גירושין / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
החוק החדש, בשמו המלא "חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)", ובכינויו בתקשורת "חוק גישור חובה", בא לברך אך יצא מקלל. ייתכן שיהיו אי-אילו זוגות שיצליחו להפיק תועלת מהשינוי, אך למעשה החוק החדש יגרום בעיקר נזק, מאחר שהוא משנה את מאזן הכוחות באופן קיצוני לטובת הצד הבריון והחזק יותר כלכלית.
במקום כתב תביעה מפורט, מלווה במסמכים וראיות, שנדרש מהצד התובע עד לחקיקת החוק - כעת כל שנדרש מהתובע הוא לחתום על טופס שכותרתו "בקשה ליישוב סכסוך". באמצעות הגשת בקשה פשוטה זאת התובע בעצם מוציא תמרור "עצור" לצד השני - וברגע אחד הנתבע מגלה שידיו קשורות.
הוא לא יכול להגיש תביעות מטעמו במשך חודשיים, 3 חודשים ואפילו יותר, המהווים "תקופת עיכוב", וגם האפשרות לבקש סעדים זמניים עבורו הצטמצמה באופן ניכר.
זהו מתכון ברור לעידוד בריונות, שכן גבר או אישה שמעוניינים כיום בגירושים יכולים לנקוט צעדים חד-צדדיים ולהגיש במקביל בקשה ליישוב סכסוך, שמסכלת את יכולתו של הצד השני לפעול.
כידוע החוק במדינת ישראל מאפשר לגברים חילוניים לפנות לבית הדין הרבני, ולתבוע שדווקא ערכאה זאת תדון בכל מה שקשור לגירושים: חלוקת הרכוש, דמי המזונות ומשמורת הילדים, גם אם בחיי היום-יום הם בועלי נידות ואוכלי שרצים.
הגברים שרצים להגיש תביעה בבית הדין הרבני, כדי למנוע מבית המשפט לענייני משפחה לעשות כן, לא פועלים כך משום שגילו לפתע את אלוהים, אלא מכיוון שהם סבורים כי ההכרעות בבית הדין הרבני יטיבו עם העמדה שלהם - ובמילים אחרות "ידפקו את האישה".
עד לחקיקתו של החוק החדש היה מחסום מסוים מפני תביעות אלה, באמצעות מבחנים של תום-לב. כך למשל, גבר שדרש שבית הדין הרבני ידון בחלוקת הרכוש, נדרש לפרט מהו הרכוש שהוא מחזיק בידיו. כעת כל שנדרש מהגבר הוא למלא טופס ללא כל פרטים - ובכך הוא קנה סמכות לחסום את דרכה של האישה להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה. זהו ניצחון בנוק-אאוט לבתי הדין הרבניים.
עידוד הבריונות יכול לפעול גם כנגד הצד הגברי. כך למשל עד לחקיקת החוק, אב שגילה כי האם עזבה את הבית ולקחה עימה את ילדם המשותף, יכול היה לרוץ להגיש תביעת משמורת ובקשות ביניים במסגרתה. כיום האם יכולה לקחת את הילד, להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולהודיע לאב כי הוא רשאי להתראות עם הילד פעם בשבוע בלבד. האב תקוע ב"תקופת העיכוב", וזכותו לקבל סעד חירום להתראות עם בנו במהלך 3 חודשים אלה מוגבלת עתה למצבי קיצון בלבד, בהם האב נדרש להוכיח "נזק של ממש", כדי שבית המשפט יתערב.
מה תעשה אישה שהייתה עקרת-בית במשך 20 שנה, כאשר ביום אחד בעלה סוגר את חשבון הבנק המשותף למשיכה, מבטל את כרטיס האשראי, מפקיד את משכורתו בחשבון נפרד על שמו ומגיש "בקשה ליישוב הסכסוך", שמונעת ממנה כעת להגיש תביעת מזונות? התקנות אמנם מאפשרות לה לבקש מזונות זמנים עבור הילדים לתקופת העיכוב, אך מה עם כסף עבור הצרכים שלה?
מה יעשה גבר שנאלץ לעזוב את הבית המשותף לאחר הגשת "בקשה ליישוב סכסוך"? במשך חודשים ארוכים הוא לא יוכל לתבוע את מכירת הבית המשותף, או לקבל שכר עבור השימוש הבלעדי שהאישה עושה כעת בבית המשותף, בעודו נאלץ לשכור דירה בעצמו.
נדרשת מידה עצומה של יהירות מצד המחוקק להתייחס לציבור כאילו הוא חסוי הזקוק לאפוטרופוס, ולמנוע ממנו את הזכות הבסיסית לקבל סיוע משפטי כאשר הוא סבור כי הוא זקוק לו. אפשר בהחלט לעודד פנייה להליכי גישור ופשרה כפי שנעשה כיום עבור תביעות אזרחיות, לאחר שניתנה לצדדים הוגנת להציג את עמדותיהם ולקבוע את גזרת הסכסוך באמצעות פנייה לערכאות.
לטור הקודם - לא גישור ולא חובה
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il