פוראת נסאר, כתב חדשות 2 בחיפה ובגליל, לא מסתיר את ההתרגשות שלו ולא מנסה לשמור על פאסון. "מבחינתי להיות מגיש זה להגשים חלום", הוא אומר ל"גלובס", לאחר שלפני כשבוע וחצי, ביום שישי, הגיש את מבזק החדשות הראשון שלו וצורף לסבב מגישי המבזקים בערוץ.
"אני רואה בזה שבירת תקרת זכוכית, כי בחדשות 2 מעולם לא היה מגיש מבזקים בשפה העברית שהוא ערבי", הוא מציין. בהמשך יוסיף: "תחשוב על זה, עם המתיחות וכל מה שקורה בתקופה האחרונה, לראות שדר ערבי מגיש מבזקים - לא נראה לי שמישהו דמיין את זה. אני חושב שזה צעד מאוד אמיץ מצד חברת החדשות".
- ידעו במערכת שזה החלום שלך?
"זה לא שאמרתי 'אני רוצה עכשיו להגיש מבזקים', ומיד אמרו לי 'יאללה, תגיש'. זה גם לא שהם אמרו 'בואו ניקח את פוראת כדי להראות שאנחנו נותנים לערבי להיות שם'. אני לא פניתי אליהם. בחצי השנה האחרונה אני מגיש את התוכנית בערבית 'אל-אוסבוע' (השבוע), שזו תוכנית מגזין בשפה הערבית שמפיקה חדשות 2 ומשודרת ביום שישי, ופתאום אני מקבל טלפון מגיא סודרי, סמנכ"ל התוכן של חדשות 2, שאומר לי: 'אתה מתחיל ממחר להגיש מבזקים'. וככה זה היה".
נסאר עובד בחדשות 2 כמעט עשור. הוא התחיל ב-2007, אחרי שצבר ניסיון בחדשות המקומיות בערבית ששודרו בזמנו בהוט, ובעיתון "א-סנארה". לאחר שנה של התלמדות הוא צוות ליוסי מזרחי, שהיה אז הכתב בחיפה ובצפון, ובמקביל הוא מוגדר ככתב לענייני החברה הערבית.
"לא הגבילו אותי, לא אמרו לי אתה לא יכול להביא סיפורים מהרשות הפלסטינית או מהנגב", אומר נסאר. "אם אתה מביא סיפור שהוא טוב וחזק, זה נכנס. ובאמת, יוסי מזרחי היה הראשון שתמך בי וחיבק, והמערכת נתנה לי גב. אני זוכר שיום השידור הראשון שלי היה מהמהומות בעכו. זה קרה, ואמרו לי 'יאללה, זה הזמן שלך'".
בעבר, עם כניסתו לתפקיד, פורסם כי בחברת החדשות קיבלו את נסאר לעבודה במסגרת הסדר עם גוף בשם "הפורום להסכמה אזרחית", שהתחייב לשלם את שכרו בחודשים הראשונים. בכתבה שבה דווח על כך נמתחה ביקורת על המהלך.
נסאר פגוע מהפרסום ההוא עד היום. "עשו מזה סיפור, ואני חושב שזה לא היה נכון. ראיתי בזה פרסום פוגע, ואני חושב שמי שיזם אותו לא באמת רצה להראות שערבים מופלים, אלא רצה להכשיל. זו הייתה מטרה לא נאותה, ואני לא אשכח את הכתבה הזאת".
- התחלת עם המהומות בעכו באוקטובר 2008, ובאוקטובר האחרון, כשהגעת לסקר פיגוע בעפולה, התקיפו אותך ואת הצוות שהיה אתך.
"אם לא היית שואל אותי על זה, לא הייתי מעלה את זה בכלל, כי זה כבר מאחוריי", הוא אומר, וניכר כי חשוב לו לא להפוך את התקרית לדגל או לסימן ההיכר שלו, אלא להדגיש כי הוא עיתונאי שעושה את עבודתו, שמטבע הדברים מתבצעת לעתים בתנאים קשים. "לא שמתי את זה כמטרה בכל פעם להתייחס למה שקרה בעפולה. מה שקרה שם יכול אולי גם לקרות לכתב יהודי במקום אחר. מבחינתי, עצם העובדה שאני מצליח להבליג ולהמשיך ולא להיתקע בנקודה ההיא שם, זאת אומרת שכן אפשר".
- אני מבין שאתה לא רוצה להפוך את עצמך לסיפור, אבל השאלה היא אם אין לתקרית הזאת גם משמעות יותר רחבה, עוד המחשה להסלמה ביחסים בין הצדדים.
"אתה לא תאמין כמה הודעות קיבלתי אחרי התקרית הזאת בפייסבוק ובטלפון מאנשים שאני לא מכיר, יהודים וערבים, שמזדהים ואומרים 'אנחנו אתך ותומכים בך'. ועל-ידי כמה אנשים הותקפנו? זה לא כל עפולה, זה לא כל היהודים, וכשיש ערבים שתוקפים יהודי, זה לא כולם. אז אני לא חושב שאנחנו צריכים לקחת תקרית כזאת או אחרת כאינדיקציה למה שעובר על החברה.
"נכון, השנה האחרונה היא אחת השנים הכי קשות שעברנו מהבחינה הזאת, והנה אנחנו מדברים וקונים אחד מהשני, נמצאים אחד אצל השני. זאת אומרת שכן אפשר, ואני חושב שגם את התקרית ההיא אפשר למנף דווקא לדברים חיוביים".
מה באמת קורה בחברה הערבית
- למה יש כל-כך מעט עיתונאים ערבים ישראלים שמשתלבים בתקשורת הכללית בישראל?
"אני חושב שהעת כבר הגיעה שערבים יהיו במיינסטרים ולא רק בחדשות 2 אלא גם במקומות אחרים. אין הבדל בין עיתונאי ערבי לעיתונאי יהודי, ועיתונאי ערבי לאו דווקא צריך להיות כתב לענייני החברה הערבית או העולם הערבי. יש עוד עובדים ערבים בחברת החדשות (צלמים, מפיקים וכו', י"כ), ולפי מה שאני מבין ורואה, בחברה תמיד שואפים להביא יותר ויותר עובדים מכל האוכלוסיות".
- יכול להיות שיש בעיה גם בצד השני? שבחברה הערבית הישראלית לא מספיק רוצים להשתלב? במגזר הדתי, למשל, הפכו את זה לפני כמה עשורים כמעט למטרה מוצהרת, והיום הגיוון יותר גדול.
"היום הרבה יותר אנשים בחברה הערבית צופים בערוץ 2, בחדשות 2, מאשר מה שהיה לפני 10 שנים. בכלל, נחשפים הרבה יותר לתקשורת הישראלית, וגם נחשפים למה שקורה בחברה הישראלית דרך הרשתות החברתיות, וזה הכיוון.
"לגבי העיתונאים הערבים, עד כמה הם באמת רוצים - זה עניין של כל אחד ואחד, מה הוא רוצה ומה החלום שלו. אם הם יהיו שם (בתקשורת הכללית, י"כ), אז הם כן יוכלו לתת את הפוקוס או לכוון את הזרקורים על מה שבאמת קורה בחברה הערבית בישראל, זו הדרך שבה אפשר לעשות את זה".
- אני מניח שלא קל להכניס סיפורים על החברה הערבית שלא קשורים לביטחון או לפלילים למהדורת חדשות. אתה בטח מכיר את הטענות על זה שהרוגים ערבים בתאונת דרכים זוכים לסיקור פחות נרחב.
"אז אני אתן לך דוגמה מהתקופה האחרונה, עם תאונת הדרכים שהייתה בפורדיס (שבה נהרגו 3 בני משפחה מיפו, י"כ). עובדה שאנחנו בחדשות 2 התייחסנו כמעט באופן יומי לסיפור הזה, גם לנהג וגם לצד המשפחתי. הבאנו קרוב משפחה, ריאיינו אותו ביום הראשון של התאונה, מה שאחרים לא עשו. זאת אומרת שהנוכחות שלי שם תרמה, יחד עם ההבנה של הערוץ שזה חשוב. זה מפריך את הטענה שכשמדובר בערבים יש פחות עניין בהשוואה ליהודים.
"עכשיו לגבי הסיפורים שאפשר להכניס, יש כאן פירמידה שאתה ככתב נמצא בתחתית, ויש למעלה עורך, וכמובן שישנו דו-שיח. אבל בסופו של דבר יש לי סיפוק ממה שאני מציע וממה שמקבלים ממני ומשדרים".
- עוד טענה היא שגם אם יש כבר כתבים ערבים שמדווחים על החברה הערבית, את הפרשנות למה שמתרחש שם ובעולם הערבי נותנים רק יהודים.
"תשמע, אני לא מוגדר כפרשן, אבל כן היו כמה פעמים שב'מהדורה ראשונה' הביאו אותי על תקן פרשן. למשל, כאשר ח"כ באסל גטאס עלה למסגד אל-אקצא, לא הביאו אותי ככתב, אני הרי לא מסקר את אזור ירושלים, אבל ביקשו ממני להסביר למה חבר כנסת נוצרי עולה לאל-אקצא, ואני נתתי פרשנות.
"הסברתי שזה לא קשור לעניין של דת, אלא שמבחינת הפלסטינים יש לאל-אקצא משמעות לאומית. אז כשצריך נותנים לי את הבמה גם לזה, אבל בגדול אני לא פרשן, אני כתב, אני חי ונושם את השטח, והתפקיד שלי הוא לשמוע ולהרגיש את האנשים".
פוראת נסאר
תפקיד: מסקר את אזור חיפה והגליל ואת החברה הערבית בחדשות 2
אישי: בן 37, נשוי+3, גר בחיפה
השכלה: תואר ראשון בתקשורת ממכללת עמק יזרעאל
עוד משהו: אחת מאחיותיו היא רופאה, והשנייה לומדת רפואה. אחיו הוא עורך דין. "תמיד אומרים לי: 'אחותך רופאה, האחות השנייה לומדת רפואה, ואתה בסך-הכול עיתונאי?'. אני אומר: 'כן, זה מה שיצא'".