עורך דין צחי יגור ועורך דין גדיאל בלושטיין / צילום: אמיר מאירי
"יש לפעול להרחבת מעגל הגופים שכפופים לחובות שחלות על בעלי מונופולין - גופים שהם בעלי כוח שוק משמעותי במשק, גם אם אינם בעלי נתח שוק של מעל 50%, כפי נדרש בחוק כיום" - כך אומר ל"גלובס" עו"ד צחי יגור, מעורכי הדין הבולטים בארץ בתחום ההגבלים העסקיים.
עו"ד יגור (51) היה אחד המתמודדים על משרת הממונה על ההגבלים העסקיים מול עו"ד מיכל הלפרין, שנבחרה לממונה (בפברואר השנה), במרוץ האחרון לראשות ההגבלים העסקיים. יגור עזב לאחרונה את הבית המקצועי שלו ב-18 השנים האחרונות - משרד עורכי הדין שביט, בר-און, גלאון, צין, יגור - והצטרף כשותף למשרד עורכי הדין בלושטיין, בר-קהן, ציגנלאוב.
הגם שיגור הפסיד במרוץ לראשות ההגבלים, יש לו מספר עצות לממונה המכהנת היום, הלפרין. כך, למשל, בנושא המגבלות המוטלות על מונופולים. על-פי חוק, מוטלים על מונופולים מגבלות ואיסורים שונים המיועדים להגביל את יכולתם לנצל לרעה את מעמדם המונופוליסטי. בין היתר על-ידי גביית מחיר לא הוגן, סירוב בלתי סביר לספק סחורה, התניית התקשרות ועוד פעולות העלולות לפגוע בתחרות ובצרכנים.
לדברי עו"ד יגור, על הממונה החדשה לפעול לשם הרחבת מספר הגופים במשק שצריכים לעמוד במגבלות הללו. יוזמות להרחבת יריעת הגופים עולות כל העת. בין היתר, בימים אלה תלויה ועומדת הצעת-חוק המבקשת להחיל את החובות החלות על מונופולים גם על יבואנים רשמיים. לדברי יגור, "המחוקק עשה את זה בחוק המזון בתחום המזון, אך ישנם תחומים נוספים שהם לא פחות חשובים ממזון, ושבהם קיימים גופים בעלי כוח שוק, שהחוק לא מאפשר היום לממונה לרסנם. זה מחייב שינוי וטיפול".
פתרונות לאכיפה הפרטית המגמגמת
נושא "בוער" נוסף בתחום ההגבלים, שלדעת יגור על הממונה להתייחס אליו, הוא שדרוג תחום האכיפה הפרטית, שעיקרו קביעות של רשות ההגבלים נגד גופים הפוגעים בתחרות והגשת תביעות אזרחיות נגדם. "בארה"ב זו זרוע האכיפה המרכזית בעולם ההגבלים. גם באירופה שודרגה בשנים האחרונות האכיפה הפרטית בתחום התחרות באופן משמעותי. אצלנו האכיפה הפרטית מגמגמת. כתוצאה מכך יש תת-אכיפה".
לדברי יגור, הסיבות לכך "ברורות", וטמונות בדרישות המרובות כדי להפעיל את הכלים האכיפתיים.
חוק ההגבלים העסקיים, שנחקק ב-1988, הסמיך את הממונה על ההגבלים העסקיים להוציא "קביעות" - החלטות הקובעות כי פעולות מסוימות היוו הפרה של החוק, ולסלול את הדרך לתביעות אזרחיות נגד הגוף המפר. אולם, לטענת יגור, "אכיפה פרטית בישראל טעונה סיוע ראייתי, תמריצים וייחוד ערכאות. 'סיוע' - באמצעות הליכים מנהליים שיקלו על נטל הראיה המוטל על תובע פרטי בהגבלים (למשל, באמצעות קביעות של הממונה מכוח סעיף 43 לחוק, שהן ראיות לנכונותן בכל הליך משפטי).
"'תמריצים' - כלומר, פיצויים מוגברים שאינם מותנים בשיער הנזק לתובע שהצליח בהליכים שניהל ותרם לשדרוג התחרות; ו'ייחוד ערכאות' - אומר, שכל ענייני התחרות ירוכזו בערכאה אחת, שתיווצר מומחיות והתמחות (בדומה למה שנעשה בתחום ניירות-ערך ודיני חברות בבית המשפט הכלכלי בתל-אביב)". יגור סבור, כי שינוי הדרישות יביא לאכיפה משמעותית יותר.
שינוי מהותי נוסף שנדרש בעולם ההגבלים, לדבריו, הוא ביצוע רפורמה משמעותית בפיקוח על מיזוגים בין חברות. יגור: "שיטת הפיקוח על מיזוגים בישראל היא מיושנת, ואבד עליה הכלח. הגיע הזמן לרענן אותה. לשחרר לחלוטין מנטל הדיווח מיזוגים שהם חבי-דיווח כיום, ואין להם השלכה משמעותית על התחרות; ולעומת זאת, להכביד את עול הפיקוח על מיזוגים-יוצרי-מונופולין ועל כשלי-תחרות משמעותיים".
לאזן בין התחרות לעודף רגולציה
אחד הדברים הראשונים שעשתה הממונה בתחילת דרכה, היה להכריז על שימוע ציבורי לביטול ו/או לשינוי מדיניות "המחיר המופרז" (שקבעה הטלת קנסות על מונופולים שייגבו מחיר מופרז). המהלך עורר ביקורות חריפות בשוק.
- מה דעתך על המהלך של הממונה בנוגע ל"מחיר המופרז"?
יגור: "אין בו פסול. שיתוף הציבור הוא צעד מבורך והלוואי שתהא בכך דוגמה לכל רשויות המינהל. עם זאת, הכוונה לבטל את עילת 'המחיר המופרז', כך שעילת הפיקוח מכוח 'מחיר בלתי הוגן' תחול על בעלי מונופולין רק במקרים של מחירי 'טורפניים', שהם מתחת ל'מחיר השוק', היא שגויה בעיניי. אם כך יעשה, למונופולים תינתן חסינות מוחלטת מפני הקפצת מחירים. זה מצב שהדעת אינה סובלת.
"ראוי בהחלט לבחון את גילוי הדעת בנושא, כפי שמכוונת הממונה, בשל הכשלים שבו, וניסיונו ליצר פתרון גנרי (כמו שולי רווח סביר של 20%), שאינם עומדים בתנאי המציאות של כל שוק וענף בישראל. בקיצור, פיקוח על 'מחיר מופרז' - כן. אבל, במשורה, ורק במקרים המתאימים".
- מה דעתך על פעילותה של הממונה החדשה עד כה?
יגור: "אין זה מתפקידי לשפוט או לבקר כהונה של רגולטורים. מוקדם גם לעשות סיכומים או סיכומי-ביניים. מיכל הלפרין מביאה עימה לתפקיד מטענים של ידע וניסיון פרקטי בתחום התחרות מצד המדינה (לאור היותה היועצת המשפטית של רשות ההגבלים העסקיים בעבר), ומהצד של המגזר הפרטי. סיכוייה להצליח בתפקיד, לפיכך, על הנייר, הם גבוהים. אני מאחל לה, למשק, ולכולנו, שהיא אכן תצליח, ותדע לאזן נכון בין צורכי התחרות מצד אחד והימנעות מעודף רגולציה (שגם בצידה נזקים) מהצד השני".
בלושטיין: "בדיני התחרות, האצבע חייבת להיות כל הזמן על הדופק"
בימים אלה עובר עו"ד יגור שינוי משמעותי בקריירה שלו. בשני העשורים האחרונים שימש כשותף בכיר במשרד עורכי הדין שביט, בר-און, גלאון, צין, יגור, וכעת הוא עובר למשרד עורכי הדין בלושטיין, בר-קהן, ציגנלאוב, המונה 26 עורכי דין. משרד בלושטיין עוסק במשפט מסחרי-אזרחי, ודורג על-ידי BDI ב-2016 כמשרד מוביל בתחומי הנדל"ן, משפט מסחרי בינלאומי, אנרגיה, תשתיות וליטיגציה. עם לקוחות המשרד נמנים סופרגז, נירלט, שיש אלוני, איטונג, בריל, הוליס, ליברטי, פרויקט הרוח בעמק הבכא וחברות רבות נוספות.
ה"שידוך" בין יגור למשרד בלושטיין לא היה שידוך בזק. היחסים ביניהם נרקמו לאורך שנים במסגרת תיקים שניהלו המשרדים יחד. לדברי עו"ד גדיאל בלושטיין, שותף-מייסד במשרד בלושטיין-בר-קהן, להצטרפותו של יגור שתי מטרות: "הראשונה היא חלק ממהלך אסטרטגי של גדילה ופיתוח נישה משיקה לפעילות העיקרית של המשרד. אנו מצרפים עורכי דין מצטיינים ובולטים בתחומם על מנת להרחיב את הנישות שבהן פועל המשרד, כך שהגידול הטבעי שהמשרד חווה בשנים האחרונות יימשך בצורה מבוקרת, תוך שימת דגש על מתן שירות הולם ללקוחות.
"כך לדוגמה, ובמקביל להצטרפותו של עו"ד יגור, נוספו לאחרונה שני עורכי דין למחלקת הנדל"ן הצומחת של המשרד, המטפל כעת ב-55 פרויקטים שונים של תמ"א 38 והתחדשות עירונית, בהיקף כולל של אלפי דירות.
"המטרה השנייה להצטרפות יגור, עם התפתחות המשרד ובשל כניסתו לשווקים בינלאומיים והעובדה שמשרדנו מייצג חברות בינלאומיות, עלה הצורך לתת ללקוחותינו מענה גם בתחום ההגבלים העסקיים".
לדברי בלושטיין, "עם הצטרפותו של עו"ד יגור, הוקמה מחלקה משמעותית של הגבלים עסקיים, העוסקת בתחום זה הן בפן הפלילי והן בפנים המינהלי, האזרחי והתכנוני (ייצוג, וחוות-דעת). מטרתה לתת שירות ללקוחות ייעודיים לתחום ההגבלים העסקיים, בפרט בנושאים מורכבים בתחום, וכן שירות משלים ותומך בתחום זה ללקוחות המשרד".
יגור מוסיף, כי הדינמיות, הרפורמות והשינויים הרבים שמאפיינים את תחום התחרות, הריכוזיות וההגבלים העסקיים, תחומים הקשורים בטבורם לנושאים של יוקר המחיה, מציבים אתגרים משמעותיים ומשתנים לחברות ולגופים בעולם העסקי. "בנוגע לדיני התחרות, האצבע חייבת להיות כל הזמן על הדופק תוך הכרה מעמיקה של הסביבה הרגולטורית והמשפטית המשתנה. חוק המזון, חוק הריכוזיות, חוק שירותי רכב שעל הפרק, הרפורמות בשוקי האשראי השונים, והמחלוקת הרגולטורית סביב היקף האיסור על מונופול לגבות 'מחיר מופרז' - הם רק דוגמאות בולטות לכך".