קשישים סיעודיים / צילום: תמר מצפי
השופטת אילת גולן-תבורי מבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה קיבלה תביעתה של אם קשישה, ניצולת שואה בת 88, נגד שלוש בנותיה אשר משכו כ-2.4 מיליון שקל מחשבון הבנק שלה ללא ידיעתה (תמש 23861-07-13).
בית המשפט קבע כי הבנות העבירו את הכסף מחשבון בנק משותף לחשבון חדש שפתחו על שמן, תוך ניצול אי-התמצאותה של האם בכספים ולקיחת הכסף שלא כדין.
כמו כן, בית המשפט קבע כי "צירוף שותף לחשבון בנק קיים אינו בהכרח מעניק בעלות בכספים ואינו מהווה תחליף לצוואה".
השופטת קבועה בהכרעת הדין: "בעשרת הדיברות נקבע: כבד את אביך ואת אמך. בנות אלה הפרו את הציווי המוסרי והאנושי הבסיסי ביותר ומנעו מאמן הקשישה את כספה שלה, בעודה בחיים ונזקקת לו לצורכי מחייתה. כך גם פגעו הבנות במעשיהן בערך המוגן על-ידי החברה, כיבוד ההורה המבוגר, אשר יש להדור את זקנתו ולא לפגוע בה. הריני רואה את מעשי הבנות בחומרה, הן את המעשים בפועל והן את העמידה עליהם בהמשך כשהתגלה הדבר, ונדרש מהאם הקשישה להתייצב בדיונים בבית המשפט".
השופטת קבעה כי על הבנות להחזיר את הכסף מהחשבון שפתחו לחשבון המשותף בתוך 20 ימים. כמו כן, מומחה יגבש חוות-דעת בתוך 60 יום, שתכריע כמה כסף צריכה כל אחת מהבנות להחזיר לאם.
הבנות ייאלצו להחזיר את הכסף לפי הכרעת בית המשפט עד 30 יום מיום מתן חוות-הדעת. סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית.
כמו כן, האחיות חויבו בהוצאות תובעת ושכר-טרחה בסך 50 אלף שקל.
כמה כסף משכו הבנות מחשבון ההורים? תלוי את מי שואלים:
■ האם (התובעת), נעזרה בדפי חשבון שהוגשו וטענה כי על הנתבעות הבנות להשיב לה כ-2.436 מיליון שקל.
■ נתבעת מספר 2 טענה כי הסכום אינו מגיע למיליון, אך אישרה כי מדובר ב"מאות אלפי שקלים".
■ בן זוגה של נתבעת מספר 2 אמר כי "היה מספיק כסף בחשבון, כמעט 3 מיליון שקל, וחסרים 400-500 אלף שקל".
■ נתבעת מספר 3 אישרה כי היו בחשבון כ-3 מיליון שקל במועד פטירת האב, ו"כיום נותרו פחות מ-2 מיליון שקל". נתבעת זו לא ידעה לענות אם הבנות הוציאו לעצמן 800 אלף שקל או 750 אלף שקל.
יש לציין כי נתבעת מספר 1 טענה במשפט כי נסחטה על-ידי אחיותיה, שהכריחו אותה להוציא כסף מהחשבון לשלוש האחיות כל אימת שעמדה לשלם לבית האבות בו שוהה האם.