שביתה למען החולים
ביום חמישי השבוע יפתחו הרופאים בכל בתי החולים הציבוריים בשביתת מחאה של יום אחד. המחאה מתמקדת בנושא אחד - שיפור הטיפול בחולים, ליתר דיוק - 900 מיליון שקל שהובטחו למטרה זו בתקציב 2016 לקיצור התורים של החולים לא הגיעו, ואנחנו כבר במחצית חודש אוגוסט.
הפעם השביתה לא תעסוק בתנאי השכר של הרופאים ומנהלי המחלקות, גם לא בשעות העבודה הארוכות או בניתוחים מחוץ לבתי החולים הציבוריים, השביתה תעסוק בהפרת הבטחות של משרד האוצר למערכת הבריאות והזלזול של נערי האוצר בציבור.
מעבר לכסף שלא הגיע כמובטח, תתמקד השביתה גם במחאה על "רפואת הביטוחים המשלימים" שהיא ניסיון להסיט טיפולים לבתי החולים הציבוריים ללא תוספת מיטות, תקני רופאים וצוות, ובלי משאבים כספיים. באוצר מבקשים להעמיס על מערכת ציבורית עמוסה לעייפה עוד מעמסות ללא השקעה. סוג של "פטנט" ממשלתי שקשה לראות כיצד יפעל לנוכח מצבם הקשה של בתי החולים הציבוריים.
אם לא די לנו בבעיות הללו, הרי שבחוק ההסדרים לשנת 2017 הממשלה עומדת להטיל "מס" נוסף בהיקף של כ-200 מיליון שקל על הכנסות הביטוחים שיתייקרו ושרוב אזרחי ישראל משלמים, כדי לממן את התוספת הצפויה לסל התרופות. כדי שהביטוחים עצמם לא יתמוטטו פיננסית הממשלה מנחה אותם לקצץ בשירותים שניתנו בעבר ללא עלות. לכך נוסף הטיעון המוזר לפיו בתי חולים שלא עמדו ב-2016 בחוק התקציב השנתי, או שצפויים לחרוג מתקציבם, לא יהיו זכאים החל מינואר 2017 לקבלת תקציבי פיתוח, הצטיידות ותמיכות.
את המחיר ישלם הציבור שיצטרך להמתין זמן ארוך עוד יותר לקבלת טיפול או לניתוח. דו"ח טאוב שפורסם לאחרונה חשף שוב שזמני ההמתנה לטיפולים בישראל ארוכים בהשוואה למערב ולמדינות OECD והדבר בולט במיוחד בפריפריה בישראל. בדו"ח טאוב מצוין במפורש שבישראל אין עדיין תוכנית ב-2016 לטיפול בבעיות ההמתנה לניתוחים למרות שחוק בריאות הממלכתי קבע כי כל תושב זכאי לקבל טיפול רפואי בזמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו. החוק הפך ללעג במציאות הבריאות הציבורית שלנו.
משימה חברתית הכרחית
משרד האוצר מתקשה להבין שמערכת בריאות יעילה ומתפקדת כראוי היא משימה חברתית חשובה שגורמת לביטחון אזרחי ולאמון במערכות השלטון ותפקודן. חולה שממתין זמן רב יחסית לניתוח בעודו סובל ממחלה וכאבים מהולים בדאגה, אינו נותן אמון בשלטון כיוון שלנוכח בריאותו הלקויה הוא חש שמזלזלים בו ובמשפחתו. את כעסו יוציא החולה על הרפואה הציבורית ועל נציגיה בגלל היעדר יכולת לנתחו במהירות ובשל מחסור ציוד וכוח אדם במערכת הציבורית.
אנשי האוצר עוסקים במספרים, הם אינם פוגשים את חדרי הניתוח העמוסים ואת הרופאים התשושים. על הרקע הזה תיפתח שביתת המחאה ביום חמישי הקרוב. הפעם החולים יבינו טוב מבעבר שהשביתה למענם ולא לשיפור שכר הרופאים. החולים צריכים להזדהות עם השביתה כי אני וחברי, כירורגים, פנימאים, אונקולוגים, מתמחים, מנסים להשיג למערכת את שהובטח לה בעבר ועדיין לא התקבל. זו שביתה נטו למען הציבור כולו והיא זכאית לתמיכה ציבורית הסברתית רחבה.
הכותב הוא סגן דקאן המרכז ללימודים אקדמיים (מל"א), הנהלת המרכז הרפואי שיבא
