עדר עזים בדרום / צילום: איל יצהר
מלבד בעיית הסלמונלה, בשירותים הווטרינריים קיים חשש מפני התפרצות חריפה של מחלת ברוצולוזיס, הקרויה קדחת מלטה, והמסוכנת גם לבני אדם, בעיקר ילדים. וזאת, בגלל שנגמרו תרכיבי החיסון. קדחת מלטה מאופיינת בחום ממושך וייתכנו סיבוכים נוספים כגון דלקת בעצמות או פרקים, דלקת בקרום הלב ובמערכת הרבייה, ונרשמו גם מקרי מוות כתוצאה מסיבוכים. כרגע מאושפזים בבתי חולים בישראל מספר חולים שמצבם הדרדר, ויש רבים שנפגעו אם כי ללא תסמינים חריפים המצדיקים אישפוז.
חלב לא מפוסטר
עיקר ההדבקה בקדחת מלטה נגרמת על ידי צריכה של מוצרי חלב שלא עברו פיסטור ומקורם בצאן, בקר או נאקות גמלים. חלב לא מפוסטר של עיזים נחשב ליעיל בטיפול של פצעים וכיבים בפה, ונעשה בו שימוש עממי. קיימת גם הדבקה באמצעות מגע עם בעלי חיים נגועים.
השירותים הווטרינריים אחראים לחסן את עדרי הצאן מפני ברוצולוזיס על ידי תרכיב מיוחד, וזאת עוד לפני שהטליות והגדיים מגיעים לגיל של 6 חודשים, שמעבר לו אין משמעות לחיסון. יש עדרי צאן, בעיקר במגזר הבדואי, שאינם מחוסנים על ידי השירותים הווטרינריים.
ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה, כי במחסני השירותים הווטרינריים ובלשכות האזוריות של השירותים, אזלו תרכיבי החיסון מפני המחלה, למרות שלפני כשנה, בהתערבות ועדת עבודה רווחה ובריאות של הכנסת, האוצר אישר 50 מיליון שקל למלחמה במחלה.
ד"ר שמואל זמיר, הוטרינר הראשי לענייני צאן בשירותים הווטרינריים, התלונן שלשום (ג') בפני צמרת השירותים הווטרינריים על הליך לא תקין בטיפול בעדר טלאים החשוד כנגוע בברוצולוזיס ושחרורו ללא בדיקה. הוא התריע כי "הדבקת העדר תגרור בעתיד הדבקת בני אדם הסובבים אותם והטיפול בהם, יקר ככל שיהיה, ימומן על ידי המדינה - וזאת ניתן היה למנוע!".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "כל הטליות והגדיות שצריך לחסן יחוסנו על פי התוכנית של השירותים הווטרינריים. השירותים הווטרינריים פועלים למען שמירה על בריאות הציבור, וכמקובל במדינות מפותחות קיימת תוכנית שליטה למניעת מחלת הברוצולוזיס וכל הטליות והגדיות הנדרשות לחיסון יחוסנו בהתאם".
40% מהלהקות היו נגועות בסלמונלה
הרוחות בשירותים הווטרינריים סוערות בשל שרשרת הגילויים של מחלת הסלמונלה והוויכוחים על האחריות למניעת המחלה. מבין מאות סוגי הסלמונלה, ניתן לחסן את העופות נגד סוגי סלמונלה המצויים באותו אזור, ובעיקר נגד הזן האלים הקרוי אנטריטידיס (בבסיס עובדה חלו ב-1995 260 חיילים בהרעלת קיבה מביצים נגועות בסלמונלה מסוג זה, ואיש קבע בחיל האוויר בן 39, אב ל-3 בנות, נפטר מהמחלה).
לפני שבועות אחדים נודע לשירותים הווטרינריים על לול מטילות ענק בהוד השרון ובו תנאי גידול ירודים במיוחד. המראה היה מחריד, והתוצאה ברורה: לול של 50 אלף מטילות נגוע בסלמונלה ברמה כזו, שהיתה חובה להשמיד את כל העופות.
בראיון של מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר נדב גלאון, בגלי צה"ל עם רזי ברקאי ב-14.8, ניתן היה להבין כאילו נעשה סקר בתחום מחלת הסלמונלה. גלאון מסר בראיון, כי בכאלף בדיקות שנערכו במועצת הלול משנת 2007, לא נמצאו הזנים האלימים של סלמונלה, ואמר כי "שיעור הנגיעות בישראל הוא אפסי".
בפועל, הסקר האחרון בתחום הסלמונלה במטילות ביצי מאכל נערך לאחרונה ב-2006, ושם נמצא כי-40% מהלהקות היו נגועות בסלמונלה כלשהי, ו-3.4% מהן נגועות בסלמונלה האלימה אנטריטידיס. מאז לא נעשה שום סקר מקצועי בשלוחת ההטלה בישראל בתחום הסלמונלה.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: " דברי ד"ר גלאון מתבססים על תוצאות מעבדה ראויה שהועברו אליו והם מדויקים".