עבודות במיזם הסיבים אנלימיטד / צילום: איל יצהר
יו"ר ומנכ"ל מיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד, דורון כהן, ערך ביום חמישי האחרון סיור להנהלת משרד התקשורת, באזור בצפון תל אביב, שבו החברה פורסת תשתיות. עיתוי הסיור לא מקרי, הוא נועד לנסות ולשכנע את הנהלת משרד התקשורת בחיוניות שיש בהצעת משרד האוצר לאפשר נגישות של המיזם לתשתיות בזק, לצורך המשך פריסת סיבים אופטיים לבתים בכל הארץ.
אנלימיטד נמצאת דקה לפני פתיחת חדר מידע, במטרה למצוא משקיע לחברה, ולכהן חשוב להסיר את אחד המכשולים הקשים שיש למיזם - חוסר היכולת להשתמש בתשתיות בזק בכל מה שקשור לנגישות לבניינים רבים ברחבי הארץ. זו אחת מאבני הנגף שעומדות בפני המיזם. אם המשקיעים יבינו שמבחינה הנדסית מדובר במכשול בלתי עביר - הדבר עלול להקשות עליהם להשקיע בחברה.
כהן רוצה שמנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, יסיר את התנגדותו להצעת משרד האוצר לאפשר הדדיות בשימוש בתשתיות הקוויות הפסיביות של בזק.
נציין כי מדובר בתעלות הברזל עצמן ולא בסיבים שמונחים בהן, אשר נחשבים לתשתית אקטיבית. האוצר העביר בממשלה את ההצעה לאחר משבר עם פילבר ולאחר שהצדדים סיכמו שלמרות ההסכם, אישור ההצעה בכנסת ייעשה בתיאום עם משרד התקשורת.
"להימנע מתופעות שליליות"
כך מנמק האוצר את דברי ההסבר שלו להצעה: "על מנת להימנע מהתופעות השליליות הנגרמות כתוצאה מהעובדה שבמגזר התשתית הנייחת מתקיים דואופול, ועל מנת לאפשר את המשך קיומה של הרפורמה בשוק הסיטונאי כך שבעלות רישיון יפעלו, בין היתר, לפריסת רשת עצמאית, ועל מנת להביא להאצת פיתוח ושדרוג תשתיות סלולר, יש לעודד קיומה של תחרות בתחום תשתיות התקשורת על ידי הסרת חסמי כניסה בהקמת תשתיות נוספות.
האוצר מוסיף כי "הגברת התחרות במגזר התשתיות צפויה להביא להאצת פיתוח תשתיות, הדבקת הפערים מול העולם בהיבטים של קדמה טכנולוגית וכן להגברת התחרות גם במגזרים אחרים בענף התקשורת. לשם כך נדרש שימוש נרחב בתשתיות הפאסיביות של בעלות התשתית הקיימות".
עקב כך האוצר מציע "לאפשר לכל בעלי הרישיונות לפריסת תשתית, הן בעלי חובת פריסה אוניברסלית והן אלו שאינם בעלי חובת פריסה אוניברסלית, לבצע שימוש בתשתית פאסיבית אחת של השנייה לכל שימוש שהוא. שינוי זה יאפשר שימוש מיטבי בתשתיות החפורות הקיימות, לשם שדרוג תשתיות התקשורת בישראל, לרבות תשתיות סלולר, ולפתיחת התחרות בשוק, בדגש על שוק התשתית הנייחת".
ההצעה של האוצר נשמעת הכרחית ונחוצה, על רקע הקשיים שהערימה בזק על השימוש בתשתיות הפסיביות שלה לטובת פרטנר וסלקום במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, אך האוצר הסתייג מלהחיל את ההדדיות על אנלימיטד. פילבר טוען שהסוגיה בעצם כבר נפתרה ושהוא הורה לבזק באופן חד משמעי שהיא לא יכולה למנוע מסלקום ומפרטנר לעשות שימוש בתשתיות הפסיביות שלה.
הוא אמר שבכל מה שקשור להשקעה בתשתיות קוויות, הוא מתחייב שפרטנר וסלקום לא יעוכבו על ידי בזק. אלא שההוראה של פילבר לא תופסת לגבי אנלימיטד, וגם סלקום ופרטנר ממשיכות לטעון שלמרות ההוראה של פילבר, העניינים עם בזק עדיין לא מסתדרים.
במיזם הסיבים אומרים שפילבר כבר הבטיח שהוא לא יתנגד לאפשר שימוש בתשתיות בזק לטובתם, אך בסיור עצמו פילבר נשמע אחרת והדגיש את הצורך בהדדיות מלאה - דהיינו שאם האוצר רוצה שבזק תאפשר לאנלימיטד להשתמש בתשתיות בזק היא צריכה לאפשר שימוש בתשתיות חברת חשמל.
פילבר גם הדגיש שבכל הקשור לשימוש בסיבים המתחברים לבניינים, למשרד אין סמכות בעניין (גורמים באוצר אמרו על כך בתגובה שפילבר צריך לגלות מנהיגות ולפעול למען התחרות, במקום להתלונן על חוסר סמכות).
נקודה רגישה
זו נקודה רגישה מאוד ופילבר לא סתם שלף אותה. ברור לו שחברת חשמל לעולם לא תסכים ששחקן נוסף יעלה על התשתיות שלה, ובמיוחד על עמודי החשמל שלה, שכן הם אינם יכולים לעמוד בעומס.
על כך השיבו באנלימיטד ואמרו שמבחינתם בכל מה שקשור לשימוש בתשתיות תת קרקעיות, אין שום בעיה שבזק וכל שחקן אחר ישתמשו ויניחו סיבים דרך תעלות של חברת חשמל כחלק מעיקרון ההדדיות, אבל בכל מה שקשור לשימוש בתשתיות העיליות הדבר בלתי אפשרי.
פילבר הציע לפיכך מודל שיתוף שיפתור את הנגישות עבור כל השחקנים כך שבסופו של דבר יהיה ציוד משותף בבניין שכולם יעשו בו שימוש וכולם יתחשבנו על השימוש בו. בכך יימנע הריב סביב השימוש בתעלות התקשורת בבניינים שתפוסות על ידי בזק, הוט ויס ולא מאפשרות לאנלימיטד להשחיל סיב משלה.
אחד הרעיונות שהועלו על ידי אנלימיטד היה שבכל בניין יוצבו שתי קופסאות תקשורת או מתגים של בזק ושלה וכל מפעיל יוכל לבחור דרך איזה מתג הוא ירצה להתחבר ללקוח.
ומה יש לבזק להגיד על הצעת האוצר? כצפוי היא מתנגדת ובתקיפות. לשיטת בזק לא מספיק שעשו לה עוול גדול בתמחור של השימוש בתשתיותיה בשוק הסיטונאי, עכשיו מוסיפים חטא על פשע שכן ברור שהמילה הדדיות שבה משתמש האוצר היא חד כיוונית מה שיביא לכך שכולם ישתמשו בתשתיות של בזק והיא לא תשתמש באף תשתית מלבד שלה, כי היא לא צריכה.
במצב כזה, וכאשר היא לא מקבלת את התמורה ההולמת עבור התשתיות שלה, למה שתסכים להמשיך ולפתח אותן?
אך יש עוד סיבה נכונה שבזק מעלה. מדוע מיזם שהוקם כדי להתחרות בהסתמך על ניצול תשתיות חברת חשמל שלה יש זכויות מעבר, והיא הכוח ההנדסי הגדול והחזק בישראל - דווקא היא זקוקה פתאום לתשתיות בזק? אך זו רק חלק מהבעיה. האוצר מציג בדברי ההסבר שלו להצעה את הרווחיות העודפת של בזק ואת העובדה שהמונופול מעכב את פיתוח התשתיות בארץ. אך אליה וקוץ בה.
בסופו של דבר אישור ההצעה יביא לכך שהתלות בבזק רק תגבר. במקום לפתח תשתיות עצמאיות, ובמיוחד מדובר בחלופה העצמאית של חברת חשמל, הופכים את כל שוק התקשורת לתלוי באופן מוחלט בבזק, שהולכת להרוויח מכך לא מעט. האם לזה התכוון המשורר?