סטלה הנדלר / צילום: יחיאל ינאי
המדינה תשלם לבזק פיצויים בהיקף 6 מיליון שקל על ציוד תקשורת שהושאר בהתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון - כך עולה מהסכם הפשרה המוצע בהליך הגישור המתנהל בין הצדדים.
ההסכם תלוי עדיין באישור החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, אך נראה כי בזק מוכנה לקבלו, למרות שמדובר בסכום הנמוך בכ-90% מהיקף הכספי של התביעה שהגישה.
בזק תבעה מהמדינה פיצויים בגין ציוד תקשורת קבוע שהיה בבעלותה והושאר מאחור בעת פינוי רצועת עזה וצפון השומרון ב-2005. הכוונה בעיקר לתשתיות, מתקנים ונכסי מקרקעין. מדובר בעיקר בציוד קבוע פסיבי, כגון תעלות תקשורת, כבלי נחושת וקנים שהושארו בשטח ולא היה כדאי כלכלית לחלצם; ואילו הציוד האקטיבי, כגון מרכזיות, נאסף.
בזק דרשה פיצויים מהמדינה עבור הציוד שהושאר מאחור, והמדינה סירבה. למעשה, המדינה לא הסכימה לפצות את בזק בכלל.
בעקבות זאת, ב-2012 הגישה בזק לבית המשפט המחוזי בלוד תביעת פיצויים נגד המדינה, שהועמדה על סכום של 37 מיליון שקל במחירי 2005, שהם כ-60 מיליון שקל כיום. השופט בנימין ארנון העביר את התביעה להליך גישור אצל המגשר עו"ד עמוס גבריאלי.
את בזק ייצג בהליך עו"ד ירון סהר ממשרד סהר-סטוביצקי. המדינה יוצגה בהליך המשפטי על-ידי מירב ולרשטיין מפרקליטות תל-אביב, סגן חשב משרד השיכון אסף יצחקי ואנשי משרד התקשורת.
במסגרת ההליך הוצגו חוות-דעת כלכליות של אילן מעוז (מטעם המדינה) ושל אלכס וייסמן ושאול צבן (מטעם בזק). וייסמן שימש בעברו כסמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת.