גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה הפתרון להכלאה של כיכר אתרים והתחנה המרכזית החדשה?

פרויקט בן 80 שנה בלב בירת שבדיה עובר מהפך שיכול ללמד איך להתמודד עם פיתוח אזורים עירוניים שנזנחו ומשוועים לשינוי

שטוקהולם/ קרדיט: שאטרסטוק
שטוקהולם/ קרדיט: שאטרסטוק

המדינות הסקנדינביות נודעות כחלוצות בפיתוח בר קיימא למען איכות חיי התושבים. דוגמה אופיינית מימים אלה יש בשבדיה, המתאימה את עצמה ראשונה למציאות שנמצאת כבר מעבר לפינה, בפרויקט התחדשות עירונית ענק בבירה שטוקהולם. המהלך, באזור הידוע בשם שלוסן (Slussen), נחשב לאחד המיזמים העירוניים השאפתניים והמורכבים ביותר בעולם כולו, ומבטא שינוי ערכים המתחולל בכל הערים והמדינות. הוא משנה מקצה לקצה שטח עצום בתחום עיר הבירה, במהלך פיתוח יקר המתעדף באופן גורף תנועה רב-אמצעית ובראשה הולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית, על פני מכוניות פרטיות.

שלוסן הוא השטח המחבר כבר 400 שנה את העיר העתיקה של שטוקהולם (גמלה סטאן) לחלק הדרומי (סודרמאלם), על בליטה סלעית שאפשרה את חיבור האי הקטן שעליו ישבה העיר העתיקה, לאזורי העיר שהתפתחו מאוחר יותר, בין אגם מאלארן ממערב לבין הים הבלטי ממזרח. הבינוי הקיים כיום באזור החל בשנת 1935, ובאותם ימים תכננו אותו תוך מתן תשומת לב גבוהה לצורכי ניידות במכוניות פרטיות, בשילוב מערכות תחבורה ציבורית מבוססת אוטובוסים ורכבת תחתית, ושמירה על אפשרות שיט ומעבר מעבורות מצד לצד.

במשך שנים ארוכות היה שלוסן המעבר היחיד בין צפון לדרום שטוקהולם, ובשיאו עברו במקום 90 אלף מכוניות ביום שיצרו פקקים שנודעו לשמצה בכל המדינה. בשנות ה-60 של המאה הקודמת נבנו גשרים נוספים שחיברו את שני חלקיה של שטוקהולם וכיום חולפים באזור 30 אלף כלי רכב ממונעים בכל יממה. המבנה הקיים ניצב על קרקע בוצית וסובל מתהליכי התפוררות ושקיעה שמסכנים את המשך השימוש בו.

שלוסן הוא בעצם מגה-מחלף, עם מקומות מסחריים נטושים וחשוכים, ומעברים תת קרקעיים להולכי רגל ששומר נפשו ירחק מהם. ריבוי המפלסים והקצאת שטחים נרחבים לתנועה מוטורית יצרו מרחב לא בטוח שאינו מנוצל ביעילות, ואם למישהו התיאור מזכיר את כיכר אתרים על חוף הים בת"א, או את התחנה המרכזית "החדשה" של תל אביב, זה לא מקרה. ישראלי המבקר ומשוטט במקום ירגיש שנפל להכלאה מפלצתית של שניהם.

מגה-מחלף על המים

הפיתוח שהחל מתוכנן להפוך את שלוסן ממצבו הנוכחי, שבו הוא מתפקד כצומת תנועה גדול ונקודת מעבר, למקום שיהווה בעצמו יעד למפגשים, שהייה והנאה ממיקומו המיוחד: על המים מול העיר העתיקה של שטוקהולם. התכנון החדש משקף שינוי בערכי התכנון העירוני, התופס את העיר כמקום יעיל יותר לשגשוג האדם, ואת הדרכים ונקודות מפגש כהזדמנויות למימוש פוטנציאל של אנשים. שלוסן הוא משל עירוני: כצומת מרכזי שבו חולפות כמויות אדירות של אנשים, הוא צריך לאפשר להם מגוון רחב של פעילויות, ולא להיות רק "מקום שעוברים בו".

בתכנון החדש משופרת הנגישות, הבטיחות והביטחון של הולכי הרגל ורוכבי האופניים, שיוכלו מעתה לעבור מצד לצד במפלס העליון בבטחה, ולתת מבט למים שמקיפים את האזור. כמו כן משופרת הנגישות לתחבורה הציבורית. בעומק הסלע נבנה טרמינל אוטובוסים חדש שמתחבר לתשתית הרכבת התחתית הוותיקה (בשטוקהולם, כמו בעוד ערים בעולם, לא רוצים או לא יכולים לגייס את הכסף להגדלת רשת קווי הרכבת התחתית הקיימת). דגש מיוחד ניתן לביטחון של העוברים באזור באמצעות מאמץ לבטל אזורים שאין עליהם ומתוכם מבט לסביבה.

מעברים תת-קרקעיים ותעלות להולכי רגל הם מקור עיקרי לחוסר הביטחון, ולא פלא שבמקרים רבים הם עומדים נטושים. מאמץ מיוחד מושקע ביצירת טרמינלים תת-קרקעיים פתוחים, מוארים וקלים להתמצאות.

פחות נתיבים יותר קיבולת

בתכנון החדש, הקיבולת של שלוסן למעבר תנועה עולה עבור כל אמצעי התחבורה, פרט למכוניות פרטיות. מספר נתיבי התנועה המיועדים למכוניות מותאם לירידה המורגשת היטב בפופולריות של נסיעות במכונית פרטית במקום, מספרם יורד משמונה נתיבים לשישה תוך הקצאת שטחי הדרך שהתפנו לתשתיות המשרתות הולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית.

הפרויקט מורכב בגלל שהבנייה כולה נעשית בתוך מים או מעליהם. בנוסף לשינוי תשתיות התחבורה והתאמתן לצרכים חדשים, הפרויקט משפר את ניקוז אגם מאלארן. כיום האגם מוגבה ונוטה להצפות שמסכנות מבנים ודרכים סמוכים אליו. השינוי ינקז כמות מים גדולה יותר לכיוון הים הבלטי וסכנת ההצפות תפחת. כל המהלכים האלה מבוצעים תוך התחייבות לשמירת הגישה לכל האזור, שבו עומדים מבני משרדים רבים וכן מוזיאון העיר שטוקהולם. למרות שהפיתוח כולל הריסה של גשרים ושינויים תכופים בהסדרי תנועה, הנגישות לכל המבנים מובטחת לאורך כל תקופת העבודות.

עלות הפיתוח היא 12 מיליארד קרונות שבדיות, שהן קצת יותר ממיליארד דולר, המימון מגיע ברובו מעיריית שטוקהולם, וחלק קטן מתקציבי משרד התחבורה השבדי ומממשלת המחוז.

הביצוע ייעשה בשלושה שלבים: הראשון קורה כעת, לאחר שינוי הסדרי תנועה ביוני האחרון, ופירוק חלק מהגשרים הקיימים. בשנת 2019 תושלם הקמת רוב הגשרים החדשים, ובשנת 2025 הפרויקט אמור להסתיים, כולל מבנים החדשים המתוכננים לקום באזור.

העירייה בשיתוף עם החברה המבצעת מפעילות ערוצים מגוונים לעדכון שוטף בהתקדמות הפרויקט.

הפרויקט אינו פועל במחשכים: יש אתר אינטרנט בשבדית ובאנגלית, http://bygg.stockholm.se/Alla-projekt/Slussen/ וכן מרכז מבקרים הסמוך למוקד העבודות ובו הסברים (בשבדית ובאנגלית) על ההיסטוריה של האזור, הצורך בשינוי, ועדכון פתוח בשלבי ביצוע הבנייה והפיתוח, כולל תוכניות מפורטות והדמיות.

הכותב מרצה במגמה לתכנון עיר ואזור באוניברסיטת בן גוריון בנגב ושותף מייסד בחברת פלאנט תכנון ערים

"תחביר המרחב": ניתוח אנליטי לתפקוד רחובות

כשהוחלט לשנות את שלוסן נפתחה תחרות אדריכלים בינלאומית סגורה שבה השתתפו חמישה משרדים בעלי שם בינלאומי, ובהם ביארקה אינגלס (BIG) ואטלייה ז'אן נובל (Atelier Nouvel). ההצעות שהוגשו נשפטו באמצעות מתודולוגיית תכנון חדשנית המכונה "תחביר המרחב" (space syntax), שיטה שמנתחת את הקישוריות במרחב עירוני, ומיד נפרט את עקרונותיה.

השימוש ב"תחביר מרחב" איפשר בחינה טכנית ואובייקטיבית של הצעות על בסיס פרמטרים שבחנו את היכולת של הולכי הרגל להתנייד ולהתמצא בחלל הרב-מפלסי שנוצר במבנה, ואת הקישוריות שלו למרחב האזורי שבו הוא נמצא. לבסוף נבחרה ההצעה שהגיש האדריכל הבריטי נורמן פוסטר, שתכנן בין היתר את מערכת הרכבות התחתיות בבילבאו, את גשר המילניום בלונדון ואת כיפת הרייכסטאג בברלין. ההצעה של פוסטר משכה את הבינוי עד קו המים וצמצמה את ההפרדות המפלסיות.

"תחביר המרחב" הוא כלי חדשני לתכנון עירוני המבוסס על ניתוח אנליטי של תפקוד רשת רחובות. השיטה מניחה שהעיר היא מערכת חללים, וככזו ניתן לאפיין אותה באמצעות מודלים המנתחים נגישות ומעברים ביניהם. כך ניתן לקשור בין רשת הרחובות והיווצרות מרכזים ושוליים אורבניים, ברמה שכונתית, עירונית ומטרופולינית. מדדים המבוססים על תחביר מרחב, נמצאו ברמות מתאם גבוהות לתנועה עירונית ובפרט תנועת הולכי רגל, וכן לתופעות אורבניות חברתיות כגון סגרגציה, פשע ועוד. קישוריות, הנמדדת באמצעות תחביר מרחב, נמצאה כגורם קריטי לפיתוח מרכזיות עירונית, יותר מאשר מערך שימושי קרקע וצפיפות.

באמצעות מודל ממוחשב המיישם את עקרונות "תחביר המרחב", ניתן לבחון השפעה של תוכניות פיתוח, כמו בינוי אזורים חדשים, שינויים ברשת הרחובות קיימת, והופעה של תשתיות חדשות.

עוד כתבות

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

בניין הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock, Fabio Nodari

לאחר התקיפה הישראלית באיראן: הבורסות יורדות, הנפט מזנק ומה צפוי לשקל?

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי מאבד כ-2.5% ● מחירי הנפט מזנקים: מחיר חבית ברנט קפץ ל-89 דולר ● מחיר הזהב בשיא של כל הזמנים ● הדולר צפוי להתחזק באופן משמעותי מול השקל

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס