שלוש המלצות מרכזיות חותמות מסמך מדיניות שגיבש צוות חוקרים ממוסד שמואל נאמן עבור משרדי החקלאות והגנת הסביבה וכותרתו "תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות - בצל משבר המזון העולמי והאתגרים הסביבתיים".
ההמלצה הראשונה קוראת למדינה לתמוך בהכשרה של כוח אדם לענף האגרוטק, תוך משיכת הון אנושי מענפים שנהנים מיוקרה, כמו היי-טק. השנייה מדברת על תמיכה ממשלתית בתעשיית האגרוטק, כדי לקדם את החדשנות בענף, תוך הגדרת המהלך "יעד לאומי". ההמלצה השלישית היא מתן סובסידיות לחקלאים תוך התניה שיטמיעו במשקיהם טכנולוגיות חדישות.
יישום ההמלצה השלישית כרוך ביישומן של שתי ההמלצות הראשונות: היא גובשה על רקע מהלכי הממשלה מהשנים האחרונות להורדת יוקר המחיה באמצעות הפחתת מכסי מגן והרחבת היבוא, גם של תוצרת חקלאית. צוות החוקרים שחיבר את המסמך מבהיר כי אם יש לממשלה עניין לשמר את המגזר החקלאי בישראל, לא יהיה לה מנוס מתמיכה ישירה בחקלאים, ותמיכה כזאת תיעשה כפי הנראה באמצעות סובסידיות.
מסמך המדיניות שחיבר צוות החוקרים בראשות הפרופ' להנדסה חקלאית אופירה אילון, ושותפים בו גם שירי פרוינד קורן, עידן ליבס ומעיין זרביב ציון, מסמן בעיקר את חלון ההזדמנויות שעומד לפני התעשייה והחקלאות בישראל, להיות שחקניות מרכזיות בעולם המשתנה. ויש הזדמנויות למכביר: אלה שינויי אקלים קיצוניים שכוללים התרחבות המדבור תוך צמצום במשאבי המים והקרקע; שינויים במשטר הגשמים, שיובילו לאירועי קיצון כמו בצורות קשות או שיטפונות הרסניים. לפי תחזית של הבנק העולמי שינויי האקלים יורידו את תפוקות היבולים החקלאיים בשיעור של 25% ומחירי המזון ינסקו, מה שיורגש בכיס של כולנו.
מצד שני, אוכלוסיית העולם הגדלה צפויה לצרוך יותר ויותר מזון מן החי והצומח. כיום היא מונה 7.4 מיליארד איש ולפי תחזיות של האו"ם ב-2050 היא תמנה מעל 9 מיליארד נפש. הגידול המשמעותי ביותר יהיה ביבשות אסיה ואפריקה, שבהן כבר ניכרת בשנים האחרונות מגמה של התבססות כלכלית, שמאפשרת ליותר ויותר מתושביהן לגוון את התפריט שלהם בחלבונים מן החי, דגים ובשר.
הסמארטפון ידווח היכן חסרים מים
עם צפי לעלייה דרמטית בביקוש למזון, לצד תנאי אקלים שרק יקשו על אספקתו ומודעות סביבתית נרחבת שתצמצם משמעותית שימוש בחומרי הדברה בחקלאות - חקלאים חפצי חיים יצטרכו לחשב מסלול מחדש ולהתאים את עצמם לסביבה משתנה: לספק לעולם הרבה יותר יבול מתוך הרבה פחות שטח ועם הרבה פחות מים וחומרי הדברה. חקלאי שלא יידע לעשות זאת, יצטרך לתלות את המגפיים.
לפי מסמך המדיניות של מוסד שמואל נאמן, החקלאי הפיקח יהיה זה שיטמיע את החדשנות ואת הכלים הטכנולוגיים, וחלקם כבר כא ן- אבל עדיין משמשים למטרות אחרות לגמרי, כמו מטוסים ללא טייס. החקלאי החדש שינהל "חקלאות מדויקת" יצטרך לרדת מהטרקטור המיושן ולנהל את גידולי השדה שלו באמצעות צילומי אוויר שיעבירו, בזמן אמת, מל"טים הישר אל המחשב הביתי או אל הטלפון החכם שלו ויתריעו על עקת מים בערוגות ספציפיות ואפילו ירססו עשבייה בפלחה; צילומי לוויין שיספקו תחזיות עדכניות על סערה שמתקרבת או גל של חמסין; ומערכות מיוחדות שיאפשרו השקיה ודישון מדודים ומדויקים של השדות.
מהזורעים בדמעה והקוצרים ברינה יישאר בעוד עשור או שניים רק שיר יפה: בחקלאות המדויקת, הבלתי נמנעת, רובוטים הם שיזרעו - בצורה הרבה יותר מהירה, מדויקת ויעילה, ורובוטים אחרים יבואו בבוא העת לקטוף, גם אם בלי רינה.
את כל אלה חקלאי העתיד ינהל מהטלפון החכם, או מהמחשב הנייד. בלי מגפיים ובלי טרקטור ששקע בשדה של החומוס. את האפליקציות ואת המערכות יספקו לו החברות שהיום מספקות לו את הדשנים ואת חומרי ההדברה, שגם הם יעברו מהפכה של חדשנות. אלא שהפרופ' אילון שהובילה את מלאכת החוקרים שחיברו את מסמך המדיניות, חוששת שישראל מפספסת בגדול: "יש לנו הזדמנויות ואנחנו צריכים לקפוץ עליהן. יש לנו 'בשר' כדי להתחיל לעבוד, אבל אנחנו בפירוש לא שם".
מאבדים יתרון יחסי
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, ישראל היתה מדינה צעירה, משאביה היו מצומצמים אך היא מינפה את הידע החקלאי שלה למען שיתופי פעולה בינלאומיים. כיום, כפי שעולה מהמסמך, היקף הסיוע הבינלאומי שישראל מגישה למדינות מתפתחות מוערך בפחות מ-20% מזה של מדינות באותו סדר גודל שחברות בארגון ה-OECD.
במקביל, ארגון ה-OECD ממליץ למדינות החברות בו להעניק 0.7% מההכנסה הלאומית שלהן כסיוע למדינות מתפתחות. ישראל, כך עולה מהמסמך של סדנת שמואל נאמן, מקדישה לנושא זה פחות מ 0.07%, עשירית מהסכום המבוקש. "ההשוואה בין המדינה הדלה בכסף והעשירה בחזון בשנות ה-50 וה-60 למצב הקיים כיום היא מדהימה", נכתב במסמך המדיניות: "אנו עלולים לזנוח פעילות שבה יש לנו יתרון יחסי ניכר בעולם ועשויה לקדם את מעמדה ויכולתה של המדינה".
חלק מהאתגרים שאיתם צפוי העולם להתמודד בעשורים הבאים, ואליהם קורא מסמך המדיניות להיערך, כבר כאן, כנראה כדי להישאר: "כבר היום איכות האורז והחיטה שהם המזונות הנפוצים בעולם הולכת ויורדת בגלל שינויי האקלים וכך יורדת גם איכות החלבון. אדם ממוצע צריך לצרוך יותר כדי לספק לעצמו את מנת החלבון הדרושה לגוף", אומרת פרופ' אילון. "מנגד, צריך לייצר יותר יבולים טובים עם פחות השקעות, וזה תפקידה של חקלאות מדויקת. זה הצורך, ואנחנו חייבים למנף את זה.
"אלא שחקלאות היא אחד הדברים שנתפסים פה כ'פאסה', כלואו-טק, והתפיסה הזאת עלולה להוביל לאובדן האטרקטיביות שלנו בתחום הזה. את השם הטוב כבר יש לנו: אומרים חקלאות מתקדמת, אומרים ישראל, אבל היום אנחנו לא עושים הרבה כדי להצדיק את האמירה הזאת. אנחנו שופכים את המים עם התינוק".
כך, למשל, מצביעה פרופ' אילון על ירידה חדה בעשור האחרון במספר הסטודנטים שמגלים עניין בלימודי הנדסה חקלאית - תופעה שהחלה כבר לפני כמעט 15 שנה, כשהטכניון נאלץ לסגור את הפקולטה ללימודי הנדסה חקלאית שלו ולאחד אותה עם הפקולטה להנדסה אזרחית.
בתהליך הגיבוש של מסמך המדיניות שמעו החוקרים גם את דעתו של הפרופ' יצחק שמולביץ מהטכניון ביחס למחסור בכוח אדם מקצועי לתעשיית האגרוטק. הוא התריע כי לא די ב"זליגה" של מהנדסי חשמל ובעלי מקצוע אחרים מההיי-טק אל הענף, מכיוון שהם נעדרי הבנה במהות המקצוע. ההנדסה החקלאית, הזהיר, ממותגת בישראל באופן שלילי. "כרגע יש עתודות ידע אפסיות בהנדסה חקלאית - ואם לא מייצרים את הידע הזה, הוא לא יהיה", אמר.
לפי הפרופ' אילון, המיתוג השלילי שעליו מדבר עמיתה הוא נגזרת של המיתוג השלילי של החקלאות הישראלית כולה. מה עושים עם זה? מחברי מסמך המדיניות ממליצים על קמפיינים, על חשיפת הענף, תוך העלאת קרנם של העוסקים והצפה של סיפורי הצלחה.
שוק בהיקף של 6.4 טריליון דולר
ממסמך המדיניות ניכר ששוק האגרוטק העולמי רותח: מגזר טכנולוגיות החקלאות והמזון נחשב לאחד הגדולים והחשובים בכלכלה העולמית, ואחראי לכ-8.5% מהתוצר המקומי הגולמי בעולם. הוא כולל את פעילויות המחקר והפיתוח לייצור פתרונות להגנת הצומח מפני מזיקים; מו"פ של מערכות ורכיבים להשקיה ולטיהור מים; פיתוח של זנים חדשים באמצעות הנדסה גנטית; אוטומטיזציה וניהול מרחוק של תשומות ותפוקות חקלאיות; ועוד.
על פי נתונים נוספים שמובאים במסמך, השוק החקלאי בעולם מוערך בכ-6.4 טריליון דולר בשנה והוא מעסיק כ-1.3 מיליארד איש. נתונים שמקורם ב-AgFunder לשנת 2015 מצביעים על קצב גובר בהשקעות באגרוטק בשנים האחרונות: ההשקעות בטכנולוגיות חדשניות בחקלאות הסתכמו ב-2010 ב-400 מיליון דולר, בשנת 2013 הן הגיעו ל-900 מיליון דולר, ב-2014 כבר זינקו ל-2.4 מיליארד דולר וב-2015 הסתכמו בכ-4.6 מיליארד דולר. דוחות אחרים שעליהם מתבססים החוקרים מלמדים שאחוז העסקאות של קרנות ההון סיכון בתחום החקלאות גדל בשש השנים בהתמדה ביחס למגזרים אחרים.
על פי נתונים המובאים במסמך, אשתקד פעלו בישראל 273 חברות בוגרות בתחום האגרוטק, 47 חברות בתהליך צמיחה ועוד 53 חברות הזנק. רבות מהן, בעיקר אלה שנמצאות בשלב ה-Seed, עומדות לפני אתגרי מימון שלדעת חלק מהגורמים המעורבים בחיבור המסמך, נובעים מהיותו של האגרוטק תחום צעיר שעדיין נתפס פחות אטרקטיבי מתחומים אחרים.
לא רק תועלת כלכלית
ביטוי לכך מתקבל מהיקף המימון שמעמידה המדינה לחברות אלה בתוכנית החממות של המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, המוערך ב-2.5-2.7 מיליון שקל לשנה, סכום נמוך משמעותית מזה שמוענק בתחום הביומד, למשל. יזמים בענף זה נאלצים להתמודד עם חסמים כמו השוני בין השוק הישראלי לזה שבחו"ל; פעילות מול לקוחות שמרניים, שמתקשים להיפתח לתכנות ולאמצעים חדשניים אחרים, והיווצרות של "פילים לבנים"; הקושי לתמחר מוצר שלא מוביל לרווח מיידי אך מייעל את העבודה בעקיפין; וקצב ההתקדמות בחקלאות שמטבעו איטי יותר מזה של ההיי-טק.
"כל הגופים שמעורבים בנושא מזהים את הפוטנציאל: כולנו רוצים לדבר ביזנס, אבל בשביל זה צריך להכשיר קודם כל את הקרקע", אומרת הפרופ' אילון.
מנתוני התאחדות חקלאי ישראל עולה כי ב-2015 חלה ירידה של 14% ביצוא של תוצרת חקלאית, זאת לצד מהלכי הממשלה להרחבת יבוא תוצרת מחו"ל במטרה להוריד את יוקר המחיה, תוך הסרה של מכסי מגן. "אפשר לייבא לארץ הכל, אנחנו הרי שוק גלובלי", אומרת הפרופ' אילון: "אבל צריך לשים לב לכך שלחקלאות יש ערכים גדולים שהם לא כלכליים. הענף תורם לתוצר הלאומי פחות מ-2%, אך לא בזה עיקר תרומתו ואת זה צריך גם לשים על השולחן. במסמכי מדיניות אחרים שכתבנו בנושא הזה המלצנו לקבוע תג מחיר לרכיבים שאינם כלכליים, כמו מגוון ביולוגי, שמירה על שטחים פתוחים, נוף מולדת. כן, לא הולכים עם זה למכולת אבל יש לזה ערך שצריך לשמר.
"אחיזה בקרקע ונוכחות מונעות פלישה והשתלטות עליה באזור הדרום, ולאורך הגבול עם ירדן מביאה הפעילות של חקלאי הערבה והבקעה לצמצום הצורך בסיורים צבאיים. החקלאות קולטת קומפוסט, דשן אורגני ופסולת עירונית. אלה הן תועלות סביבתיות שאנחנו מוחקים בזה שאנחנו פותחים את השוק", אומרת אילון.
בחזונם רואים מחברי מסמך המדיניות את תעשיית האגרוטק הישראלית כדומה לתעשיות הביטחוניות, שאחראיות ליצוא בהיקף מיליארדי דולרים בשנה. המנוף השיווקי בעולם של רבים מהאמצעים המפותחים בחברות הביטחוניות הוא צה"ל, ומחברי המסמך רואים בחזונם את החקלאי הישראלי העתידי שיעשה לתעשיית האגרוטק את מה שעשה הצבא לתעשיית הנשק המקומית: הוא יהיה המדגים של הטכנולוגיה שתעשיית האגרוטק תזמן לו כתנאי לקבלת חלק מהסובסידיות של המדינה. הן יהוו עבורו תמריץ לאמץ את הטכנולוגיות ולהשתמש בהן, כך שלא יהיו עוד פיל לבן במחסן הכלים שלו במושב. אחרי שהטכנולוגיות האלה יוטמעו ברפת, בחממה ובגידולי השדה הישראליים, במדינות אחרות יראו וירצו גם. "זה מצב של להיות או לחדול. וצריך להחליט מהר כי אנחנו עלולים לפספס את הרכבת", מזהירה אילון.
במשרד החקלאות הגיבו כך על מסמך המדיניות: "אף שהנושא לא בתחום האחריות של המשרד ומתוך רצון לסייע, המשרד הציע לגורמים הרלוונטיים בממשלה להקים קרן 'יוזמה לחקלאות' בדומה לקרן שהוקמה בעבר ואפשרה את פיתוח תעשיית ההיי-טק הישראלית ומיצובה כמובילה עולמית. מנכ"ל המשרד, המדען הראשי שלו ובכירים נוספים נפגשו עם גורמים במשרד האוצר למען קידום הנושא. משרד החקלאות ממשיך לפעול לקידום חברות הזנק בתעשיית האגרוטק ולחיזוק חברות צעירות בתחום זה. הנושא נמצא כרגע בדיונים עם גורמים נוספים בממשלה".
הזדמנות קולומביאנית
החקלאים בקולומביה, מעצמת הקפה השלישית בגודלה בעולם, בצרות: החיפושית המזיקה וההרסנית Broca גילתה את גידולי הקפה הגדולים שלהם ועושה בהם שמות. היא חודרת לקליפת הפולים ומטילה בתוכם ביצים, הזחלים שבוקעים מהן מכרסמים את הקפה שכולנו אוהבים ללגום והחקלאים הקולומביאנים לא ישנים בלילה - ולא בגלל ששתו יותר מדי קפה.
ארז זיונץ, הנספח המסחרי של משרד הכלכלה והתעשייה בקולומביה, ביקר לאחרונה במחוז ריסרלדה במדינה ונחשף למצוקת מגדלי הקפה שנאבקים בחיפושית האימתנית. בימים האחרונים הוא הפנה קול קורא לחברות ולגופים ישראליים להרים את הכפפה ולחפש פתרון שיסייע למגר את אותה ולהציל את היבולים.
מפניית "גלובס" למכון וולקני שבבית דגן עולה מסתמן כיוון שיאפשר תקווה לחקלאי קולומביה. פרופ' צבי מנדל, שמתמחה באנטומולוגיה ומכיר את הבעיה, אומר כי "ניתן לטפל בה בשילוב של אמצעים, הכוללים אויבים טבעיים כמו טפילים שצריך לעודד, או פטריות שנצמדות אל החרק עצמו. צריך ללמוד את הבעיה ולבנות ממשק שיאפשר טיפול אפקטיבי".
אבל זו רק אחת מבעיות רבות שמעיקות על חקלאי הקפה הקולומביאנים ויכולות, לדעת משרד הכלכלה והתעשייה, להוות הזדמנות עסקית לחברות ישראליות מענף האגרוטק. בין השאר משוועים בקולומביה לפתרונות לקטיף ממוכן של פולי הקפה, שנעשה כיום ידנית ומתמודד עם מחסור כרוני בכוח אדם.
אחד האתגרים בעניין זה, כך שמע הנספח זיונץ מראשי ארגון פדרציית מגדלי הקפה, הוא העבירות של מכונות הקטיף האלה בתנאי שטח קשים, שכן מטעים גדולים בקולומביה מוקפים בעצים שתפקידם להצל על שיחי הקפה. ראשי הפדרציה הבטיחו לנספח הישראלי שמי שיצליח להכניס מכונות כאלה לשדות הקפה של קולומביה "יהיה מולטי מיליונר בתוך זמן קצר".
מגדלי הקפה בקולומביה משוועים גם לפתרונות השקיה מתקדמים, שכן שינויי מזג האוויר וירידה חדה בכמות המשקעים הרסו כ-30% מיבול הקפה השנה. אם הירידה בכמות המשקעים תימשך גם בחורף הקרוב, חקלאי הקפה בקולומביה עתידים להסתער על פתרונות השקיה באמצעות טפטפות.
"תעשיית הקפה בקולומביה מגלגלת מיליארדי דולרים בשנה, אך נשענת על טכנולוגיות גידול, קטיף ועיבוד של המאה הקודמת, אם לא זו שלפניה", אומר זיונץ. "הפוטנציאל העסקי של הכנסת פתרונות חדשניים לתעשייה הזאת עצום, ואני מקווה שנצליח לאתר כאלה בישראל".