גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וול סטריט שוברת שיאים - וההימור הגרוע של סורוס ואייקן

ולא רק שלהם: רבים חשבו שהברקזיט והשפעות נוספות לא יעשו חסד עם S&P500 ■ האם מגזרי הטכנולוגיה, הפיננסים והבריאות ימשיכו להוביל את העליות?

סוחרים בוול סטריט/ צילום: רויטרס
סוחרים בוול סטריט/ צילום: רויטרס

אם הביצועים של מדד S&P500 בחודש וחצי האחרונים הפתיעו אתכם, אתם לא לבד. כמה ממנהלי קרנות הגידור והמשקיעים הגדולים בעולם הימרו נגד שוק המניות האמריקאי כבר בסוף יוני, והעדיפו להשקיע בזהב או במכשירי הגנה אחרים. בשבוע שבו העפילו מדדי המניות האמריקאים לשיאים חדשים, חשפו בדיווחים לרשות ני"ע בארה"ב כמה מהגורואים להשקעות הגדולים בעולם, כמו ג'ורג' סורוס, ג'פרי גנדלך, קארל אייקן ודיוויד טפר, כי לקראת סוף הרבעון השני הקטינו באופן דרמטי את פוזיציות הלונג שלהם על השוק האמריקאי והחליפו אותם בשורטים.

זה נראה כמו זיכרון רחוק, אבל לקראת סוף הרבעון השני החשש הגדול בשווקים היה ממשאל העם בבריטניה ומהאפשרות להחלטה בעד יציאה מהאיחוד האירופי. מאז התממש איום הברקזיט בסוף יוני והביא עימו את אחד הימים הגרועים בתולדות שוקי המניות, התהפכה הקערה על פיה.

הריביות בעולם שרק המשיכו לרדת (בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד היו רק האחרונות שהורידו ריבית), העלאת הריבית בארה"ב שנדחתה למועד לא ברור והשווקים שבהם עוד לא רואים שום השפעה שלילית של הברקזיט, הובילו לנכונות משקיעים להגדיל סיכונים בתיקי ההשקעות. עונת דו"חות מפתיעה לחיוב בארה"ב רק הגבירה את התיאבון.

מניתוח המגזרים הבולטים ב-S&P500, עולה כי הביצועים מתחילת הרבעון היו שונים מאוד מכפי שראינו בחודשים הקודמים. אם מתחילת 2016 בלטו בעיקר הסקטורים הדפנסיביים המצטיינים גם בדיבידנדים גבוהים, כמו תשתיות (שעלה עד הברקזיט בכ-20% ומאז ירד ב-5%) וטלקום (עם ביצועים לא רחוקים מכך), הרי שמאז תחילת יולי המוקד עבר לסקטורים שבלטו בביצועי חסר מתחילת השנה, כמו טכנולוגיה (עלייה של 10%), הפיננסים והצריכה המחזורית (כ-5%) וגם הבריאות (כ-4.5%), אשר מינואר ועד סוף יוני הניבו תשואה נמוכה יותר מהמדד עצמו, שעלה השנה ב-7.15%, הודות לזינוק של 9.80% מאז הברקזיט.

ובעוד שאחרי מהלך עליות דרמטי כמו בחודש וחצי האחרונים נשמעים שוב קולות החוששים לגבי ההמשך, נשאלת השאלה מה עשוי לתמוך בהמשך המגמות האלה.

אפל הפתיעה לטובה

המנצח הגדול מתחילת יולי הוא סקטור הטכנולוגיה. בדיוק כמו שהוא הפתיע לרעה בתחילת השנה עם תשואה שלילית של 1.17% עד סוף יוני (למרות תמחור חסר של המדד), הצליחו הפתעות חיוביות בגזרת הדוחות, במיוחד אלו של אפל (כ-10% מהסקטור), להזניק את הסקטור. מאז 27 ביוני, אחרי הירידות של הברקזיט, עלו מניות הטכנולוגיה ב-15%. זה התחיל דווקא עם מיקרוסופט, שדוח מצוין שלה הזניק את מניותיה. אפל, שתחזית לדוחות מאכזבים שלה היתה מהגורמים לציפיות הנמוכות במיוחד מהסקטור, פרסמה אמנם דוח חלש - אך טוב בהרבה מהתחזיות ומניותיה זינקו מאז 27 ביוני בכמעט 20%. אחר-כך באו פייסבוק וגוגל, הפתיעו ומשכו את הסקטור.

רגע לפני סוף עונת הדוחות, נגלה שהעליות החדות ביותר בטכנולוגיה, היו בתת סקטור החומרה והציוד, שבשנה שעברה ירד ביותר מ-3%, בעוד שסקטור הטכנולוגיה כולו עלה ביותר מ-10%, וזאת על רקע חולשה במכירות ה-PC. תת הסקטור הזה (שבו נכללת גם אפל) עלה ב-13% מתחילת יולי, לא רק בגלל דוחות מפתיעים לטובה אלא מאחר שחלק מהחברות העלו תחזיות להמשך השנה. גם הסמיקונדקטור (עם חברות כמו אפלייד מטריאלס, ברודקום וטקסס אינסטרומנטס) בלט בעלייה של 12.5%.

תת סקטור התוכנה והשירותים הניב ביצועים חלשים יותר של כ-8%, אך זה גם תת הסקטור בעל התמחור הגבוה ביותר (מכפיל של 20 ל-12 החודשים הקרובים). במבט קדימה, שני תתי הסקטורים האחרים אינם סובלים מתמחור גבוה מדי: המכפיל העתידי של חברות החומרה הוא 12.5, קצת פחות מהמכפיל הממוצע ב-5 השנים האחרונות; בחברות השבבים המכפיל העתידי הוא 15, לעומת מכפיל ממוצע של 18.6 בחמש השנים האחרונות.

אפשר להרוויח בריבית אפסית

הפתעה גדולה יותר זימן סקטור הפיננסים, שהיה החלש מבין כל הסקטורים במדד S&P500 מתחילת השנה ועד סוף יוני. ההכרה בכך שהריבית בארה"ב לא עומדת לעלות, היתה גורם מרכזי בביצועי החסר האלה, כך שהברקזיט רק חידד את ההבנה הזו ולכאורה אמור היה לדרדר עוד יותר את ביצועי הסקטור.

אבל, למרות הירידה הצפויה בהכנסות וברווחיות, הבנקים הצליחו להפתיע בדוחות לרבעון. אחרי רבעונים רבים הצליחו הבנקים לרשום עלייה בהכנסות מפעילויות כמו בנקאות להשקעות ומסחר בני"ע - מנועי צמיחה שהיו חסרים להם בעבר. במידה רבה של ודאות ניתן להעריך שאילולא החששות מהבנקים באירופה, הביצועים של הסקטור היו טובים אף יותר - כפי שניתן לראות בשבועיים האחרונים, שבהם נרשם תיקון גם במניות הבנקים באירופה. מתחילת יולי עלה תת סקטור הבנקים בארה"ב ב-7.5%, לעומת חברות הביטוח למשל שעלו ב-2.2% בלבד.

הדוחות החיוביים בבנקים, שמהם עולה שהם יודעים להרוויח גם בריביות אפסיות, ממשיכים לתמוך בביצועים שלהם, מאחר שלפחות חלקם עדיין נסחרים במכפיל הון נמוך יחסית. בנק אוף אמריקה וסיטי למשל עדיין נסחרים במכפיל 0.6, גם אחרי שמניותיהם עלו ב-13% ו-9% מתחילת יולי, בהתאמה. ג'יי.פי מורגן נסחר במכפיל הון של 1. הבנקים צפויים גם ליהנות ברגע שתחול עלייה בציפיות להעלאת ריבית בארה"ב - תופעה שאנו עשויים לראות ברגע שיהיו יותר נתונים חיוביים בכלכלת ארה"ב או אולי אפילו בעקבות התבטאויות בנוגע לריבית שיושמעו בוועידת הבנקאים המרכזיים בג'קסון הול בסוף החודש. חשוב לציין שגם אחרי העליות הנאות בחודש וחצי האחרונים, סקטור הפיננסים הניב תשואה אפסית מתחילת השנה.

בפארמה מחפשים רכישות

אם הפיננסים והטכנולוגיה היו חזקים בעיקר בהפתעות (כי ההכנסות האבסולוטיות עדיין ירדו), הרי שסקטור הבריאות הפגין את הצמיחה המרשימה ביותר ברבעון. אחרי שפורסמו כבר כמעט כל דוחות הסקטור, עולה שהצמיחה בהכנסות היתה כ-9.5% (לעומת ירידה כללית של 0.3% בהכנסות כל חברות S&P500) והרווח למניה גדל בכ-4.6% (לעומת ירידה של כ-4% בחברות המדד).

החברות שבלטו בעליות חדות יותר בתוך הסקטור היו במיוחד בתחום הביוטכנולוגיה, כולל ביוג'ן שעלתה ב--30% וסלג'ן שעלתה בכ-16% (החברה הגדולה בתת הסקטור הזה, גיליאד, דווקא ירדה ב-4.5%, בשל אכזבה בדוחות). מה שפגע בביצועי הסקטור בשבועיים האחרונים, אלו דווקא ביצועים חלשים במניות חברות התרופות הגדולות, עם דוחות מאכזבים בחברות כמו פייזר ופריגו, או הודעות חריגות כמו במקרה של בריסטול מאיירס, שדיווחה על כישלון בניסוי של תרופה לטיפול בסרטן ריאות, ומנייתה צנחה ביותר מ-30%).

המכפילים בסקטור הבריאות אינם זולים, אם כי ברוב המקרים הם נמוכים מהממוצע בחמש השנים האחרונות. בנוסף, נראה כי פעילות המיזוגים והרכישות עדיין לא אמרה את המילה האחרונה בסקטור הזה, בין היתר מאחר שחברות הפארמה הוותיקות יושבות על הררי מזומן ומעוניינות לבצע רכישות כדי לצמוח. לאחרונה, למשל, נשמעו הערכות על כך שמרק או אלרגן שוקלות לקנות את ביוג'ן, הערכות שהובילו לעליות בכל הסקטור.

סקטור הבריאות הגיע לעונת הדוחות חבול ועם ביצועים גרועים בשנה האחרונה. אחת הסוגיות המכבידות הוא החשש מצעדים להורדת מחירי התרופות שתנקוט הילארי קלינטון, אם תיבחר לנשיאות ארה"ב. החשש הזה מלווה את התעשייה מאז התבטאה קלינטון לראשונה בנושא זה בספטמבר 2015. ייתכן כי העליות האחרונות נובעות בין היתר מההערכה כי גם אם תנצח קלינטון, הרפורמה שהיא תקדם בתחום הזה תהיה פחות חמורה מכפי שהעריכו תחילה.

ואולם, אחרי שרוב הדוחות כבר פורסמו ואפקט הברקזיט מוצה לעת עתה, נראה כי מאז תחילת אוגוסט חוששים יותר ויותר משקיעים להגדיל חשיפה למגזר בודד ומעדיפים חשיפה מפוזרת יותר לכמה סקטורים. זה אחד ההסברים להעדפה שלהם להגדיל חשיפה כוללת ל-S&P באמצעות קרנות סל. רק בשבוע האחרון גייסו קרנות סל על S&P500 מעל 4 מיליארד דולר, בעוד שקרנות הסל הסקטוריאליות הבודדות גייסו סכומים נמוכים יותר.

*** הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב

הפתעת השנה אילו סקטורים זינקו מאז הברקזיט

עוד כתבות

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה