"אנחנו לא מאיימים. הקמנו את הקטגוריה, ואנחנו נכונים להמשיך ולהיות בה כחברת מזון שתספק את המזון הטרי והבריא. מהלכי הממשלה הם שיקבעו אם נעשה זאת כיצרנים או כיבואנים. אנחנו כמובן רוצים להיות יצרנים, אבל לא נוכל לעמוד מול צונאמי של יבוא בשר זול בלי תמיכה של הממשלה בייצור".
את הדברים האלה אומר ל"גלובס" אלי בן לולו, מנכ"ל תשלובת המזון בקבוצת תנובה, האחראי על כל עסקי תנובה שאינם בתחום החלב.
בשבוע החולף יצאו עובדי " אדום אדום " למאבק בהחלטת הממשלה לפתוח את השוק ליבוא בשר טרי ללא מכס, ללא הגבלה, במטרה להוריד את המחירים לצרכן. בתנובה זועמים על ההסכם שחתמו משרדי האוצר והחקלאות עם ארגון מגדלי הבקר (במסגרתו הם קיבלו את הסכמת המגדלים לביצוע מדיניות זו) וטוענים כי הוא עלול להביא כליה על התעשייה המקומית.
לדברי בן לולו, "הספין התקשורתי שמופץ חדשות לבקרים שתנובה היא מונופול בשוק הבשר הטרי הוא פשוט שקרי ומנותק מהעובדות. אנחנו מחזיקים בקושי 20% משוק הבשר הטרי. אנחנו 25% מהיקף השחיטה לפי הנתונים של השירותים הווטרינריים. אנחנו הפתרון ליוקר המחיה, לא הבעיה. יש לנו אמנם מפעל הפסדי, שההפסדים בו נגרמו בשל עקומת למידה בתנובה וחינוך שוק. מציגים אותנו כקונגלומרט עם כוח שוק עודף.
"אם זה היה כך, זה היה אמור להתבטא במספרים, והיינו עם רווחיות מדהימה, אבל לצערי המצב לחלוטין לא כזה. אנחנו עמלים לשנות את הכיוון של הרווחיות שלנו. נלחמים מול חיסרון יחסי שנובע מייצור של בשר כשר, שבו חצי מהעגל איננו כשר ונמכר לשוק מוגבל.
"ממשלת ישראל משנה חדשות לבקרים את המדיניות שלה. הקימו את ועדת אנדורן, שקבעה מכסות של 5,700 טונות אחרי שישבה שנתיים על המדוכה. עוד לא יבשה הדיו על ההחלטה הזאת, וכבר עומדים להפוך אותה ולהאיץ את התהליך שעלול להיות הרסני לייצור המקומי.
"השינויים התכופים האלה יוצרים לנו אי-ודאות וגורמים לנו הפסדים עצומים בלתי הפיכים. יש לנו 15 אלף עגלים במלאי ועוד מחויבויות לספקים בחו"ל. אנחנו מתחייבים לקנות את העגלים שהם מגדלים, ומה אנחנו אמורים לעשות עם זה? אי-אפשר לנהל כך תעשייה. באירופה מעבר ממכסים לתמיכות ישירות נעשה ב-15 שנה. כאן זה מאפס ל-100 בפחות משנתיים. אני לא מבין מה קורה פה".
קצב מכירות בירידה
מפעל "אדום אדום" בעמק בית שאן הוקם בשנת 2002, בהשקעה של 165 מיליון שקל, ש-29 מיליון מתוכם ניתנו למפעל כמענק על-ידי המדינה. המפעל פתח את שעריו לייצור בשנת 2005, וכיום הוא מעסיק 200 עובדים.
מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי 4 השנים הראשונות לפעילותו היו שנים קשות, שבהן צבר המפעל הפסד תפעולי מצטבר של 140 מיליון שקל. בהקשר זה ראוי לציין כי המפעל עובד על רווחיות גולמית נמוכה, הנעה בין 5% ל-10%, ולכן כל טלטלה במחירי חומרי הגלם גוררת אותו להפסדים. ההפסדים הכבדים אילצו את תנובה ליזום תוכנית הבראה לחברת הבשר, שיישומה בא לידי ביטוי בשיפור בביצועים הכספיים.
לדברי מקור, תוכנית ההבראה ביטאה את השינוי בתפיסת הרווחיות של תנובה במעבר משליטת הקיבוצים לשליטה של קרן אייפקס. תוכנית ההבראה הייתה חלק מתוכנית "100 הימים" שיזמה בשעתו זהבית כהן, יו"רית אייפקס ויו"רית תנובה, שמטרתה ליצור רווח מהיר לקבוצת תנובה תוך 100 ימים. כחלק מתוכנית זו, במפעל "אדום אדום" פיטרו בשעתו 80 עובדים וצמצמו את קווי הייצור.
תוכנית ההבראה נתנה את אותותיה מיידית, כאשר את שנת 2009 סיים המפעל באיזון תפעולי, ושנה לאחר מכן הוא אף עבר לרווח תפעולי של 5.8 מיליון שקל, אם כי מדובר בשיעור של 2% בלבד מהמכירות.
בשנת 2011, השנה שבה פרץ חרם הקוטג' ובעקבותיו המחאה החברתית, מכירות "אדום אדום" אמנם עלו בכ-23% ל-350 מיליון שקל, אבל המפעל עבר שוב להפסד תפעולי - הפעם של 6 מיליון שקל.
שנת 2012 נחתמה עם ירידה חדה (15.4%-) במכירות, ל-296 מיליון שקל, בעקבות ירידת מחירי החלקים האחוריים שנגרמה בשל הצפת השוק. גם תחקיר "כלבוטק" על צער בעלי חיים במפעל השפיעה לרעה על המכירות.
נראה כי ב"אדום אדום" הרגישו קצת יותר ביטחון בשנת 2013, כיוון שעלויות השיווק נסקו, בין היתר בשל קמפיין נרחב בטלוויזיה. הנסיקה בעלויות השיווק מחקה בפועל את הרווח שהחברה יכלה לקצור.
שנת 2014 סימנה סוג של מפנה בפעילות "אדום אדום". המכירות אמנם ירדו ביחס לשנה קודמת (7.7%-), אבל הרווח הגולמי עלה ל-10%, והחברה זכתה לסיים את השנה עם רווח תפעולי של 4.8 מיליון שקל תפעולי (1.54% מהמכירות). לדברי מקור, באותה שנה "אדום אדום" ביצעה יבוא של בשר טרי מדרום אמריקה, והדבר תרם לשיפור הרווחיות הגולמית שקודם לכן הסתכמה ב-6% בלבד.
אשתקד חתמה "אדום אדום" את השנה עם מכירות של 388 מיליון שקל ועם רווח תפעולי של 2.2 מיליון שקל בלבד (0.6% מהמכירות).
לדברי מקור, קצב המכירות הנוכחי של "אדום אדום" מצוי בירידה של כ-8%, אך ייתכן כי בשל מכירות גבוהות לחג הוא צפוי להסתיים עם ירידה של 4% בלבד במכירות ועם שיעורי רווחיות דומים.
אלא שלצד כל אלה, ל"גלובס" נודע כי "אדום אדום" חייבת לחברה-האם, קבוצת תנובה, 450 מיליון שקל. החוב מורכב מההשקעה בהקמת המפעל שלא הוחזרה (165 מיליון שקל), מהשקעה בהון חוזר (70 מיליון שקל) וכן מההפסדים המצטברים והוצאות המימון (215 מיליון שקל).
אם תנובה תחליט לסגור את שערי מפעל "אדום אדום", כמו האיומים שנשמעו בימים האחרונים אך מוכחשים על-ידי בן לולו, היא תיאלץ לבצע מחיקה בדוחות של עשרות מיליוני שקלים לכל הפחות.
למרות הכותרות, נראה כי הנהלת תנובה חפצה בהמשך קיומו של "אדום אדום". לדברי בן לולו, המדינה יכולה לבוא לקראת החברה במספר צעדים כדי לאפשר לה להתמודד עם שוק משתנה ולהבטיח את המשך הייצור בארץ. כדי שזה יקרה, הוא אומר, "צריך שהמתווה יתפרס לתקופה של 7-8 שנים. בתקופה הזו נתייעל, ננסה להמציא עצמנו מחדש ולהתחרות ביבוא.
"שנית, אנחנו רוצים שיאפשרו לנו לייבא מכסות ולא 100 טונות מסכנים. בחגים אנחנו לא מצליחים לספק את הביקושים בשל הפיק הגבוה מול כושר הייצור שלנו ומול הכשרות. בחגי המוסלמים זה הפוך, כי יש צריכה מוגברת של בשר טרף, ואין לנו מה לעשות עם הבשר הטרף.
"שלישית, אנחנו רוצים שיוותרו לנו על האגרות בהיקף של 7.4 מיליון שקל בשנה, שנגבות מאתנו ללא שום הצדקה וללא שום הטלת אגרות מקבילות על היבוא. ורביעית, אנחנו רוצים שיכללו את מקטע הפיטום במסגרת כל תמיכה שניתנת לבוקרים או למפטמים. הם החליטו לתמוך באחראים ל-30 אלף מתוך 260 אלף העגלים ובזה קנו את השקט שלהם. זו המציאות העגומה".
"אנחנו לא קובעים מחירים לצרכן"
פתיחת השוק ליבוא בשר טרי ללא הגבלה תופסת את תנובה בתקופה לא פשוטה, גם בתחום הזה. רשת שופרסל, שחרתה על דגלה את קידום המותג הפרטי, צמצמה דרמטית את רכישת הבשר הטרי מתנובה, ולפי מקורות, המותג הפרטי בבשר של שופרסל אחראי ל-60% ממכירות הבשר הטרי ברשת השיווק הגדולה בישראל.
קריסתה של רשת מגה, שהייתה משענת משמעותית ל"אדום אדום", לא מיטיבה עם החברה. לדברי מקור, "היחסים בין 'אדום אדום' לשופרסל מעולם לא היו טובים וידעו עליות ומורדות. עם מגה הייתה לחברה ברית דרך הקיבוצים שהחזיקה אותה. גם הנהלת מגה הבינה את הערך המוסף של 'אדום אדום'. ברגע שאין ל'אדום אדום' בעל ברית כזה, אין מי שיחזיק אותה, וספק אם יש לחברה זכות קיום. בכל מקרה, הם לעולם לא יצליחו להחזיר את החוב".
בן לולו לא חוסך ביקורת מספקי הבשר הקפוא המופשר. לדבריו, "בתחילת הדרך אנשים אכלו בשר ששחטו תחת העצים, כשתנאי הסניטציה היו מתחת לכל ביקורת. אחר-כך צרכו בשר מופשר, שזו הייתה הונאה, כי זה בשר שדחפו לו מים ופוספטים ומכרו אותו למראית-עין כבשר טרי, אף על-פי שהיה מופשר ובלתי איכותי.
"השקענו במפעל, קיבלנו רוח גבית מהממשלה כדי להעסיק אנשים בפריפריה, הצבנו סטנדרטים של סטייט אוף-דה-ארט בבשר טרי איכותי. השקענו מיליונים בללמוד את הקטגוריה, לחנך, ללמד את הצרכנים. זה חינוך שוק שעלה המון כסף. עלויות חינוך שוק הן חלק מההפסדים. בלי המהלך הזה המדינה לא הייתה לדעתי במקום שהיא יכולה לייבא בשר טרי מחו"ל".
בהתייחס לרמת המחירים הגבוהה, הוא אומר: "אנחנו לא נגד טיפול ביוקר המחיה. חלק גדול מהירידה במכירות שלנו הוא בשל הורדת מחירים לקמעונאים, אבל ההורדה הזאת לא התגלגלה לצרכן. למתחרים שלנו שקיבלו מכסות יש אינטרס להנציח את הפער כדי לתת לצרכן מראית-עין של יבוא זול. על זה עוד יכתבו ספרי היסטוריה. אסור לחסל הייצור המקומי. זה עוגן בעיתות משבר. ב'צוק איתן' אניות לא נכנסו לאשדוד, אז מה יקרה למדינה שתסתמך רק על יבוא?
"מעבר לזה, המדינה זקוקה לייצור המקומי ככוח נגד היבואנים על-מנת שלא יעלו את המחירים. ברגע שלאותם יבואנים לא תהיה תחרות - וזה עשוי לקרות חלילה - ברור שהם ינצלו את כוחם. המדינה מנסה לקדם את היבוא המקביל בקטגוריות אחרות ועובדתית, קשה לה מאוד ומחירי המוצרים לצרכן נשארים גבוהים. לכן איזון בין ייצור מקומי חזק ומקביל ליבוא יהיה לטובת הצרכן".
- הטענה נגדכם היא שמחיר הבקר לחקלאי ירד מ-22 שקל ל-14 שקל לק"ג, אבל ההורדה לא התגלגלה לצרכן.
"מחירי העגלים החיים מאוד תנודתיים. אז בהחלט מול שנה שעברה הייתה ירידה במחיר, וזה אפשר לנו להוריד מחירים לקמעונאים, אבל לא תמיד זה מתגלגל לצרכן. אנחנו לא קובעים מחירים לצרכן".
- בכמה הורדתם מחיר לקמעונאים?
"הורדנו ב-15% את המחיר על כל הנתחים בוואקום - אנטריקוט, כף, פילה מדומה, צלי כתף, חלקים אחוריים - באמצעות מבצעים".
- היבוא הוריד, לפחות בעת זמינות, את הבשר טרי לצרכן.
"אי-אפשר להתעלם מזה, אבל צריך למצוא את האיזונים. מדינת ישראל יודעת להבדיל בין בשר מופשר עם פוספטים לבשר טרי. הצרכנים יכולים לבחור בין בשר איכותי מייצור מקומי או לבחור בשר מפולין. בשר מייצור מקומי תמיד יהיה יקר יותר. אנחנו לא במצב של רווחים בלתי מידתיים. יש בעיה אובייקטיבית של השוק המקומי, שבחו"ל הבשר האחורי נמכר במחירים יותר גבוהים ולשוק בלתי מוגבל. אנחנו בנחיתות מול העניין הזה, אבל זה לא אומר שצריך לשפוך את התינוק עם המים. יש מקום לייצור מקומי".