סטס מיסז'ניקוב ופאינה קירשנבאום / צילומים: תמר מצפי
1. ההודעה ששלחה היום (ב') הפרקליטות בדבר הזימונים לשימוע של החשודים המרכזיים בפרשת השחיתות שכונתה "פרשת ישראל ביתנו", מכילה תיאורים של מעשים שהכרנו בעיקר מסדרות מתח אמריקאיות, דוגמת "בית הקלפים". אבל למרבה הצער והתדהמה, מדובר בתיאורים של התנהלות מושחתת ופלילית שהתרחשה לפי החשד בצמרת השלטון המרכזי בישראל.
כפי שמסרה הפרקליטות, הרעיון המרכזי, "השיטה" העוברת כחוט השני במרב הפרשיות שנחקרו, היא כי בעבור הקצאת תקציבי מדינה לרשויות ולגורמים שונים, נדרשו לכאורה הגורמים המתוקצבים לשלם שוחד לעובדי ציבור, אנשי מפלגת "ישראל ביתנו", שפעלו להקצאת התקציבים.
במילים אחרות, כתנאי להעברת כספים למען הציבור, האזרחים משלמי המסים, כמתחייב מהתפקידים שאליהם נבחרו, דרשו החשודים המרכזיים בפרשת השחיתות, לכאורה - בהם סטס מיסז'ניקוב, פאינה קירשנבאום ודוד גודובסקי - כספים וטובות הנאה מהגופים המתוקצבים. מדובר ברשויות מקומיות, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא, עמותת איילים וגופי ציבור נוספים.
לפי הודעת הפרקליטות, הפוליטיקאים, אנשי השררה והכוח, פעלו בדרכים מתוחכמות. מעטפות מזומנים לא הועברו אליהם מתחת לשולחן. במוחם הקודח הם יצרו רעיון "מבריק" - מסך כל התקציב שהקצו לגופים המתוקצבים, ביקשו החשודים לכאורה להקצות סכום קבוע שייועד לצרכים שאותם הגדירו אנשי "ישראל ביתנו".
מדובר, לדוגמה, ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית, בהעסקה, אמיתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה על-ידי הרשויות המתוקצבות. חלק מהתקצוב הוקדש לפי החשד למימון נסיעות פרטיות של פאינה קירשנבאום ובני משפחתה. חלק אחר מהתקציב הוקדש לכאורה למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני לשימושה של קירשנבאום ולשימושים אחרים.
2. מעניין ש"כוכבי" פרשת השחיתות לכאורה הם אישים ממפלגת "ישראל ביתנו", אך שמו של המנהיג הבלתי מעורער של המפלגה, שר הביטחון אביגדור ליברמן, אינו מוזכר ולו פעם אחת בהודעת הפרקליטות המפורטת על הזימונים לשימוע של אותם חשודים.
המשטרה ניהלה מאות חקירות באזהרה של עשרות חשודים, שרובם היו קשורים בדרך זו או אחרת ל"ישראל ביתנו". חלק ניכר מהמעשים הפסולים לכאורה של החשודים נועדו לקדם את המפלגה ולגייס לה כספים. למרות כל זאת, המשטרה והפרקליטות לא מצאו ולו בדל ראיה או אינדיקציה למעורבות כלשהי של ליברמן במעשים.
וכך, בזמן שקירשנבאום, גודובסקי, מיסז'ניקוב וחבריהם עסוקים בהתמודדות משפטית יקרה וקשה עם החשדות החמורים נגדם - ליברמן יכול היה להמשיך לעסוק בענייני הפוליטיקה ומשרד הביטחון. יש לקוות כי מי שעשוי להתמודד בעתיד על תפקיד ראש הממשלה ייטיב לבחור את האנשים שעימם הוא עובד.
נזכיר כי במשך שנים ארוכות, נוהלו בעבר בעניינו של ליברמן חקירות בשל חשדות מסוימים. באותן שנים טען ליברמן כי הפרקליטות והמשטרה רודפות אותו. בשנת 2012 אמר ליברמן: "עליתי ארצה ב-1978, ועד 1996 פעמיים שילמתי דוח חניה. מ-1996 ועד היום לא היה יום אחד שלא הייתי נחקר, חשוד או יעד מודיעיני".
האופן שבו נוהלה חקירת הפרשה הנוכחית, כמו גם מסקנות הפרקליטות ממנה, מוכיחות כי מדובר היה בטענות כזב.
3. יפה נהגו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט; פרקליט המדינה, שי ניצן; ומנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, דן אלדד; שזכרו לציין היום כי חקירת פרשת השחיתות הייתה החקירה המשמעותית האחרונה שאותה הוביל תנ"צ אפרים ברכה ז"ל, בכישרון הרב שאפיין אותו.
אירוני הוא שביום שבו העבודה הקשה של תנ"צ ברכה נושאת פרי, בדמות זימונים לשימוע לחשודים שהוא חקר במשך שעות ארוכות, דן בית המשפט המחוזי-מרכז בשאלה האם לאשר את החלטת ועדת השחרורים לשחרור מוקדם מהמאסר של הרב יאשיהו פינטו. נזכיר מדובר באותו פינטו, שניסה לשחד את ברכה, שהיה תלמידו ומעריצו; הרב אשר תרם רבות להתדרדרות במצבו הנפשי של ברכה, שהסתיימה במותו הטרגי.