גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להיגמל מהסיוע

הסיוע של ארה"ב הוא במידה רבה סבסוד התעשיות האמריקאיות בידי הממשל

הנשיא אובמה בקובה. "כישרונות טכנולוגיים מדהימים" / צילום: רויטרס
הנשיא אובמה בקובה. "כישרונות טכנולוגיים מדהימים" / צילום: רויטרס

הנה ידיעה קטנה, שהתחבאה לאחרונה מאחורי הכותרות הגדולות. מכון מחקר אמריקאי החליט לעתור נגד הממשל בטענה שהסיוע המוגש לישראל איננו חוקי. את התביעה הגיש לבית משפט פדרלי "מכון המחקר למדיניות המזרח התיכון" (IRMEP) שטען כי מדובר בפעולה בלתי חוקית של הממשל, שכן חוק מ-1970 אוסר על ארה"ב לסייע למעצמות גרעיניות שלא חתמו על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. זה נשמע כמו קוריוז אבל כדאי לזכור שגם מהלכים גדולים ראשיתם לעתים באירועים שנראו בשעתם חסרי חשיבות.

עיתוי התביעה אינו מקרי. בימים אלה ישראל וארה"ב מצויות בשלבים האחרונים של מו"מ קשוח ומפותל לסיכום תנאי הסיוע הביטחוני האמריקאי לעשור הבא, שבמהלכו ניסה ראש הממשלה, בצדק לטעמי, להשיג את המרב מההסכם המתגבש ולהקטין את השלכותיו השליליות, בעיקר נוכח הדרישה האמריקאית שלא להוציא כבעבר 25% מכספי הסיוע על רכש פנימי, שתפגע בתעשייה הביטחונית הישראלית.

ראשיתו של הסיוע האמריקאי לישראל בימים שלאחר הכרזת המדינה, ב-1948, עת הסכימה ארה"ב להעביר לישראל הלוואה של 100 מיליון דולר כסיוע לקליטת עלייה. רק ב-1963 הוחל באספקת נשק מגן לישראל, מהלך שהגיע לשיאו ברכבת האווירית בימים הקשים של מלחמת יום הכיפורים. הסיוע הביטחוני זינק בעקבות אותה מלחמה ורשם שיאים חדשים בעקבות הסכמי קמפ דיוויד. מאז התקבע על

כ-3 מיליארד דולר בשנה, מהם 1.8 מיליארד דולר בסיוע צבאי ו-1.2 מיליארד דולר בסיוע אזרחי. ב-1998 הוביל ראש הממשלה דאז והיום, בנימין נתניהו, מהלך להמרת הסיוע האזרחי בסיוע ביטחוני בהיקף של 2.5-3 מיליארד דולר בשנה. וכך אכן היה. יוזמת ישראל התקבלה בברכה על ידי דעת הקהל האמריקאית, הממשל והמחוקקים בשני בתי הקונגרס.

הסיוע האמריקאי שהוענק לישראל מקום המדינה עד 2016 מסתכם בכ-896 מיליארד שקל בחישוב גס. אך חשוב להבין: שיעור הסיוע האמריקאי כחלק מהתוצר הישראלי יורד בהתמדה. אם ב-1984 הסיוע כאחוז מהתוצר עמד על כ-10%, ב-2014 הוא עמד על כ-1% בלבד מהתוצר. ירידה זו נובעת בעיקר מהגידול בתוצר הישראלי. ועוד יש לדעת, כי עד ההסכם הנוכחי רוב הסיוע (יותר מ-70%) היה "מסומן", כלומר מיועד רק לרכישות ישראליות מחברות ביטחוניות אמריקאיות, מה שהוביל לתסיסה בתעשייה הישראלית. כלומר, הסיוע האמריקאי הוא במידה רבה תמיכה וסבסוד של התעשיות האמריקאיות בידי הממשל.

יהיה אשר יהיה גורלו של הסכם הסיוע החדש, מי שע*ר להלכי הרוח בחברה האמריקאית כיום מבין כי המשך הסיוע לישראל לא רק שאינו מובטח, אלא כבר מעורר תסיסה על רקע כפול: נסיגת ארה"ב מהמזה"ת וקיצוצים נרחבים בתקציביה בכלל ובתקציב סיוע החוץ בפרט. תהיה זו טעות לחשוב שבחירה של הילרי קלינטון או דונלד טראמפ תשנה מדיניות דו-מסלולית זו. ארה"ב נסוגה מהאזור בצעדי ענק ממגוון סיבות ובראשם צמצום תלותה באנרגיה המיובאת מהאזור. בד בבד, המזה"ת חדל לעניין את האמריקאים. הם מצולקים מהטראומה של שתי המלחמות הכושלות בעיראק ובאפגניסטן.

במצב זה על ישראל להחליט מה טוב לה. להבנתי, על ישראל לתכנן מהלך רב-שנתי לגמילה מהסיוע הביטחוני האמריקאי, שתקנה לה כמה יתרונות: מרחב תמרון מדיני רב יותר, בלי חשש מ"שוט" הסיוע; יכולת למכור מוצרים ושירותים ביטחוניים גם לארצות כמו סין והודו; יכולת להפנות חלק גדול מתקציבי הרכש של מערכת הביטחון לתעשייה המקומית, בתוך תוספת מקומות עבודה; יכולת לבצע תכנון תקציבי מדויק יותר, שחף מאי ודאות באשר לגובה הסיוע. מעל לכול, הגיע זמנה של ישראל להתבגר תקציבית וכספית ולא לסמוך על שולחנם של אחרים. הכלכלה הישראלית היא היום נמר של ממש, שאיננו נזקק עוד לסיוע חוץ באמת. על ישראל להמיר את הסיוע הביטחוני בהסכם שיקנה לה נגישות לטכנולוגיה הצבאית האמריקאית ולבסס את יחסיה עם ארה"ב על אינטרסים הדדיים.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו", מ"מ ראש מועצת עומר, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון ויו"ר עמותת "יחדיו". 

עוד כתבות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

ימי הזוהר מאחוריה? הקרן של משקיע העל דועכת

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר