וול סטריט / צילום: רויטרס
דן הוטון, אחד ממייסדי Chilango - רשת מסעדות מקסיקאיות בלונדון, אומר שלעשות כסף ממסחר במניות באמצעות אלגוריתמים הוא לא מה שמניע אותו. בשעות היום הוא עוזר לנהל את רשת המסעדות שהוא נמנה עם מקימיה. בלילות הוא סוחר מניות באלגוריתמים, שמקודד אסטרטגיות מסחר אוטומטיות מורכבות כאשר ילדיו הולכים לישון.
בשנת 2013 הוטון מכר חברה למסרונים מקוונים שהקים אגב לימודי מתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. תקבולי המכירה הושקעו ברשת המסעדות ובבית חדש למשפחה, אבל במקום להשקיע את הכסף שנשאר בקרן נאמנות פושרת רגילה, הוא החליט לנצל את כישוריו המתמטיים כדי לנסות להכות את השוק.
אחרי קריאת ספרות על מימון ופיננסים וסריקת האינטרנט בחיפוש אחרי מאמרים על השקעות "כמותיות" (quantitative), הוא נתקל בחברה שהוקמה בשביל אנשים כמוהו: Quantopian, פלטפורמת מסחר מקוון וקרן גידור שמגייסת כסף מציבור המשתמשים. החברה מיועדת לזן חדש של סוחרי אלגוריתמים בשיטת "עשה-זאת-בעצמך", שמפתחים אסטרטגיות מסחר אוטומטיות. בכל חודש, האלגוריתמים הטובים ביותר זוכים בכספים למסחר מ-Quantopian וכמה אלגוריתמים נבחרים נכללים בקרן הגידור העוברית של החברה.
"אשתי חשבה שהשתגעתי", אומר הוטון. היה עליו ללמוד "פיתונית" - שפת התכנות הפופולרית בקרב האנליסטים הכמותיים, המכונים quants - מההתחלה, ואחרי ניסויים של כמה חודשים עם הפלטפורמה הזו הוא מנסה כעת להכניס את אחד האלגוריתמים שלו לקרן הגידור של קואנטופיאן. עד כה הוא הרוויח 7,971 ליש"ט אחרי תשלום עמלות, אבל עשיית כסף היא לא המניע העיקרי שלו. "זו בעיקר סקרנות אינטלקטואלית, אבל אני גם די תחרותי, והסיכוי להיכנס לקרן הגידור (של קואנטופיאן) גורם לי להישאר ער עוד שעה כדי לפתח אסטרטגיה", הוא אומר.
בחברה הוא מכונה "דן בוריטו" (ע"ש הבוריטו המקסיקאי). הוטון הוא אחד ממספר גדל והולך של מתמטיקאים, מתכנתים, מהנדסי נתונים ופיזיקאים שמנצלים את המחשבים הזולים ורבי העוצמה, ואת הזמינות של נתונים פיננסיים, כדי לקודד אסטרטגיות מסחר שהם פיתחו. הם מכונים "סוחרי DIY של אלגוריתמים", ונחשבים לגרסה משודרגת של גדודי "סוחרי היום" שצצו בשנות השגשוג של שוק המניות, שנות ה-90 במאה שעברה.
כמה אנליסטים מאמינים שהגל החדש הזה של סוחרי אלגוריתמים חובבנים יכול להתאגד בעזרת טכניקות של מיקור המוני (crowdsourcing) כדי לאתגר את המעמד העליון של וול סטריט - מנהלי קרנות הגידור. "אם המודל שלנו יהיה מוצלח, לא יהיה עוד צורך בקרנות גידור", אומר מרטין פרוהלר, מתמטיקאי אוסטרי שהקים את Quantiacs, עוד פלטפורמת מסחר מקוון לסוחרי DIY עם אלגוריתמים. "כל בחור חכם עם לפטופ יוכל לפתוח קרן גידור משלו. זה יאתגר מאוד את השליטים הנוכחיים בתחום הזה. רעיון פשוט מאוד יכול להתברר כחזק מאוד".
מרבית סוחרי היום נכשלים בסופו של דבר - רבים מהם נמחקו כשבועת הדוט.קום פקעה - ומנהלי כספים מקצועיים מכנים אותם "כסף טיפש". סוחרי ה-DIY החדשים הם אולי חכמים יותר ושולטים במחשביהם יותר מסוחר היום הממוצע, אך מומחים רבים מזהירים שהם יתקשו באותה מידה להכות את השוק לאורך זמן. הם מלגלגים על הרעיון שהמקצוע שלהם יעמוד יום אחד תחת איום של "יורמים" שמקודדים מסחר במרתפי הבתים שלהם.
אבל Quantiacs והחברות היריבות שלה מתחילות לפעול כאשר המודל הקלאסי של קרן הגידור מראה סימני מתח. המשקיעים מושכים מיליארדי דולר מקרנות גידור אחרי תקופה ממושכת של ביצועים גרועים, ויש תחושה של מפנה קרוב בתעשייה הזו, כאשר גישות מדעיות וממוחשבות יותר להשקעות צוברות אוהדים.
ח'אלד שריף, מהנדס מחשבים ירדני צעיר, הגיע לארה"ב בחודש יוני כדי לעבוד במרכז המחקר Ames של נאס"א, המעוז של סוכנות החלל האמריקאית בעמק הסיליקון. שריף הוא עוזר מחקר שמתמחה ביישום טכניות של בינה מלאכותית כמו "למידת מכונה" לצורך פיצוח נתונים על תצלומי לוויינים, דפוסי מזג אוויר ורעידות אדמה. התחביב שלו אחרי שעות העבודה הוא שוק המניות.
הוא התחיל להשתמש בקואנטופיאן לפני כמה שנים, כשהוא נמשך לפלטפורמה הזו מפני שהיא מאפשרת לו להעמיק את ההתעניינות שלו בשיטות חיזוי מבוססות מחשב בשוק המניות. באחרונה הוא גילה משהו שמתאים עוד יותר להתמחות שלו: Numerai, קרן גידור קטנה מסן-פרנסיסקו שאותה מנהל ריצ'רד קרייב, מתמטיקאי מדרום אפריקה.
נומראי מספקת למשתמשים שלה נתונים פיננסיים גולמיים מוצפנים כדי לפתח מודלים בגישות כמו "למידת מכונה" - התחום של שריף - כדי לעזור להם לבצע חיזויים בשוק המניות. הם מעבירים את החיזויים לנומראי, שמעניקה להם פרס כספי על המודלים הטובים ביותר, ומכניסה אותם למסחר האוטומטי של קרן הגידור שלה. הרעיון של פרס כספי דומה לזה שנהוג בקואנטופיאן, אבל ההבדל הוא שנומראי מציעה אתגר נתונים "טהור", שהמשתמש הוא זה שפותר אותו. במובן זה היא דומה ל- Kaggle, אתר מידע נתונים פופולרי בקרב מדעני מחשבים, שבו המשתמשים מציגים בעיות ומציעים פרסים תמורת פתרונות.
התפיסה הזו אזוטרית ושאפתנית, אך בחודש אפריל גייסה נומראי 1.5 מיליון דולר ממשקיעים בראשות הווארד מורגן, אחד ממייסדי רנסנס טכנולוג'יז, קבוצת קרנות גידור מבוססות מחשבים. מורגן אומר שנומראי מייצגת בעבורו חזרה מעניינת לעבר שלו, ומצביע על מודל קרן גידור אפשרי בעתיד. "נומראי יכולה לאתגר את תעשיית קרנות הגידור, מפני שהרבה אנשים עושים את זה כעבודה חלקית מהבית שלהם", הוא אומר ל'פייננשל טיימס'. "אנחנו באמת מתלהבים מהדמוקרטיזציה של פתרון הבעיות".
פערים בין התיאוריה למציאות
תעשיית קרנות הגידור יכולה להיות בשלה לשיבושים, מפני שחוסר שביעות הרצון של המשקיעים ממנה מתרחב. הכסף שנפדה ממנה עדיין זעום בהשוואה לנכסים צבורים של 3 טריליון דולר, אבל גם גורמים פנימיים מודים שהחבורה הוותיקה של שוברי המוסכמות, עם שמות כמו ג'ורג' סורוס, מייקל שטיינהרט וג'וליאן רוברטסון, מוחלפת והוחלפה על ידי תעשייה ממוסדת וגדולה בהרבה, שבה הגודל והמספר של קרנות הגידור פוגע בתשואות שלהן.
טוני ג'יימס, נשיא בלקסטון - קבוצת ניהול הנכסים האמריקאית, צופה "יום של דין וחשבון" שיצמצם את תעשיית קרנות הגידור בשיעור של עד רבע ממנה. "תהיה התכווצות בתעשייה הזו, והיא תכאיב", הוא אמר בכנס מקצועי בחודש מאי השנה.
אבל קרנות גידור כמותיות כמו Two Sigma, רנסנס, DE Shaw ו-ווינטון קפיטל, שמוותרות על תחושת הבטן של הסוחר האנושי לטובת ההיגיון של תוכנות מחשב ומודלים מתמטיים, רושמות בדרך כלל ביצועים טובים בהרבה. תעשיית קרנות הגידור הכמותיות מצויה בשנה שביעית ברציפות של צבירת נכסים חיובית, עם סך נכסים שעלה מ-407.7 מיליארד דולר בסוף שנת 2009 ל-878.7 מיליארד דולר השנה, לפי נתונים של Hedge Fund Research. מדובר בכמעט שליש מסך תעשיית קרנות הגידור.
טאלנט התברר כקושי העיקרי, עם מאבקים עזים בין הקרנות על גיוס כוח עבודה מיריבים ומעמק הסיליקון. הבעיה היא שלרבים מבעלי הכישורים המתאימים אין עניין לעבוד בקרן גידור גדולה וממוסדת בניו יורק או לונדון, מה שגם שחלק מהם רואה בעיסוק במסחר אלגוריתמי בשוק המניות תחביב של שעות הפנאי בלבד.
כאן נכנסות לתמונה הפלטפורמות החדשות כמו נומראי, קואנטופיאן, קוואנטיאקס וקוואנט-קונקט. הן רוצות לאפשר לדור חדש של שוברי מוסכמות לערער את מודל קרן הגידור המסורתי. קוואנטיאקס (Quantiacs) היא דוגמה טובה לחזון הזה. כמו קואנטופיאן, היא מושכת מהנדסי מחשבים על ידי מתן כספים לאסטרטגיות שרושמות ביצועים טובים במבחנים. חברה זו מעמק הסיליקון משקיעה חלק מכספיה במהנדסים המתחרים, אך מתמקדת במאמץ להפוך ל"שוק" של אסטרטגיות השקעה אוטומטיות, ומתכננת לפתוח את הפלטפורמה שלה למשקיעים יחידים ומוסדיים, שישקיעו ישירות באלגוריתמים.
בה בעת שקרנות גידור גובות מסורתית "2 ו-20" - דמי ניהול של 2% ו-20% מהרווחים - קוואנטיאקס אינה גובה דמי ניהול, וה-20% על הרווחים מתחלקים שווה בשווה בין החברה למשקיע האלגוריתם שלה. החברה מקווה להזרים מיליוני דולר ישירות ממשקיעים ל-quants (סוחרי האלגוריתמים) שעובדים מהבתים שלהם, מהמעונות באוניברסיטה או ממחלקות מחקר של חברות. "יש הרבה אנשים שלא רוצים לעבוד בקרן גידור גדולה", אומר פרוהלר. הוא הקים את קוואנטיאקס אחרי שעבד בקרן גידור בשווייץ, והתאכזב מהתעשייה הזו. "היא אליטיסתית, סגורה לזרים ומבזבזת הרבה כישרונות. הייתי שמח לעשות את הכול בעצמי כשלמדתי מתמטיקה".
המאמצים הללו לרתום את הכישרונות של סוחרי ה-DIY הם בחיתוליהם, והפלטפורמה החדשה אולי לא תגדל לעולם לממדים שיהפכו אותה לגורם בתעשיית ההשקעה הכמותית, שלא לדבר על עולם קרנות הגידור. רוב ההשקעות בעולם הגידור הן של קרנות פנסיה, קרנות תורמים (למכללות) וחברות ביטוח, שכולן מעוניינות במסגרת מסורתית ומוסדית יותר. גם מנהלי קרנות גידור רבים ספקניים ביחס לסוחרי ה-DIY, והם טוענים שהסוחרים הללו ממעיטים בערך הפערים בין התיאוריה הפיננסית למציאות. אלגוריתם שיצליח אולי במבחן הדמיה יכול להיכשל במהירות כאשר הוא נחשף לכאוס של השווקים האמיתיים. גם אסטרטגיות שעובדות עם כמות מוגבלת של כסף יכולות ליפול כשמגדילים את כמויות הכסף.
"אנחנו רואים מעט מאוד הוכחות לכך שגאונים בודדים שיושבים בדירות שלהם יצליחו. יש כמה דוגמאות של הצלחה, אבל הן בודדות מאוד", טוען מנהל קרן גידור כמותית. אפילו סוחרים מצליחים על פני השטח מגיעים ל"מכות" פתאומיות. "הבחורים הללו לא תמיד מבינים את הסיכונים שהם לוקחים. הם יכולים להצליח זמנית, אבל להיות חשופים לסיכון מתמשך שהם עדיין לא רואים", הוא אומר.
"שונה מאוד וחזק מאוד"
ואולם כמה שמות מובילים בתעשיית הגידור חושבים שלרעיון סוחרי היום עם האלגוריתמים יש פוטנציאל. השנה השקיע סטיבן כהן, מנהל Point72 - משרד משפחתי שהוקם אחרי שקרן הגידור הקודמת שלו, SAC קפיטל, הודתה במסחר במידע פנימי, ורשות ניירות הערך אסרה על כהן לנהל כספי משקיעים עד שנת 2018 - בקואנטופיאן והבטיח להשקיע עד 250 מיליון דולר בקרן הגידור העוברית שלה שמתבססת על מיקור המוני. "יש כעת כלים שאפשר לתת לכל אחד בעולם כדי לבצע השקעות כמותיות מתוחכמות מאוד. זה שונה מאוד וחזק מאוד", אומר מתיו גרנדה, מנהל מידע השוק הראשי ב-Point72 וחבר מועצת המנהלים של קואנטופיאן.
קרייב מנומראי אומר ש"הקונספט קצת קשה לעיכול, אבל אני חושב שזהו העתיד". הוא משוכנע שמודל קרן הגידור החלופית עם המיקור ההמוני יחליף את "הדינוזאורים ששולטים בשווקים". "האם קרן הגידור של העתיד תהיה הרבה אנשים שיושבים במשרד גדול? אני חושב שבעידן שאחרי הבינה המלאכותית והאינטרנט, היא תהיה הרבה יותר דמוקרטית ומגוונת", הוא אומר.
תעשיית הפיננסים: המלחמה על הטאלנטים מההיי-טק צוברת תאוצה
כאשר בנקים, חברות ניהול נכסים וקרנות גידור נהפכים תלויים בטכנולוגיה, הביקוש למדעני נתונים ומתכנתים נהיה לוהט. קרנות גידור רבות סורקות את עמק הסיליקון בחיפוש אחרי המוחות הטובים ביותר בטק.
השנה פיתתה סיטאדל, קרן הגידור משיקגו בניהולו של קן גריפין, את מנהל הביצועים הראשי של מיקרוסופט, קווין טרנר, שעבר לכהן כמנהל חטיבת ניירות הערך של סיטאדל. ברידג'ווטר, חברת ניהול קרנות הגידור הגדולה בעולם, שכרה את ג'ון רובינסטין מאפל שמונה למנכ"ל משותף שלה.
ברידג'ווטר כבר גייסה את דייויד פרוצ'י מ-י.ב.מ - האיש שמאחורי חטיבת מחשבי העל והבינה המלאכותית ווטסון - כדי לנהל את יחידת הבינה המלאכותית החדשה שלה. Two Sigma, קרן גידור כמותית, שכרה בשנה שעברה את אלפרד ספקטור, לשעבר סגן נשיא גוגל למחקר ויוזמות מיוחדות, כמדען הראשי שלה.
ואולם שטף הגיוסים הזה של אנשי טכנולוגיה הוא רק קצה הקרחון, והמלחמה על הטאלנטים מההיי-טק צוברת תאוצה בכל רחבי התעשייה הפיננסית ובכל רמה שלה. "מה שוודאי הוא שמגזר ניהול הנכסים הפיננסיים נהפך להיות עוד יותר תעשייה טכנולוגית מכפי שהוא כבר כיום", כתב השנה ריק לקאיל, מנהל ההשקעות הראשי של סטייט סטריט גלובל. "החברות שביצעו את ההשקעות הנחוצות בנתונים וטכנולוגיה יהיו בעלות היתרון".
זהו המניע העיקרי שמאחורי הקמת הפלטפורמות המקוונות לחובבנים או לסוחרים כמותיים במשרה חלקית. קרן גידור כמותית גדולה עשויה להעסיק כמה מאות מתמטיקאים, פיזיקאים ומתכנתים, אך חברות ההזנק הללו מקוות שהן יוכלו להשיג יתרון על ידי רתימת הכישרונות של רבבות חובבי טכנולוגיה מארה"ב, מאירופה ומאסיה.
