האחים גילה ויואל גמליאל / צילום: תומריקו
לפני כחודש חשף "גלובס" את אחד מפרטי "המידע המודיעיני" שתועדו ב"מסמך יצחקי". במסמך השנוי במחלוקת, תועד שמו של ניסים בוסנינו, עובדו לשעבר של קבלן ויזם נדל"ן בולט בשם עודד תורג'מן, שהוקלט מספר על העברת "שקלים" לשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, בשמו של הקבלן כביכול. לפי התיעוד, העובד הסכים לשמש עד מדינה בפרשה, אך הפרשה לא נחקרה מעולם.
היום נחשוף פרטים נוספים - כיצד יואל גמליאל, אחיה של השרה גילה גמליאל, המכהן כראש המועצה המקומית גדרה, אישר הסכם פיתוח בין המועצה לבין החברה של תורג'מן בסך 25 מיליון שקל, בפטור ממכרז. נחשוף כיצד אישור ההסכם במליאת המועצה נעשה במסגרת דיון מהיר ביותר, במהלכו לא הוצגו בפני המועצה מסמכים החיוניים לכאורה לצורך האישור. לדוגמה, לחברי המועצה לא הוצגה חוות-הדעת המשפטית שמכשירה את אי-עריכת המכרז.
עוד נראה כי לטענת חבר מועצה בגדרה, שהיה בעברו גם פעיל פוליטי למען גילה גמליאל, הקבלן עודד תורג'מן זכור לו כאדם שהיה נוכח במטה הבחירות של השרה, לקראת הפריימריז בליכוד.
אם הקבלן תורג'מן היה תורם ותומך פוליטי של גילה גמליאל, הייתם אולי מצפים שאחיה של השרה, ידיר את רגליו מן העיסוק בענייני הקבלן במסגרת עיסוקיו במועצה. אך עיון בפרוטוקולים של ישיבות המועצה מלמד שההיפך הוא שהתרחש בפועל. יואל גמליאל תמך, קידם, דחף, התמודד עם הקולות המתנגדים, ועשה כל מה שצריך כדי שיהיה הסכם, וכדי שההסכם יאושר, ללא מכרז.
כשהועלו באוזני השרה גמליאל שאלות על מהות הקשר המשולש בינה ובין אחיה לבין הקבלן תורג'מן, השרה סירבה להשיב, ורק אמרה כי הקשרים בינה לבין הקבלן "אינם רלבנטיים" לפרטים שאנו מפרסמים כאן. גם המשטרה לא גילתה עניין רב בחקירת הקשרים הללו.
כפי שתגלו כאן היום, זו לא הפעם הראשונה שמידע על עבירות לכאורה הקשורות לתורג'מן "מתפספס" בנסיבות מוזרות. אחיו של תורג'מן, העובד עבורו, ואף רשום כבעל מניות בחלק מחברותיו, הודה בעבר בפני חוקרי היחידה הארצית למלחמה בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), בהעברת 80 אלף שקל לפחות לפקח הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה "זמורה" (חלק מהסכום כהלוואה אישית לכאורה, שלא הוחזרה). מדובר בוועדה המאשרת תוכניות בנייה בתחום גדרה וגם, בגן-יבנה, שם בנה תורג'מן יותר מ-300 יחידות-דיור - דלות באישורים ועתירות בבעיות תכנון. למרות ההודאה המפורשת במעשים וראיות תומכות נוספות בתיק החקירה, התיק נגמר בלא כלום.
"הכול סיבובים - סיבובים כדי שלא יעלו על ההפקדות"
"מסמך יצחקי" הוא המסמך שנחשף בערוץ 10 בחודש יוני האחרון, ושנערך ב-2014 לבקשת ניצב מני יצחקי, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה. המסמך מרכז "מידעים", כלשון המשטרה, על חשדות פליליים לכאורה נגד עשרות ח"כים ושבעה שרים מכהנים. מרבית פרטי המידע במסמך לא נחקרו מעולם.
חשיפת המסמך עוררה סערה ציבורית גדולה, בשל תחושת רבים בכנסת ומחוצה לה, שהמסמך הוא מעין ארסנל של תחמושת ששומרת המשטרה נגד פוליטיקאים. ניצב יצחקי ודוברי המשטרה מצדם מסרו, שהמסמך נערך לצורכי בקרה ושמירה על סדר.
לצד שמה של השרה גמליאל נכתב במסמך שמו של ניסים בוסנינו (עובד הקבלן תורג'מן). כן צוינה העובדה שהוא הסכים להעיד על העברת כספים כלשהם לגמליאל בשמו של תורג'מן, וזאת, בתמורה לחסינות מפני הפללה עצמית.
בוסנינו היה בסך-הכול שליח, 'עושה הסידורים' של הקבלן עודד תורג'מן. ב-2014, נקלע בוסנינו לליבה של חקירה סודית שניהלה המשטרה בזכרון-יעקב, לאחר שהתרברב בפני חבריו בשליחויות שביצע עבור הבוס שלו - תורג'מן. מכר של בוסנינו, ג', היה בין קבוצת המתלוננים בפרשה הזו. הוא הקליט את בוסנינו מזמר. וכך התגלגלה השיחה:
ג': "אתה זוכר שסיפרת לי על ההפקדות של אלי (ראש המועצה המקומית זכרון-יעקב לשעבר, אלי אבוטבול)... ב'חלומות' (פרויקט 'חלומות זכרון-יעקב' בבעלות חברתו של עודד תורג'מן)";
בוסנינו: "כן";
ג': "אתה, יש לך הוכחה ודאית שעשו את זה?";
בוסנינו: "מה זה יש לי הוכחה? יש לי חשבון בנק שלי, שאני הפקדתי שקלים";
ג': "אתה הפקדת שקלים מהחשבון בנק הזה?";
בוסנינו: "לגילה גמליאל, לכמה אנשים, מהממשלה, מהמועצה";
ג': "רגע, השאלה היא אחרת - אתה יודע שהכסף הזה הלך לאלי אבוטבול?";
בוסנינו: "אתה יכול רק לשער את זה, אבל זה הכול סיבובים-סיבובים, כדי שלא יעלו על זה";
אבוטבול מכחיש קבלת כספים כלשהם מבוסנינו.
האזכור המקרי-כמעט של גילה גמליאל בין מקבלי ה"שקלים" מבוסנינו, לא חמק מהמשטרה. בוסנינו זומן לחקירה בהמשך. לדבריו, בשיחה עם "גלובס" שנערכה לפני כשנה, במשטרה הורו לו שלא לדבר עם איש על הפרטים.
הצעתו לשמש כעד מדינה לא זכתה לטיפול רציני, ספק אם לטיפול כלשהו. גמליאל מעולם לא נשאלה על הטענות. אך הפרטים כן נשמרו במסמך המטריד של ניצב יצחקי.
פרט מטריד נוסף נוגע לכך שמוסר ההקלטה, התבקש ע"י קצין המשטרה שניהל את החקירה, למחוק את העתק ההקלטה מן המכשיר הנייד שלו, לכאורה כדי לייצר מצב שהמשטרה מחזיקה ב"בלעדיות" על ההקלטה. המטרה הזאת לא הושגה, שכן, העתק ההקלטה, הסתבר לאחר חודשים, היה שמור על גם מחשב ישן אצל המתלונן.
חיפוש ברשימת התורמים של השרה גמליאל בפריימריז בליכוד, מעלה את שמו של בוסנינו כמי שתרם לה 10,000 שקל בנובמבר 2008, ערב בחירות 2009. מסיבה כלשהי, שמו של בוסנינו עוות והוא כונה ברישום "ניסים בסנואוני".
שמו של אדם נוסף שעבד אצל תורג'מן, ותרם אף הוא 10,000 שקלים לגמליאל לפי הרישום, אוית באופן שגוי. מדובר באיש קיבוץ הסמוך לזכרון-יעקב, ששם משפחתו ברישומים "בלאור", שעה ששמו האמיתי "בלאו". האיש מסר כי אינו מכיר את גילה גמליאל, והוא גם לא תרם לה כספים.
האם קיימים עוד שמות כאלה של עובדי תורג'מן ברשימה? את המשטרה השאלה הזו לא מסקרנת.
עשרות מיליונים, בפטור ממכרז
ערב אותן בחירות, גמליאל הייתה אזרחית פרטית, לאחר שבבחירות הקודמות, ב-2006, לא דורגה במקום ריאלי ברשימת הליכוד, שזכתה אז ל-13 מנדטים בלבד.
את החופשה ש"בין הכנסות" ניצלה גמליאל לצורך לימודים לתואר שני במשפטים. במקביל, נכנסה לעסקים פרטיים, בין היתר, באמצעות חברה פרטית שרשמה על שמה, בשם "חיבורים ג.ג.ג.". באותה תקופה התראיינה גמליאל לכתבה שפורסמה ב"גלובס", שעסקה בין היתר בחברתה. בכתבה הוצגה חברת "חיבורים", כ"חברה המקשרת בין יזמים לבין משקיעים מהארץ ומחו"ל בתחומים שונים, כולל בתחום הנדל"ן". לאחר שגמליאל שבה לכנסת, הועברו מניות החברה לבעלה, חובב דמרי, ושמה של החברה שונה ל"דמרי פסגות בע"מ".
ראש מועצה מקומית גדרה, יואל גמליאל, אחי השרה, עוסק כמעט מדי יום, בקשרים עם "משקיעים מתחום הנדל"ן", אבל נראה שמעולם לא הצהיר בפני המועצה שבראשה הוא עומד על ניגוד-עניינים כלשהו בנוגע לחברה הזו ולאנשים שעשו איתה עסקים.
יואל גמליאל נבחר לראשונה לראש המועצה ב-2008. באותה תקופה, הקבלן-יזם תורג'מן קידם את הגדול שבפרויקטי הנדל"ן בגדרה - פרויקט צמרות גדרה, לבניית 250 בתים צמודי-קרקע בלב המושבה.
לתורג'מן היו כמה אינטרסים במסגרת הפרויקט, כיזם, כבעל קרקע (תורג'מן החזיק באותה תקופה 32 מגרשים מתוך 250 המגרשים בפרויקט), וכן - כקבלן הפיתוח של הפרויקט.
בכובעו כקבלן פיתוח, תורג'מן זכה בהזדמנות ענקית, בתמיכתו הפעילה של אחי השרה - חוזה פיתוח בהיקף של 25 מיליון שקלים שנחתם ב-2009 ואושר מחדש מספר פעמים בהמשך, בין חברת אמירי זכרון-יעקב של תורג'מן לבין המועצה בראשות גמליאל.
מועצת גדרה היא רשות מקומית לא גדולה במיוחד (כ-25 אלף תושבים). בקנה-המידה של גדרה, חוזה של 25 מיליון שקל הוא לא דבר של מה בכך - חוזה כזה לא מובא לאישור המועצה בכל ישיבה.
למרות זאת, אישור ההסכם הובא במסגרת ישיבת המליאה ב-6 במאי 2009 כסעיף אחד מתוך 13 סעיפים שהיו על סדר-היום - יחד עם סעיפים שגרתיים, כמו אישור למימון טיסה של יואל גמליאל לכנס בצרפת.
חבר המועצה, נחמיה עורקבי, היה מופתע מהדרך שבה הובא ההסכם לאישור המועצה. הוא ביקש הסברים לגבי הפטור ממכרז: "אני שואל שאלה, ואני רוצה לקבל תשובות. זה לא מחייב אותנו לצאת למכרז? לא מחייב לקבל עוד הצעות?".
מנהל אגף התשתיות במועצה, ליאור מדהלה, השיב: "זה הסכם פיתוח". אך עורקבי לא התרצה, והמשיך לשאול: "הסכם פיתוח לא מחייב מכרז ולא מחייב עוד הצעות מחיר? זה מה שאני רוצה לדעת".
עו"ד מאיר בן-דוד, אז המינוי החדש של יואל גמליאל לתפקיד היועץ המשפטי למועצה ענה: "אם היה צורך במכרז, היינו עושים מכרז... עשינו כל מה שצריך. לקחנו מפקחים מטעמנו שבדקו את האומדנים...".
בשלב זה ביקש עורקבי עצמו להבין למה הוא, כחבר מועצה לא קיבל את חוות-הדעת לגבי האומדנים. היועץ המשפטי השיב, "זה תהליך של עבודה, של אנשי מקצוע. פחות לאנשים שמחליטים".
גמליאל עצמו, נשא דברים בשבחי ההסכם. "קודם כול, הוא (תורג'מן) ישקיע בין 800 אלף למיליון שקל רק בתכנון", אמר ראש המועצה, והדגיש את אמצעי הפיקוח שניתנו למועצה לפי ההסכם. "אחר-כך, אנחנו נותנים לו רק בשלבים, נניח 40 יח"ד. הבן-אדם יקבל גם שלבי בנייה, הוא לא יודע שאנחנו נותנים לו את הכול... לא ניתן לו ישר 100 יחידות-דיור".
לקראת סוף הדיון, עורקבי הבין שחוות-הדעת המשפטית שלפיה למועצה מותר בכלל להתקשר בהסכם ללא מכרז, לא הובאה לעיונו ולעיון שאר חברי המועצה, "אני לא מבין למה חוות-הדעת לא מופיעות לנו ביחד עם הפרוטוקולים. זה לא אמור להיות בישיבות המועצה יחד עם כל המסמכים שאתה מביא לנו?", אמר.
גמליאל, כך עולה מהפרוטוקול, התעלם מהשאלה והעלה מיד את אישור ההסכם להצבעה. "מי בעד?", שאל גמליאל. תשע אצבעות הונפו בעד אישור ההסכם. רק אחת, של עורקבי, הונפה נגד. התוצאה - הקבלן שעובדו סיפר על העברת "שקלים" לאחותו של ראש המועצה גמליאל, זכה לחוזה פיתוח של עשרות מיליונים בתמיכתו הפעילה של ראש המועצה.
התנצחות בין חבר המועצה לראש שענה: "לא צריך מכרז"
כמה חודשים מאוחר יותר, ב-22 באוקטובר 2009, נדרש אישור מחודש של המועצה לנספח לאותו הסכם, כדי לאשר ניהול תקציב מיוחד על-ידי המועצה, במסגרת ההסכם.
בדיון הזה עלה שוב נושא הפטור ממכרז, והתפתחה התנצחות בין חבר המועצה עורקבי לראש המועצה. עורקבי שאל: "אני יכול לדעת למה לא יצאת למכרז בנושא? למה לקחת כמו שאתה אומר, הצעת מחיר (במקום מכרז, ג'מ') כמו שעשית". וגמליאל השיב: "אני לא לקחתי שום הצעת מחיר, זה הסכם פיתוח עם יזם". עורקבי: "ולא צריך לצאת למכרז, אתה חושב? פה הוא כותב שצריך מכרז", התייחס עורקבי למסמך שכנראה היה מונח לפניו. גמליאל: "לא צריך מכרז". עורקבי (מצטט מן המסמך): "יש להציג חוות-דעת". גמליאל: "ההסכם פטור ממכרז... אישרנו".
למרות היותו איש האופוזיציה במועצה, נחמיה עורקבי הוא איש סניף הליכוד בגדרה, ובעברו היה תומך של האחים גילה ויואל גמליאל.
בישיבה שנערכה שנתיים לאחר מכן, ביוני 2011, עלה נושא אישורים שונים שניתנו לחברת אמירי גן. מעבר לטענות לגופם של האישורים - העלה עורקבי בישיבה טענה נוספת: הוא זוכר את תורג'מן כמי שהגיע למטה הבחירות של השרה גמליאל.
עורקבי הטיח בראש המועצה גמליאל - "עודד תורג'מן הוא מנכ"ל אמירי גן, ואני אגיד לך גם שראיתי אותו במערכת הבחירות של גילה, אז תירגע קצת". וראש המועצה הגיב - "אני אתבע אותך, זה אני מבטיח לך". התחייב, אך לא קיים את הבטחתו.
לאחרונה, אגב, נעלם פרוטוקול הישיבה הזו מאתר מועצת גדרה. הלינק שאמור להוביל לפרוטוקול מוביל להודעת שגיאה.
שאלנו את תורג'מן, אם הוא זוכר הופעה באירועי בחירות של גילה גמליאל. הוא מסר שהוא לא זוכר דבר כזה, אבל אישר שפגש את גמליאל במסגרת אירוע פוליטי "אחד או שניים". לדבריו, הוא לא זוכר במדויק את מקום האירוע ונסיבותיו.
גמליאל על טיב הקשר בינה לקבלן: "זה לא רלבנטי"
שנים רבות חלפו, ותורג'מן לא עמד ביעדי ההסכם ולא ביצע את עבודות הפיתוח בפועל. עד לשנת 2014, הרבה אחרי שלמועצה כבר הייתה עילה לפי ההסכם לנתק את הקשר עם תורג'מן, המועצה לא עשתה (עדיין) שימוש בזכותה לסיים את ההסכם.
לבסוף סילקה המועצה את תורג'מן וחברתו מן הפרויקט, ואף הגישה תביעה נגד החברה. אבל זה קרה רק אחרי שעשרות מרוכשי המגרשים בפרויקט הגישו עתירה מנהלית נגד המועצה (ב-2014), בבקשה כי בית-המשפט יכפה על המועצה את סיום ההתקשרות עם הקבלן.
בשבועות האחרונים ניסינו שוב ושוב לחלץ מגמליאל תשובה חד-משמעית לשאלת מהות הקשר בינה לבין הקבלן תורג'מן. תשובה לא קיבלנו. לגישתה של השרה, מדובר בעניין "לא רלבנטי".
נדמה שבעניין הזה, קיימת תמימות-דעים בין השרה לבין מני יצחקי, קצין המשטרה המסודר ששמר את תיעוד המידע המודיעיני בעניין השרה, עמוק-עמוק אצלו במגירה.
אחיו של עודד תורג'מן הודה בהעברת 80 אלף ש' לפקח הוועדה המחוזית; התיק נסגר
מתוך חקירתו של דורון תורג'מן ביאל"כ, היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית, 22 במאי 2006:
"אח שלי, עודד, הביא אותי לעבודה הזאת, אחרי שישבתי בכלא 6 שנים בערך. נגמלתי מסמים, התחתנתי, ואז עודד הביא אותי לעבוד בבניין. בהתחלה עבדתי כפועל פשוט. אחרי שנה בערך קודמתי לתפקיד של עוזר מנהל עבודה (בחברת אמירי גן - ג' מ')... בוועדה (המרחבית לתכנון ולבנייה 'זמורה'), אני ניגש בדרך-כלל לאורן שאחראי על גן יבנה... אם אורן לא נמצא אני פונה ליוחאי".
- מי זה יוחאי ולמה דווקא אליו אתה הולך?
"כי אני מכיר את יוחאי מהעבודה, הוא עובד בוועדה, אני לא יודע בדיוק מה התפקיד שלו. הוא בא לשטח הפרויקט ומצלם את הבתים, הוא מין מפקח כזה. הוא בודק אם יש לבתים כניסה, חומות, דרך גישה..."
- מה הקשר שלך ליוחאי?
"הכרתי אותו במסגרת העבודה לפני כשלוש שנים בערך, התחברנו, אנחנו אוהבים כדורגל ביחד, נסענו לפני כשנה למשחקי כדורגל בטורקיה יחד עם עוד חברים. זאת הייתה נסיעה של 4 ימים... אנחנו מדברים בטלפון פעם בשבועיים-שלושה, וגם על הכספים שהוא חייב לי".
- ספר לי על הכספים שהוא חייב לך.
"לפני כ-5 חודשים ביקש ממני יוחאי הלוואה אישית של חמישים ומשהו אלף שקל... הוא בא לאתר בנייה של אמירי גן, איפה שעבדתי בגן יבנה. יוחאי בא עם אשתו, מירי, ביקש הלוואה כיוון שהוא רכש דירה. אז אמרתי לו שאני מוכן להלוות לו, אבל אני רוצה ביטחונות...
"הלכתי לבנק דיסקונט בגדרה והוצאתי משם בערך 20 אלף שקל. אחר-כך נפגשתי עם יוחאי במסעדת 'אקליפטוס' בגדרה, נתתי לו את הכסף, והוא נתן לי צ'ק על-סך 20,500 שקל לפקודתי. יש לי את הצ'ק בארנק. אחרי כמה ימים יוחאי בא וביקש עוד כסף כדי להשלים ל-50 אלף. הלכתי לבנק, הוצאתי מזומן, בערך 33 אלף, ונתתי ליוחאי מחוץ לבנק בגדרה את הכסף. הוא נתן לי צ'ק דחוי נוסף על סף 33,600... הצ'קים חזרו ואני רוצה לתבוע את יוחאי ואת אשתו בהוצאה-לפועל".
- איך אתה מסביר שלפי חומר הראיות עולה שלאחר שבדצמבר (לאחר שהצ'קים כביכול חזרו) אתה נתת לו צ'ק נוסף על-סך 30 אלף שקל?
"אני נתתי לו כסף, ותוך כדי זה שהוא חייב לי, הוא עוד פעם ביקש".
תיק החקירה שבמסגרתו נמסרה העדות המצוטטת כאן, נסגר בלא כלום. זאת, על אף שהחשוד המרכזי, דורון תורג'מן, שנחשד יחד עם אחיו הקבלן עודד תורג'מן בעבירות של שוחד וקבלת דבר במרמה, הודה באופן ברור בהעברת 80 אלף שקל (חלק מהסכום, לטענתו, כהלוואה אישית שלא הוחזרה) ליוחאי ניסן, שהיה פקח הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה "זמורה", שם קידם אחיו הקבלן שלושה פרויקטים ובהם כ-300 יחידות-דיור.
הניסים והנפלאות בפרויקטים של עודד תורג'מן
במובנים של תכנון ובנייה, קרו לעודד תורג'מן ניסים של ממש בפרויקטים שלו בגן-יבנה באותה תקופה. לדוגמה - טופס 4 (אישור חיבור לתשתיות) הוצא לבתים רבים ימים ספורים לאחר אישור התוכניות לבנייתם. כיצד זה ייתכן? משום שהתוכניות הוצאו לבתים, לאחר שכבר היו בנויים. במילים אחרות, הבתים נבנו ללא היתר, בלי שהוועדה עצרה את הבנייה, ובעוד הוועדה הכשירה את השרץ, בדיעבד.
דוגמה נוספת לניסים שקרו לתורג'מן - פקחי הוועדה לא הבחינו בפרט השולי, שלפיו בבתים נבנתה תקרת "רביץ" במקום תקרת בטון, כפי שנדרש לפי האישורים. קורה. ניסים אכן קורים.
בנובמבר 2013 הורשעו ארבעה מהנדסים ואדריכלים, כולל מהנדס הוועדה "זמורה" באותה תקופה, רוני ורדי, בשורה של עבירות אתיות חמורות שנעברו בפרויקטים של תורג'מן. אך גם הכרעת הדין החריפה של בית-הדין לאתיקה של מהנדסים ואדריכלים במשרד הכלכלה, לא שכנעה את המשטרה למצות את החקירה הזאת.
נחזור על הפרטים - אחיו של הקבלן תורג'מן הודה בהעברת 80 אלף שקל לפקח הוועדה, הפקח 'לא הבחין' באי-התאמות בוטות בין הבנייה לבין התוכניות, ארבעה מהנדסים באותה ועדה הורשעו במחדלים קשים בפיקוח על הפרויקטים, ותיק החקירה המשטרתי - נסגר. לא סתם "נסגר", התיק נסגר שעה שהמשטרה ומשרד המשפטים מוסרים למתלונן הסברים שונים (וסותרים) לגבי סיבת הסגירה של התיק.
באוקטובר 2006, מסר קצין חקירות בכיר, שמאז הלך לעולמו, במכתב לעורך-דינו של המתלונן, כי "התיק בכללותו וכן תיקים נוספים הועברו רק בשבוע זה לפרקליטות מחוז מרכז לעיון ולגיבוש החלטה בעניין החשודים המעורבים".
על התשובה הזאת חזר סנ"צ ירון ארם, מהילא"כ כשנתיים מאוחר יותר, ללא כל הסבר מה התרחש בשנתיים שחלפו, והאם משהו התקדם. כשנתיים נוספות חלפו ובאפריל 2010, מסרה רפ"ק יפעת חסון, היועצת המשפטית של היאל"כ במכתב למתלונן, כי "תלונתך נבדקה כבר בשנת 2006 והוחלט על-ידי הפרקליטות, כי אין מקום להגשת כתב אישום בגינה".
כמה ימים מאוחר יותר פנה המתלונן לפרקליטות המדינה, שמסרה גרסה אחרת לחלוטין. את הדברים הבאים כתב עו"ד יניב ואקי, אז סגן בכיר לפרקליטת מחוז מרכז, בסוף אפריל 2010: "התיק נמצא בטיפול, המדובר בתיק מורכב וגדול בהיקפו, וטרם גובשה החלטה באם יוגש כתב אישום".
לאור הסתירה בין דברי המשטרה לפרקליטות, פנה המתלונן שוב לרפ"ק חסון, שניסתה ליישב בין הדברים במכתב שנשלח למתלונן בהמשך. ההסבר פשוט: "הרישום בעניין זה אצלנו היה שגוי". אך עד היום, כתב אישום - אין.
ההסבר האופטימי ביותר לאירוע הזה הוא, שהמשטרה מבולגנת. אחרת קשה להבין איך עדות כמו זו של דורון תורג'מן, המלווה בראיות תומכות (הצ'קים ומשיכות הכספים שנמסרו לידי המשטרה, כפי שמציין פרוטוקול החקירה), אינה מובילה להליכים נגד המעורבים. על ההסברים הפסימיים האפשריים לתופעה, אין צורך להכביר במילים.
עודד תורג'מן עצמו נחקר באזהרה בשלושה מועדים שונים במסגרת התיק, כפי שמעידים פרוטוקולי החקירה המצויים בידי "גלובס". למרות זאת, תורג'מן מסר ל"גלובס" בתגובה: "לא זכורה לי חקירה כלשהי בקשר לפרויקטים בגן יבנה".
תגובות: "ניסיון מאולץ נוסף לייצר 'שערוריות' יש מאין"; "עיסוק סרק ומיחזור של נושאים"
תגובת יואל גמליאל ומועצת גדרה: "מדובר בניסיון מאולץ נוסף לייצר 'שערוריות' יש מאין במועצה המקומית גדרה. כל מי שעיניו בראשו יראה כי מדובר באמירות ממוחזרות ומשוללות היגיון בסיסי הצצות במגמתיות למעלה מ-7 שנים לאחר מעשה. מלבד הוצאת דיבה ופגיעה בשמה הטוב של המועצה והעומד בראשה, אין בטענות דבר".
עורך-הדין ישראל דמרי, המייצג את השרה גמליאל, מסר: "כתבה זו היא עיסוק סרק ומיחזור של נושאים שכבר פורסמו בעבר. כידוע, מרשתי היא דמות ציבורית מוכרת הזוכה לאהדה ולהערכה מהציבור בישראל, ובכל כנס שלה משתתפים מאות ואלפי תומכים ומאמינים. מרשתי לא אמורה ואינה זוכרת כל משתתף בכל כנס.
"חברת 'חיבורים ג.ג.ג' הוקמה בתקופה שמרשתי לא הייתה חברת-כנסת, ובעת שניסתה את דרכה בייזום עסקי. מרשתי לא עסקה בייזום קבלני ו/או בכל ייזום אחר מול מועצת גדרה ו/או מול הקבלן ו/או מול כל קבלן אחר בכלל. פרסום הכתבה הוא בגדר הוצאת לשון הרע נגד מרשתי. מרשתי תנקוט את כל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה לשם הגנה על זכויותיה".
עודד תורג'מן מסר: "לא זכורה לי חקירה כלשהי בקשר לפרויקטים שלי בגן יבנה. בכל הנוגע לפרשה בגדרה, המדובר במיחזור של סיפור ישן מלפני שנים".
פקח הוועדה "זמורה" לשעבר, יוחאי ניסן מסר: "לא עברתי כל עבירה, ולראיה - התיק בענייני נסגר".
ממשטרת ישראל נמסר: "איננו מתייחסים לקיומו של מידע מודיעיני או לתוכנו. כל מידע נבחן, מדווח ומטופל מול הגורמים המוסמכים ובהנחייתם. לעניין תיק החקירה המוזכר בפנייה (בקשר לפרויקט בגן יבנה - ג'מ') ומבלי לאשר פרט זה או אחר, הטיפול בתיק הסתיים לפני שנים ולצדדים בתיק עמדה הזכות להגיש ערר כמקובל".