גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שינוי בתרבות העבודה

העובד הישראלי בא לעבודה - האם הוא בא גם לעבוד?

קריירה/ צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

תרבות העבודה איור: גיל גיבלי

1. בשבוע שעבר הבטחנו להמשיך בתיאור המודל הגרמני ולהתמקד ביחסי עובדים-מעסיקים ובשיתוף העובדים בקבלת ההחלטות בתאגידים שבהם הם מועסקים, אבל לפני שנעשה זאת נשתף בטון ששלט בתגובות שקיבלנו על הטור הקודם. המוטו היה די זהה: "רגע, התחלת לספר לנו בדיחות או הלצות? מודל גרמני בישראל? נו, באמת".

תגובה אחת קולעת קיבלנו מבעל עסק קטן, שביקש שנציג אותו רק בשמו הפרטי: חגי. "קראתי את כתבתך", הוא כתב לנו, "ולא הצלחתי להבין אם אתה ציני או רציני כשאתה מנסה להצדיק את המודל הגרמני ולהשוות אותו לנעשה בישראל. אני מנהל עסק קטן עם שותף נוסף. להבדיל מגרמניה, שם ביקרתי בעסק דומה לשלי, רוב היום אני עסוק בגבייה מלקוחות שלא משלמים או בהתעסקות עם העובדים.

"לדוגמה: יום עבודה מתחיל בשעה 07:00 בבוקר, ב-10:00 הפסקת עשר למשך חצי שעה, ב-13:00 הפסקה בת חצי שעה וסיום יום העבודה ב-16:00. בפועל, מגיעים ב-07:10, מנהלים את שיחת הבוקר, מכינים קפה, מחליפים בגדים ומתחילים לעבוד ב-07:25. באמצע יוצאים לשתות משהו. ב-10:00 הפסקה? לא בדיוק, למה בעשר אם אפשר לצאת ב-09:55 ולחזור ב-10:40? אחר כך חוזר חלילה עד סיום העבודה. וזה, כמובן, בלי הטלפונים שבהם כל אחד מנהל את העולם ממקום העבודה ומשוחח בסלולרי ללא הפסקה.

"אני מקווה שלא עייפתי אותך יתר על המידה, אבל הבעיה הזו היא הבעיה של רוב העסקים הקטנים והבינוניים, שאנחנו שבויים בידי העובדים שלנו. הערה אחת לא במקום ומחר בבוקר הוא לא מגיע ובוודאי שלא מודיע.

"יעילות ופריון הן מילים יפות לכתבה בעיתון אבל לצערי את ישראל אולי אפשר להשוות למדינות מזרח אירופה, ובוודאי שלא לגרמניה. צר לי לאכזב אותך, אבל רק אם נתחיל בחינוך ליעילות ולפריון כבר מגיל צעיר אולי נצליח להתקדם".

נניח שיש ביניכם שחושבים שאותו קורא מגזים או מכליל או שניהם גם יחד - הרי גם אנחנו, בתפיסתנו הכלכלית-חברתית, פרו-עובדים ופרו-זכויות עובדים באופן מובהק, מקדשים את העבודה המאורגנת וקוראים להקפדה ולפיקוח על תנאי עבודה - אבל יש מילה אחת שחזרה שוב ושוב בתגובות שקיבלנו, ולמרבה הצער אנחנו נוטים להסכים איתה: ת-ר-ב-ו-ת, והכוונה היא לתרבות עבודה. יש מעסיקים שכתבנו לנו שהם מוכנים ליישם את המודל הגרמני ובלבד שיקבלו את תרבות העבודה הגרמנית.

לא רק מעסיקים, שיש להם צד בעניין (ולא חסרות דוגמאות של מעסיקים ששוללים זכויות ומתייחסים באופן מחפיר לעובדיהם), גם עובדים רבים יכולים להעיד על כך: בכל ארגון, בכל הרמות (לא רק הזוטרות, שבהן עובדים מקבלים בלאו הכי פרוטות), יש כאלה שבאים לעבודה אבל לא באים לעבוד, שמתמחים בעשיית קולות של עבודה או בשיווק של עצמם. זו בהחלט תופעה שאינה ייחודית לסקטור הציבורי המושמץ, אלא קיימת, אולי אפילו בעיקר, בסקטור הפרטי ה"יעיל" יותר כביכול. אותם עובדים אכן נוטים לבלות בהפסקות ארוכות, לשוחח בטלפון בלי הפסקה, לעסוק במידה חסרת פרופורציה בענייניהם האישיים, בסידוריהם הפרטיים ובפוליטיקה ארגונית - רק לא בעבודתם. הם יוצרים מרמור ותסכול גובר אצל העובדים המסורים יותר, הממושמעים והצנועים יותר. בעידן שבו מראית העין היא העיקר, בארגונים גדולים יחסית עובדים כאלה יכולים להמשיך במסע אחיזת העיניים וגניבת הדעת שלהם לאורך שנים. זו תרבות העבודה הקלוקלת שמסתתרת מאחורי מילים יפות כמו "פריון" ו"יעילות", ואותה בהחלט צריך לתקן כבר במערכת החינוך, כפי שטען הקורא.

2. בפברואר השנה הוציא מרכז המאקרו לכלכלה מדינית מחקר מצוין תחת השם "המדריך הישראלי לשיתוף עובדים וקיימות עסקית", בעריכת ד"ר רובי נתנזון ואיתמר גזלה. החוקרים שהשתתפו בכתיבה הם אסף בונדי, רועי לוי, ד"ר גדי נסים וד"ר לימור קסלר לדלסקי. המחקר סקר מפות דרכים מגוונות ליישום שיתוף עובדים ואחד מהם היה המודל הגרמני, שבו העיקרון של ייצוג עובדים בדירקטוריון מעוגן בחקיקה ומאפשר תהליכים משותפים לעובדים ומעסיקים בניהול יחסי העבודה.

המחקר סקר את המודל הגרמני מאז שנות ה-20 של המאה ה-20, עם היווצרותה הראשונית של דמוקרטיה בגרמניה (ימי רפובליקת ויימאר). בתקופה הזאת נוצרו היסודות לחקיקה בנושא שיתוף עובדים, בדגש על שיתוף עובדים בדירקטוריון המפקח של תאגידים גדולים. לאחר מלחמת העולם השנייה והתאוששות המשק הגרמני מתוצאותיה, החל להתגבש מחדש מערך החוקים המעגן את זכויות שיתוף העובדים באמצעות כמה חוקים מרכזיים, שהמחקר מנה אותם:

■ חוק שיתוף עובדים בתעשיית הפלדה והמתכת: החוק מעגן שותפות בדירקטוריון חברה השייכת לתעשיית הפחם, המתכת והפלדה.

■ חוק חוקת העבודה משנת 1952: מעגן שותפות עובדים בדירקטוריון חברות פרטיות (שליש מחברי הדירקטוריון) ואת זכות העובדים להקים מועצת עובדים.

■ הרחבת חוק חוקת העבודה מ-1972: מעגן מחדש ומרחיב את זכות העובדים להקים מועצת עובדים ברמה המפעלית. החוק קובע בין השאר כי בכל מקום עבודה שבו מועסקים יותר מ-5 עובדים, לעובדים שמורה זכות להקים מועצת עובדים.

■ זכות שיתוף הפעולה מ-1976: מעגן את זכות העובדים לייצוג בדירקטוריון של תאגדים המעסיקים יותר מ-2,000 עובדים.

המחקר מבהיר כי מועצת העובדים בגרמניה מוגדרת בחוק כישות עצמאית, אשר אין לה קשר עם ארגוני העובדים, אולם בפועל רוב החברים במועצת העובדים בגרמניה הם חברים בארגון עובדים, בדרך כלל בהתאם לענף התעשייתי-הכלכלי שאליו משתייך מקום העבודה. לכאורה יש דמיון מסוים בין מודל יחסי העבודה הקיבוציים בישראל, המוחל בעיקר באמצעות ההסתדרות, אבל המחקר מדגיש את הפערים הגדולים, מעבר להבדל במעמד החוקי בין מועצת עובדים בגרמניה לבין נציגות עובדים מקומית בישראל. ההבדלים הבולטים הם, למשל, בחובת גילוי המידע בכל הנוגע לסדרי עבודה ותוכניות עבודה ועובדים לעתיד, כל מידע שיסייע למועצת עובדים לבצע את תפקידה, לרבות שכרם של העובדים ונושאי רווחה (לדוגמה מזנון ובריאות). במודל הגרמני, על המעסיק מוטלת חובה להיוועץ לפני כל העסקת עובדים או פיטורים; למועצת העובדים זכות לקבלת מידע בנושא תכנון כוח אדם וזכות לייעץ למעסיק כיצד לבצעה; למועצת העובדים זכות להתנגד לפיטורים אם כי המעסיק לא חייב לקבל את ההתנגדות; למועצת העובדים זכות להטיל וטו על תוכנית כוח אדם של המעסיק ובמצב כזה המעסיק יכול לפנות לבית הדין לעבודה כדי לעקוף את המועצה; למועצת העובדים זכות לנהל משא ומתן על שינויים בנושאי תשלום וכן שעות עבודה, תנאי עבודה פיזיים וכדומה; מועצת העובדים חייבת להגיע להסכמות עם המעסיק על צמצומים ו/או תוכניות סגירה ושינוי משמעותיים (בהסכמים הקיבוציים בישראל יש דבר דומה).

השורה התחתונה היא שבמקומות העבודה בגרמניה, לפי המחקר, מתקיימת שיטה מובנית של שיתוף עובדים. העובדים בוחרים מועצת עובדים ובמקביל נבחרת נציגות לאיגוד המקצועי בחברה. קיימת חלוקת תפקידים ברורה בין מועצת העובדים לאיגוד המקצועי, לעובדים יש נציגים בחבר המנהלים (דבר שלא קיים כלל בישראל) - ברמת המפעל הבודד וברמה הארצית. חוץ מזה, מתקיים גם שיתוף פעולה - פורמלי ובלתי פורמלי כאחד ברמת התפעול. דבר זה נעשה באמצעות צוותים משותפים להנהלה והעובדים ובאמצעים נוספים, דבר שבישראל אינו נהוג: ההנהלה והוועד נמצאים במתח מובנה ולעתים במאבקים אינסופיים.

כמובן, המודל הגרמני, ובעצם כל מודל, איננו מושלם ואיננו חף מליקויים ומאבקים בין מועצות העובדים להנהלות. צריך גם לזכור שרק כחמישית מהעובדים בגרמניה חברים באיגודים והם כוללים בעיקר את עובדי המתכת, הכימיקלים, המגזר הציבורי, הקמעונאות והפיננסים.

3. חוזרים להתחלה: האם אפשר להרחיב את מודל הוועדים הישראלי, ולא דווקא ההסתדרותיים, למודל הגרמני שתומך בשיתוף עובדים הן במידע והן בדירקטוריונים של החברות? התשובה חוזרת לאותו צירוף קסם: תרבות עבודה. כחלק מאווירת האי-האמון הכללית במדינה, שבה איש אינו מאמין לאיש, יש גם חוסר אמון הולך וגובר בין המעסיקים לעובדים, ולשני הצדדים יש חלק לא מבוטל באי-אמון הזה, וניתן לנהל ויכוחים סוערים מי אשם יותר במצב המזיק הזה. דבר אחד בטוח: גם לתרבות העבודה הישראלית הקלוקלת יש משקל באי-אמון שנוצר וצריך שים את הדברים על השולחן, בלי לטייח זאת.

פתיחת שנת הלימודים היא עיתוי מצוין לדבר על זה. צריך דבר לא רק על לימודי 5 יחידות מתמטיקה, לא רק על חינוך פיננסי הכרחי מגיל ינוקא אלא גם על חינוך לתרבות עבודה. לבוא לעבוד, ולא רק לבוא לעבודה.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

לשכת רה"מ: "השינויים שמבקש חמאס - לא מקובלים על ישראל"

למרות חילוקי הדעות, צוות המו"מ ימריא מחר לקטאר ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביה"ד קבע: רכיב לא מוצדק יכול להפוך תלוש שכר לפיקטיבי

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם