סטיב מלצקי / צילום: איל יצהר
חארי שנים פעילות למדי בשוק ההנפקות הראשוניות (IPOs) בארה"ב, הרבעון הראשון של 2016 סימן נקודת שפל עגומה, עם שמונה הנפקות בלבד. ברבעון השני אמנם נרשמה מגמת שיפור, אך רמות הפעילות עדיין רחוקות מאלו שהיו בעבר הלא רחוק. האם המצב יחזור לקדמותו, והאם שוק ההון בארה"ב פתוח לקבל חברות ציבוריות חדשות, כולל ישראליות?
סטיב מלצקי, ראש מחלקת שוק ההון בבנק ההשקעות וויליאם בלייר, בהחלט מצפה לראות כמה הנפקות ראשוניות של חברות ישראליות בוול סטריט במחצית השנייה של 2016 ובתחילת 2017. חלק מהן כבר הגישו ל-SEC (רשות ניירות הערך של ארה"ב) תשקיפים חסויים לקראת ההנפקה. מלצקי הגיע בשבוע שעבר לפגישות עם חברות בישראל. הבנק עובד בארץ בשיתוף פעולה אסטרטגי עם פועלים שוקי הון.
"מתחילת השנה הייתה ירידה משמעותית בעסקאות ה-IPO לעומת 2014-2015, והסיבה המרכזית היא ההיצע והיקף הפעילות שראינו בשנים הקודמות", אומר מלצקי בראיון ל"גלובס". "סיבה נוספת היא שלחברות פרטיות יש היום יותר אפשרויות לגייס הון פרטי, באקוויטי או בחוב, כך שהן יכולות לחכות לפני שהן הופכות לציבוריות, וכשיש שוק תנודתי כמו שראינו במחצית הראשונה, הן עושות זאת. עניין נוסף הוא הביצועים החלשים של רבות מהמניות שהונפקו ב-2015, עם ירידה של קרוב ל-15% בכלל המניות שהונפקו, דבר שהוביל לירידה בתאבון של המשקיעים להנפקות חדשות".
עם זאת, מלצקי מדבר על שינוי מסוים בסנטימנט ברבעון השלישי: "יש יותר פעילות בכל סקטורי הצמיחה, בפרט בריאות וטכנולוגיה", הוא אומר. "בעסקאות שאנחנו בוויליאם בלייר ביצענו, ראינו יותר עניין ברודשואו שהחברות ביצעו ויותר הזמנות של משקיעים בהנפקה, כך שנראה שהסנטימנט השתנה. זאת, למרות שאחד המדדים הבולטים לתאבון המשקיעים - זרימת הון מצד קרנות נאמנות - עדיין נותר שלילי. אנחנו רואים שיש פדיונות בקרנות ובחברות ניהול ההשקעות, לכן קשה לצפות שיהיה שוק IPO חזק".
להערכתו, לאחר ה-Labor Day (שיחול ב-5 בספטמבר) ולפני הבחירות לנשיאות בארה"ב (8 בנובמבר), תהיה עלייה במספר ההנפקות, גם ראשוניות וגם הנפקות משניות. "צבר ההנפקות מתבהר, השוק מתאושש והתנודתיות נמוכה. בנקאים מנסים לכוון ולהגיע לשוק לפני הבחירות, לכן להערכתי סוף הרבעון השלישי ותחילת הרביעי יהיו תקופות עמוסות בעסקאות מימון".
- מה מחפשים המשקיעים?
"הם מתמקדים בחברות צמיחה וגם בחברות עם יסודות כלכליים ייחודיים ורווחיות. יש יותר עניין בחברות עם שווי שוק גבוה יותר, שהרבה יותר בטוחות להשקעה מחברות 'מיקרו קאפ'".
מה משקיעי הביוטק רוצים לראות
- ומה לגבי חברות ישראליות?
"משקיעים מארה"ב תמיד התעניינו בטכנולוגיה ישראלית ובחברות ישראליות מתחום הבריאות. בלי לנקוב בשמות, יש מספר חברות ביוטק והיי-טק שעובדות היום על תהליך IPO. בתחום הביוטק יש היום מספר תחומי פוקוס בקרב המשקיעים המוסדיים: אימונו-אונקולוגיה, גנטיקה, דרמטולוגיה. תחום המכשור הרפואי היה חזק מאוד בתוך קטגוריית הבריאות, וגם בו יש עניין רב".
מלצקי סבור שחברות ישראליות להוטות יותר להפוך לציבוריות. ובכל זאת, השוק לא מחכה בציפייה לכל חברה. לדבריו, למשקיעים בתחום הביוטק חשוב לזהות בחברות שיוצאות ל-IPO הנהלה אמינה מאוד, והם דורשים לרוב גם לראות שמשקיע מוסדי או קרן הון סיכון שכבר השקיעו בחברה ישתתפו בהנפקה. "הרבה מההנפקות נסגרות למעשה בעיקר באמצעות הנפקה של משקיעים קיימים, כשרק 30%-40% מההנפקה הם משקיעים חדשים. למעשה זו מעין הנפקה פרטית עם בסיס ציבורי", הוא מגדיר זאת.
- מתי כדאי לחברה להתחיל תהליך IPO?
"תלוי בסקטור. בביוטק, לא הייתי ממליץ להנפיק, אלא אם יש ולידציה משמעותית (השקעה קודמת) מקרן הון סיכון, ולישראליות הייתי ממליץ שיהיה גם סבב השקעה קודם שבו השקיע מוסדי מארה"ב. בתחום ה-MedTech (טכנולוגיה רפואית) חשוב הגודל, ויש צורך בהכנסות של 50 מיליון דולר לפחות. אפשר לצאת להנפקה גם קודם, אבל רק בתנאי שיש לחברה קניין רוחני מאוד חזק ושוק גדול מאוד. בתחום הדיאגנוסטיקה הרבה יותר קשה, אנחנו לא רואים שם הרבה עניין ממשקיעים.
"בתחום הטכנולוגיה, יש עניין גדול מצד משקיעים בעיקר בתחומי התוכנה, אינטרנט, דיגיטל, מדיה וכל מה שתומך בסביבת ענן. גם המובייל עדיין בפוקוס - ראינו ביצועים יפים מההנפקות האחרונות.
"לחברות הטכנולוגיה יש כיום אפשרויות למימון בשוק הפרטי ולכן ראינו הרבה Unicorns ("חד קרן" - חברה בשווי של מעל מיליארד דולר, ש'ח'ו') בשוק הפרטי. בכל מקרה, לחברת טכנולוגיה עם שיעור צמיחה גדל ושנמצאת בדרך לרווחיות - יש מקום בשוק ההון האמריקאי".
- מהן המגמות הבולטות בשוק המשני, אצל חברות שכבר נסחרות בוול סטריט ומבקשות לבצע הנפקה משנית?
"היסטורית זה שוק יותר עמיד משוק ה-IPO, כי אין בו שאלה של 'האם תתקיים עסקה' אלא רק שאלה של מחיר, ויש כבר בסיס משקיעים. עם זאת, ראינו בתחילת השנה ירידה בשוק, מגמה שמתחילה להשתנות. בביוטק הייתה הרבה פעילות בשבועות האחרונים, אם כי המשקיעים דורשים דיסקאונט משמעותי יותר כדי להשתתף. הם מבקשים למצוא השקעות שיניבו להם ביצועי יתר, ויש להם פחות כסף להשקעה בגלל הפדיונות - כספים שעוברים להשקעות פסיביות למשל - לכן עבור הדולר הנוסף שהם משקיעים הם דורשים דיסקאונט".
ויליאם בלייר ליווה מאז שנת 2012 עסקאות של כ-626 חברות מכ-30 מדינות ברחבי העולם, בשווי כולל של 216 מיליארד דולר. ב-2004, חתם הבנק על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם פועלים שוקי הון, שמנוהל על ידי עומר קרייזל. מאז, הניב שיתוף הפעולה יותר מ-30 עסקות, בעיקר בסקטור הטכנולוגי. בשנה שעברה ויליאם בלייר ופועלים שוקי הון השתתפו ב-60% מהנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות בארה"ב. בסוף 2015, וויליאם בלייר ניהל את עסקת המכירה של חברת לאנקופ לסיסקו תמורת 452 מיליון דולר ואף ייעץ לאקאנו במכירתה לסיסקו, בהיקף של 700 מיליון דולר.
