המאבק סביב הבנדל ההפוך של בזק מקבל תפנית חדה. משרד התקשורת הודיע לבזק על ליקויים שמצא באופן שבו החברה ניהלה את השירות ודורש ממנה לתקן את הדרוש תיקון באופן עצמאי לפני שייאלץ להתערב ולהורות לה לעשות זאת. לבזק יש 300 אלף לקוחות בבנדל ההפוך.
הבנדל ההפוך של בזק הוא שירות שהותר לבזק לספק ובמסגרתו היא משווקת את ספקיות האינטרנט ללקוח. כלומר לקוחות אינטרנט יכולים לפנות אליה ולבקש ממנה להתחבר לשירות האינטרנט דרך ספק מסוים, במקום באופן הרגיל והמקובל שבו לקוח האינטרנט פונה לספקית האינטרנט ובוחר את התשתית שעליה הוא רוצה לפעול (בזק או הוט).
מאז יצאה לפועל הרפורמה בשוק הקווי (השוק הסיטונאי) בתחילת 2015, החריפה בזק את הדרישות והתנאים מספקיות האינטרנט כתנאי לשיווקן במסגרת הבנדל ההפוך. ספקיות האינטרנט הרגישו שבזק נוקטת איפה ואיפה ומפלה את חלקן לרעה והן התלוננו על כך מספר פעמים בפני משרד התקשורת.
לטענת בזק, ספקיות האינטרנט משתמשות בה ומנצלות את מערך השיווק שלה כדי לגייס מנויים, אך לאחר שעשו זאת, הן פשוט פנו ללקוח והציעו לו לעבור למסלולים חדשים במסגרת הרפורמה. כך יצא שבזק הפכה להיות משווקת של הספקיות בניגוד למטרה המקורית של הבנדל ההפוך, ולפיכך החליטה החברה להציב תנאים ודרישות לספקיות כתנאי להמשך השיווק.
ספקיות האינטרנט פרטנר וסלקום התקוממו נגד התנאים החדשים שדורשת בזק, וביניהם התחייבות מפורשת שהן לא יעבירו את הלקוח למסלול רפורמה. במסלול השוק הסיטונאי, הלקוח הופך להיות לקוח של הספקיות והוא חדל מלהיות לקוח של בזק. פרטנר וסלקום טענו שבזק חייבת שלא להפלות לרעה בין הספקיות בבנדל ההפוך ושהיא חייבת להעביר להן את הפרטים המלאים של כל לקוח שגויס בבנדל ההפוך, אחרת הן עוברות על הוראות משרד התקשורת שמחייב אותן לתת שירות מלא ללקוח.
בשורה התחתונה התוצאה הייתה שבעקבות המחלוקת בין הצדדים, המרוויחות העיקריות מזה שבזק המשיכה לקדם את הבנדל ההפוך הייתה החברה הבת בזק בינלאומי, שבזק המשיכה לגייס עבורה עשרות אלפי לקוחות. בנוסף, בזק קידמה בצורה חזקה ביותר ספקיות שוליות "שצצו" בשוק כמו 099 ו-011 (שיש הטוענים שהן פיקטיביות) שהיא עובדת איתן כדי לגייס לקוחות חדשים.
כאמור, בסוף המשרד הגיע למסקנה שהדרישות שהציבה בזק לפרטנר וסלקום כתנאי להמשך שיווקן בבנדל ההפוך, מייצרות אפליה פסולה, והיא חויבה לתקן זאת.