לפחות מחצית מ-730 עובדי התעשייה האווירית שעתידים לפרוש משורותיה מתוקף הסכם ההבראה החדש משתייכים לחטיבות האזרחיות, שגורמות את רוב הפסדי החברה בשנים האחרונות. מדובר בחטיבת כלי הטיס האזרחיים וחטיבת בדק מטוסים, שמתקשות להתאושש מירידות בהזמנות מאז המשבר הכלכלי ב-2008, ופעילותן מתאפיינת בשנים האחרונות בתת-תעסוקה. ב-2015 רשמה חטיבת כלי הטיס האזרחיים הפסד תפעולי של 30 מיליון דולר וחטיבת בדק מטוסים רשמה באותה שנה הפסד תפעולי של 43 מיליון דולר.
ההסכם, שנחתם אתמול (ד') בין מנכ"ל התע"א, יוסי וייס, לבין יו"ר ארגון העובדים בחברה, אהוד נוף, בתום חצי שנה של משא ומתן אינטנסיבי ייושם בשלוש השנים הקרובות: העלות שלו, כך לפי הדיווח של התע"א לבורסה, מוערכת ב-150-250 מיליון דולר ואופן המימון שלו עדיין לא נסגר לגמרי: ראשי תע"א מקווים שמשרד האוצר יישא לפחות בחלק מן העלויות - אף כי גורמים באוצר הבהירו שוב ושוב, שהם מחוץ לתמונה ושבכוחה של החברה לממן את ההסכם ממשאביה.
בתע"א עדיין מקווים שיושגו הבנות עם האוצר, באופן שתוכנית ההבראה תמומן תוך הפחתת הדיבידנדים שהיא מעבירה לקופת המדינה, בפריסה על פני מספר שנים. עם זאת, נערכים שם גם לאפשרות שמשרד האוצר יישאר מחוץ לתמונה - ואז החברה תממן את התוכנית ממשאביה ותצטרך להמריא בכוחות עצמה.
בהליך מקביל ליישום תוכנית ההבראה הגדולה, בכוונת התעשייה האווירית להגדיל בשנים הקרובות משמעותית את הוצאותיה על מחקר ופיתוח, כדי להעמיד קו מוצרים חדש ועדכני ובאופן שיעלה את הכנסותיה ממכירות בארץ ובעולם.
כיום החברה משקיעה קצת פחות מ-200 מיליון דולר בשנה ממשאביה העצמאיים על מו"פ. בשנים הבאות היא רוצה להגדיל את ההשקעות האלה בעשרות אחוזים מתוך ראייה לטווח הארוך: יותר מוצרים עם יותר רלוונטיות לשווקים בעולם יהוו מנועי צמיחה, ישפרו את כושר התחרות ויגדילו את המכירות ואת ההכנסות שלה באופן ניכר. המדינה, כך משוכנעים גורמים שמקורבים לתע"א, תרוויח מזה כמה פעמים, גם מהכנסות ממסים וגם מדיבידנדים נדיבים יותר.
מבחינת גורמים שמקורבים לחברה, מצב כזה צריך להוות תמריץ למשרד האוצר לקחת חלק במימון ההסכם: ככל שייקח בו חלק גדול יותר- החברה תוכל להפנות יותר ממשאביה העצמאיים למען מחקר ופיתוח.
730 עובדים קבועים שיפרשו משורות התע"א הם רק ההתחלה: לצדם, עתידים לפרוש בשנים הקרובות עוד מאות עובדים שיגיעו לגיל פרישה וקליטה של עובדים חדשים שיבואו במקומם תיעשה במשורה. לצד פרישות אלה, החברה צפויה לצמצם את מספר העובדים הזמניים שלה, בהיקף שלא הוגבל בהסכם ההבראה שנחתם אתמול בינה לבין ארגון העובדים.
תע"א מעסיקה כיום כ-15 אלף עובדים, חזונם של קברניטיה מדבר על כך שבשנים הקרובות היא תמנה כ-1,500 עובדים פחות - אך תהיה הרבה יותר יעילה, דינמית, תחרותית ורווחית.
האם די בהסכם זה כדי לרפא את תחלואיה של החברה הביטחונית הגדולה ביותר בישראל? גורמים שמקורבים להנהלת החברה הביעו ביומיים האחרונים תקווה שכן. בכל מקרה, הם משוכנעים שזה צעד לכיוון הנכון, שיוביל את התע"א למקום אחר לגמרי.
זולת קיצוץ מאסיבי בכוח אדם, הנהלת החברה התחייבה במסגרת ההסכם עם העובדים על צמצום ההתקשרויות עם יועצים חיצוניים - התקשרויות שלפי דוח שפורסם בעבר בידי מבקר המדינה עלו לחברה עשרות מיליוני שקלים בשנה, ולצמצם את כוח האדם במטות שלה: בחודשים האחרונים הנהלת החברה סיימה את עבודתם של מספר מנהלים בכירים בשורותיה, פעילותם של עובדים בחטיבות אחרות תיסרק בחודשים הקרובים במסרקות של ברזל.
גורמים בתעשיות הביטחוניות אמרו כי הסכם כזה היה צריך להיחתם בתע"א כבר לפני שנים: זאת, מתוך ראייה מפוכחת של השוק הביטחוני העולמי שבחלקים מן העולם גדל - אך מתאפיין בתחרות עזה, שמחייבת את הרחבת מאמצי השיווק שלה לצד העמקת המחקר והפיתוח במטרה להרחיב היצע המוצרים שמביאים "מגה עסקאות"- עסקאות שהיקפן הכספי מהותי.
כיום צבר ההזמנות של תע"א כ-8.5 מיליארד דולר, שהם כ-2.5 שנות עבודה של החברה. ראשי החברה מקווים שבסוף השנה היקף צבר ההזמנות יגדל לכ-9 מיליארד דולר ושעם יישום ההסכם, אף יגדל לכ-10 מיליארד דולר - בזכות הרחבת הפעילות השיווקית שלה.
אלה, לצד השאיפה להגדיל את המכירות של תע"א בשנים הקרובות ביותר מ-4 מיליארד דולר, הרבה בזכות פעילות ענפה שיקיימו חברות הבת שלה ברחבי העולם, ועם סל מוצרים מהשורה הראשונה בשוק.
כל תחזית לשיפור ברמת הרווחיות של תע"א יכולה להיות ורודה, לעומת הדוחות שיוצאים ממנה בשנים האחרונות: לפי הדוחות הכספיים של תע"א לרבעון השני של השנה, החברה רשמה ירידה של יותר מ-5% בהכנסותיה והן הסתכמו ב-877 מיליון דולר - עם רווח נקי של כ-6 מיליון דולר בלבד שהם 0.7 ממכירותיה.
החיסכון שאליו מכוונת תע"א במסגרת ההסכם החדש הוערך בכ-2 מיליארד שקל - וזאת, לצד קיצוץ רוחבי בשיעור של 5% בעלויות השכר, הפחתת עלויות השי לחג שניתן להם והטבות נוספות. כך, גם הסכם השכר במגזר הציבורי שנחתם בין שר האוצר, משה כחלון, לבין יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן לא יוחל בחברה בשלוש השנים הבאות.
מהנהלת תע"א יצאו אתמול מסרים המשבחים את הוויתורים שנעשו במסגרת ההסכם מצד ארגון העובדים שבראשו אהוד נוף, יורשו של חיים כץ בארגון. נוף עצמו התייחס אל ההבנות ואמר: "כדי שנוכל להמשיך ולתרום לביטחון המדינה ולכלכלתה ולפרנס כ-50 אלף משפחות, הסכמנו ללכת לצעדי הבראה קשים שיבססו את יכולות החברה ואיתנותה הפיננסית. לצערי אנחנו לא נתמכים בידי המדינה כמו חברות ביטחוניות אחרות, והמחיר שנשלם יקר".
לצד הסכם ההבראה ההיסטורי בתעשייה האווירית, לפני הנהלת החברה עומדים אתגרים נוספים: אחד מהם נוגע למאבק, שמתקיים מזה זמן רב בשקט ובחדרי חדרים, למען החזרת התע"א לתחולת החוק לעידוד השקעות הון.
שינוי החוק לפני כ-5 שנים הוביל להחרגת החברות הביטחוניות הממשלתיות ממנו, באופן שחברה פרטית כמו אלביט מערכות, המתחרה המרכזית בתע"א, נהנית מהטבות מס מתוקף החוק לעידוד השקעות הון.
בחודשים האחרונים נשמעו גורמים המקורבים לחברה בעניין זה שאמרו כי אם המדינה לא מוכנה לקחת חלק במימון הסכם ההבראה - ראוי שהיא תירתם ותסייע לחברה באמצעות החזרתה לחוק לעידוד השקעות הון. הדיונים בסוגיה זו בין ראשי החברה לבין בכירים במשרד האוצר עדיין נמשכים.
באופק- ניצב אתגר מעיק נוסף, שהולך ומתהווה בימים אלה במסגרת המגעים שמתקיימים בין משרד ראש הממשלה לבין הבית הלבן על היקף הסיוע הביטחוני האמריקאי לשנים הבאות. לפי דרישת הבית הלבן, כספי הסיוע שיועמדו לישראל, יאפשרו לה לקיים רכש ביטחוני רק מחברות אמריקאיות, בלי שחלקים מאותם כספים יהיו ניתנים להמרה לשקלים ויאפשרו רכש בחברות הישראליות.
מצב זה היה נהוג עד כה, לשביעות רצון מערכת הביטחון והחברות הביטחוניות, ובו כ-26% מסכום של כ-3.1 מיליארד דולר סיוע בשנה הומרו לשקלים ואפשרו הזמנות ורכש מהחברות הישראליות. אבל במגעים בין ירושלים לוושינגטון סוכם כי היקף הסיוע הביטחוני לשנים הבאות אמנם יגדל לכמעט 4 מיליארד דולר בשנה, אך החברות הישראליות לא יקבלו נתח ממנו.
בכירים בתעשיות הביטחוניות הביעו באחרונה חשש כבד ממצב זה, שיצמצם משמעותית את מרחב התמרון של גורמי הרכש במערכת הביטחון ויעמיד את התעשיות הישראליות בנחיתות אל מול התעשיות המתחרות בארה"ב. הנחמה שלהם, כך גם של התע"א, היא שתהיה להם ככל הנראה תקופת הסתגלות של כשבע שנים עד ביטול האפשרות לקיים את ההמרה מדולרים לשקלים.
