה על פי הערכות מכ-15% מעתודות פצלי השמן בישראל לתקופה של 15 שנה. במונחים כספיים מדובר בערך של כחצי מיליארד שקל.

זאת הפעם הראשונה שבה ועדת הריכוזיות ממליצה לחסום כניסה של גורם ריכוזי ספציפי לתחום עיסוק חדש. הוועדה הסבירה זאת בחשש שלאישור שיינתן לרותם אמפרט לקיים פעילות בתחום זה תהיה השפעה שלילית על הריכוזיות במשק הישראלי. הממונה על ההגבלים הלפרין כתבה בחוות הדעת שחיברה כי "נוכח השלב ההתחלתי שבו נמצא ענף פצלי השמן והפוטנציאל הטמון בו למשק - סבורה הוועדה כי יש להקפיד הקפדה יתרה בכל הנוגע לגורמים שיקבלו זכויות, ובפרט ביחס לגורם ריכוזי שמידת הריכוזיות הכלל-משקית שלו גבוהה ביותר".

חשש מ"שבי רגולטורי"

החברה לישראל הוגדרה כאחד הגורמים הריכוזיים במשק על רקע 17 רישיונות שהיא מחזיקה, בתשעה תחומים של תשתיות חיוניות: זיכיון ים המלח, התפלת מים, כריית פוספטים, ייצור של גז בישול (גפ"מ), זיקוק דלקים, ייצור חשמל ושידורי טלוויזיה (באמצעות חברת רשת).

בוועדת הריכוזיות אמרו היום (ב') כי אחד השיקולים שהניעו אותה להמליץ שלא לאפשר את כניסת רותם אמפרט לתחום פצלי השמן הוא הממשקים הרבים של החברה לישראל על הרגולטורים, שכן חלק ניכר מהזיכיונות שהיא מחזיקה ניתנו לה בידי משרד האנרגיה: "עלול להתעורר חשש לפיו נקודות ההשקה הרבות של החברה לישראל עם משרד האנרגיה יקנו לה יתרונות הן על פני חברות אחרות והן על פני הציבור הרחב בהליכים מול משרד האנרגיה", כתבה הממונה על ההגבלים בחוות הדעת שלה והזהירה מפני מצב של "שבי רגולטורי", מצב שנוצר מקשר הדוק של גוף מסוים עם רגולטור מסוים, באופן שיכולת ההשפעה שלו על הרגולטור גדלה, ובהתאם לכך גם ההטבות שהוא עשוי לקבל ממנו.

חוות הדעת מתייחסת גם לעובדה שהחברה לישראל היא הגורם המעסיק הגדול ביותר בדרום, עם כ-4,500 עובדים ויותר מ-24 אלף עובדים עקיפים. הממונה הלפרין הזכירה את מסריה של כיל לפני חברי ועדת ששינסקי 2, שדנה על גובה התמלוגים שהיא תשלם למדינה על כריית מחצבים בים המלח ולפיהם אם תחויב לשלם יותר תמלוגים - מספר העובדים המועסקים על ידה בדרום ירד.

בהתייחס לכך כתבה הלפרין: "מעמדה זה של החברה לישראל כמעסיק משמעותי בדרום עשוי לתת לה יכולת מיקוח והשפעה עודפת מול המדינה אל מול גורמי ממשלה שונים". הלפרין ציינה עוד כי במקרה שרותם אמפרט תפעל בתחום פצלי השמן, עלולה להיות לחברה יכולת מיקוח או השפעה עודפת אל אופן קבלת ההחלטות באותם הליכים, שיקנו לה בין השאר יתרון על פני חברות אחרות שירצו אף הן להפיק נפט מפצלי שמן.

מעט מתעניינים ברישיונות חיפוש

כיום רותם אמפרט היא החברה היחידה בישראל שיש לה זכות כרייה של פצלי שמן, כאמור לשימוש עצמי ולא לשימוש מסחרי. היתרי חקירה לחיפוש פצלי שמן ניתנו כבר לחברת שפיר הנדסה אזרחית וימית בשדה אורון שבנגב ובקרוב עתידה לקבל חברת שובל TTU היתר כזה, שיאפשר לה לפעול במישור רותם. חברת נור'תווד אקספלוריישן וחברת אלדרמין הולדינגס מחזיקות ברישיונות חיפוש של פצלי שמן במישור רותם. היתרים אלה מתייחסים על חלקים מוגבלים באותו אזור.

הלפרין התייחסה במסמך שחיברה למיעוט המתעניינים בקבלת היתר חקירה של פצלי שמן והסבירה מצב זה במחירי הנפט הנמוכים: ניתן לשער שכאשר תהיה כדאיות כלכלית בהפקת נפט מפצלי שמן - יהיו גורמים נוספים שיתעניינו בכך. הימנעות מהקצאת זכות זו לרותם אמפרט תביא לכל היותר לדחייה מסוימת של המועד שבו ניתן יהיה לכרות מחצב זה בשטח הרוולנטי".

בכימיקלים לישראל סירבו להגיב היום על חוות הדעת ועל עמדת ועדת הריכוזיות בנושא.