גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שינוי בתרבות העבודה

העובד הישראלי בא לעבודה - האם הוא בא גם לעבוד?

קריירה/ צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

תרבות העבודה איור: גיל גיבלי

1. בשבוע שעבר הבטחנו להמשיך בתיאור המודל הגרמני ולהתמקד ביחסי עובדים-מעסיקים ובשיתוף העובדים בקבלת ההחלטות בתאגידים שבהם הם מועסקים, אבל לפני שנעשה זאת נשתף בטון ששלט בתגובות שקיבלנו על הטור הקודם. המוטו היה די זהה: "רגע, התחלת לספר לנו בדיחות או הלצות? מודל גרמני בישראל? נו, באמת".

תגובה אחת קולעת קיבלנו מבעל עסק קטן, שביקש שנציג אותו רק בשמו הפרטי: חגי. "קראתי את כתבתך", הוא כתב לנו, "ולא הצלחתי להבין אם אתה ציני או רציני כשאתה מנסה להצדיק את המודל הגרמני ולהשוות אותו לנעשה בישראל. אני מנהל עסק קטן עם שותף נוסף. להבדיל מגרמניה, שם ביקרתי בעסק דומה לשלי, רוב היום אני עסוק בגבייה מלקוחות שלא משלמים או בהתעסקות עם העובדים.

"לדוגמה: יום עבודה מתחיל בשעה 07:00 בבוקר, ב-10:00 הפסקת עשר למשך חצי שעה, ב-13:00 הפסקה בת חצי שעה וסיום יום העבודה ב-16:00. בפועל, מגיעים ב-07:10, מנהלים את שיחת הבוקר, מכינים קפה, מחליפים בגדים ומתחילים לעבוד ב-07:25. באמצע יוצאים לשתות משהו. ב-10:00 הפסקה? לא בדיוק, למה בעשר אם אפשר לצאת ב-09:55 ולחזור ב-10:40? אחר כך חוזר חלילה עד סיום העבודה. וזה, כמובן, בלי הטלפונים שבהם כל אחד מנהל את העולם ממקום העבודה ומשוחח בסלולרי ללא הפסקה.

"אני מקווה שלא עייפתי אותך יתר על המידה, אבל הבעיה הזו היא הבעיה של רוב העסקים הקטנים והבינוניים, שאנחנו שבויים בידי העובדים שלנו. הערה אחת לא במקום ומחר בבוקר הוא לא מגיע ובוודאי שלא מודיע.

"יעילות ופריון הן מילים יפות לכתבה בעיתון אבל לצערי את ישראל אולי אפשר להשוות למדינות מזרח אירופה, ובוודאי שלא לגרמניה. צר לי לאכזב אותך, אבל רק אם נתחיל בחינוך ליעילות ולפריון כבר מגיל צעיר אולי נצליח להתקדם".

נניח שיש ביניכם שחושבים שאותו קורא מגזים או מכליל או שניהם גם יחד - הרי גם אנחנו, בתפיסתנו הכלכלית-חברתית, פרו-עובדים ופרו-זכויות עובדים באופן מובהק, מקדשים את העבודה המאורגנת וקוראים להקפדה ולפיקוח על תנאי עבודה - אבל יש מילה אחת שחזרה שוב ושוב בתגובות שקיבלנו, ולמרבה הצער אנחנו נוטים להסכים איתה: ת-ר-ב-ו-ת, והכוונה היא לתרבות עבודה. יש מעסיקים שכתבנו לנו שהם מוכנים ליישם את המודל הגרמני ובלבד שיקבלו את תרבות העבודה הגרמנית.

לא רק מעסיקים, שיש להם צד בעניין (ולא חסרות דוגמאות של מעסיקים ששוללים זכויות ומתייחסים באופן מחפיר לעובדיהם), גם עובדים רבים יכולים להעיד על כך: בכל ארגון, בכל הרמות (לא רק הזוטרות, שבהן עובדים מקבלים בלאו הכי פרוטות), יש כאלה שבאים לעבודה אבל לא באים לעבוד, שמתמחים בעשיית קולות של עבודה או בשיווק של עצמם. זו בהחלט תופעה שאינה ייחודית לסקטור הציבורי המושמץ, אלא קיימת, אולי אפילו בעיקר, בסקטור הפרטי ה"יעיל" יותר כביכול. אותם עובדים אכן נוטים לבלות בהפסקות ארוכות, לשוחח בטלפון בלי הפסקה, לעסוק במידה חסרת פרופורציה בענייניהם האישיים, בסידוריהם הפרטיים ובפוליטיקה ארגונית - רק לא בעבודתם. הם יוצרים מרמור ותסכול גובר אצל העובדים המסורים יותר, הממושמעים והצנועים יותר. בעידן שבו מראית העין היא העיקר, בארגונים גדולים יחסית עובדים כאלה יכולים להמשיך במסע אחיזת העיניים וגניבת הדעת שלהם לאורך שנים. זו תרבות העבודה הקלוקלת שמסתתרת מאחורי מילים יפות כמו "פריון" ו"יעילות", ואותה בהחלט צריך לתקן כבר במערכת החינוך, כפי שטען הקורא.

2. בפברואר השנה הוציא מרכז המאקרו לכלכלה מדינית מחקר מצוין תחת השם "המדריך הישראלי לשיתוף עובדים וקיימות עסקית", בעריכת ד"ר רובי נתנזון ואיתמר גזלה. החוקרים שהשתתפו בכתיבה הם אסף בונדי, רועי לוי, ד"ר גדי נסים וד"ר לימור קסלר לדלסקי. המחקר סקר מפות דרכים מגוונות ליישום שיתוף עובדים ואחד מהם היה המודל הגרמני, שבו העיקרון של ייצוג עובדים בדירקטוריון מעוגן בחקיקה ומאפשר תהליכים משותפים לעובדים ומעסיקים בניהול יחסי העבודה.

המחקר סקר את המודל הגרמני מאז שנות ה-20 של המאה ה-20, עם היווצרותה הראשונית של דמוקרטיה בגרמניה (ימי רפובליקת ויימאר). בתקופה הזאת נוצרו היסודות לחקיקה בנושא שיתוף עובדים, בדגש על שיתוף עובדים בדירקטוריון המפקח של תאגידים גדולים. לאחר מלחמת העולם השנייה והתאוששות המשק הגרמני מתוצאותיה, החל להתגבש מחדש מערך החוקים המעגן את זכויות שיתוף העובדים באמצעות כמה חוקים מרכזיים, שהמחקר מנה אותם:

■ חוק שיתוף עובדים בתעשיית הפלדה והמתכת: החוק מעגן שותפות בדירקטוריון חברה השייכת לתעשיית הפחם, המתכת והפלדה.

■ חוק חוקת העבודה משנת 1952: מעגן שותפות עובדים בדירקטוריון חברות פרטיות (שליש מחברי הדירקטוריון) ואת זכות העובדים להקים מועצת עובדים.

■ הרחבת חוק חוקת העבודה מ-1972: מעגן מחדש ומרחיב את זכות העובדים להקים מועצת עובדים ברמה המפעלית. החוק קובע בין השאר כי בכל מקום עבודה שבו מועסקים יותר מ-5 עובדים, לעובדים שמורה זכות להקים מועצת עובדים.

■ זכות שיתוף הפעולה מ-1976: מעגן את זכות העובדים לייצוג בדירקטוריון של תאגדים המעסיקים יותר מ-2,000 עובדים.

המחקר מבהיר כי מועצת העובדים בגרמניה מוגדרת בחוק כישות עצמאית, אשר אין לה קשר עם ארגוני העובדים, אולם בפועל רוב החברים במועצת העובדים בגרמניה הם חברים בארגון עובדים, בדרך כלל בהתאם לענף התעשייתי-הכלכלי שאליו משתייך מקום העבודה. לכאורה יש דמיון מסוים בין מודל יחסי העבודה הקיבוציים בישראל, המוחל בעיקר באמצעות ההסתדרות, אבל המחקר מדגיש את הפערים הגדולים, מעבר להבדל במעמד החוקי בין מועצת עובדים בגרמניה לבין נציגות עובדים מקומית בישראל. ההבדלים הבולטים הם, למשל, בחובת גילוי המידע בכל הנוגע לסדרי עבודה ותוכניות עבודה ועובדים לעתיד, כל מידע שיסייע למועצת עובדים לבצע את תפקידה, לרבות שכרם של העובדים ונושאי רווחה (לדוגמה מזנון ובריאות). במודל הגרמני, על המעסיק מוטלת חובה להיוועץ לפני כל העסקת עובדים או פיטורים; למועצת העובדים זכות לקבלת מידע בנושא תכנון כוח אדם וזכות לייעץ למעסיק כיצד לבצעה; למועצת העובדים זכות להתנגד לפיטורים אם כי המעסיק לא חייב לקבל את ההתנגדות; למועצת העובדים זכות להטיל וטו על תוכנית כוח אדם של המעסיק ובמצב כזה המעסיק יכול לפנות לבית הדין לעבודה כדי לעקוף את המועצה; למועצת העובדים זכות לנהל משא ומתן על שינויים בנושאי תשלום וכן שעות עבודה, תנאי עבודה פיזיים וכדומה; מועצת העובדים חייבת להגיע להסכמות עם המעסיק על צמצומים ו/או תוכניות סגירה ושינוי משמעותיים (בהסכמים הקיבוציים בישראל יש דבר דומה).

השורה התחתונה היא שבמקומות העבודה בגרמניה, לפי המחקר, מתקיימת שיטה מובנית של שיתוף עובדים. העובדים בוחרים מועצת עובדים ובמקביל נבחרת נציגות לאיגוד המקצועי בחברה. קיימת חלוקת תפקידים ברורה בין מועצת העובדים לאיגוד המקצועי, לעובדים יש נציגים בחבר המנהלים (דבר שלא קיים כלל בישראל) - ברמת המפעל הבודד וברמה הארצית. חוץ מזה, מתקיים גם שיתוף פעולה - פורמלי ובלתי פורמלי כאחד ברמת התפעול. דבר זה נעשה באמצעות צוותים משותפים להנהלה והעובדים ובאמצעים נוספים, דבר שבישראל אינו נהוג: ההנהלה והוועד נמצאים במתח מובנה ולעתים במאבקים אינסופיים.

כמובן, המודל הגרמני, ובעצם כל מודל, איננו מושלם ואיננו חף מליקויים ומאבקים בין מועצות העובדים להנהלות. צריך גם לזכור שרק כחמישית מהעובדים בגרמניה חברים באיגודים והם כוללים בעיקר את עובדי המתכת, הכימיקלים, המגזר הציבורי, הקמעונאות והפיננסים.

3. חוזרים להתחלה: האם אפשר להרחיב את מודל הוועדים הישראלי, ולא דווקא ההסתדרותיים, למודל הגרמני שתומך בשיתוף עובדים הן במידע והן בדירקטוריונים של החברות? התשובה חוזרת לאותו צירוף קסם: תרבות עבודה. כחלק מאווירת האי-האמון הכללית במדינה, שבה איש אינו מאמין לאיש, יש גם חוסר אמון הולך וגובר בין המעסיקים לעובדים, ולשני הצדדים יש חלק לא מבוטל באי-אמון הזה, וניתן לנהל ויכוחים סוערים מי אשם יותר במצב המזיק הזה. דבר אחד בטוח: גם לתרבות העבודה הישראלית הקלוקלת יש משקל באי-אמון שנוצר וצריך שים את הדברים על השולחן, בלי לטייח זאת.

פתיחת שנת הלימודים היא עיתוי מצוין לדבר על זה. צריך דבר לא רק על לימודי 5 יחידות מתמטיקה, לא רק על חינוך פיננסי הכרחי מגיל ינוקא אלא גם על חינוך לתרבות עבודה. לבוא לעבוד, ולא רק לבוא לעבודה.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

מחנה אוהלים בח'אן יונס / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש המיליציה העזתית: "אין מניעה מעימות עם חמאס וממלחמת אחים"

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר מחר

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

קרן הגידור של אנשי השוק הוותיקים שמככבת עם תשואה של 31% מתחילת השנה. ומה עשו המתחרות?

הבורסה טסה במחצית הראשונה של השנה, וחלק מקרנות הגידור המקומיות התקשו להדביק את הפער ● מי בכל זאת כיכבה, מה מגלות התשואות של השנתיים האחרונות ומה צפוי בהמשך? ● "הסרנו איום של עשרות שנים שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות"

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ממקבל העבודות הסדרתי: מהנדס התוכנה שטלטל את עמק הסיליקון

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?