תלמידים יום הראשון ללימודים / צילום: תמר מצפי
השבוע נעצרה מטפלת בת 60 ממעון פרטי במרכז העיר רעננה, ובו ארבעה תינוקות, בחשד להתעללות בפעוט בן שנה וחצי שבו טיפלה. צילומי מצלמות האבטחה אישרו את חשדות ההורים שכך נוהגת המטפלת. בית המשפט שלח את המטפלת למעצר בית למשך מספר ימים.
כאמור, בזכות מצלמות האבטחה שתיעדו את פעולותיה של המטפלת ואת הילדים שבטיפולה, נחשפו מעשים מזעזעים אלה. אולם מקרה זה, ומקרים דומים לו, מעוררים שוב את השאלה לעניין חוקיות התקנת מצלמות אבטחה בגנים ובבתי הספר, כמו גם שאלת ההגנה על הפרטיות של הילדים, ועד כמה על פי החוק בישראל מותר לפגוע בה.
הצבת מצלמות בשטח בית הספר: חוזר מנכ"ל לא נאכף
לפני כחצי שנה הגיש חבר הכנסת איציק שמולי הצעה, שזכתה לתמיכה של 80 חברי כנסת, לפיה גני ילדים יחוייבו להתקין מצלמות אבטחה. לדברי חבר הכנסת שמולי, מדובר בצעד שנועד להגן על הילדים בעקבות ריבוי מקרי האלימות בגני הילדים. אלא שיישומה של ההצעה צריך לעלות בקנה אחד עם הוראות הדין בישראל.
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב - 1992, מעגן את זכותו של אדם לפרטיות בצנעת חייו. בנוסף, הזכות לפרטיות של ילד מעוגנת באמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שנחתמה על ידי ישראל בשנת 1990 ואושררה בשנת 1991. באמנה הבינלאומית נקבע, שהחוק יגן על הילד מפני פגיעה שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו ובפרטיות משפחתו וביתו, וכן מפני פגיעה בכבודו ושמו הטוב.
חוק זכויות התלמיד, תשס"א - 2000, אימץ את האמור לעיל וקבע, בסעיף 12: "מוסד חינוך לא ימנע מתלמיד לממש את זכויותיו כאמור בחוק זה או בכל דין אחר".
לפיכך, יש להבחין בין הצבת מצלמות בשטחים ציבוריים לבין הצבתן בשטחים שאינם ציבוריים. אם המצלמות מוצבות במקום ציבורי, למטרת שמירה על בטחון הציבור - אין מדובר בפגיעה בפרטיות. לעומת זאת, אם בית הספר חפץ להציב מצלמות בשטחים בבית הספר שאינם שטחים ציבוריים, לצורך תיעוד קטינים הנכנסים אליהם, נדרשת קבלת הסכמה מודעת וחופשית של החשופים לצילום, היינו לקבל הסכמה מראש למיקום המצלמות מהוריהם של הקטינים. זאת, למעט מקרים בהם קיים חשש שמודעות של מצולמים למצלמות תכשיל את מטרתן.
על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שפורסם לפני כשנה ורבע, ההחלטה על הצבת מצלמות בתוך מוסד חינוך הינה כיום של מנהל המוסד. באם יחליט על הצבת מצלמות - מצלמה תוצב באופן שהיא תצלם את השטח הציבורי המשרת את כל באי המוסד החינוכי, כמו חצרות, מגרשי ספורט, מסדרונות וגגות. חל איסור להציב מצלמות במקום שבו מתקיימות פעילויות פרטיות כמו שירותים, חדרי מורים, חדר היועץ והמרפאה, וכן בכיתות הלימוד.
בחוזר המנכ"ל הובהר כי למצלמה לא יחובר התקן בעל יכולת שמע או יכולת להקליט שמע. עד כה, חוזר המנכ"ל, שכאמור פורסם כבר לפני כשנה ורבע, לא נאכף. משרד החינוך עדיין לא אסף וריכז מידע על מצלמות אבטחה בבתי הספר. כך גם למשל לא נאכפת ההנחיה בחוזר המנכ"ל לפיה החומר שיוקלט במצלמות ימחק לאחר שלושה ימים מיום ההקלטה.
מחקר שנערך לאחרונה חשף שהמצלמות בבתי הספר משמשות פחות לבטיחות ויותר לאכיפת משמעת.
בנוסף, בעניין הצעתו של חבר הכנסת שמולי, יש לתת את הדעת על השימוש בהקלטות, לקבוע מי אחראי עליהן, היכן הן שמורות, וכיצד תימנע הסכנה של "זליגת" הצילומים לאינטרנט או הגעתם לצדדים שלישיים. על פי החוזר של מנכ"ל משרד החינוך - רק מנהל מוסד חינוכי יוכל לצפות בצילום בזמן אמת, או אדם מצוות המוסד החינוכי שהוסמך על ידו לכך, והחומר ימחק בתוך שלושה ימים לכל המאוחר מיום הקלטתו, אלא אם כן סבר מנהל המוסד החינוכי שההקלטה כוללת אירוע חריג שיש חשיבות מרובה בשמירתו.
חיפוש בתיקים: בצנעה ורק במקרה של כלי נשק
ומה בדבר פעולות אחרות שלכאורה פוגעות בפרטיותם של תלמידים - האם הן מותרות?
בבית ספר פלוני פרץ גל גניבות של כסף ודברי ערך. האם מותר למורים לחפש בתיקים וכיסים של תלמידים, בניסיון להתחקות אחר הגנב?
בעיקרון, חיפוש בתיקו של תלמיד ייחשב כפגיעה בפרטיותו. בהתאם להוראות משרד החינוך, מותר לחפש בתיקו של תלמיד במקרים בהם יש חשד ביטחוני מבוסס נגד התלמיד, כגון מציאת כלי נשק בחפציו. גם כאשר מותר לחפש בתיקו של תלמיד - יש לבצע את החיפוש בצנעה, תוך הסתרת עצם הידיעה על החיפוש מאחרים, ובנוכחות שני אנשי צוות שאינם מלמדים את התלמיד, על מנת לשמור על כבודו וזכויות הפרט, וכאשר החיפוש מוגבל למטרה הספציפית בלבד. ההחלטה על ביצוע החיפוש, נימוקיה ותוצאותיה יתועדו ויועברו למפקח על המוסד החינוכי.
האמור יפה גם לעניין חיפוש בארוניות שנשכרו על ידי תלמידים. הארוניות הן אמנם רכוש של בית הספר, אולם הן מושכרות לשימושו של התלמיד, וכאשר הן בחזקת התלמידים - נאסר לבצע בהן חיפוש. זאת, למעט במקרים קיצונים וחריגים של החזקת כלי נשק בארוניות.
הכותבים הם עורכי דין ממשרד בר-און, כהן