גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להיגמל מהסיוע

הסיוע של ארה"ב הוא במידה רבה סבסוד התעשיות האמריקאיות בידי הממשל

הנשיא אובמה בקובה. "כישרונות טכנולוגיים מדהימים" / צילום: רויטרס
הנשיא אובמה בקובה. "כישרונות טכנולוגיים מדהימים" / צילום: רויטרס

הנה ידיעה קטנה, שהתחבאה לאחרונה מאחורי הכותרות הגדולות. מכון מחקר אמריקאי החליט לעתור נגד הממשל בטענה שהסיוע המוגש לישראל איננו חוקי. את התביעה הגיש לבית משפט פדרלי "מכון המחקר למדיניות המזרח התיכון" (IRMEP) שטען כי מדובר בפעולה בלתי חוקית של הממשל, שכן חוק מ-1970 אוסר על ארה"ב לסייע למעצמות גרעיניות שלא חתמו על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. זה נשמע כמו קוריוז אבל כדאי לזכור שגם מהלכים גדולים ראשיתם לעתים באירועים שנראו בשעתם חסרי חשיבות.

עיתוי התביעה אינו מקרי. בימים אלה ישראל וארה"ב מצויות בשלבים האחרונים של מו"מ קשוח ומפותל לסיכום תנאי הסיוע הביטחוני האמריקאי לעשור הבא, שבמהלכו ניסה ראש הממשלה, בצדק לטעמי, להשיג את המרב מההסכם המתגבש ולהקטין את השלכותיו השליליות, בעיקר נוכח הדרישה האמריקאית שלא להוציא כבעבר 25% מכספי הסיוע על רכש פנימי, שתפגע בתעשייה הביטחונית הישראלית.

ראשיתו של הסיוע האמריקאי לישראל בימים שלאחר הכרזת המדינה, ב-1948, עת הסכימה ארה"ב להעביר לישראל הלוואה של 100 מיליון דולר כסיוע לקליטת עלייה. רק ב-1963 הוחל באספקת נשק מגן לישראל, מהלך שהגיע לשיאו ברכבת האווירית בימים הקשים של מלחמת יום הכיפורים. הסיוע הביטחוני זינק בעקבות אותה מלחמה ורשם שיאים חדשים בעקבות הסכמי קמפ דיוויד. מאז התקבע על

כ-3 מיליארד דולר בשנה, מהם 1.8 מיליארד דולר בסיוע צבאי ו-1.2 מיליארד דולר בסיוע אזרחי. ב-1998 הוביל ראש הממשלה דאז והיום, בנימין נתניהו, מהלך להמרת הסיוע האזרחי בסיוע ביטחוני בהיקף של 2.5-3 מיליארד דולר בשנה. וכך אכן היה. יוזמת ישראל התקבלה בברכה על ידי דעת הקהל האמריקאית, הממשל והמחוקקים בשני בתי הקונגרס.

הסיוע האמריקאי שהוענק לישראל מקום המדינה עד 2016 מסתכם בכ-896 מיליארד שקל בחישוב גס. אך חשוב להבין: שיעור הסיוע האמריקאי כחלק מהתוצר הישראלי יורד בהתמדה. אם ב-1984 הסיוע כאחוז מהתוצר עמד על כ-10%, ב-2014 הוא עמד על כ-1% בלבד מהתוצר. ירידה זו נובעת בעיקר מהגידול בתוצר הישראלי. ועוד יש לדעת, כי עד ההסכם הנוכחי רוב הסיוע (יותר מ-70%) היה "מסומן", כלומר מיועד רק לרכישות ישראליות מחברות ביטחוניות אמריקאיות, מה שהוביל לתסיסה בתעשייה הישראלית. כלומר, הסיוע האמריקאי הוא במידה רבה תמיכה וסבסוד של התעשיות האמריקאיות בידי הממשל.

יהיה אשר יהיה גורלו של הסכם הסיוע החדש, מי שע*ר להלכי הרוח בחברה האמריקאית כיום מבין כי המשך הסיוע לישראל לא רק שאינו מובטח, אלא כבר מעורר תסיסה על רקע כפול: נסיגת ארה"ב מהמזה"ת וקיצוצים נרחבים בתקציביה בכלל ובתקציב סיוע החוץ בפרט. תהיה זו טעות לחשוב שבחירה של הילרי קלינטון או דונלד טראמפ תשנה מדיניות דו-מסלולית זו. ארה"ב נסוגה מהאזור בצעדי ענק ממגוון סיבות ובראשם צמצום תלותה באנרגיה המיובאת מהאזור. בד בבד, המזה"ת חדל לעניין את האמריקאים. הם מצולקים מהטראומה של שתי המלחמות הכושלות בעיראק ובאפגניסטן.

במצב זה על ישראל להחליט מה טוב לה. להבנתי, על ישראל לתכנן מהלך רב-שנתי לגמילה מהסיוע הביטחוני האמריקאי, שתקנה לה כמה יתרונות: מרחב תמרון מדיני רב יותר, בלי חשש מ"שוט" הסיוע; יכולת למכור מוצרים ושירותים ביטחוניים גם לארצות כמו סין והודו; יכולת להפנות חלק גדול מתקציבי הרכש של מערכת הביטחון לתעשייה המקומית, בתוך תוספת מקומות עבודה; יכולת לבצע תכנון תקציבי מדויק יותר, שחף מאי ודאות באשר לגובה הסיוע. מעל לכול, הגיע זמנה של ישראל להתבגר תקציבית וכספית ולא לסמוך על שולחנם של אחרים. הכלכלה הישראלית היא היום נמר של ממש, שאיננו נזקק עוד לסיוע חוץ באמת. על ישראל להמיר את הסיוע הביטחוני בהסכם שיקנה לה נגישות לטכנולוגיה הצבאית האמריקאית ולבסס את יחסיה עם ארה"ב על אינטרסים הדדיים.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו", מ"מ ראש מועצת עומר, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון ויו"ר עמותת "יחדיו". 

עוד כתבות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"