גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש הקפיא גיוסי מימון המונים עד אישור התקנות החדשות

פלטפורמות מימון ההמונים לסטארט-אפים ולעסקים חדשים נדרשות לחדול זמנית מפעילות, למרות החוק שחוקק להסדרת פעילותן, וזאת נוכח העיכוב בהתקנת התקנות ■ אקזיטואלי בתגובה: "ממשיכים לעבוד, בהתאם למגבלות החוקיות"

רות רונן / צלם: איל יצהר
רות רונן / צלם: איל יצהר

"אקזיטואלי" הוא אחד מכמה אתרי מימון המונים הפעילים בישראל, המהווים פלטפורמות לגיוס הון עבור סטארט-אפים צעירים. מדובר בשיטה למימון עסקים, בעיקר מיזמים חדשים, על-ידי גיוס סכומי כסף קטנים מהציבור הרחב כתרומה או כהשקעה, תוך שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות.

ההיגיון המסחרי מאחורי פלטפורמה כזו, ברור. אין אפשרות ריאלית שסטארט-אפים צעירים יגייסו כספים בבורסה, בין היתר בשל היחס בין היקף הגיוס הקטן בדרך-כלל, לעלויות הכבדות של הגשת תשקיף; והיות שיש ביקוש רב להשקעה בסטארט-אפים, נדרש גורם מקשר בין משקיעים לבין המיזמים הרבים, שלרוב אין להם מקום פומבי להציע את מרכולתם. פלטפורמות כאלה גם מורידות את רף הכניסה להשקעה בסטארט-אפים לאלפי דולרים בודדים למשקיע, וזאת בשל הפחתת עלויות העסקה.

תיקון לחוק ניירות ערך שעבר בסוף 2015, מבקש להסדיר את פעילותן של פלטפורמות מימון ההמונים, בין היתר באמצעות הקמת מאגר של פלטפורמות כאלה ופיקוח עליהן. אולם, שעה שהתקנות להפעלת פלטפורמות כאלה טרם הותקנו, חברת אקזיטואלי נדרשה לאחרונה על-ידי רשות ני"ע לחדול מפעילותה. זאת, בעקבות החמרת הכללים הנוגעים למונח ה"הצעה לציבור", החמרה שנקבעה אף היא במסגרת אותו תיקון.

עתירה שהגישה החברה נגד ההחלטה, נדחתה.

מלחמה עיקשת נגד "עוקפי תשקיפים"

אקזיטואלי החלה את דרכה בשנת 2011 בברכת רשות ני"ע. לאחר חלופת מכתבים בין עורכי-הדין של החברה לבין הרשות, שבחנה את המודל שמציעה החברה, מצאה הרשות שהמודל הולם את דרישות החוק נכון לאותו מועד. אתר החברה מאפשר לסטארט-אפים להסביר את פעילותם, ולמשקיעים להשקיע כסף באמצעות האתר, בהתאם לטיוטת חוזה שעיקריה מפורסמים באתר. האתר מצדו, מרוויח עמלות.

בסוף 2015 שונה החוק, במסגרת תיקון החקיקה שבעיקרו נועד דווקא לאפשר מימון המונים. באופן אירוני, תיקון החוק שהביא להקפאת פעילות החברה, כונה "החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה-העילית (היי-טק)".

הסעיפים הנוגעים למימון המונים בחוק יאפשרו (לאחר שיותקנו תקנות להפעלתם), למיזמים לגייס סכום של עד גובה מסוים (שייקבע בתקנות), באמצעות פלטפורמות מוסמכות, שיירשמו במרשם מסודר ויפעלו בפיקוח הרשות.

יחד עם זאת, החוק תיקן את הגדרת "הצעה לציבור" וקבע, בין היתר, כי פרסום המציע פרטים ספציפיים כמו נתונים כספיים, מחיר, ריבית ותשואה, מהווה "הצעה לציבור" כלשון החוק ובמקרה כזה, כל הצעה ליותר מ-35 משקיעים בשנה מחייבת הגשת תשקיף לבורסה, ללא קשר לשאלה כמה אנשים באמת רכשו ניירות ערך בתנאי ההצעה.

רשות ני"ע מנהלת בשנה האחרונה מלחמה עיקשת נגד "עוקפי התשקיפים". במסגרת המאמצים לאתר מתחמקים מהחוק, ניתן למנות בין היתר את החקירה וכתב האישום נגד קבוצת רוביקון-קלע ואמיר ברמלי; וכן את "דחיקתה" של קרן הגשמה להגשת טיוטת תשקיף, ולהפיכתה בקרוב לחברה ציבורית. מדובר בחברות שלא יחסו תחת מסלול מימון ההמונים לכשייכנסו התקנות לתוקף. לפי המצב החוקי נכון להיום, גם אקזיטואלי מבצעת הצעה לציבור של יותר מ-35 משקיעים, ולכן קיבלה מהרשות הוראות לחדול מפעילותה.

מבחינת החברה, מדובר בגזירה קשה ולשיטתה גם לא מוצדקת. החוק קבע הוראות להפעלת פלטפורמות למימון המונים; ואי-חוקיות פעילותה נובעת רק מהעיכוב בהתקנת התקנות. לכן, ביקשה החברה מהרשות לאפשר לה מעבר לתוך המסלול החדש, תוך יישום של טיוטה שפורסמה לתקנות העתידיות בנושא מימון המונים, אך טרם אושרה.

הרשות מסרה שהפעילות הזאת לא תתאפשר, שכן החוק לא הסמיך אותה לעשות זאת.

פיקוח והגבלה להפחתת סיכונים

החברה הגישה עתירה מנהלית נגד הרשות למחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. החברה טענה, בין היתר, כי הוראת הרשות מנוגדת לתכלית התיקון לחוק, שלצד צמצום הפעילות בנושא הצעות לציבור ללא תשקיף, ביקש להסדיר את עולם מימון ההמונים.

הרשות השיבה כי אין קשר בין התכליות השונות שביקש החוק לקדם, וכי פעולתה עולה עם המטרה של מניעת גיוס הון מהציבור באופן בלתי אחראי ומסוכן, בלי לקיים את המנגנונים שקבע החוק להגנה על הציבור.

השופטת רות רונן קיבלה את עמדת הרשות, ודחתה את העתירה של אקזיטואלי. בתחילה קבעה, שלשון החוק לא יוצרת קשר בין שתי התכליות של החוק ומתנה את התחלת הפעלת הסעיף האוסר על המשך הפעילות של אקזיטואלי במתכונתה הנוכחית, בהפעלת הסעיפים הנוגעים למימון המונים.

בהמשך, בחנה השופטת את הוראות החוק הנוגעות למימון המונים, ופסקה שלא ניתן להפעילן בשום צורה בטרם התקנתן של התקנות הנדרשות. זאת, בין היתר משום שלשם יישום החוק, תידרש החברה להירשם כ"רכז הצעות" במרשם מיוחד שהחוק קבע, שינוהל בידי רשות ני"ע. רונן ציינה כי "מרשם כזה טרם הוקם על-ידי הרשות, וטרם הוסדרו התנאים והדרישות לרישום רכזי הצעות במסגרתו".

עוד ציינה השופטת כי החוק הותיר לסמכותו של מתקין התקנות לקבוע סכומים שונים שיקבעו את קו הגבול בין הצעה הדורשת הנפקה לבין כזו החוסה תחת החריג לכלל ואינה חייבת בתשקיף. לדוגמה, הסכום המקסימלי שמשקיע בודד יוכל להשקיע באמצעות רכז ההצעה, או הסכום המקסימלי שתוכל החברה לגייס בשנה.

רונן הוסיפה כי "הגבלות אלה אינן עניין פורמלי, אלא הן העומדות בבסיס הסדרת נושא מימון המונים בתחום ניירות ערך. מטרתה של הגבלת הסכומים היא לתחום את הגיוס בפלטפורמה זו לחברות קטנות המבקשות לגייס סכומים נמוכים יחסית, וכן למשקיעים קטנים אשר רמת הסיכון אליה יהיו חשופים באמצעות השקעה באותן חברות (שאינן מחויבות בפרסום תשקיף), תהיה מוגבלת ומפוקחת. לכן, בלא יציקת תוכן למגבלות של סכומי הגיוס וההשקעה, לא ניתן לטעמי להוציא לפועל את הסעיף לעניין מימון המונים כבקשת החברה".

עוד ציינה השופטת כי החוק קבע שהתקנות יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת, ולא רק באישור רשות ני"ע ושר האוצר, דבר שמעיד עוד יותר על כך שהכללים שטרם נקבעו בתקנות אינן רק משוכה טכנית אלא נושא מהותי, כך שאין להקדים ולהפעיל את החוק בלא התקנות.

פעילות מועילה אך מסוכנת לציבור

רונן פסקה כי "הפעלת הסעיף ללא תקנות - תגשים אמנם את התכלית של מתן אפשרות לגייס כספים והשקעות, אולם לא את התכלית הנוספת העומדת בבסיס הסעיף - הבטחת השקעתו של הציבור תחת אמצעי פיקוח והגבלה שונים. במילים אחרות, פתיחת פתח לפעילות מועילה אך מסוכנת של הציבור, כמו מימון המונים, יכולה להיעשות רק אם יתקיימו לצידה אמצעי פיקוח והגבלה אשר יפחיתו סיכון זה. ללא התקנת תקנות מתאימות לא יהיה פיקוח כזה, ולכן, גם מטעם זה, אין אפשרות לפעול טרם התקנת התקנות".

לאחר שנדחתה העתירה, אקזיטואלי ומספר מיזמים כדוגמתה ייאלצו להמתין שהתקנות יאושרו. טיוטה של התקנות הועברה לאישור משרד האוצר, וברשות ני"ע מקווים שהיא תקבל את אישור ועדת הכספים של הכנסת עוד במושב הזה. לפי ההערכות, אם הכול יסתדר והג'ינג'י עם המפתח יגיע בזמן, פלטפורמות גיוס הכספים מההמונים יוכלו להתחיל לפעול בעוד כחצי שנה. מדובר בפרק זמן זניח יחסית של שנה ורבע לאחר חקיקת החוק להסדרת פעילותן. 

מחברת אקזיטואלי נמסר: "מזה חצי שנה פועלת חברת exitvalley, המובילה בתחומה בישראל, על-פי החוק החדש. במהלך תקופה זו השלימו מספר חברות סטארט-אפ קמפיינים מוצלחים באמצעות הפלטפורמה, ובהם הקמפיין הגדול ביותר מאז הקמתה בשנת 2015, וכל זאת בהתאם למוגדר בחוק.

"מתוקף היותה של החברה חלוצה ומובילה, היא ביקשה בעתירתה לבית המשפט להסדיר ולמסד את תחום מימון ההמונים אחת ולתמיד, במהירות האפשרית לטובת ציבור היזמים והמשקיעים". 

עוד כתבות

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

מותג משקאות האנרגיה BLUE / צילום: Shutterstock

יצרנית משקאות האנרגיה "בלו" ופרשת זיוף נתוני המיחזור

המשרד להגנת הסביבה שוקל אי הכרה בדיווח על יעדי האיסוף והמיחזור של חברת בלו לשנים 2019-2020, וקביעת תשלום כפל פיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל ● זאת, לאחר שהחברה לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות דיווחיה על עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור לשנים 2019-2020 ובהמשך לחקירה המתנהלת ברשות המסים ובמשטרה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

10 המניות היקרות ביותר בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אלה הן 10 המניות הכי יקרות בוול סטריט

הן נחשבות למניות לוהטות במיוחד, אבל האם הן התחממו מדי? ● לאחרונה הצביע מגזין ביזנס אינסיידר על עשר חברות בשווי 10 מיליארד דולר לפחות הנסחרות בתמחור יקר במיוחד ביחס להכנסותיהן ● לרשימה נכנסו אנבידיה, מיקרוסטרטג'י ומניות טכנולוגיה נוספות, אבל גם רשת מזון מהיר ● לאחרונה, כשמשקיעים הופכים סלקטיביים יותר ואנליסטים חוששים מבועה חדשה, גם המניות היקרות חוטפות

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית ומתחילת השנה איבדה מניית אפל 10.7% ● למרות הכל, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מחצי מהתשואה נמחקה: הסיבות לירידות החדות בוול סטריט, ומה קרה לאנבידיה?

מדד הפחד מתקרב לשיא, S&P 500 נמצא ברצף הירידות הארוך ביותר מאז 2022, והשבוע האחרון היה הגרוע ביותר של הנאסד"ק מאז 2022 ● מה עומד מאחורי המגמה? האינפלציה, המצב הגיאו-פוליטי המורכב וגם הפסימיות בנוגע לענף השבבים

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי