כ-2,000 עובדים הנמנים עם מה שמכונה "כוח עזר" ב-11 בתי החולים הממשלתיים ייהנו מעתה ממענק קבוע בגובה 6,000 שקל בשנה, זאת מעבר לתוספת השכר שניתנה לכלל עובדי המגזר הציבורי. ל"גלובס" נודע כי הדבר סוכם בין ההסתדרות לאגף השכר במשרד האוצר, בהסכם שעלותו כ-12 מיליון שקל בשנה. בצד ההסתדרות הובילו את ההסכם יו"ר הארגון אבי ניסנקורן, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקוב י ויו"ר האיגוד הארצי של עובדי המנהל והמשק בבתי החולים, אלי בדש.
אנשי כוח העזר בבתי החולים הם בעיקר סניטרים שמסייעים לצוות הרפואי להרים ולנייד חולים וכן לדאוג לניקיון סביבתם הקרובה, זאת להבדיל מאנשי הניקיון הכללי שברובם מועסקים כיום על ידי קבלני שירותים וכוח אדם. המענק השנתי שיינתן להם אמור לפצות במידת מה על העובדה שהם אינם זכאים למה שמכונה בשירות המדינה "שכר עידוד", שמשולם על פי תפוקות ובפועל ניתן ברוב המוחלט של המקרים. על פי ההסכם, את המענק יקבל כל עובד המועסק בלמעלה מ-50% משרה, כבר במהלך חודש אוקטובר הקרוב ובכל שנה מעתה.
בהסתדרות מסבירים כי ההסכם מהווה חלק ממה שהם מכנים "מהפכה שקטה" בשכר של בעלי השכר הנמוך, זאת בין היתר בעקבות ההסכמים להעלאת שכר המינימום, לשיפור תנאי עובדי הקבלן ולקליטת חלקם כעובדים מן המניין. בארגון מזכירים עוד כי רק השבוע נחתם הסכם להעלאת שכר המטפלות במעונות היום המפוקחים מטעם משרד העבודה, שמוסיף להן 400 שקלים בחודש. ההסכם הזה נחתם רגע לפני שהמטפלות פתחו בשביתה ארצית בגיבוי ההסתדרות.
בחודש מאי הקרוב יונהגו הבחירות לראשות ההסתדרות ולמוסדות הארגון, כאשר תהיה זו הפעם הראשונה שאבי ניסנקורן יעמוד לבחירה ישירה של חברי ההסתדרות - עובדה שבוודאי עשויה להוסיף מידת מוטיבציה בחתירה להסכמים כאלה. לפני כשנתיים, נזכיר, מונה ניסנקורן לתפקיד בהצבעה פנימית של בית נבחרי ההסתדרות ("הכנסת" של הארגון), לאחר שהיו"ר הקודם עופר עיני פרש זמן קצר יחסית לאחר שנבחר לקדנציה נוספת של חמש שנים. חבר הכנסת איתן כבל עתר אז לבג"ץ בדרישה לכפות בחירות ישירות וביקש להתמודד מול ניסנקורן, אולם שופטי בג"ץ, למעט דעת מיעוט של אליקים רובינשטיין, סברו כי ההצבעה הפנימית בבית נבחרי ההסתדרות מניחה את הדעת ואינה בלתי לגיטימית. מי שעשויים לעורר את הבחירות להסתדרות מהתרדמת הם חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) ומאיר כהן (יש עתיד), אם יחליטו להתמודד רשמית.