אביחי מנדלבליט / צילום: מרק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
בעקבות דברים שאמר בשבוע שעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בוועידת "כלכליסט", על כך שצריך לטפל בטוהר המידות ברשויות המקומיות, ובעיקר בתחום של פעולות בניגוד עניינים, אומר גורם משפטי שכיהן בעבר בתפקיד בכיר: "זו אמירה בעייתית משני היבטים. הפרקליטות מגלה גישה סלחנית בלתי מובנת כלפי פעולות בניגוד עניינים של בכירים בשירות המדינה, כמו למשל בנצי ליברמן שעמד בראש רשות מקרקעי ישראל ושלמה בן-אליהו מנכ"ל משרד החקלאות, שהיה מנכ"ל משרד השיכון, כאשר מצד שני אין מנגנונים של טיפול משמעתי כלפי ראשי רשויות החשודים בשחיתות.
"תארו לעצמכם שמכל החקירה והחשדות נגד מרים פיירברג, יתברר שהיא חתמה אחרי מהנדס העיר נתניה על היתר בנייה במצב של ניגוד עניינים, והיא תועמד לדין פלילי, כאשר בעבירות חמורות ביותר של עובדי מדינה בכירים מטפלים רק במישור המשמעתי, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה?"
לסגור את הלקונה
גורם משפטי אחר אומר: "ברשויות המקומיות פועל בית דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, אבל הוא עוסק רק בענייני עובדים ולא בעניין של ראשי הרשויות והנבחרים למועצות הערים. יש לקונה, ומנדלבליט בהחלט מוזמן לסגור אותה".
בתקופת כהונתו של מני מזוז כיועץ המשפטי לממשלה היה ניסיון ליצור מנגנון של טיפול משמעתי בראשי הרשויות, במקרים שבהם ההליך הפלילי נראה חריף מדי יחסית לעבירה. המהלך לא צלח, והיועץ המשפטי לשעבר יהודה וינשטיין הקים את "הצוות לבחינת דרכים לחזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי", בראשות המשנה ליועמ"ש דינה זילבר. הדוח נמסר בתחילת השנה לשרי הפנים והמשפטים, לפרקליט המדינה ולמפכ"ל.
בדוח יש המלצות לקידום חקיקה, שבמרכזה דרישה להצהרת הון של נבחרי ציבור ברשויות, שקיפות, חיזוק מעמד שומרי הסף ברשויות (מבקר, גזבר ויועמ"ש) והקפדה בתחום המכרזים.
מומלץ לחזק את עבירת המירמה והפרת אמונים כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ולקדם טיפול משפטי בתיקים של ראשי ערים. בהמלצות הוועדה אין מתווה של טיפול משמעתי בעבירות של נבחרי ציבור בעיריות, אלא מומלץ להשלים עד סוף 2017 קוד אתי שיחייב את ראשי הערים.
לגבי הוויכוח שהתעורר באחרונה על מספר תקופות הכהונה של ראשי העיריות, נאמר בהמלצות הוועדה: "בהיעדר בסיס נתונים בדבר קיום מתאם ישיר מובהק בין מספר כהונות של ראשי הרשויות בשלטון המקומי לתופעות של שחיתות ופגיעה בטוהר המידות, ובהתחשב בזכויות היסוד לבחור ולהיבחר המונחות בצד השני של המאזניים, לעת הזו אין מקום להמליץ על שינוי הדין בהקשר זה".