אלכס ליבק / צילום: בן יוסטר
הצלם אלכס ליבק, חתן פרס ישראל בצילום לשנת 2005, מוכר כאחד הצלמים המוכשרים והמובילים בארץ בתיעוד החברה הישראלית בצילום ישיר, החושף את הקרביים והנפש שלה. במהלך קריירה ארוכת-השנים שלו פרסם ליבק 5 ספרי צילום - "עין לציון", "סרנדה תל-אביבית" (שירים של אלתרמן וצילומים של ליבק), "הארץ שלנו", "כמו כלב" ו"ישראל: המאה ה-21" - וכן פרסם ומפרסם את צילומיו במדורים צילומיים קבועים בעיתון "הארץ" - "הארץ שלנו" ו"המאה ה-21".
צילומיו של ליבק עלו לא אחת לשיח הציבורי, על רקע היותם פרובוקטיביים, פוגעניים לטענת ציבורים מסוימים או מעוררי מחלקות. כך, למשל, באפריל 1984 צילם ליבק תמונה שפורסמה בעיתון "חדשות", בה נראים שני אנשי שב"כ מובילים את אחד מחוטפי אוטובוס קו 300, כשהוא עדיין בחיים, כשדקות אחרי זה כבר היה מת. התצלום הוביל לפרשת קו 300. בשנת 2005 פרסם ליבק סדרה של תמונות שמתעדות את העוני בישראל, ועורר שיח ציבורי על הנושא.
לא פעם עמד ליבק במרכזו של דיון ציבורי - ופעם אף משפטי - שעסק בגבולות חופש היצירה אל מול הפגיעה בפרטיות. כך, בראשית שנות ה-2000 נתבע ליבק על-ידי אדם חרדי שצולם על-ידו במקום ציבורי על רקע תמונת פרסומת של נערה בלבוש פרובוקטיבי. התביעה הסתיימה בבית המשפט העליון, בהכרעה לפיה ליבק חייב לפצות את המצולם בגין פגיעה בפרטיותו.
ב-3 ביוני השנה פרסם ליבק תמונה ובה נראים חרדים וילדיהם בסמיכות לפחי זבל, בעוד אחד הילדים שרוע על הרצפה, ומסביב שורה זוהמה ולכלוך. התמונה פורסמה במדור הצילומי של ליבק מזה שנים במוסף עיתון "הארץ" - "הארץ שלנו" - תחת הכותרת "המאה ה-21".
תמונה זו היא הבסיס לתביעה בהיקף של 100 אלף שקל שהוגשה הבוקר (ד') לבית משפט השלום בתל-אביב נגד ליבק ועיתון "הארץ", בטענה לפגיעה בפרטיות של המצולמים ולביזויים. עוד נטען כי פרסום התמונה מהווה המשך למשנתו "האנטי-חרדית" של ליבק.
"אור שלילי ומבזה"
את התביעה הגישו שתי קטינות שצולמו, לטענתן, שלא בידיעתן או הסכמתן, וצילומן פורסם בעיתון "הארץ", בלי שניתנה לכך הסכמה מצד הוריהן - וזאת חרף היותן קטינות.
בתביעה - שהוגשה בשם הקטינות באמצעות הוריהן - טוענים ההורים כי "גילו לתדהמתם ובאופן מפתיע ובלתי צפוי כי בנותיהם מופיעות בתמונה בעיתון - תמונה לא מחמיאה בעליל בלשון המעטה, ולמעשה, יש לומר, תמונה מבזה ומשפילה, וזאת בלי שנתנו הסכמתן לצילום זה".
לטענת ההורים - באמצעות עורכי הדין עמיקם חרל"פ ואלי לוי ממשרד עמיקם חרל"פ ושות' - אף הורה לא היה מסכים לפרסום תמונה של ילדיו, כמו זו שצילם ליבק. "בעין אובייקטיבית לחלוטין ייאמר כי מעטים הם ההורים (אם בכלל) שיסכימו לפרסום תמונה כזו של ילדיהם, ובפרט תחת הכיתוב האירוני 'המאה ה-21', על כל המשמעויות והקונוטציות העולות מצירופו לתמונה", נטען בתביעה.
לטענת ההורים, מדובר במקרה "מובהק ומקומם" של פגיעה בפרטיות, הפרת חוק הגנת הפרטיות והפרת חוק איסור לשון הרע, וזו בלשון המעטה. "אם להיות מדויקים ונוקבים, הרי שליבק משתמש באצטלת חופש הביטוי והעיתונות כדי לתת דרור למשנה אנטי-חרדית מובהקת, המאפיינת חלק ממגמת הסתה אנטי-חרדית ואשר באה לידי ביטוי בעברו", נכתב בתביעה.
עוד נטען כי "אין חולק כי הדיסוננס בין התוכן המשתקף מהתמונה לבין הכותרת 'המאה ה-21' נועד כדי להביע שאט-נפש בלתי נדלית מאורח חייהם של המצולמים, נועד כדי לבזותם על שכך הם נראים בעידן מתקדם, נועד כדי לצאת חוצץ נגד אורחות חייהם, נועד כדי להשפילם, לבקרם ולהפנות כלפיהם אצבע מאשימה, על שהם לא עומדים בקצב ולמעשה מגלמים את שורש כל הרע במאה ה-21, שהיא מאה 'כה מתקדמת ונאורה'".
בתביעה נטען עוד כי התמונה אף יוצרת מצג-שווא באשר לנסיבות בהן צולמה. "הגרוע מכל הוא שהאדם הסביר, המתבונן מהצד, עלול בנקל לחשוב כי המדובר בסביבת חייהם של החרדים או באחת משכונות המגורים שלהם, בעוד שהתמונה צולמה בהר מירון בעיצומה של הילולה לזכרו של רבי שמעון בר-יוחאי", נכתב בתביעה. "האדם הסביר המתבונן בתמונה עלול למעוד בקלות לעבר הסטראוטיפ של חרדים החיים בדוחק, עוני ולכלוך בשכונות מגוריהם - בעוד שלא כך הוא הדבר. למען הסר ספק, יודגש כי גם הידיעה שמדובר באזור ציבורי, הוא אזור ההילולה - ולא במקום מגוריהם של המצולמים - לא מפחיתה מהעלבון ומהאור השלילי והמבזה בו מוצגים המצולמים".
"צילומים מגמתיים"
ההורים טוענים עוד כי ליבק, שצילם את "התמונה המשפילה, הסטיגמטית והמבזה, בה נראים ילדי החרדים בסמיכות לפחי זבל, ובאופן שלא מותיר הרבה מקום לדמיון מלבד ההצהרה על 'עליבותם של החרדים'", ידוע בשנאתו העזה לחרדים, ונתבע כבר בעבר על פרסום תצלומים מבזים שלהם.
בתביעה מצוין כי באחת מתביעות העבר נגד ליבק, משנת 2002, עסקה בצילום של אדם חרדי על רקע תמונה פרובוקטיבית של אישה פסוקת רגליים. תביעה זו עברה 3 גלגולים עד שהגיעה לבית המשפט העליון, שפסק כי הצילום שצילם ליבק - יש בו כדי לבזות ולהשפיל את המצולם החרדי.
עוד צוין בתביעה כי בעבר הוגשה נגד ליבק תלונה במשטרה לאחר שירק על ילדה חרדית בת 4, בעת שניסה לצלם ברחובות בית-שמש. לטענת התובעים, בשתי הפרשות הללו "יש די והותר כדי להעיד על משנתו האנטי-חרדית והמסיתה של ליבק (במסווה של תיעוד ריאליסטי, יש לומר)".
הורי הקטינות טוענים כי "לא אחת מנסה אלכס ליבק, או מי מטעמו, להציגו כמי שידוע באהבתו לצילומים אותנטיים, אשר מקדשים את המציאות כפי שהיא, ללא פילטרים או עריכה. אולם", נטען, "חרף הניסיון להציג את ליבק כמי שעוסק באומנות אותנטית, יש לזכור כי גם צילומים כאלה אינם חפים מעריכה, ברגע שהם נשענים או מתבססים על סטראוטיפ מסוים, שהרי אז יש בהם כדי להזין את הסטראוטיפ ולתחזק אותו ביתר שאת.
"במקרה כזה, מצילומים אותנטיים הופכים הצילומים למגמתיים עד מאוד. זאת, בפרט כאשר קיים כיתוב (תחת הצילום) המעצים את המסר המגמתי ואף הגזעני. תמונה כגון זו שפירסם ליבק, ובה נראים החרדים על רקע פחי זבל, אינה אלא מפגן של שנאת חינם ועלבון צרוף, המשעתקים ומנציחים את הסטראוטיפ של עליבות החברה החרדית בישראל.
"במקרה כגון זה, אין לראות באותנטיות של התמונה שיקוף של מציאות - אלא שימוש ציני ואכזרי לצורכי ביזוי, התנשאות והחרפת התדמית, לפיה החרדים חיים בתנאים לא תנאים ואינם מדביקים את הקצב של המאה ה-21".
באשר למערכת עיתון "הארץ", נטען כי גם היא נתבעת, כיוון שהיא איפשרה את פרסומה של התמונה המבזה, מבלי להפעיל כל מנגנון בקרה או שיקולי מדיניות, ומבלי שלקחה בחשבון את הפגיעה הקשה שעלולים לספוג הורי המצולמים, הילדים עצמם והציבור החרדי כולו.
בא-כוחו של עיתון "הארץ", עו"ד פז מוזר, מסר בתגובה: "התובענה חסרת בסיס ותנוהל בבית המשפט, ושם יוגש כתב הגנה מפורט".