הפגנה נגד מתווה הגז / צילום: אוריה תדמור
העיתונות הכלכלית תופסת בשנים האחרונות נפח הולך וגובר. כבר לא מדובר רק בשלושה עיתוני כלכלה יומיים, אלא גם בפינות נרחבות במהדורות החדשות של שני ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, ולעתים מיד אחריהן, ובתוכניות אחרות המקדישות דקות ארוכות לסיפורים בנושאי כלכלה וצרכנות שעד לא מזמן נחשבו לכאלה שמבריחים את הצופים.
העיסוק המוגבר הזה מעלה למודעות שורה ארוכה של נושאים, אבל כמה מתוכם באמת מעניינים את צרכני התקשורת? אילו נושאים מקבלים בעיניהם סיקור מוגזם, ובאילו נושאים הם היו מעוניינים שהתקשורת תעסוק יותר?
ניתוח מיוחד של סדר היום הכלכלי שביצעו ביפעת מחקרי מדיה בחן את החשיבות שמייחס הציבור לסוגיות הנוגעות לכלכלה ולצרכנות, והשווה אותה לנפח הסיקור שהן מקבלות. בחינת נפח הסיקור נעשתה גם על ידי "תחושת הקהל", כפי שבאה לידי ביטוי בסקר שבחן את עמדות האוכלוסייה הבוגרת, וגם באמצעות בחינת הסיקור בפועל, כפי שעלה מניתוח אייטמים שהתפרסמו בחציון הראשון של 2016 בעיתונים, באתרי חדשות, בטלוויזיה וברדיו.
הטייקונים הכי פחות חשובים
מהבדיקה עולה כי יש הבדלים בין סדר היום של התקשורת הכלכלית ל"סדר היום" של הציבור. הנושא היחיד שלגביו יש חפיפה מלאה בין התפיסות הוא מחירי הדיור. זהו הנושא שזכה לכמות האייטמים הרבה ביותר בתקשורת הארצית בחציון הראשון, מעל 6,000, וכ-70% מהנשאלים ציינו כי הוא אחד משלושת הנושאים הכלכליים החשובים ביותר, וגם אחד משלושת הנושאים הבולטים שאליהם נחשפו בתקשורת.
הנושא השני החשוב מבחינת הציבור הוא מחירי המזון. כ-60% מהנשאלים ציינו את הנושא כאחד משלושת החשובים ביותר, אך מבחינת התחושה הציבורית רק כ-40% הזכירו אותו כאחד משלושת הנושאים שאליהם הכי נחשפו בתקשורת. בפועל, אגב, העיסוק של התקשורת בנושא היה לא רחוק מהעיסוק במחירי הדיור, עם למעלה מ-5,000 אייטמים לפי בדיקת יפעת, בחציון הראשון. עם זאת, ביפעת מציינים כי במבט שנתי, הציבור צודק, והתקשורת אכן עסקה בדיור ובמתווה הגז הרבה יותר מכפי שעסקה במחירי המזון.
באופן לא מפתיע, נראה כי הציבור נותן משקל וחשיבות לנושאים שהוא מבין את ההשפעה הישירה שלהם על מצבו הכלכלי, ומתעניין פחות בנושאים אמורפיים יותר כמו מתווה הגז והגבלת שכר הבכירים. היחס למתווה הגז אכן מציג את הפער הבולט ביותר בין תחושת הציבור לנפח הסיקור. בעוד שפחות מ-20% מהנסקרים ציינו את הנושא כאחד משלושת החשובים, למעלה מ-45% ציינו אותו כאחד משלושת המסוקרים ביותר, ובפועל גם נתוני יפעת מראים כי העיסוק בו בחציון הראשון היה נרחב, עם כמעט 5,000 אייטמים.
נושא דומה הוא מה שהוגדר בסקר כ"הסדרי חוב מול בעלי הון". בסקר מצאו הנשאלים את הנושא הזה כהכי פחות חשוב בשדה הכלכלי מבין האפשרויות שהוצגו להם. ביפעת מציינים כי מדובר בשינוי ביחס לשנים האחרונות, ולפי הניתוח שלהם "ייתכן כי הוא מבטא בין היתר את העובדה שה'טייקונים' שבלטו בשיח בתקופת המחאה החברתית כבר לא נמצאים בקדמת הבמה".
היוצא מהכלל: קיצור שבוע עבודה
נקודה מעניינת נוספת ניתן למצוא בכל הנוגע ליחס הציבור למה שכינו ביפעת "הרפורמה בפנסיה". תחום הפנסיה הוא נושא "חצי אמורפי": ההשפעה שלו על הכיס של כל אחד מאיתנו אמורה להיות ברורה, אך עבור רוב האוכלוסייה מדובר בנושא שישפיע עליה ישירות רק בעוד שנים רבות. למרות זאת, כ-30% מהנשאלים ציינו את התחום כאחד משלושת החשובים בעיניהם, ומהסקר עולה גם כי לפי תחושת הציבור העיסוק בו בפועל נמוך. גם נתוני יפעת מראים כי במחצית הראשונה רק כ-1,000 אייטמים עסקו בו.
הנושא החריג בסקר, שאינו עולה בקנה אחד עם התיאוריה שלפיה הציבור מתעניין בנושאים המוחשיים מבחינתו, נוגע לקיצור שבוע העבודה. רק כ-15% מהנשאלים הגדירו את הנושא כאחד משלושת החשובים, והתחושה הציבורית היא שהעיסוק בו בתקשורת הוא גדול בהרבה מכפי שאכן קורה. למעשה, על פי בדיקת יפעת זהו הנושא שזכה לכמות האייטמים המעטה ביותר. ביפעת מציינים כי הסקר עצמו נערך סמוך לפרסום היוזמה לקיצור שבוע העבודה, ולכן ניתן להניח כי הדבר יצר הטיה מבחינת תחושות הנשאלים לגבי כל החציון הראשון של השנה.
שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה, מציין כי "מחקרים קודמים הראו שבתחום הכלכלי השפעתה של התקשורת על עיצוב סדר היום גבוהה יותר מאשר בנושאים מדיניים וביטחוניים. השפעה זו מצויה בעיקר בנושאים היוצאים מהתקשורת הכלכלית אל אמצעי המדיה הפופולריים וכך נחשפים לקהל הרחב".
לדבריו, "הממצא הבולט ביותר הוא העדפה לנושאים המשפיעים ישירות על כיס הצרכן על פני נושאים מבניים ומקרו כלכליים שהשפעתם היומיומית מורכבת יותר להבנה. האתגר של התקשורת הוא להנגיש נושאים מסוג זה, באופן שיאפשר הבנה ציבורית של חשיבותם".
