דן פרופר/ צילום: איל יצהר
ביקורת חריפה מצד התעשיינים על המדיניות הכלכלית של הממשלה: "מחיר של כל מוצר כולל מע"מ, ארנונות, בלו על הדלק, מכס על חומרי גלם ועוד", אמר יו"ר אסם, דן פרופר, במהלך סיור של חברי כנסת בכמה מפעלים באזור הדרום.
בסקירה שהעביר לחברי הכנסת הציג פרופר תוכנית של חברת אסם להשקיע בשנים 2017-2018 כחצי מיליארד שקל בפיתוח תעשייתי בישראל, שיביאו מאות מקומות עבודה חדשים במשק. הוא לא חסך בביקורת כלפי הממשלה, שמקדמת מהלכים לפתיחת השוק למוצרים מיובאים: "אני לא נגד יבוא: הכי קל לי לייבא לארץ מוצרים, ואז אסגור מפעל, לא בלי צביטה בלב אך במקום שייצרו את הביסלי פה - נייצר אותו במקום אחר. אבל המדינה עושה טעות: כל מיליון דולר של יבוא לארץ זה 4-5 מובטלים חדשים. אפשר לייבא בלי גבול, אבל זה הורס את התעשייה הישראלית ואת מקומה ככוח שמניע את הכלכלה הישראלית".
לביקורת של פרופר הצטרף גם נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שטען כי האוצר אינו מקדם תוכנית רצינית להעלאת הפריון המשק ולהעלאת הצמיחה: "באוצר לא הוסיפו משקל להשקעות בתעשייה ולחינוך הטכנולוגי ואפילו הפחיתו מיליון שקל מתקציב המדען הראשי".
ברוש קרא לממשלה לפעול למען הוזלת מחירי המזון - תוך החלת מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי מזון בסיסיים.
התעשיין והבעלים של חברת רב-בריח, שמואל דונרשטיין, התלונן על קשיים שמערימות הרשויות על תוכנית שהוא מקדם להקמת מפעל חדש באשקלון, שיספק 700 מקומות עבודה חדשים. לדבריו, בשל קשיים אלה המפעל, שתוכנן להיפתח ב-2017, ייפתח באיחור של שנה, וזאת למרות שפתח בהליכים לקבלת האישורים הדרושים לכך כבר לפני כ-6 שנים.
במשרד האוצר הגיבו היום (ב') בחריפות על המתקפה מצד התעשיינים: "צר לנו ששרגא ברוש ממשיך להתעלם מהמציאות ומסרב להכיר בעובדה שהכלכלה הישראלית צומחת, משגשגת ומתפתחת. נשיא התאחדות התעשיינים מנסה להיאחז בקרנות המזבח ולהצדיק את פעולותיו להיות חלק מהמדיניות הממשלתית, והמערכה היחידה שאותה הוא מנהל היא על האדרת שמו".
באוצר הוסיפו כי "התקציב כולל הפחתת מסים בהיקף של יותר מ-3 מיליארד שקל, במטרה לעודד את הפעילות הכלכלית במשק, וצעדים אלה כוללים הפחתת מס חברות, מס הכנסה ליחידים וצעדים לקידום ומשיכת חברות עתירות ידע לישראל. כל הסיוע למגזר העסקי באמצעות משרד הכלכלה והתעשייה ורשות החדשנות הוגדל במאות מיליוני שקלים, שיוקצו למסלולים חדשים להעלאת הפריון, עידוד העסקים הקטנים, התעשייה, היצוא ועידוד החדשנות ותעשיית ההיי-טק. בנוסף יוקצו יותר מ-300 מיליון שקל לפיתוח תשתית הגז הטבעי, ביו היתר בעזרת מענקים לחיבור מפעלי תעשייה מרוחקים לגז טבעי".
בהתייחס לקריאתו של ברוש להחלת מע"מ דיפרנציאלי, מסר האוצר כי "ההצעה עומדת בניגוד לעמדת גופים כמו קרן המטבע הבינלאומית וארגון ה-OECD, שמשבחים את ישראל על משטר המס האחיד שהיא מנהיגה".
הכסף של המדען הראשי נגמר
במקביל, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, פנה בקריאה לשר האוצר, משה כחלון, המכהן גם בתפקיד שר הכלכלה והתעשייה, בדרישה "לשחרר את הפקק שנוצר באישור תוכניות השקעה חדשות במחקר ופיתוח - ולא לדחות אותן לשנה הבאה". זאת, על רקע המחסור בתקציב התמיכה לקרן המחקר והפיתוח המשמשים את רשות החדשנות לתמוך במיזמי מו"פ בתעשייה.
מדובר בתקציב של כ-900 מיליון שקל בשנה מתוך תקציב של כ-1.45 מיליארד שקל שעומד לרשות החדשנות שבמשרד הכלכלה והתעשייה. הכסף המיועד לקרן המו"פ חולק מאז תחילת השנה בהתאם לתוכניות העבודה שהציגו חברות - ונגמר.
רשות החדשנות מקיימת הידברות עם משרד האוצר בבקשה שיקצה לה עוד 150-200 מיליון שקל, כדי שתוכל לתמוך במיזמי מו"פ נוספים. "צמצום תקציבי התמיכה במו"פ הוא צעד חסר היגיון כלכלי וחברתי, שכן כבר הוכח במחקרים רבים שכל שקל המושקע במו"פ הוא השקעה בעלת התשואה הגבוהה ביותר", אמר אורנשטיין.