גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה הפתרון להכלאה של כיכר אתרים והתחנה המרכזית החדשה?

פרויקט בן 80 שנה בלב בירת שבדיה עובר מהפך שיכול ללמד איך להתמודד עם פיתוח אזורים עירוניים שנזנחו ומשוועים לשינוי

שטוקהולם/ קרדיט: שאטרסטוק
שטוקהולם/ קרדיט: שאטרסטוק

המדינות הסקנדינביות נודעות כחלוצות בפיתוח בר קיימא למען איכות חיי התושבים. דוגמה אופיינית מימים אלה יש בשבדיה, המתאימה את עצמה ראשונה למציאות שנמצאת כבר מעבר לפינה, בפרויקט התחדשות עירונית ענק בבירה שטוקהולם. המהלך, באזור הידוע בשם שלוסן (Slussen), נחשב לאחד המיזמים העירוניים השאפתניים והמורכבים ביותר בעולם כולו, ומבטא שינוי ערכים המתחולל בכל הערים והמדינות. הוא משנה מקצה לקצה שטח עצום בתחום עיר הבירה, במהלך פיתוח יקר המתעדף באופן גורף תנועה רב-אמצעית ובראשה הולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית, על פני מכוניות פרטיות.

שלוסן הוא השטח המחבר כבר 400 שנה את העיר העתיקה של שטוקהולם (גמלה סטאן) לחלק הדרומי (סודרמאלם), על בליטה סלעית שאפשרה את חיבור האי הקטן שעליו ישבה העיר העתיקה, לאזורי העיר שהתפתחו מאוחר יותר, בין אגם מאלארן ממערב לבין הים הבלטי ממזרח. הבינוי הקיים כיום באזור החל בשנת 1935, ובאותם ימים תכננו אותו תוך מתן תשומת לב גבוהה לצורכי ניידות במכוניות פרטיות, בשילוב מערכות תחבורה ציבורית מבוססת אוטובוסים ורכבת תחתית, ושמירה על אפשרות שיט ומעבר מעבורות מצד לצד.

במשך שנים ארוכות היה שלוסן המעבר היחיד בין צפון לדרום שטוקהולם, ובשיאו עברו במקום 90 אלף מכוניות ביום שיצרו פקקים שנודעו לשמצה בכל המדינה. בשנות ה-60 של המאה הקודמת נבנו גשרים נוספים שחיברו את שני חלקיה של שטוקהולם וכיום חולפים באזור 30 אלף כלי רכב ממונעים בכל יממה. המבנה הקיים ניצב על קרקע בוצית וסובל מתהליכי התפוררות ושקיעה שמסכנים את המשך השימוש בו.

שלוסן הוא בעצם מגה-מחלף, עם מקומות מסחריים נטושים וחשוכים, ומעברים תת קרקעיים להולכי רגל ששומר נפשו ירחק מהם. ריבוי המפלסים והקצאת שטחים נרחבים לתנועה מוטורית יצרו מרחב לא בטוח שאינו מנוצל ביעילות, ואם למישהו התיאור מזכיר את כיכר אתרים על חוף הים בת"א, או את התחנה המרכזית "החדשה" של תל אביב, זה לא מקרה. ישראלי המבקר ומשוטט במקום ירגיש שנפל להכלאה מפלצתית של שניהם.

מגה-מחלף על המים

הפיתוח שהחל מתוכנן להפוך את שלוסן ממצבו הנוכחי, שבו הוא מתפקד כצומת תנועה גדול ונקודת מעבר, למקום שיהווה בעצמו יעד למפגשים, שהייה והנאה ממיקומו המיוחד: על המים מול העיר העתיקה של שטוקהולם. התכנון החדש משקף שינוי בערכי התכנון העירוני, התופס את העיר כמקום יעיל יותר לשגשוג האדם, ואת הדרכים ונקודות מפגש כהזדמנויות למימוש פוטנציאל של אנשים. שלוסן הוא משל עירוני: כצומת מרכזי שבו חולפות כמויות אדירות של אנשים, הוא צריך לאפשר להם מגוון רחב של פעילויות, ולא להיות רק "מקום שעוברים בו".

בתכנון החדש משופרת הנגישות, הבטיחות והביטחון של הולכי הרגל ורוכבי האופניים, שיוכלו מעתה לעבור מצד לצד במפלס העליון בבטחה, ולתת מבט למים שמקיפים את האזור. כמו כן משופרת הנגישות לתחבורה הציבורית. בעומק הסלע נבנה טרמינל אוטובוסים חדש שמתחבר לתשתית הרכבת התחתית הוותיקה (בשטוקהולם, כמו בעוד ערים בעולם, לא רוצים או לא יכולים לגייס את הכסף להגדלת רשת קווי הרכבת התחתית הקיימת). דגש מיוחד ניתן לביטחון של העוברים באזור באמצעות מאמץ לבטל אזורים שאין עליהם ומתוכם מבט לסביבה.

מעברים תת-קרקעיים ותעלות להולכי רגל הם מקור עיקרי לחוסר הביטחון, ולא פלא שבמקרים רבים הם עומדים נטושים. מאמץ מיוחד מושקע ביצירת טרמינלים תת-קרקעיים פתוחים, מוארים וקלים להתמצאות.

פחות נתיבים יותר קיבולת

בתכנון החדש, הקיבולת של שלוסן למעבר תנועה עולה עבור כל אמצעי התחבורה, פרט למכוניות פרטיות. מספר נתיבי התנועה המיועדים למכוניות מותאם לירידה המורגשת היטב בפופולריות של נסיעות במכונית פרטית במקום, מספרם יורד משמונה נתיבים לשישה תוך הקצאת שטחי הדרך שהתפנו לתשתיות המשרתות הולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית.

הפרויקט מורכב בגלל שהבנייה כולה נעשית בתוך מים או מעליהם. בנוסף לשינוי תשתיות התחבורה והתאמתן לצרכים חדשים, הפרויקט משפר את ניקוז אגם מאלארן. כיום האגם מוגבה ונוטה להצפות שמסכנות מבנים ודרכים סמוכים אליו. השינוי ינקז כמות מים גדולה יותר לכיוון הים הבלטי וסכנת ההצפות תפחת. כל המהלכים האלה מבוצעים תוך התחייבות לשמירת הגישה לכל האזור, שבו עומדים מבני משרדים רבים וכן מוזיאון העיר שטוקהולם. למרות שהפיתוח כולל הריסה של גשרים ושינויים תכופים בהסדרי תנועה, הנגישות לכל המבנים מובטחת לאורך כל תקופת העבודות.

עלות הפיתוח היא 12 מיליארד קרונות שבדיות, שהן קצת יותר ממיליארד דולר, המימון מגיע ברובו מעיריית שטוקהולם, וחלק קטן מתקציבי משרד התחבורה השבדי ומממשלת המחוז.

הביצוע ייעשה בשלושה שלבים: הראשון קורה כעת, לאחר שינוי הסדרי תנועה ביוני האחרון, ופירוק חלק מהגשרים הקיימים. בשנת 2019 תושלם הקמת רוב הגשרים החדשים, ובשנת 2025 הפרויקט אמור להסתיים, כולל מבנים החדשים המתוכננים לקום באזור.

העירייה בשיתוף עם החברה המבצעת מפעילות ערוצים מגוונים לעדכון שוטף בהתקדמות הפרויקט.

הפרויקט אינו פועל במחשכים: יש אתר אינטרנט בשבדית ובאנגלית, http://bygg.stockholm.se/Alla-projekt/Slussen/ וכן מרכז מבקרים הסמוך למוקד העבודות ובו הסברים (בשבדית ובאנגלית) על ההיסטוריה של האזור, הצורך בשינוי, ועדכון פתוח בשלבי ביצוע הבנייה והפיתוח, כולל תוכניות מפורטות והדמיות.

הכותב מרצה במגמה לתכנון עיר ואזור באוניברסיטת בן גוריון בנגב ושותף מייסד בחברת פלאנט תכנון ערים

"תחביר המרחב": ניתוח אנליטי לתפקוד רחובות

כשהוחלט לשנות את שלוסן נפתחה תחרות אדריכלים בינלאומית סגורה שבה השתתפו חמישה משרדים בעלי שם בינלאומי, ובהם ביארקה אינגלס (BIG) ואטלייה ז'אן נובל (Atelier Nouvel). ההצעות שהוגשו נשפטו באמצעות מתודולוגיית תכנון חדשנית המכונה "תחביר המרחב" (space syntax), שיטה שמנתחת את הקישוריות במרחב עירוני, ומיד נפרט את עקרונותיה.

השימוש ב"תחביר מרחב" איפשר בחינה טכנית ואובייקטיבית של הצעות על בסיס פרמטרים שבחנו את היכולת של הולכי הרגל להתנייד ולהתמצא בחלל הרב-מפלסי שנוצר במבנה, ואת הקישוריות שלו למרחב האזורי שבו הוא נמצא. לבסוף נבחרה ההצעה שהגיש האדריכל הבריטי נורמן פוסטר, שתכנן בין היתר את מערכת הרכבות התחתיות בבילבאו, את גשר המילניום בלונדון ואת כיפת הרייכסטאג בברלין. ההצעה של פוסטר משכה את הבינוי עד קו המים וצמצמה את ההפרדות המפלסיות.

"תחביר המרחב" הוא כלי חדשני לתכנון עירוני המבוסס על ניתוח אנליטי של תפקוד רשת רחובות. השיטה מניחה שהעיר היא מערכת חללים, וככזו ניתן לאפיין אותה באמצעות מודלים המנתחים נגישות ומעברים ביניהם. כך ניתן לקשור בין רשת הרחובות והיווצרות מרכזים ושוליים אורבניים, ברמה שכונתית, עירונית ומטרופולינית. מדדים המבוססים על תחביר מרחב, נמצאו ברמות מתאם גבוהות לתנועה עירונית ובפרט תנועת הולכי רגל, וכן לתופעות אורבניות חברתיות כגון סגרגציה, פשע ועוד. קישוריות, הנמדדת באמצעות תחביר מרחב, נמצאה כגורם קריטי לפיתוח מרכזיות עירונית, יותר מאשר מערך שימושי קרקע וצפיפות.

באמצעות מודל ממוחשב המיישם את עקרונות "תחביר המרחב", ניתן לבחון השפעה של תוכניות פיתוח, כמו בינוי אזורים חדשים, שינויים ברשת הרחובות קיימת, והופעה של תשתיות חדשות.

עוד כתבות

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי